אוסלו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוסלו
Oslo
TE-Collage Oslo.png
מדינה נורווגיהנורווגיה נורווגיה
מחוז אוסלואוסלו אוסלו
ראש העיר פביאן סטאנג
מושל סטייאן ברגר רושלאן
תאריך ייסוד 1048
שטח 454.03 קמ"ר
גובה 23 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 623,966 (2013)
 ‑ במטרופולין 1,442,318 (2013)
 ‑ צפיפות 1400 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 59°55′N 10°45′E / 59.91°N 10.75°E / 59.91; 10.75
אזור זמן UTC +1
http://www.oslo.kommune.no

לחצו כדי להקטין חזרה

סבאלברדיאן מאייןאסטפולוסטפולאוסלואקרסהוסטלמרק (מחוז)מזרח אגדרמערב אגדררוגלנדהורדלנדבוסקרודהדמרקאופלנד (נורווגיה)סון או פיורנהמרה ורומסדלטרנדלגנורדלנדטרומספינמרקאסטוניהלטביהדנמרקפינלנדשוודיהשוודיהרוסיהOslo in Norway (plus).svg
אודות התמונה
צילום העיר מאונייה המתקרבת לנמל
נמל אוסלו
מזרקה רבת סילונים באוסלו
אנדרטה לזכר יהודי נורווגיה שנרצחו בשואה. האנדרטה ממוקמת בגן סמוך לרציף באוסלו שבו הועלו מאות יהודים, בשני גירושים, לאוניות שהובילו אותם לגרמניה, ומשם, ברכבות, לאושוויץ

אוסלונורווגית: Oslo) היא עיר הבירה של נורווגיה. אוסלו היא העיר המאוכלסת ביותר בנורווגיה – בעיר אוסלו חיים כ-620,000 תושבים ובאגד הערים אוסלו כ-1,450,000 תושבים (נכון לינואר 2013). אוסלו ממוקמת בדרום המדינה, ושטחה הכולל הוא 454 קמ"ר, מתוכם 115 קמ"ר שטחים בנויים (שבהם 22 קמ"ר של שטחים פתוחים) ו-7 קמ"ר שטחי חקלאות, מרבית שטח העיר מכוסה ביערות ובאגמים.

היסטוריה

אוסלו נוסדה בשנת 1048. העיר נחשבה לעיר הבירה של נורווגיה החל ממלכותו של המלך הוקון החמישי בין השנים 12991319, אשר היה המלך הראשון אשר גר בעיר על בסיס קבוע. הוא גם היה זה שהחל את הבניה של מבצר אקרשהוס. מאה שנה לאחר מכן נורווגיה הייתה החלק החלש יותר באוניה הפרסונלית עם דנמרק, ותפקידה של אוסלו הוקטן להיות מרכז מנהלי מחוזי, כאשר המלכים עצמם גרו בקופנהגן. בזמן "המגפה השחורה" נפגעה אוסלו בצורה החמורה ביותר מכל אזורי נורווגיה.

העיר המקורית נהרסה כליל במספר שרפות ענק, ורק לאחר השרפה הארבע עשרה במספר, בשנת 1624 כריסטיאן הרביעי מלך דנמרק (ונורווגיה) החליט לבנות מחדש את העיר במיקום חדש מול המפרץ, ליד מבצר אקרשהוס והעניק לה את השם כריסטיאניה. אבל הרבה לפני זה, כריסטיאניה החלה לצבור סטטוס של מרכז הסחר והתרבות של נורווגיה. בשנת 1814 כריסטיאניה נהפכה שוב לעיר הבירה הרישמית של נורווגיה לאחר שהאיגוד עם דנמרק בוטל.

עד לשלהי המאה ה-19 הייתה עיר קטנה שגודל אוכלוסייתה לא עלה על 100,000 איש. בתקופה זו הפך נמלה המצוין לנמל סחר חופשי, נמתחה באזור רשת טלגרף והחלה בניית מסילת ברזל מסועפת המחברת את ההון התעשייתי שמקורו באוסלו עם אזורים קטנים, נידחים ולא מוכרים בנורווגיה כולה. במהלך המאה ה-19, נבנו מבנים חשובים רבים בעיר, ביניהם ארמון המלוכה (נבנה בין השנים 18251848), "סטורטינג" (הפרלמנט הנורווגי) (נבנה בין השנים 18611866), אוניברסיטת אוסלו, התיאטרון הלאומי ובניין הבורסה. בין האנשים המפורסמים אשר חיו באוסלו במאה התשע עשרה היו - הנריק איבסן וקנוט האמסון (זוכה פרס נובל לסיפרות). בשנת 1850 כריסטיאניה עברה את כמות האוכלוסייה בעיר ברגן והפכה לעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בנורווגיה. בשנת 1925 שונה השם של העיר חזרה לשם המקורי - אוסלו.

אקלים

אוסלו בעלת אקלים נוח יחסית. הטמפרטורות בקיץ גבוהות ונעות בין 20–23  מעלות צלזיוס במהלך היום ובין 11–15 מעלות צלזיוס במהלך הלילה. החורף לעומת זאת, מאופיין בטמפרטורה ממוצעת של 4-  מעלות צלזיוס (בחודשים ינואר ופברואר). עקב מיקומה הצפוני של אוסלו, קיים הבדל גדול מאד במספר שעות האור בין הקיץ לחורף. בחודשים יוני/יולי לאוסלו יש בממוצע 18 שעות אור ביממה ואילו בסוף דצמבר מספר זה נופל ל – 6 בלבד. כמות משקעי הגשם השנתית הממוצעת באוסלו היא 763 מילימטר.

גאוגרפיה

אוסלו שוכנת בצפון אוסלופיורד. הפיורד - לשון ים צרה וארוכה - ממוקם על נמל המשמש גשר טבעי בין שני המחוזות הגדולים בנורווגיה (וסטפלד ואוסטפלד - מעונם של המלכים הראשונים בנורווגיה), ובהם נמצא הריכוז הגבוה ביותר של אדמה חקלאית ושל תעשייה. פיורד זה נמצא בדרום העיר ומכל שאר הכיוונים מוקפת אוסלו בגבעות ירוקות ובהרים. ישנם 40 איים בתחומי העיר, הגדול מביניהם הוא מאלמיריה (0.56 קמ"ר), ואיים רבים נוספים סביב אוסלופיורד. לאוסלו 343 אגמים, הגדול מביניהם הוא מרידאלסוונט (3.91 קמ"ר). כמו כן זהו מקור עיקרי למי שתייה לחלקים גדולים מחלקה המערבי של אוסלו. הנקודה הגבוהה ביותר היא קירקברגט בגובה 629 מטר. אף על פי שאוכלוסיית העיר קטנה בהשוואה לרוב ערי הבירה האירופאיות, היא מחזיקה בשטח אדמה גדול. גבולותיה מקיפים שטחים פתוחים ופארקים רבים כך ששטחי יערות ואזורי מים מהווים כ-2/3 משטחה (כפול מאזורים עם בנייה עירונית).

טבע

אוסלו היא בעלת צמחייה עשירה (במונחים נורווגיים). קיימות לכך שתי סיבות טבעיות עיקריות. ראשית, אוסלו מאופיינת באקלים יחסית חמים ולכן הדבר מאפשר קיומם של זני צמחים "אוהבי חום". למעשה, אוסלו מהווה גבול צפוני למספר זני צמחים כאלו. שנית, אוסלו היא בעלת קרקע יחסית פורייה.

באזורים המיוערים של אוסלו ניתן למצוא אוכלוסיות של צבאים, מוס ובאזורי הבנייה העירונית ניתן למצוא גיריות, סנאים וקיפודים. בנחלים של אוסלו נמצאים בונים וסוגים רבים של חרקים התורמים להאבקה של זני צמחים ייחודיים. בנוסף, לעיתים ניתן לצפות בכלבי ים בפיורד.

תרבות

האדריכלות באוסלו היא באופן כללי סולידית, פשוטה וחדשה למדי.

מדי שנה בחודש מרץ נערכים בהומנקולן תחרויות הסקי הגדולות בעולם. תחרויות אלה מושכות תיירים רבים לשטחי העיר. בשנת 1952 נערכו משחקי החורף האולימפיים באוסלו.

אוסלו ידועה גם כעיר שיצאו ממנה אמנים רבים. בפארק פרוגנר (האטראקציה הכי מתויירת בנורווגיה) מוצגים כ-200 פסלים מעשה ידי הפסל גוסטב ויגלנד. התזמורת הפילהרמונית של אוסלו פועלת בעיר מאז 1879.

ספורט

באצטדיון יולבאל (Ullevål) שבעיר משחקת קבוצת הכדורגל המקומית, ואלרנגה (Vålerenga) וכמו כן, מתקיימים בו משחקי גמר הגביע הנורווגי. בעיר משחקת גם קבוצת כדורגל נשים. בעיר משחקות גם קבוצות הוקי קרח וכדוריד.

העיר מארחת גם תחרויות בינלאומיות של סקי, ביאתלון, ואירחה את אולימפיאדת אוסלו (1952), את אליפות העולם באופני כביש לשנת 1993 ואת משחקי ליגת היהלום שהתקיימו באצטדיון ביסלט שבעיר.

תחבורה

אוסלו בעלת אמצעי תחבורה ציבורית רבים: אוטובוסים, חשמליות, רכבת תחתית, סירות ורכבת עילית המקשרת את אוסלו לערים אחרות בנורווגיה, שוודיה, דנמרק ודרומה לשאר אירופה.

חברת התעופה הראשית של מדינות סקנדינביה סקנדינביאן איירליינס מפעילה טיסות סדירות פעמיים בשבוע בקו ת"א-קופנהגן-אוסלו.

נורווגיה היא המדינה בעלת שיעור הרכבים החשמליים לנפש הגבוה בעולם. על כן, ברחבי העיר פזורות חניות רבות לרכבים חשמליים שמצוידות בעמדות הטענה.

אתרים

כמו כן אוסלו היא העיר היקרה ביותר בעולם, כך על פי דו"ח שערכה חטיבת ניהול העושר של בנק UBS השווייצרי (עדכון לשנת 2010). לשם השוואה תל אביב דורגה במקום ה-25 וניו יורק במקום ה-6.

ערים תאומות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • כריסטיאן בקנר, 100 הערים הגדולות בהיסטוריה העולמית, הוצאת עופרים

קישורים חיצוניים