יחסי ישראל–נאורו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ישראלנאורו
ישראלישראל נאורונאורו

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנד
ישראל נאורו
שטחקילומטר רבוע)
22,072 21
אוכלוסייה
10,009,800 11,974
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901 154
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,940 12,872
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל והרפובליקה של נאורו קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, וכן שיתוף פעולה מגוון בנושאים שונים. את ישראל מייצג בנאורו שגריר שאינו תושב (מקום מושבו בירושלים) – טיבור שלו-שלוסר (מאז 2016), בעוד שאת נאורו בישראל מייצג קונסול הכבוד ואיש התקשורת הישראלי, דוד בן בסט[1].[דרושה הבהרה]

היסטוריה

עוד מימי עצמאותה הראשונים של נאורו בשנת 1968, נחשבת המדינה, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל, מיקרונזיה ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בינלאומיים, ובין היתר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האומות המאוחדות[2].

נשיא נאורו, מרקוס סטפן (Marcus Stephen), קיים ביקור רשמי בישראל במהלך ינואר 2010, יחד עם שר החוץ והמסחר של נאורו, ד"ר קיארן קקה, ושגרירת נאורו באו"ם, מרלן מוזס. במסגרת הביקור הממלכתי נפגשו שלושת הבכירים עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, שהעלה על נס את התמיכה הנאורית הבלתי מסויגת בישראל. כמו כן נפגש נשיא נאורו עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם שר החוץ, אביגדור ליברמן, ועם שרים נוספים בישראל. במסגרת הביקור גם נטע הנשיא עץ בגן האומות שבהר הרצל[3].

בהמשך השנה מינה נשיא נאורו את מר דוד בן בסט כקונסול כללי בישראל[1].

במהלך שנת 2011 חתמו שתי המדינות על הסכם פטור מוויזה, אשר מאפשר לאזרחי שתי המדינות לקיים ביקור תיירותי לזמן מוגבל במדינה השנייה ללא צורך בהנפקת ויזה[4][5].

ב-29 בנובמבר 2012 הייתה נאורו בין 9 המדינות שהצביעו נגד הכרה במדינה הפלסטינית כמדינה משקיפה באו"ם[6].

ביוני 2017 ביקר נשיא נאורו בישראל, ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בדצמבר 2017 תרמה ישראל 250 אלף שקל למתקן שפכים באי, באותו החודש הצביעה נאורו נגד בהצבעה אשר דנה בגינוי הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל[7].

כיום לנאורו יש קונסוליית כבוד בראש העין[8].

באוגוסט 2019 הכירה נאורו בירושלים כבירת ישראל[9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30873777יחסי ישראל–נאורו