אנקרה
 | |
| מראה כללי | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מרכז אנטוליה |
| נפה | נפת אנקרה |
| ראש העיר | מליח גוקצ'ק (מפלגת הצדק והפיתוח) |
| שטח | 2,516 קמ"ר |
| גובה | 938[1] מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 3,763,591 (2007) |
| ‑ צפיפות | 1,551 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 39°52′00″N 30°52′00″E / 39.86667°N 30.86667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.ankara.bel.tr | |
אַנְקָרָה (בטורקית: Ankara (מידע • עזרה)) היא בירת טורקיה, העיר השנייה בגודלה במדינה ובירת נפת אנקרה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ולפי הערכה בשנת 2007 מנתה אוכלוסייתה 3,641,931 תושבים[2].
העיר הממוקמת במרכזה של אסיה הקטנה, משמשת מרכז שלטוני, מסחרי, חינוכי ותחבורתי חשוב בטורקיה. בדומה לערי בירה אחרות בעולם העיר משופעת באתרים לאומיים, מוזיאונים, פארקים ומוסדות לחינוך גבוה.
תולדות שם העיר
היוונים הקדומים קראו לעיר "אנקירה" (Άγκυρα), מילה שמשמעותה ביוונית "עוגן" ואשר התגלגלה לשמה הנוכחי. אחר כך נקראה העיר בשם "אנגורה" (Angora) שהעניקה את שמה לזן חתולי האנגורה (Ankara kedisi), לזן של ארנבונים (Ankara tavşanı) ממנו מפיקים את צמר האנגורה וכן לזן של עיזים (Ankara keçisi).
גאוגרפיה ותכנון עירוני
אנקרה שוכנת בחלקן הצפון-מערבי של ערבות רמת אנטוליה, סמוך ממערב לקו פרשת המים שבין נהר קיזילאירמאק ונהר סקריה. נחל צ'ובוק (Çubuk Çayı) שהמשכו בנחל אנקרה (Ankara Çayı), יובלו הימני של הסקריה, חוצה את העיר בכיוון כללי ממזרח למערב מצפון למרכז העיר. צפונית-מזרחית לעיר הוקם על הנהר סכר הנושא את שמו, וזה יצר אגם מלאכותי. גם בדרום העיר משתרע אגם אמיר (Emir Gölü) שאורכו כ-3 ק"מ.
כיכר קזלאיי (Kızılay Meydanı) הנחשבת למרכזה של העיר המודרנית נמצאת בגובה של 890 מטר מעל פני הים, ואילו מצודת אנקרה (Ankara Kalesi) שמצפון לה, ניצבת על צוק בגובה של 960 מטר. פרבריה של העיר משתרעים על שטח גדול ומתפשטים על מורדות ההרים הסובבים אותה והמגיעים עד לגובה של 1,280 מטר.
העיר משתרעת על שטח גדול. אורכה כ-40 ק"מ ורוחבה כ-20 ק"מ. שדרות אטאטורק (Atatürk Bulvarı) היא השדרה החשובה בעיר והיא חוצה אותה לאורך 5.5 ק"מ מרובע אולוס (Ulus) בצפון, דרך רובע סיהייה (Sıhhiye) ורובע קזלאיי שבמרכזה, ועד רובע צ'נקאיה (Çankaya) שבדרומה. בצ'נקאיה ניצב מגדל אטאקולה (Atakule) וסמוך לו שוכן המשכן הרשמי של נשיא טורקיה.
שני רחובות חוצים את שדרות אטאטורק במרכזה של העיר - שדרות גאזי מוסטפא קמאל (Gazi Mustafa Kemal Bulvarı) החוצה אותה בכיכר קזלאיי, ושדרות ג'לל באייר (Celâl Bayar Bulvarı) שהמשכה בשדרות ג'מל גירסל (Cemal Gürsel Bulvarı) החוצות אותה בכיכר סיהייה. המרחק בין שתי הכיכרות הוא כחצי קילומטר.
היסטוריה
למעט בתקופת הגאלים ובתקופה הרומית לא תפסה אנקרה מעמד מרכזי בהיסטוריה של אסיה הקטנה עד למאה ה-20, וזאת למרות שדברי ימיה מתחילים בתקופת הברונזה. היישוב הקדום ביותר במקום היה של החאתים, עם שקדם לחתים ואשר ישב באסיה הקטנה באלף השלישי לפנה"ס. בתקופה החתית נקראה העיר "אנקואש" (Ankuwash)[3]. העיר תפסה חשיבות רבה יותר בתקופת ממלכת פריגיה, החל במאה ה-8 לפנה"ס, לאחר שבירתה גורדיון השוכנת במרחק של כ-75 ק"מ דרומית-מערבית לעיר נפגעה ברעידת אדמה. לפי המסורת הפריגית הקים המלך מידאס בעל מגע הזהב את העיר, אך כאמור דבר זה אינו מדויק ובתקופתו רק גברה חשיבותה. לאחר הפריגים לא נודעה לעיר חשיבות מיוחדת עד התקופה ההלניסטית שבמהלכה הפכה לצומת מסחרי במרכזה של אסיה הקטנה.
בשנת 278 לפנה"ס, פלשו שלושה שבטים גאלים לאסיה הקטנה וכבשו את אנקרה והאזור שסביבה אשר קיבל את שמם ונקרא גלטיה. הגאלים עשו את העיר למרכזם השלטוני, ובמקום הנקרא "דרינמטון" (Drynemeton), כ-30 ק"מ מדרום לעיר, קיימו את מפגשיהם הבין-שבטיים. האזור נכבש בידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 25 לפנה"ס ואנקירה הייתה לבירת הפרובינקיה הרומית גלטיה. העיר התפתחה רבות בתקופה זו וההערכות הן כי כ-200,000 תושבים התגוררו בה באותה עת. מתקופה זו שרדו מקדש אוגוסטוס ורומא ומספר מבנים רומים נוספים כמו התיאטרון והמרחצאות שהוקמו על ידי קרקלה בתחילת המאה ה-3.
רדיפת הנוצרים באסיה הקטנה וגם באנקרה הגיעה לשיאה בתקופת דיוקלטיאנוס בתחילת המאה ה-4, ושני מרטירים בני העיר הוכרו כקדושים - תיאודוטוס ה"קדוש" מאנקרה וקלמנט הקדוש מאנקרה. הנצרות שבה לפרוח בעיר עם תום הרדיפות, ובשנת 314 התכנסה בה ועידה כנסייתית שנודעה כסינוד אנקירה. במחצית המאה ה-4 הייתה העיר למרכז נוצרי, ובזיליוס ה"קדוש" מאנקרה היה בין המתנגדים למינות האריאנית. לפי המסורת עונה בזיליוס והוצא להורג בידי הקיסר יוליאנוס הכופר אשר ביקר בעיר בשנת 362 והקים את עמוד יוליאנוס.
בתקופת האימפריה הביזאנטית הנוצרית שימשה אנקרה כמעון קיץ לקיסרי האימפריה וכמוצב צבאי במרכזה של אסיה הקטנה. היא שמרה על מעמד זה עד סוף המאה ה-11 למרות שנכבשה מספר פעמים על ידי הערבים. העיר נפלה לידי הסלג'וקים כאשר שטפו את אסיה הקטנה לאחר קרב מנזיקרט ונכבשה בידי השליט העות'מאני אורהן הראשון בשנת 1356. קרב אנקרה התרחש ב-20 ביולי 1402 בשדה צ'ובוק (Çubuk) שליד העיר, בין צבאות הסולטאן העות'מאני באיזיט הראשון לצבאותיו של טימור לנג, שליט האימפריה הטימורית. טימור ניצח בקרב לאחר שהיטה את מימיו של נחל צ'ובוק ומנע בכך אספקת מים מצבאו של באיזיט, אך העיר שבה לשליטת העות'מאנים זמן קצר לאחר מכן.
לעיר לא נודעה חשיבות מיוחדת משך 400 שנה עד שמוסטפא כמאל בחר בה כמעוזה של התנועה הלאומית הטורקית בעת מלחמת העצמאות של טורקיה. במהלך מלחמת יוון-טורקיה בדצמבר 1920 הגיע הצבא היווני עד סמוך לאסקישהיר, כ-150 ק"מ בלבד מערבית לאנקרה, ואיים לכבוש את העיר. איום זה הוסר עם ניצחון הטורקים בשני קרבות אינני בינואר ובמרץ 1921.
לאחר תום מלחמת העצמאות נבחרה העיר לבירת המדינה ומעמד זה הונצח בסעיף 2 לחוקת טורקיה השנייה מ-20 באפריל 1924 ואושר גם בחוקות המאוחרות יותר. הבחירה בבירה חדשה במקום איסטנבול באה לציין את פתיחתו של דף חדש בהיסטוריה הטורקית ולהבדילה מהאימפריה העות'מאנית. מיקום אנקרה במרכזה של המדינה החדשה סייע אף הוא לבחירה בה כבירה.
בכך ניתן האות להתפתחותה המהירה של העיר שצמחה בתוך 80 שנה מעיירה שולית ובה כמה אלפי תושבים לכרך שבו מתגוררים כמעט 4 מיליון בני אדם. העיר ששכנה ברובע אולוס סביב מצודת אנקרה התפשטה לכל הכיוונים והיא משתרעת כיום על שטח של מאות קילומטרים רבועים.
העיר כיום
כלכלה
בהיותה בירת המדינה מהווה השירות הציבורי ענף עיסוק חשוב באנקרה ולעיר יש גם מעמד מסחרי מרכזי ברמה הלאומית, למרות שאיסטנבול היא עדיין המרכז הכלכלי החשוב בטורקיה. ענפי תעסוקה נוספים הם החינוך (בעיר פועלות לא פחות מעשר אוניברסיטאות), מערכת הבריאות וענפי שירותים נוספים. בעיר פועלות בין היתר תעשיות רכב, מכונות, מזון ומוצרי בנייה.
תחבורה
נמל התעופה הבינלאומי אנקרה אסנבואה (Ankara Esenboğa Uluslararası Havalimanı) ממוקם סמוך לכפר אנסבואה במרחק של 28 ק"מ מצפון-מזרח למרכזה של העיר. נמל התעופה החל לפעול ב-1955 וב-2006 נחנך בו טרמינל חדש המסוגל לטפל ב-10,000,000 נוסעים בשנה. הנמל משמש כאחד משלושת נמלי התעופה המרכזיים של חברת התעופה הלאומית טורקיש איירליינס.
חברת הרכבות הלאומית של הרפובליקה הטורקית מפעילה שירותי רכבת בינעירוניים לכל רחבי המדינה, היוצאים מתחנת אנקרה (Gar) שנמצאת צפונית-מערבית למרכז העיר. דרך התחנה עובר גם קו רכבת הבינלאומי "טראנס-אסיה" (Trans Asya treni) המוביל מאיסטנבול לטהראן באיראן. בנוסף לכך מפעילה החברה קו רכבת פרברית (Banliyö) החוצה את העיר ממזרח למערב. קו הרכבת המהירה בין אנקרה ואיסטנבול (Ankara-İstanbul Hızlı Tren Projesi) שאורכו הכולל 533 ק"מ וקו רכבת מהירה לקוניה נמצאים שניהם בשלבים שונים של הקמה ותכנון.
הרכבת התחתית של אנקרה (Ankara Metrosu) כוללת שני קווים - קו רכבת תחתית המכונה "מטרו" (Metro) וקו רכבת קלה המכונה "אנקראי" (Ankaray). שני הקווים נפגשים בתחנת קזלאיי במרכז העיר, ובנוסף מקושרת הרשת לקו רכבת הפרברים במרחק הליכה קצר. אורכה הכולל של הרשת הוא 23.16 ק"מ. שלושה קווי רכבת תחתית נוספים נמצאים בשלבי הקמה וקווים נוספים נמצאים בשלב התכנון. לפי התוכניות, תשתרע הרשת לאורך של 66.4 ק"מ עד שנת 2015.
תחנת האוטובוסים המרכזית של אנקרה (AŞTİ, Ankara Şehirlerarası Terminal İşletmesi) במערבה של העיר משתרעת על שטח של 446,000 מ"ר ויש בה 121 רציפים. מהתחנה יוצאים אוטובוסים תכופים לכל רחבי טורקיה, והיא משרתת 250,000 איש בכ-3,000 נסיעות ביום[4]. תחנת האוטובוסים מקושרת לקו רכבת הקלה ("אנקראי") ומחוברת לרשת הכבישים הבינעירונית באמצעות כביש מהיר עירוני.
באנקרה רשת כבישים מהירים עירוניים ענפה, וכביש O-20 משמש לה ככביש טבעת. העיר מחוברת בכביש מהיר O-4 לאיסטנבול, ועבודות לסלילת כביש O-21 אשר יחבר אותה לאדנה שלחופי הים התיכון נמצאות בעיצומן.
אתרים מרכזיים
המוזיאון לתרבויות אנטוליה
ערך מורחב – המוזיאון לתרבויות אנטוליה
המוזיאון לתרבויות אנטוליה (Anadolu Medeniyetleri Müzesi) הוא מוזיאון ארכאולוגי והיסטורי הממוקם בסמוך לטירת אנקרה ברובע אטפזרה (Atpazarı) בעיר. את הרעיון להקמת המוזיאון הגה מוסטפא כמאל אשר חיפש את שורשיה של האומה הטורקית המודרנית בתרבויות העתיקות של אנטוליה, ובמיוחד בזו של החתים. המוזיאון ממוקם ב"באזאר מחמוט פאשה" (Mahmut Paşa Bazaar) המקורה, שנבנה על ידי מחמוט פאשה במאה ה-15. המוזיאון נחשב לאחד מהעשירים בעולם וכולל בין היתר מוצגים מתקופת האבן, הנחושת, הברונזה, והברזל. המוצג הידוע ביותר באוסף המוזיאון הוא פסל שלושת האיילים שהעתקו המוגדל ניצב בכיכר סיהייה במרכז אנקרה ("האנדרטה החתית"). אולם מיוחד מוקדש להיסטוריה של אנקרה.
אנטקביר
- ערך מורחב – אנטקביר
האֵנֶטקביר (Anıtkabir - "קבר הזיכרון" או "אנדרטת הקבר") הוא האתר בו ממוקם המאוזוליאום של מוסטפא כמאל אטאטורק, אבי האומה הטורקית המודרנית ונשיאה הראשון של טורקיה. בנוסף נקבר באתר גם ידידו של אטאטורק ונשיאה השני של המדינה איסמט אינני. האתר נמצא על גבעה בלב העיר. האתר שנבחר למבנה הוא בגבעת "רסטפה" (Rasattepe - "תל התצפית") ששכנה אותה עת בליבה של העיר, בצמוד ממערב למרכזה ההיסטורי, ואשר נראתה מכל חלקיה.
מעבר למבנה המאוזוליאום המרכזי, כולל האתר רחבת הטקס (Tören Meydanı) באורך של 129 מטר וברוחב של 84 מטר, והמסוגלת להכיל עד 15,000 איש. סביב הרחבה הוקמה שדרת עמודים שלאורכה שמונה מגדלים, וכל מגדל מייצג פן אחר של מלחמת העצמאות של טורקיה. אל האתר מובילה דרך האריות (Aslanlı Yol) שלאורכה 24 פסלי אריות יישובים ובקצה הצפוני שלה שני מגדלים נוספים המשמשים ככניסה אל האתר.
באתר נמצאים חדרים שונים המציגים את תולדות חייו של אטאטורק, ספרייתו הפרטית והמכוניות הרשמיות בהן השתמש כשהיה בתפקיד.
מצודת אנקרה
מצודת אנקרה (Ankara Kalesi) שוכנת ברובע אולוס שמצפון למרכז העיר המודרנית. המצודה נישאת על צוק המשקיף על סביבותיו מגובה של כ-100 מטר ונבנתה לראשונה לאחר הפלישה הפרסית בשנת 620 לפנה"ס לערך.
המצודה שופצה וחוזקה פעמים רבות, הן על ידי הרומאים, הן על ידי הביזנטים והן על ידי העות'מאנים. החומות הניצבות במצודה כיום הן מהמאה ה-7 ומהמאה ה-9, והמצודה מהווה את ליבה של העיר העתיקה והחלק העתיק ביותר באנקרה. סביב המצודה נבנה רובע מגורים שבתיו הנוכחיים הם מהתקופה העות'מאנית.
בית העלמין הממלכתי של טורקיה
- ערך מורחב – בית העלמין הממלכתי של טורקיה
בית העלמין הממלכתי של טורקיה (Devlet mezarlığı) בשכונת "חוות יער אטאטורק" (Atatürk Orman Çiftliği) ניצב על גבעה במערב אנקרה כ-2.5 ק"מ צפונית-מערבית לאנטקביר. בבית העלמין נמצאים קברי נשיאי טורקיה (למעט מוסטפא כמאל אטאטורק ואיסמט אינני הקבורים באנטקביר), אנשי צבא בכירים ו-61 מגיבורי מלחמת העצמאות של טורקיה.
מקדש אוגוסטוס ורומא ומסגד האג'ה באיירם
- ערך מורחב – מסגד האג'ה באיירם
בעיר ישנם שרידים ארכאולוגיים לתקופה בה שלטו הרומאים באזור. מקדש אוגוסטוס ורומא (Augustus Tapınağı) המכונה גם "מונומנטום אנקירנום" (Monumentum Ancyranum) ידוע בשל "תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוקי" (Res Gestae Divi Augusti), כתובת שנחקקה ביוונית ובלטינית על קירותיו, והמספרת על מפעל חייו של הקיסר אוגוסטוס. כתובת זו היא העתקה של הכתובת המקורית שהייתה חרותה על לוחות ברונזה בקברו של הקיסר ברומא, אך המקור אבד. העתקי הכתובת הופיעו באתרים נוספים ברחבי האימפריה הרומית אך זו שנמצאה באנקרה היא היחידה שהשתמרה בשלמותה. המקדש נבנה בין שנת 25 לפנה"ס לשנת 20 לפנה"ס, לאחר השלמת כיבושה של מרכז אנטוליה בידי הרומים, והקמת הפרובינקיה גלטיה שאנקרה שימשה לה כמרכז אדמיניסטרטיבי.
כיום ניצב מסגד האג'ה באיירם (Hacı Bayram Camii) על שרידיו של המקדש. המסגד נבנה ב-1427–1428 בסגנון סלג'וקי לכבודו של המיסטיקן האג'ה באיירמ-אֳ ולי (Hacı Bayram-ı Veli). עם מותו של ולי ב-1430 הוקם לו מבנה קבר בסמוך למסגד. במאה ה-16 שוחזר המסגד ושופץ על ידי האדריכל סינאן, ובמאה ה-18 הוא צופה באריחים.
ממערב למצודה מצויים שרידים נוספים של העיר הרומית. הידוע ביותר בין אלה הוא עמוד יוליאנוס הכופר שהוקם לרגל ביקורו של הקיסר הרומי בעיר בשנת 362. המקומיים מכנים את העמוד הנישא לגובה של 15 מטר בשם "הצריח של מלכת שבא" (Belkız Minaresi). המרחצאות הרומיים נבנו בתקופתו של הקיסר קרקלה בתחילת המאה ה-3 והוקדשו לאל הרפואה אסקלפיוס. כל שנותר מהמרחצאות כיום הוא המרתף והקומה הראשונה. מהתיאטרון הרומי לא נותרו שרידים רבים, אך הממצאים שנמצאו בו מוצגים במוזיאון לתרבויות אנטוליה.
המוזיאון האתנוגרפי
המוזיאון האתנוגרפי של אנקרה (Ankara Etnografya Müzesi) ניצב על גבעה מצפון לסיהייה, באתר בו שכן בעבר בית קברות מוסלמי. המוזיאון הוקם ב-1927 ונפתח לקהל הרחב ב-18 ביולי 1930. לאחר מותו של מוסטפא כמאל אטאטורק נסגר המוזיאון ושימש לו כקבר זמני עד שגופתו הועברה ב-1953 לאנטקביר. האגף בו נשמרה הגופה מהווה עדיין אתר רשמי, ופסלו של אטאטורק רכוב על סוס ניצב בחזית המוזיאון. המוזיאון נפתח שוב לקהל בנובמבר 1956 לאחר ששופץ.
המוזיאון מציג אומנות טורקית, כלי נשק, כלי בית, רהיטים, שטיחים ועוד מהתקופה הסלג'וקית ומהתקופה העות'מאנית ואשר נאספו בכל רחבי אנטוליה. במוזיאון ספרייה המוקדשת לפולקלור, אמנות ואתנוגרפיה טורקיים.
מוזיאון אנקרה לאמנות ולפיסול
מוזיאון אנקרה לאמנות ולפיסול (Ankara Resim ve Heykel Müzesi) נבנה בשנת 1927 ושופץ בשנת 1980. המוזיאון ממוקם בסמוך למוזיאון האתנוגרפי, ובו אוסף קבוע של אמנות טורקית מהמאה ה-19 ועד להווה, וכן תערוכות מתחלפות של אמנות טורקית ובינלאומית. המוזיאון מתמקד גם בהוראה ובשיחזור יצירות אמנות ולאחר שיפוצו נפתחו בו סדנאות המשמשות למטרה זו.
מסגד קוג'אטפה
- ערך מורחב – מסגד קוג'אטפה
מסגד קוג'אטפה (Kocatepe Camii) הוא המסגד הגדול בעיר. הוא נבנה בין שנת 1967 ל-1987 ברובע קוג'טפה, דרומית-מזרחית לקזלאיי. הרעיון לבנות את המסגר עלה כבר בשנות הארבעים של המאה ה-20 וב-1947 הוגשו הצעות לתכנונו של המסגד אך אף אחת מהן לא התקבלה. ב-1956 בהתערבותו של ראש ממשלת טורקיה אדנאן מנדרס, הוקצה שטח אדמה לבניית המסגד, ושוב הוגשו הצעות לבניית המסגד ב-1957.
בניית המסגד החלה לפי ההצעה הזוכה שהייתה מודרנית וחדשנית באופייה, אך בשל ביקורת נוקבת שנמתחה עליה מצד גורמים שמרנים, נפסקו העבודות בשלב הנחת היסודות. לאחר תחרות שלישית שנערכה בשנת 1967, נבחרה הצעה שמרנית, והמסגד נבנה לבסוף בסגנון עות'מאני קלאסי המזכיר את המסגד הכחול באיסטנבול. מסגד קוג'אטפה נחנך בשנת 1987 על ידי ראש הממשלה טורגוט אזאל. המסגד משתרע על שטח של 4,500 מ"ר ובארבע פינותיו ניצבים ארבעה צריחים.
מגדל אטאקולה
מגדל אטאקולה (Atakule "מגדל האב") ברובע צ'נקאיה שבדרום העיר נישא לגובה של 125 מטר, ומשמש הן כאתר תיירותי והן כמגדל תקשורת. המגדל נחנך ב-13 באוקטובר 1989 ובראשו מרפסת תצפית, בית קפה ומספר מסעדות שאחת מהן מסתובבת ומשלימה סיבוב מלא בתוך שעה. בבסיסו של המגדל ממוקם מרכז קניות ובילויים.
האספה הלאומית הגדולה של טורקיה
- ערך מורחב – האספה הלאומית הגדולה של טורקיה
שלושה מבנים בעיר קשורים לתולדותיו של הפרלמנט הטורקי המכונה האספה הלאומית הגדולה של טורקיה. המבנה הראשון ששימש את האספה בימי ראשיתה נמצא בשכונת אולוס מצפון למרכז העיר ושימש את מועצת האיחוד והקידמה העות'מאנית לפני ששינה את ייעודו. כיום שוכן בבנין מוזיאון העצמאות (Kurtuluş Savaşı Müzesi). לא הרחק ממנו שוכן מוזיאון הרפובליקה (Cumhuriyet Müzesi) ששימש כמעונה השני של האספה. כיום שוכן הפרלמנט הטורקי בבנין גדול ברובע בקנלקלאר (Bakanliklar) מדרום לקזלאיי.
אקלים
אקלימה של העיר יבשתי ומתאפיין בחורף קר ומושלג ובקיץ חם ויבש. הגשם המועט שיורד בעיר פוקד אותה בעיקר בחודשי האביב והסתיו, והצמחייה הטבעית בעיר ובסביבותיה היא צמחיית ערבה צחיחה. משרע הטמפרטורות בין היום ללילה מגיע עד לכ-20 °C בחודשי הקיץ וכ-8 °C בחודשי החורף. גם ההבדלים בין הטמפרטורות הממוצעות בקיץ ובחורף קיצוניים ועומדים על כ-25 °C. נתוני מזג האוויר הממוצעים בעיר הם כדלקמן:
| אקלים באנקרה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 1.6 | 2.4 | 10.0 | 15.5 | 20.0 | 24.4 | 27.7 | 28.3 | 24.4 | 18.3 | 10.5 | 4.4 | 16.1 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -6.6 | -5.0 | -1.6 | 3.3 | 6.6 | 9.4 | 12.7 | 12.7 | 8.3 | 3.8 | -1.1 | -3.3 | 3.3 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 40 | 31 | 36 | 51 | 52 | 39 | 17 | 15 | 18 | 32 | 36 | 48 | 415 |
| מקור: Weatherbase | |||||||||||||
תמונות העיר
מוסדות חינוך גבוה
| שם | שם בטורקית | שנת ייסוד | אתר |
|---|---|---|---|
| אוניברסיטת אנקרה | Ankara Üniversitesi | 1946 | http://www.ankara.edu.tr/ |
| אוניברסיטת אטלם | Atılım Üniversitesi | 1996 | http://www.atilim.edu.tr/yw/ |
| אוניברסיטת הבירה | Başkent Üniversitesi | 1994 | http://www.baskent.edu.tr/ |
| אוניברסיטת עיר המדע | Bilkent Üniversitesi | 1984 | http://www.bilkent.edu.tr/ |
| אוניברסיטת צ'נקאיה | Çankaya Üniversitesi | 1997 | http://www.cankaya.edu.tr/eng/ |
| אוניברסיטת גאזי ("גיבור מלחמה") |
Gazi Üniversitesi | 1926 | http://www.gazi.edu.tr/english/indexeng.php |
| אוניברסיטת הג'טפה | Hacettepe Üniversitesi | 1967 | http://www.hacettepe.edu.tr/ |
| טכניון המזרח התיכון | Orta Doğu Teknik Üniversitesi | 1956 | http://www.metu.edu.tr/ |
| אוניברסיטת TOBB לכלכלה וטכנולוגיה |
TOBB Ekonomi ve Teknoloji Üniversitesi | 2003 | http://www.etu.edu.tr/ |
| אוניברסיטת אופוק | Ufuk Üniversitesi | 1999 | http://www.ufuk.edu.tr/www/eng/ |
| האקדמיה לרפואה צבאית גילהנה | Gülhane Askeri Tıp Akademisi | 1896 (באיסטנבול) | http://www.gata.edu.tr/ |
| בית הספר ללוחמת יבשה | Kara Harp Okulu | 1834 (באיסטנבול) | http://www.kho.edu.tr/KHO_anasayfa/giris/index.html |
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
אתרים רשמיים
תחבורה
- אתר נמל התעופה של אנקרה
- האתר הרשמי של המטרו
- אתר קו אנקראי
- רכבת הפרברים של אנקרה
- תחנת האוטובוסים המרכזית של אנקרה
אתרים בעלי עניין
- אתר המוזיאון לתרבויות אנטוליה (בטורקית)
- אתר אודות מסגד וקבר האג'ה באיירם
- מגדל אתאקולה
- אתר האנטקביר
- תמונות מאנקרה
הערות שוליים
| ערי הבירה של מדינות אירופה | |
|---|---|
| |
[1] מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אולם מסיבות היסטוריות נכללת באירופה
|
