יחסי ישראל–מאוריטניה
| יחסי ישראל–מאוריטניה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | מאוריטניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 1,030,700 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 5,218,033 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 10,453 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 2,003 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה אסלאמית |
בין מדינת ישראל והרפובליקה האסלאמית של מאוריטניה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. עם זאת, בין השנים 1995–2009 התקיימו בין שתי המדינות מגעים הדדיים, אשר במסגרתם הכירה מאוריטניה בישראל בשנת 1999, ואיפשרו את תחילתם של יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, אשר נותקו בשנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה.
היסטוריה
המגע הראשון בין שתי המדינות החל בשנת 1967, בעקבות פרוץ מלחמת ששת הימים, כאשר מאוריטניה הכריזה מלחמה על ישראל [דרוש מקור], וזאת כהבעת הזדהות עם שאר מדינות ערב, ובהיענות לקריאתה של הליגה הערבית. באופן רשמי, מצב המלחמה בין שתי המדינות נמשך ברצף עד לשנת 1999, אך בפועל להכרזה הפורמלית הייתה השפעה מועטה על המצב בשטח, ובין השנים הנ"ל מספר אנשי עסקים מישראל אף נסעו למאוריטניה וקיימו מגעים עם נציגי השלטון.
החל משנת 1995, זמן קצר לאחר החתימה על הסכמי אוסלו והשיפור ביחסים בין ישראל למדינות העולם הערבי, ולאורכה של שנת 1996, התקיימו מספר פגישות חשאיות בין בכירים במשטר הישראלי למקביליהם במשטר המאוריטני. במסגרת הפגישות, אשר לפי הסברה היוזם העיקרי שלהן היה נשיא מאוריטניה מעאוויה ולד סידאחמד טאייע, נידונו נושאים אשר היוו מוקד עניין עבור שתי המדינות, וכן נבחנו אפשרויות לסיום מצב המלחמה בין שתי המדינות, וכינון יחסי מסחר הדדיים, ברמה זו או אחרת.
בשנת 1996, במסגרת הדיונים החשאיים, הוחלט לראשונה לקיים מגע פומבי ישיר בין שתי המדינות, וזאת על ידי פתיחת "משרדי אינטרסים" של שתי המדינות, בחסות שגרירויות ספרד בשתי המדינות. במהלך שנת 1999 הוחלט לכונן יחסים רשמיים בין שתי המדינות, ובאותה השנה נשלחו נציגים דיפלומטיים רשמים מטעם שתי המדינות לבירת המדינה השנייה, צעד שגרר בפועל את ביטול הכרזת המלחמה של מאוריטניה משנת 1967, ואת ההכרה ההדדית של כל מדינה בעצמאותה של המדינה השנייה. היחסים מוסדו רשמית בתאריך 28 באוקטובר 1999, עם חתימת נציגי שתי המדינות, במסגרת פגישה בוושינגטון, על הסכם בדבר כינון יחסים דיפלומטיים מלאים ביניהן. בשלב זה מאוריטניה הייתה המדינה השלישית מבין חברות הליגה הערבית אשר הכירה בישראל כמדינה ריבונית (יחד עם מצרים וירדן, איתן חתמה ישראל הסכמי שלום מלאים)[1]. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות המשיכו להתקיים בין השנים 2009-1999, וזאת חרף זעזועים מדיניים, כדוגמת פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000, וההפיכה הצבאית במאוריטניה באוגוסט 2005[2].
עם זאת, מבצע עופרת יצוקה הוביל למשבר חמור ביחסי שתי המדינות, בדומה ליחסיה של ישראל עם מדינות רבות במרחב הערבי-אסלאמי, כאשר עם תחילתו של המבצע מאוריטניה הודיעה על השעיית היחסים עם ישראל. בהמשך, במהלך חודש פברואר 2009, מאוריטניה החזירה את שגרירה מישראל[3], ובתחילת מרץ 2009 גירשה את סגל השגרירות הישראלית בנואקשוט, בהעניקה להם 48 שעות לצאת מגבולות מאוריטניה[4]. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות הגיעו לסופם הרשמי בתאריך 21 במרץ 2010, עם הכרזת מאוריטניה על ניתוקם המוחלט של היחסים בין שתי המדינות[5].
הערות שוליים
- ^ רן דגוני, הבטחות לסיוע והלוואות מהבנק העולמי הכשירו הקרקע ליחסי ישראל-מאוריטניה, באתר גלובס, 28 באוקטובר 1999
- ^ יואב שטרן, הנשיא המודח היה ידיד קרוב של ישראל, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2005
- ^ ניר יהב, מאוריטניה מאיימת: ננתק היחסים עם ישראל, באתר וואלה!, 10 בינואר 2009
- ^ פנחס וולף ורויטרס, מאוריטניה גירשה את שגריר ישראל, באתר וואלה!, 6 במרץ 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, מאוריטניה הודיעה על ניתוק מוחלט של יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, באתר הארץ, 21 במרץ 2010
