יחסי גבון–ישראל
| יחסי גבון–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| גבון | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 267,667 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 2,488,703 | 9,934,792 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 20,516 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,244 | 51,325 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי גבון-ישראל הם היחסים הדיפלומטים בין מדינת ישראל והרפובליקה הגבונית.
היסטוריה
היחסים בין ישראל לבין גבון כוננו בשנת 1960, כאשר גבון הכריזה על עצמאותה, ושתי המדינות חתמו אז כל כמה הסכמים. בשנת 1962 נחתם הסכם לשיתוף פעולה טכנית ואמנת ידידות, ובשנת 1963 נחתם הסכם סחר. גבון אשר הייתה אחת ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה, נהנתה ממשלחת של 100 מומחים וטכנאים חקלאיים כדי לסייע בפיתוח המדינה הצעירה[1].
בשנת 1973 לאחר מלחמת יום כיפור, תחת הלחץ של מדינות אופ"ק, ניתקה גבון את היחסים עם ישראל.
היחסים כוננו מחדש ב-29 בספטמבר 1993, וכיום נערכים המגעים דרך שגרירות ישראל בקמרון השכנה, אף על פי ששגריר ישראל הרשמי בגבון הוא עובד משרד החוץ הישראלי בירושלים[2].
בשנת 2011 ניסה משרד החוץ הישראלי לשכנע את גבון שלא להצביע בעד החלטה פרו-פלסטינית באו"ם. כתוצאה מכך, נציגי המדינה האפריקנית נמנעו בהצבעה[3].
ב-28 בנובמבר 2017 ביקר נתניהו בקניה כדי להשתתף בטקס מינוי הנשיא הנבחר מחדש, אוהורו קניאטה. במהלך ביקורו בקניה נפגש נתניהו עם עלי בונגו, נשיא גבון, ודיבר עמו על התפתחות היחסים בין שתי המדינות.
