החלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Small Flag of the United Nations ZP.svg החלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם
תאריך 11 במאי 1949
קוד A/RES/273 (III) (מסמך)
נושא הענקת חברות לישראל באומות המאוחדות
סיכום הצבעה

37 הצביעו בעד
12 הצביעו נגד
9 נמנעו

תוצאה התקבלה
קובץ:Israel-20New-Sheqalim-1993-avers.jpg
מעמד הנפת דגל ישראל בפתח מטה האומות המאוחדות על ידי משה שרת, כפי שהונצח על גבי שטר 20 ש"ח

החלטה 273 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות, אשר התקבלה ב-11 במאי 1949, העניקה למדינת ישראל חברות באומות המאוחדות. בכך הפכה ישראל לחברה ה-59 באו"ם.

ההחלטה התקבלה בעקבות אישור החלטה 69 של מועצת הביטחון של האו"ם ב-4 במרץ באותה השנה, אשר קבעה כי ישראל היא מדינה שוחרת שלום, והמליצה על צירופה לאומות המאוחדות.

יום לאחר פרסום החלטה 273, הניפו שר החוץ משה שרת והשגריר הראשון של ישראל באו"ם אבא אבן את דגל ישראל בפתח מטה האומות המאוחדות בניו יורק[1]. מעמד הנפת הדגל הונצח בחזית השטר של 20 שקלים חדשים מסדרה א', הנושא את דמותו של משה שרת.

נוסח ההחלטה

לאחר קבלת דיווח ממועצת הביטחון על הגשת בקשתה של ישראל לחברות באו"ם;
לאור העובדה שלפי שיקול דעתה של מועצת הביטחון, ישראל היא מדינה שוחרת שלום המסוגלת ומעוניינת לקיים את החובות הכלולות במגילת האו"ם;
לאור העובדה שמועצת הביטחון המליצה בפני העצרת הכללית לצרף את ישראל כחברה באו"ם;
ולאור העובדה שמדינת ישראל הצהירה שהיא "מקבלת ללא תנאי את החובות שבמגילת האו"ם ומתחייבת לכבד אותן מיום הצטרפותה כחברה באו"ם";
תוך התחשבות בהחלטות מ-29 בנובמבר 1947 ו-11 בדצמבר 1948 ובהצהרות ובהסברים שניתנו על ידי נציג ממשלת ישראל בקשר ליישום ההחלטות;
העצרת הכללית,
הפועלת מכח סעיף 4 במגילת האו"ם ומכוח תקנה 125 בנהלים,
1. קובעת בזאת שישראל היא מדינה שוחרת שלום המקבלת על עצמה את החובות אשר במגילת האו"ם, ומסוגלת ומעוניינת לכבד התחייבויות אלה;
2. קובעת לצרף את ישראל כחברה באו"ם.

[2]

תוצאות ההצבעה

להחלטות העצרת הכללית נדרש רוב רגיל (מעל 50 אחוז מכלל הקולות), למעט "שאלות חשובות" שנדרש עבורן רוב של שני שלישים, בהן קבלת מדינות חדשות כחברות באו"ם.

החלטה 273 נידונה במהלך ישיבת המליאה ה-207 של העצרת הכללית[3], ועברה ברוב הנדרש של שני שלישים: 37 מדינות תומכות מול 12 מדינות מתנגדות ו-9 מדינות נמנעות. להלן פירוט המדינות המצביעות[4]:

בעד

אוסטרליה, אורוגוואי, איסלנד, אקוודור, ארגנטינה, ארצות הברית, בוליביה, ברית המועצות, גואטמלה, דרום אפריקה, האיטי, הולנד, הונדורס, הפיליפינים, הרפובליקה הדומיניקנית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, ונצואלה, יוגוסלביה, לוקסמבורג, ליבריה, מקסיקו, נורווגיה, ניו זילנד, ניקרגואה, סין, פולין, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'ילה, צ'כוסלובקיה, צרפת, קובה, קולומביה, קוסטה ריקה, קנדה

נגד

איראן, אפגניסטן, אתיופיה, בורמה, הודו, לבנון, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, תימן

נמנעות

אל סלוודור, בלגיה, ברזיל, דנמרק, הממלכה המאוחדת, טורקיה, יוון, סיאם, שוודיה

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0