שגרירות ישראל בבואנוס איירס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגרירות ישראל בבואנוס איירס
המבנה ששימש את שגרירות ישראל בבואנוס איירס לפני הפיגוע
המבנה ששימש את שגרירות ישראל בבואנוס איירס לפני הפיגוע
מידע כללי
מיקום קודם רחוב אריו 910 (ספ')
מתקפות הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ארגנטינה–ישראל
שגריר אייל סלע
שטח האמנה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
מדינה מיוצגת ישראלישראל ישראל
https://embassies.gov.il/buenos-aires

שגרירות ישראל בבואנוס איירס היא נציגות דיפלומטית של ישראל בארגנטינה.

בנוסף לשגרירות מחזיקה ישראל בשתי קונסוליות כבוד בקורדובה ובמנדוסה.

היסטוריה

היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לארגנטינה החלו באופן רשמי ב-31 במאי 1949.

ב-15 בפברואר 1949 הכירה ארגנטינה במדינת ישראל. היו ציפיות גדולות לבואו של שגריר ישראל הראשון לארגנטינה ואורוגוואי. חמישה ימים לפני העברת מקום מגוריו ממונטווידאו לבואנוס איירס, הקהילה היהודית באורוגוואי הציעה ליעקב צור (טשרנוביץ) (השגריר הראשון)[1] שבעה חודשים לאחר הגעתו של צור לבואנוס איירס, נרכש מלון קטן ברובע הדיפלומטי לשימוש השגרירות, ברחוב אריו 910 (ספ').[2]

כאשר הבניין החל לתפקד כנציגות דיפלומטית, הוא היה חלק חשוב מהקהילה היהודית בארגנטינה, בהיותו מקום לחגיגות ומפגשים.

מעמד הנציגות הועלה מצירות לשגרירות באפריל 1955.[3]

לאחר לכידת אדולף אייכמן על ידי המוסד בארגנטינה ב-1960, פרץ משבר ביחסי המדינות, וארגנטינה הכריזה על השגריר אריה לבבי אישיות בלתי רצויה לאחר שכמה ימים קודם לכן חתם על הסכם הסגרה בין שתי המדינות.[4]

הפיגוע בשגרירות

ערך מורחב – הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה

ב-17 במרץ 1992 (י"ב באדר ב' ה'תשנ"ב) בצהריים, מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד התפוצצה ליד שער בניין שגרירות ישראל וגרמה להריסתה. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם, בהם 4 ישראלים עובדי משרד החוץ, ו-4 נשים יהודיות מארגנטינה. בפיגוע נפגעו למעלה מ-220, ואגפים שלמים של הבניין בן ארבע הקומות קרסו. שאריות הבניין נהרסו כליל זמן מה לאחר הפיגוע.[2]

ארגון חזבאללה טען שהפיגוע בוצע בתגובה לחיסולו של מזכ"ל הארגון, עבאס מוסאווי, בידי צה"ל ב-16 בפברואר 1992, בדיוק חודש קודם לפיגוע.

לאחר שחקירת הפיגוע והפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994 התמסמסה בידי ממשלת ארגנטינה הועלה החשד כי נשיא ארגנטינה קרלוס מנם ניסה לחבל בחקירה. בשנת 2003 השלים "המוסד" דו"ח מפורט ובו הוכחות חותכות לקשר בין איראן וארגון חזבאללה לביצוע הפיגוע בשגרירות ישראל, הוכחות שעולות בקנה אחד עם ממצאי הפרקליטות הארגנטינאית.[5] בעקבות פיצוץ השגרירות וגילוי ממצאי פיצוץ בניין הקהילה היהודית, ישראל קראה לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן.[6]

בעקבות הפיגוע עברה השגרירות למשכן אחר.[7]

האמנות נוספות

  • פרגוואי – בנובמבר 1958 אישרה ממשלת פרגוואי לישראל להאמין את שגריר ישראל בארגנטינה אריה לבבי כשגריר לפרגוואי.[8]
  • צ'ילה – ממאי 1950[9] כיהן שגריר ישראל בארגנטינה כשגריר לא תושב בצילה, עד מינוי שגריר ישראל הראשון לצ'ילה ב-1958.[10]
  • אורוגוואי – ישראל פתחה נציגות דיפלומטית במונטווידאו עוד קודם פתיחת השגרירות בארגנטינה, ועם הקמת הנציגות בבואנוס איירס עבר השגריר יעקב צור לארגנטינה, כשהוא הופך לשגריר לא-תושב לאורוגוואי, עד 1955.

שגרירים

שם תקופת כהונה
יעקב צור (טשרנוביץ) 1949–1953
אריה קובובי 1953–1958
אריה לבבי 1958–1960
יוסף אבידר 1960–1965
משה אלון 1965–1969
אליעזר דורון 1969–1974
רם נירגד 1974–1979
דב שמורק 1980–1985
אפרים טרי 1985–1989
יצחק שפי 1989–1993
יצחק אבירן 1993–2000
בנימין אורון 2000–2004
רפאל אלדד 2004–2008
דניאל גזית 2012–2008
דורית שביט 2012–2016
אילן שטולמן 2016[11]–2019
גלית רונן 2019–2022
אייל סלע 2022–הווה

כיכר שגרירות ישראל

כיכר שגרירות ישראל. ניתן לראות חלק מהקיר של הבניין.

באתר בו עמדה השגרירות הוקם אתר זיכרון בשם כיכר שגרירות ישראל (בספרדית: Plaza Embajada de Israel). שם השתמר חלק מהקיר המקורי של השגרירות; שמות ההרוגים נחרטו על לוח זיכרון ונשתלו בכיכר שתי שורות של עצי תרזה, אחת לכל אחד מקורבנות הפיגוע. הכיכר נחנכה ב-17 במרץ 2000 ושולבה בה יצירה של האדריכל הוגו סלמה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ TSUR (Tchernowitz), JACOB
  2. ^ 2.0 2.1 "Arroyo y Suipacha. Esquina del Alma" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 ביולי 2014. נבדק ב-9 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ נציגויות ישראל וארגנטינה – שגרירויות, על המשמר, 21 במרץ 1955; קובובי הגיש כתב-האמנתו כשגריר לנשיא ארגנטינה, על המשמר, 14 באפריל 1955
  4. ^ ממשלת ארגנטינה גירשה את השגריר הישראלי, קול העם, 24 ביולי 1960
  5. ^ דיאנה בחור, שר החוץ: המוסד השלים חקירת הפיגועים בארגנטינה, באתר ynet, 17 במרץ 2003
  6. ^ דיאנה בחור-ניר, ישראל קוראת לארגנטינה לסגור את שגרירות איראן, באתר ynet, 17 באוגוסט 2003
  7. ^ אמנון ברזילי, בבואנוס איירס מתנגדים למיקום שגרירות ישראל החדשה ־ מחשש לעוד פיגוע, חדשות, 28 ביוני 1992
  8. ^ ישראל ופרגוואי לדרגת שגרירות, למרחב, 17 בנובמבר 1958
  9. ^ צירנו בצ'ילה יגיש כתב האמנה, הצופה, 16 במאי 1950
  10. ^ א. דורון נתמנה שגריר בצ'ילי, דבר, 10 בספטמבר 1958
  11. ^ מינויים בשירות החוץ, החלטה מספר 1004 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 17 בינואר 2016


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36063378שגרירות ישראל בבואנוס איירס