שגרירות ישראל בווינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגרירות ישראל בווינה
מידע כללי
עיר וינהוינה וינה
מדינה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
תאריך פתיחה מרץ 1949 (דה־פקטו: דצמבר 1948)
דיפלומטיה
חלק מ יחסי אוסטריה–ישראל
שגריר מרדכי רודגולד (גר')
דוד נוסבאום (סבא"א)
שטח האמנה אוסטריהאוסטריה אוסטריה
הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)

שגרירות ישראל בווינה היא הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל באוסטריה. היא נמצאת בסמטת אנטון פרנק 20, ברובע ה-18 של וינה.

שגריר ישראל באוסטריה הוא מרדכי רודגולד (גר'). השגרירות משמשת גם כנציגת ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) עם דוד נוסבאום כשגריר בסוכנות.

היסטוריה

דניאל קורט לוין מונה כנציג ישראל באוסטריה הכבושה כבר בסוף 1948, והוכר על ידי רשויות הכיבוש בתור הסמכות להנפקת אשרות נסיעה מאוסטריה לישראל. במסגרת תפקידו כקצין עלייה וסוכן קונסולרי, ובהמשך כקונסול, הועלו יהודים רבים ממחנות העקורים וכן במהלך כהונתו הועלו עצמות הרצל מאוסטריה לישראל. הנציגות הפכה לקונסוליה לאחר הכרתה דה פקטו של אוסטריה בישראל במרץ 1949.[1] לוין סיים את תפקידו ב-1950.

לאחר מינוי קורט ולדהיים לנשיא אוסטריה, ישראל מחתה על מינויו בין היתר על ידי אי־מינוי שגריר חדש לאחר תום כהונתו של מיכאל אליצור ב-1986. במקומו גדעון ירדן שימש כממונה על היחסים. בתגובה לכך, צעד דומה נעשה מצד אוסטריה בשגרירותה בישראל.

בשנת 2000, כאות מחאה על כך שראש מפלגת העם שיסל הרכיב קואליציה עם מפלגת החירות האוסטרית, הוחזר השגריר נתן מירון לישראל, וסגנו אילן בן־דב כיהן כשגריר בפועל. עד ה-5 פברואר 2004, עת אברהם טולדו מסר את כתב האמנה לנשיא קלסטיל, לא היה שגריר רשמי באוסטריה מטעם ישראל.

מבנה השגרירות שימש בעבר כאחוזה של אוטו פרנץ, ארכידוכס אוסטריה, אביו של הקייזר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית, קרל הראשון.

שגרירים ונציגים

שם תקופה הוסמך בידי מסר את כתב האמנה לידי
דניאל קורט לוין דצמבר 1948–1950
אריה אשל[2] 1950–1955
שמואל בן צור (גר')[3] 1955–1958
יחזקאל סהר 1958–1960 יצחק בן-צבי אדולף שרף
נתן פלד 1961–1963 יצחק בן-צבי אדולף שרף
מיכאל סימון יוני 1963[4]–1967 זלמן שזר אדולף שרף
זאב שק (גר') 1967–1971 זלמן שזר פרנץ יונאס
יצחק פטיש[5] 1971–1974 זלמן שזר פרנץ יונאס
אביגדור דגן יוני 1974[6]–1977 אפרים קציר ברונו קרייסקי[7]
יעקב דורון 1977–1979 אפרים קציר רודולף קירכשלגר
יששכר בן יעקב 1979–1983 יצחק נבון רודולף קירכשלגר
מיכאל אליצור (גר') 1984–1986 חיים הרצוג רודולף קירכשלגר
גדעון ירדן[8] 1986–1990
אוריאל פיטר ארן (גר')[דרוש מקור][מפני ש...] 1990–1993
יוסף גוברין 1993–1995 עזר ויצמן תומאס קלסטיל
יואל שר 1995–1998 עזר ויצמן תומאס קלסטיל
נתן מירון[9][10] 1998–2000 עזר ויצמן תומאס קלסטיל
אילן בן-דב[11] 2000–2001
אברהם טולדו[12][13] 2001–2004 משה קצב תומאס קלסטיל
דן אשבל[14] 2005–2009 משב קצב היינץ פישר
אביב שיר-און 2009–2013 שמעון פרס היינץ פישר
צבי חפץ 2013–2015 שמעון פרס היינץ פישר
טליה לדור פרשר 2015–2019 ראובן ריבלין היינץ פישר
מרדכי רודגולד נובמבר 2019–מכהן ראובן ריבלין אלכסנדר ואן דר בלן

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוסטריה הכירה בישראל, הצופה, 16 במרץ 1949
  2. ^ קונסול כללי
  3. ^ קונסול כללי; קודם לדרגת ציר במהלך הכהונה
  4. ^ ⁨שגריר ישראל יגיע מחר לווינה ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 23 יוני 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  5. ^ אורי דרומי, בכרם הלא רנטבילי הרסתי את גבי, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
  6. ^ ⁨ דיוקנו של שגריר כסופר ומשורר | ⁨מעריב⁩ | 14 יוני 1974 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  7. ^ ממלא מקום הנשיא
  8. ^ ממונה על היחסים; עקב מינוי קורט ולדהיים לנשיא, ישראל לא מינתה שגריר חדש.
  9. ^ גלובס, שירות (2000-02-07). "ממשלת ישראל: לעקור מן השורש מילים פייסניות המכסות על שנאה". Globes. נבדק ב-2022-09-10.
  10. ^ מירון הוחזר לישראל בעקבות ממשלת שיסל שהורכבה עם מפלגת החירות האוסטרית
  11. ^ התחיל כסגן ראש המשימה, ואז סגן שגריר; מ-2000 היה ממלא מקום השגריר ושגריר בפועל
  12. ^ דקלו, שמואל (2004-10-11). "בג"ץ: שגריר ישראל באוסטריה אברהם טולדו יסיים את כהונתו בסוף השנה". Globes. נבדק ב-2022-09-10.
  13. ^ קודם לדרגת שגריר רק בדצמבר 2003. מסר את כתב האמנה בפברואר 2004
  14. ^ חדשות (2004-11-28). "בשל דרישת שרים: שגריר ישראל הבא באוסטריה יוותר על אזרחותו הגרמנית". Ynet. נבדק ב-2022-09-10.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35767801שגרירות ישראל בווינה