יחסי אוקראינה–ישראל
| יחסי אוקראינה–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| אוקראינה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 603,550 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 37,629,362 | 9,881,600 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 160,503 | 522,033 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,265 | 52,829 |
| משטר | |
| רפובליקה חצי-נשיאותית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| מיכאל ברודסקי | יבגן קורניצ'וק |
.jpg)
יחסי אוקראינה–ישראל מוסדו לראשונה ב-26 בדצמבר 1991, לאחר פירוקה של ברית המועצות וקבלת עצמאותה של אוקראינה.[1]
נכון ל-2021, שתי המדינות מחזיקות בשגרירויות זו אצל זו: שגרירות אוקראינה ממוקמת בתל אביב, ושגרירות ישראל ממוקמת בקייב.
היסטוריה
עד 1991 הייתה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית חלק מברית המועצות, אשר תמכה בתוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 וכוננה עמה יחסים ב-1949. בסוף 1991, לאחר התפרקות ברית המועצות, אוקראינה הייתה אחת ממדינות הגוש המזרחי שתמכה בהחלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם, אשר שללה את הציונות בין מופעיה של הגזענות.[2] זמן קצר לאחר מכן, כוננו אוקראינה העצמאית וישראל יחסים דיפלומטיים מלאים.
ב-4 באוקטובר 2001, במהלך תרגיל של צבא אוקראינה, פגע טיל קרקע-אוויר SA-5 תועה במטוס נוסעים טיסה 1812 של סיביריה איירליינס שהיה בדרכו מנמל התעופה בן-גוריון לנובוסיבירסק. ממשלת אוקראינה שילמה פיצויים למשפחות 51 הנספים הישראלים באסון.
במאי 2015 נחנכה קונסוליית הכבוד של ישראל בעיר לבוב בנוכחות אולג ווישניקוב ורבה הראשי לקייב הרב יונתן בנימין מרקוביץ'.[3]
במהלך השנים היחסים ההדדיים בין שתי המדינות התחממו, במידה רבה כתוצאה ממספרם הרב של יוצאי אוקראינה בישראל[4].
ב-9 בפברואר 2011 סיכמו המדינות על פטור מאשרות למטרות תיירות.[5]
בספטמבר 2016 נאום נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, נאום בפרלמנט באוקראינה לציון 75 שנים לטבח באבי יאר[6]. בנאומו אמר כי רבים מהמסייעים לנאצים בשואה היו אוקראינים, דרשו לאומנים אוקראינים את התנצלותו[7]. ריבלין השתתף גם בטקס חניכת המרכז להנצחת השואה באבי יאר.
בדצמבר 2016 הצביעה אוקראינה בעד החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם שקבעה שהתנחלויות אינן בעלות תוקף חוקי. בעקבות זאת בוטל ביקורו של ראש ממשלת אוקראינה בישראל.[8] בתגובה הוזמן שגריר ישראל באוקראינה לשיחת הבהרה במשרד החוץ בקייב. במאי 2017, לאחר סיום המשבר עם אוקראינה, ביקר ראש ממשלת אוקראינה, וולודימיר גרויסמן בישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו נפגש עמו ושיבח אותו על דרך הצבעת אוקראינה בהצבעה בעניין הר הבית והכותל באונסק"ו. במהלך הביקור נחתמו הסכמים בין שרים משתי הממשלות. באוגוסט 2019 יצא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לביקור רשמי באוקראינה במהלכו נפגש עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי ורבה של קייב הרב יונתן בנימין מרקוביץ'.[9] בביקור אירעה תקרית כאשר שרה נתניהו השליכה לרצפה חלה שקיבלה בטקס קבלת הפנים, מה שנתפס באוקראינה כחוסר כבוד[10].
בינואר 2020 זלנסקי הגיע לביקור בישראל לרגל פורום השואה העולמי החמישי שנערך בירושלים וערך סיור ביד ושם, אך בסופו של דבר לא השתתף בפורום עצמו כדי לפנות מקומות ישיבה לניצולי שואה שלא הוזמנו לטקס.[11] באוקטובר 2021 ביקר באוקראינה נשיא ישראל יצחק הרצוג, בביקור החוץ הראשון שלו מאז החל את כהונתו, במהלכו בין היתר נפגש עם זלנסקי והשתתף באירוע לציון 80 שנים לטבח באבי יאר וחנוכת אנדרטאות חדשות לזכרו.[12]
בדצמבר 2021 בטקס לציון 30 שנה ליחסים בין המדינות אמר שגריר אוקראינה כי מדינתו מכירה בירושלים כבירת ישראל ושתיפתח בה שלוחה של שגרירות אוקראינה.[13]
הפלישה הרוסית לאוקראינה
ישראל ניסתה להלך בין הטיפות בסכסוך האוקראיני-רוסי. מחד היא בעלת ברית איתנה של ארצות הברית והאיחוד האירופי, אשר תומכים באוקראינה. מאידך, ניסתה לשמר את מנגנון תיאום התנועה האווירית בסוריה מול צבא רוסיה, וכן נזקקת לתמיכה רוסית בהסכם הגרעין מול איראן.
עוד באוקטובר 2021, בביקור רשמי בקרמלין של ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, הוצגה ההצעה בפני ולדמיר פוטין, אשר דחה אותה על הסף. ב-2 בפברואר 2022 העריך שר החוץ הישראלי יאיר לפיד כי לא תפרוץ מלחמה באוקראינה.[14] שגריר אוקראינה בישראל, יבהן קורניצ'וק, ביקר את לפיד על כך בפוסט חריף בטוויטר, ובתגובה הוא זומן לשיחת נזיפה במשרד החוץ.[15] בעקבות המתיחות מול רוסיה, ב-11 בפברואר משרד החוץ פרסם אזהרת מסע לאוקראינה וב-21 בפברואר השגרירות הישראלית הועברה מקייב ללבוב.[16]
ב-24 בפברואר פלשה רוסיה לאוקראינה. שר החוץ לפיד גינה את הפלישה הרוסית,[17] ואילו ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע מלהזכיר את רוסיה.[18] ישראל נעדרה מההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם המגנה את רוסיה,[19] אך תמכה בגינוי בעצרת הכללית.[20] גם לאורך הלחימה, אוקראינה ביקשה את עזרת ישראל בתיווך. זלנסקי אף הציע לבנט לקיים את המשא ומתן בירושלים. בעקבות זאת, לאורך הלחימה קיים בנט שיחות טלפוניות רבות עם נשיאי אוקראינה ורוסיה. ב-5 במרץ 2022 טס בנט בחשאי לקרמלין ונפגש עם פוטין. לאחר הפגישה טס לגרמניה ושוחח עם הקאנצלר שולץ. הוא עדכן טלפונית את זלנסקי ומקרון בפרטי השיחה עם פוטין. ב-20 במרץ נאם זלנסקי מול חברי כנסת ישראל, בשיחת וידאו. הנאום הוקרן ב"כיכר הבימה" בתל אביב לעיניהם של כ-1,000 צופים.[21] בנאום האשים זלנסקי את הממשלה הרוסית בדמיון לממשלה הנאצית, ודרש מישראל אספקת נשק והטלת סנקציות על רוסיה.[22]
לפי סקר של חברת דיירקט פולס שנערך בתחילת מרץ, רוב הציבור הישראלי (76% מהציבור היהודי ו-41% מהציבור המוסלמי) הביע תמיכה באוקראינה בעקבות הפלישה.[23] לאורך הלחימה ישראל העבירה לאוקראינה 100 טון סיוע הומניטרי[24]. כולל 17 טון ציוד רפואי ותרופות, מערכות ישראליות לטיהור מים ואספקת מים, אלפי אוהלים שמיכות, שקי שינה ומעילים. ב-17 במרץ שלח מגן דוד אדום בסיוע הסוכנות היהודית ארבעה אמבולנסים ממוגני ירי לאוקראינה.[24] בנוסף, מאז פרוץ הלחימה ועד 18 במרץ קלטה ישראל כ-12,600 פליטים מאוקראינה[25].
יחסי תיירות ומסחר
בדצמבר 2003 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאוקראינה, שנכנסה לתוקף ב-2007.[26]
היקף התיירות ההדדית בין שתי המדינות גדול, כאשר מהצד הישראלי הסיבה לכך, מעבר לקשרי המשפחה של ישראלים רבים ממוצא אוקראיני הנוסעים לביקור משפחתי, היא ההיסטוריה העשירה של הקהילה היהודית באוקראינה לאורך השנים. בין היתר, אחד ממוקדי התיירות המושכים יהודים מרחבי העולם לאוקראינה הוא קברו של רבי נחמן מברסלב, הנמצא בעיר אומן ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאחרים. הבירה קייב מהווה אף היא מוקד תיירותי עבור ישראלים רבים, וכך גם העיר אודסה שלחוף הים השחור.
במקביל, תיירים אוקראינים רבים מגיעים לביקור בישראל מדי שנה, חלקם לצורכי תיירות (בהם צליינים נוצרים אורתודוקסים רבים המבקרים בירושלים ובשאר האתרים הקדושים לנצרות ברחבי ישראל) וחלקם כמהגרים או עובדים זרים. על פי התחזיות, מספרם של אלו אף עתיד לעלות משמעותית הודות להסכם הפטור מוויזה שנחתם בשנת 2011.[27] תוכניות תיירות מיוחדות ליהודים וישראלים פותחו בשיתוף עם עיריית לבוב ומנהלת המחוז, והן כוללות ביקורים באתרי זיכרון וארכיטקטורה יהודיים ומועברות על ידי מדריכי טיולים בשפה העברית.[28] בחודש מאי 2015 אף נפתח קו טיסה ישיר לבוב-תל אביב-לבוב המופעל על ידי חברת התעופה "Ukraine Int. Airlines", בטיסות סדירות שש פעמים בשבוע.[29]
במהלך יולי 2013, החלו שתי המדינות במשא ומתן לכריתת הסכם אזור סחר חופשי, במסגרתו דנו שני הצדדים בהסרתם של חסמים שונים החלים על הסחר בין המדינות, על מנת להמשיך ולפתח את קשרי המסחר ההולכים ומתגברים בין השתיים.[30] קונסול הכבוד של ישראל באוקראינה, אולג וישניאקוב, יזם הקמת ועדה בין-משרדית אוקראינית-ישראלית בנושאי מסחר ושיתוף פעולה כלכלי והקמת פורום עסקי-כלכלי אשר הושק בנובמבר 2015 בקייב. בפורום לוקחים חלק יזמים מובילים מתחום התעשייה והמסחר מאוקראינה וישראל.[31]
ענפי הייצוא העיקריים מישראל לאוקראינה הם פלסטיק ומוצריו, מכונות וציוד חקלאי וכן שמנים ותכשירים קוסמטיים. בעבר גם תעשיות היהלומים וההיי-טק נמנו ברשימה זו ותפסו נתח נכבד ממנה. בין ענפי הייצוא מאוקראינה לישראל: ברזל ופלדה, כימיקלים אנאורגניים, דגנים ודשנים.[32]
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית במטרה לקדם סחר ויצוא. הנספחות פועלת במספר מישורים: תחזוקה ותמיכה של יצואנים בודדים בפעילות שיווק באוקראינה, משיכת השקעות והרחבת שיתוף פעולה אסטרטגי עם אוקראינה וסיוע בפתרון בעיות לחברות הפועלות בתחומי המדינה. הנספחת הכלכלית בקייב היא יליזבטה סולוביוב.[33]
שגרירים וקונסולים של כבוד
ב-16 במאי 2013 מונה עופר קרז'נר, יזם ואיש עסקים ישראלי הפועל באוקראינה בתחום הנדל"ן, כקונסול הכבוד של אוקראינה בירושלים.[34]
בנובמבר 2014 מונה אולג וישניאקוב, יזם ואיש ציבורי אוקראיני, לקונסול הכבוד של ישראל במערב אוקראינה[35]
באוגוסט 2018 נכנס לתפקידו השגריר הרב יואל ליאון.[36]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של שגרירות אוקראינה בישראל
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל באוקראינה (באוקראינית)
- אתר העוסק ביחסי אוקראינה-ישראל
- יוסי מלמן, אוקראינה וישראל מהדקות את שיתוף הפעולה ביניהן, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
- אלי שווידלר, נשיא אוקראינה מוקצה בעולם אך משתבח ב"יחסים של אמון מלא" עם ישראל, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2011
- יחסי סחר ישראל – אוקראינה, באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
- משרד החוץ שוקל הגדלת התקציב לפרויקטים הומניטריים באוקראינה, באתר Interfax-Ukraine, 3 בנובמבר 2015 (באנגלית)
- אלירן רובין, 3,000 דולר בחודש, בלי פינוק: האם עובדי ההיי-טק הישראלים צריכים להתחיל לפחד?, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2017
הערות שוליים
- ^ נווירת זומר, השר לענייני סחר חוץ של אוקראינה לשיחות בישראל, חדשות, 26 באוגוסט 1991
- ^ יוסי ורטר, 75 מדינות כבר הצטרפו להצעה לבטל את ההחלטה ציונות שווה גזענות, חדשות, 15 בדצמבר 1991
- ^ פתיחת קונסוליית הכבוד של ישראל בלבוב, באתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, מאי 2015 (באנגלית)
- ^ עדנה ביחסי ישראל ואוקראינה באתר ישראל היום(הקישור אינו פעיל, 23.8.2019)
- ^ דני שדה, אוקראינה מחכה לישראלים: ממחר גם ללא ויזה, באתר ynet, 8 בפברואר 2011
- ^
עופר אדרת, ריבלין באוקראינה: דם אחינו ואחיותינו מטיל עלינו את החובה לזכור, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2016
- ^ אלכס נירנבורג, כעס באוקראינה: ריבלין צריך להתנצל בפני האומה, באתר nrg, 28 בספטמבר 2016
- ^ איתמר אייכנר וטובה צימוקי, נתניהו הורה לבטל את ביקור ר"מ אוקראינה בארץ, באתר ynet, 25 בדצמבר 2016
- ^ אוריאל בארי, נתניהו לנשיא אוקראינה: "נפעל להסכם סחר חופשי", באתר "סרוגים", 19 באוגוסט 2019
- ^ אוריאל בארי, אוקראינה זועמת על שרה נתניהו: "ביזיון למסורת", באתר "סרוגים", 19 באוגוסט 2019
- ^ איתמר אייכנר, המחווה של נשיא אוקראינה: ויתר על מקומו בטקס לטובת ניצולים, באתר ynet, 23 בינואר 2020
- ^ אנטוניה ימין, 80 שנה לטבח באבי יאר: הנשיא הרצוג נחת באוקראינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 05 באוקטובר 2021
- ^ יהונתן ליס, שגריר אוקראינה: ירושלים היא בירת ישראל, נפתח שם שלוחה של השגרירות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2021
- ^ טל שלו וברק רביד, לפיד: הצלתי בעבר את הכלכלה הישראלית משקיעה בבור, נעשה את זה גם עכשיו, באתר וואלה!, 2 בפברואר 2022
- ^ אריאל כהנא, "בושה שלפיד לא שם לב שיש מלחמה": באוקראינה זעמו על שר החוץ, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2022
- ^ דני זקן, שגרירות ישראל באוקראינה עוברת מקייב ללבוב שבמערב המדינה, באתר גלובס, 21 בפברואר 2022
- ^ אריאל כהנא, ישראל נוקטת עמדה רשמית: לפיד - "מגנים את התקיפה הרוסית", באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, קורין אלבז-אלוש, בנט התייחס לראשונה למלחמה - ולא גינה את רוסיה: "ליבנו עם אזרחי אוקראינה" | שידור חי, באתר ynet, 24 בפברואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, חרף בקשת ארה"ב: ישראל לא תמכה בהצבעה נגד רוסיה במועצת הביטחון, באתר ynet, 26 בפברואר 2022
- ^ יהונתן ליס, בתמיכת ישראל, העצרת הכללית של האו"ם גינתה את הפלישה הרוסית לאוקראינה, באתר הארץ, 02 במרץ 2022
- ^ אורי סלע, נאומו של זלנסקי לחברי הכנסת הוקרן בפני אלף איש בכיכר הבימה בתל אביב, באתר וואלה!, 20 במרץ 2022
- ^ מורן אזולאי, חיים גולדיטש, סיון חילאי, זלנסקי תקף בנאום הזום: "למה לא נתתם נשק, למה לא הטלתם סנקציות?", באתר ynet, 20 במרץ 2022
- ^ מערכת מקור ראשון, שלמה פילבר, סקר מקור ראשון: 76% מהישראלים בעד אוקראינה, 10% בעד רוסיה, בעיתון מקור ראשון, 4 במרץ 2022
- ^ 24.0 24.1 סיוע הומניטרי ישארלי לאוקראינה, באתר משרד החוץ הישראלי, 1 במרץ 2022
- ^ אלון חכמון, שקד חשפה את כמות הפליטים האוקראינים בישראל; כך המשטרה תפעל לסייע להם, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2022
- ^ אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת אוקראינה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון
- ^ יואב זיתון, האוקראינים באים: איך ישפיע ביטול הוויזות?, באתר ynet, 17 בפברואר 2010
- ^ פיתוח תוכנית התיירות לישראלים באוקראינה, מאתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, אפריל 2015 (באנגלית)
- ^ פתיחת קו הטיסה הסדיר לבוב-תל אביב-לבוב, באתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, מאי 2015 (באנגלית)
- ^ ישראל ואוקראינה ישיקו מחר משא ומתן לכריתת הסכם אזור סחר חופשי (21.7.13), באתר משרד הכלכלה(הקישור אינו פעיל, 23.8.2019)
- ^ הקמת פורום עסקי-כלכלי לתעשיינים ישראלים ואוקראינים, מאתר הקונסוליה הישראלית באוקראינה, יולי 2015 (באנגלית)
- ^ יחסי ישראל ואוקראינה
- ^ יליזבטה סולוביוב בבלוג מינהל סחר חוץ(הקישור אינו פעיל, 23.8.2019)
- ^ מידע על המינוי באתר קונסול הכבוד של אוקראינה בירושלים (הקישור אינו פעיל, 30 ביוני 2019)
- ^ מינוי אולג וישניאקוב לתפקיד קונסול של כבוד, באתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, נובמבר 2014 (באנגלית)
- ^ אבי כץ, תאמינו? השגריר החדש של ישראל באוקראינה: רב חובש כיפה שחורה, באתר חרדים10, 30 באוגוסט 2018
