יחסי בולגריה–ישראל
| יחסי בולגריה–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| בולגריה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 110,879 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 6,739,576 | 10,019,883 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 101,584 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 15,073 | 50,889 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| דימיטר מיכאילוב | אירית ליליאן |
.jpg)
בין מדינת ישראל והרפובליקה הבולגרית מתקיימים יחסים דיפלומטיים. שגרירות ישראל בבולגריה נמצאת בסופיה ושגרירות בולגריה בישראל נמצאת בתל אביב-יפו.
שגרירת ישראל בבולגריה היא אירית ליליאן. שגריר בולגריה בישראל הוא דימיטר מיכאילוב.[1]
היסטוריה
טרום הקמת מדינת ישראל
בסוף ספטמבר 1944 פורסמה בעיתונות וברדיו הבולגרים הצהרה מטעם דימו קזאסוב שר האינפורמציה בממשלת חזית המולדת ובה הובעה אהדתו של השלטון הבולגרי להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.[2] ב-1 בדצמבר 1944 ביקר בבולגריה דוד בן-גוריון, נפגש עם ראשי המשטר ודן עימם בחידוש הפעילות הציונית במדינה, השבת הרכוש לבני הקהילה וחידוש ההיתר לעלייה לישראל. לקראת תום מלחמת העולם השנייה ובהתקרב מועד כינוס לוועידת האו"ם בסן פרנסיסקו (1945), פנה ראש הממשלה הבולגרי קימון גאורגייב ליושב ראש ארגון בני ברית בבולגריה זכריה אלקלעי בבקשה שהארגון יפעיל את השפעתו בארצות הברית, כדי שבולגריה לא תקופח במסגרת חוזה השלום העתידי. הארגון נעתר לבקשתו והנרי מונסקי שכיהן כיושב ראש הארגון בארצות הברית וגם כאחד מנציגיה לוועידת האו"ם בסן פרנסיסקו (1945), השיב בכתב לגאורגייב שהארגון יפעל לסייע לבולגריה. התשובה גרמה לקורת רוח רבה בממשל הבולגרי והובילה ליחס אוהד כלפי התנועות השונות.[3]
באוגוסט 1947 נפתח בפלובדיב היריד הבינלאומי ובו ביתן ארצישראלי. נשיא בולגריה וסיל קולארוב נפגש עם נציג הסוכנות היהודית בבולגריה ד"ר אוטו מאנדל וכפועל יוצא מפגישה זו נחתם הסכם מסחרי בין בולגריה לסוכנות היהודית. בחתימתה, העניקה הממשלה הבולגרית לסוכנות היהודית מעמד רשמי בהסכם מסחרי בינלאומי. בהמשך, היווה הסכם זה בסיס להסכמים המסחריים הראשונים בין בולגריה למדינת ישראל.[4]
לאחר הקמת מדינת ישראל
.jpg)
.jpg)
ב-29 בנובמבר 1948 הכירה ממשלת בולגריה בראשותו של גאורגי דימיטרוב במדינת ישראל, וב-4 בדצמבר כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. ב-1952 נפתחה צירות בולגרית בתל אביב ובראשה עמד מיופה כח. כגרורה נאמנה של ברית המועצות פיתחה בולגריה את יחסיה עם ארצות ערב וצמצמה עד למינימום את קשריה עם ישראל. ביוני 1955 הפילו מטוסי קרב בולגרים מטוס נוסעים של אל על שסטה מנתיבו אל תוך שטח בולגריה. כל הנוסעים ואנשי הצוות נספו בהתקפה. האירוע החריף את המתיחות ביחסי שתי המדינות. ב-10 ביוני 1967, לאחר מלחמת ששת הימים ובעת כהונתו של טודור ז'יבקוב כראש הממשלה, ניתקה בולגריה את יחסיה עם מדינת ישראל כשאר חברות ברית ורשה.
ביוני 1974 נעצר היינריך שפטר - יהודי בולגרי עובד או"ם, על ידי שירות הביטחון הבולגרי ונידון למוות בעוון ריגול.[5] חודשיים לאחר מכן, באוגוסט 1974 הוא הוחלף (יחד עם סילווה זלמנסון, אחת מחוטפי המטוס בלנינגרד שהייתה כלואה בברית המועצות) במרגל הסובייטי שהיה כלוא בישראל, יורי לינוב. הייתה זו ראש הממשלה גולדה מאיר שהורתה לפעול לשחרורו של שפטר, שהשתקע בארץ אחרי שחרורו.
לאחר ניתוק היחסים טיפלה שגרירות אוסטריה בישראל בקשרים הרלוונטיים בין המדינות. עם עלית גורבצ'וב לשלטון בברית המועצות החלה בולגריה להפשיר באיטיות את קשריה עם ישראל וקוימו מגעים בלתי רשמיים בין נציגויות שתי המדינות במרכז האו"ם בניו יורק, שהובילו בין 1985 ל-1986 לפגישות לא רשמיות של שרי החוץ שלהן יצחק שמיר ופטר מלאדנוב. רעיית שר החוץ שולמית שמיר הוזמנה לביקור פרטי בבולגריה, ארץ הולדתה, הוא נערך ב-1986 והבולגרים העניקו לו אופי רשמי. ב-1988 הוזמנה שולמית שמיר להשתתף בסמינר לציון 45 שנה להצלת יהודי בולגריה. כן הודקו המגעים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.[6]
ב-1989, לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי ובעקבות חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין פולין, הונגריה וצ'כוסלובקיה ובסיומם של מגעים נוספים שבשלו, החליטה ממשלתו של אנדריי לוקאנוב לחדש את יחסיה הדיפלומטיים של בולגריה עם ישראל. בטקס שנערך בסופיה ב-3 במאי 1990 חתמו שר החוץ הישראלי משה ארנס ועמיתו הבולגרי בויקו דימיטרוב על חידוש היחסים בדרג של שגרירויות. אירועי מלחמת העולם השנייה והנצלותם של 48,000 יהודי "בולגריה הישנה" הובילו למערכת יחסים אוהדת בין בולגריה לישראל. עם זאת, סוגיית גירושם של יהודי תראקיה ומקדוניה על ידי הממשלה הבולגרית היוותה אבן נגף במרקם היחסים החדש. ב-1996, ההחלטה להציב אנדרטה להנצחת בוריס השלישי, מלך בולגריה ואשתו, ולאחר מכן להסירה בהמלצת וועדה בראשות משה בייסקי, דווחה בהרחבה בתקשורת הבולגרית ונענתה בהצבה של אנדרטה דומה בעברית בסופיה על ידי ראש העיר סטפן סופיאנסקי. ב-28 במרץ 2008 ביקר בישראל נשיא בולגריה גאורגי פרבאנוב ובטקס במשכן הנשיא קיבל בשם בולגריה אחריות לגורלם של 11,343 מגורשי תראקיה ומקדוניה.[7]
מערכת היחסים בין המדינות מוגדרת כאסטרטגית ובאה לידי ביטוי בתחומי הביטחון, הכלכלה והפוליטיקה האזורית, תוך תמיכה הדדית בפורומים בינלאומיים.[8] ב-2009 לאחר מאמץ דיפלומטי ישראלי, נבחרה אירינה בוקובה למזכ"ל אונסק"ו תוך שהיא גוברת על פארוק חוסני המצרי שהציג קו אנטי ישראלי מובהק. בראשית דצמבר 2010, במהלך השרפה בכרמל, שלחה בולגריה שני מטוסי כיבוי ו-120 כבאים כדי לסייע בכיבוי האש. ביולי 2011 ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בלוויית פמליית שרים בבולגריה ובמהלך הביקור התקיימה ישיבת ממשלה משותפת לשתי הממשלות אשר שודרה בטלוויזיה הבולגרית,[9][10] בספטמבר 2011, בעת ביקור באנקרה, הביע שר החוץ הבולגרי ניקולאי מלאדנוב הסתייגות מקווי מדיניותה של טורקיה כלפי ישראל בעקבות אירועי המשט לעזה.[11]
בנובמבר נמנעה בולגריה בהצבעה לקבלת הרשות הפלסטינית כחברה מלאה באונסק"ו.[12] בולגריה נמנעה גם בהצבעה שנערכה ב-29 בנובמבר 2012 ובמסגרתה אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב גדול את צירופה של הרשות הפלסטינית לארגון כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה.[13]
בעקבות הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס, אמרה בולגריה כי "מבצעי הפיגוע יועמדו לדין".[14] בהמשך אמרה ממשלת בולגריה כי ארגון הטרור חזבאללה אחראי לפיגוע.[15] ב-22 באוקטובר 2012 נפגש שר החוץ וסגן ראש ממשלת ישראל אביגדור ליברמן עם נשיא בולגריה רוסן פלבנלייב בירושלים. בפגישה הם דנו על המשך הידוק היחסים והידוק שיתוף הפעולה בין ישראל ובולגריה.[16]
ישראל ובולגריה חתמו על אמנה למניעת כפל מס. ב-18 בינואר 2000 נחתמה אמנת המס בין ישראל לבולגריה, שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2003.[17]
ב-2015, בעקבות הפרשיות אשר נכרכו בשמו של אורן חזן בבורגס, פנה דיפלומט בולגרי בכיר לגורם בכנסת וביקש שחזן לא יעמוד בראש אגודת הידידות הבין-פרלמנטרית. חזן עזב את התפקיד, ובמקומו מונה חבר הכנסת איתן ברושי מהמחנה הציוני.[18]
קישורים חיצוניים
- מידע על שגרירות ישראל בסופיה, באתר משרד החוץ
- מידע על שגרירות בולגריה בתל אביב
הערות שוליים
- ^ מידע על שגריר בולגריה בישראל, באתר "כולנו בולגרים"
- ^ בן, יוסף, לחרות ולעליה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, עמוד 930.
- ^ בוריס מקסימוב, תולדות "בני ברית" בבולגריה, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 723-722. מקסימוב משייך בטעות את הנרי מונסקי לוועידת השלום בפריז, אך כאמור מונסקי היה חבר יועץ בוועידת האו"ם בסן פרנסיסקו אשר בסיומה נחתמה מגילת האומות המאוחדות, וכן היה בעל מהלכים בממשל האמריקני.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמודים 182-186.
- ^ זיוי שורר, שפטר מצפה שמשפחתו תורשה להצטרף אליו, דבר, 25 באוגוסט 1974
- ^ יוסף גוברין, יחסי ישראל עם ארצות מזרח אירופה, הוצאת מאגנס, ירושלים, עמודים 24-26.
- ^ יוסי מלמן, לראשונה: בולגריה מקבלת אחריות להשמדת 11 אלף יהודים, באתר עתון הארץ מה-28 במרץ 2008.
- ^ ראיון עם יורי שטרק, שגריר בולגריה בישראל, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
- ^ ממשלות ישראל ובולגריה נפגשו לישיבה משותפת, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
- ^ ביקור ראש הממשלה ופמליית השרים בבולגריה, באתר bnt.bg (בבולגרית)
.
- ^ ביקור שר החוץ הבולגרי באנקרה, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
- ^ תוצאות ההצבעה על קבלת הרשות הפלסטינית כחברה מלאה באונסק"ו, באתר UN Watch (באנגלית).
- ^ תוצאות ההצבעה לצירופה של הרשות הפלסטינית לארגון כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה, באתר twitdoc.com, אוחזר ב-30 בנובמבר 2012.
- ^ בולגריה:מבצעי הפיגוע יועמדו לדין, באתר ערוץ 7
- ^ בולגריה: חזבאללה אחראי לפיגוע בבורגס, באתר ynet
- ^ פגישת שר החוץ ליברמן עם נשיא בולגריה, פלבנייב, באתר משרד החוץ
- ^ אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ובולגריה
- ^ בולגריה ביקשה שחזן לא יעמוד בראש אגודת הידידות, באתר ynet
