יחסי בהוטן–ישראל
| יחסי בהוטן–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| בהוטן | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 38,394 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 793,258 | 10,009,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,898 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,654 | 50,940 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין ישראל ובהוטן מתקיימים יחסים דיפלומטיים. בהוטן מקיימת יחסים דיפלומטיים עם 54 מדינות בלבד ועם האיחוד האירופי,[1] שאינן כוללות את המדינות הגדולות כמו ארצות הברית, מקסיקו, רוסיה וסין העממית. בין המדינות קיימים יחסים בתחום החקלאות וסטודנטים מבהוטן לומדים נושא זה בישראל[2].
היסטוריה
בהוטן מעולם לא הייתה מדינה בעלת חשיבות כלשהי ליחסי החוץ של ישראל, מלבד הרעיון להרחיב את יחסיה הדיפלומטיים של ישראל עם מדינות העולם ככלל ועם מדינות אסיה בפרט.
ב-17 בפברואר 1994 נפגש גד יעקבי, שגריר ישראל באומות המאוחדות עם מקבילו הבהוטני לשיחה בנוגע לכינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות[3]. השגריר של בהוטן הסביר שמחמת מגבלותיה השונות של מדינתו, הנהגת בהוטן נוהגת להרחיב את יחסי החוץ שלה בְּהִלּוּךְ נָמוּךְ, בכל שנה עם שתיים-שלוש מדינות בלבד. יחד עִם זֹאת, בהוטן מוכנה להידברות עם ישראל ולשתף עמה פעולה בנושאים שונים[3].
בחודש אפריל של אותה השנה נפגש שגריר ישראל בניו דלהי עם שר החוץ של בהוטן. השר אמר כי לא ידע על עניינה של ישראל בכינון יחסים דיפלומטיים עם ארצו והוסיף שהוא רואה בחיוב אפשרות של קיום יחסים בין שתי המדינות בדרגת שגריר לא תושב והבטיח להביא עניין זה להכרעת המאהאראג'ה (העומד בראש הנסיכות הבהוטנית)[3]. השר אמר כי בהוטן לא זקוקה לסיוע חוץ ואמר כי עשוי לחלוף זמן רב עד להכרעה בעניין[3].
השגריר יעקבי התרשם שאין לבהוטן עניין בישראל ובכינון קשרים כלשהם עמה ולמעשה אין לה עניין בהרחבת יחסי החוץ שלה.
ב-18 בדצמבר 1995 חזר גד יעקבי, שגריר ישראל באומות המאוחדות וניסה לבדוק עם מקבילו הבהוטני האם ישנה התפתחות בעניין, וזה ענה לו שאכן ישנה התפתחות אם כי התפתחות איטית[4].
ב-1997 השתלמו בישראל שלושה בהוטנים בתחומי החינוך, החקלאות והמדע והטכנולוגיה. שנה לאחר מכן הגיעו לישראל חמישה בהוטנים נוספים לקורסים שונים[5].
בשנת 2016 ביקר לראשונה שר החקלאות של בהוטן בישראל והשתתף בטקס הסיום של 30 סטודנטים מארצו שסיימו קורס בנושא חקלאות בישראל[6].
בשנת 2017 ביקרה בבהוטן משלחת ישראלית שנועדה עם ראש ממשלת בהוטן, צרינג טובגה וצמרת השלטון[7].
ב-12 בדצמבר 2020 חתמו ישראל ובהוטן הסכם לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים[8][9].
לקריאה נוספת
- משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004
- גד יעקבי, יומן ניו יורק: סיפורו של שגריר ישראל באו"ם, ידיעות ספרים, 1997
הערות שוליים
- ^ Bilateral Relations, משרד החוץ של בהוטן
- ^ רן אברמסון, שר החקלאות של בהוטן: "אנחנו כלכלה קטנה, ולא רוצים לגדול מעבר ליכולותינו", באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2016
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 178
- ^ גד יעקבי, יומן ניו יורק: סיפורו של שגריר ישראל באו"ם, 1997, עמ' 165-157
- ^ שנתון המסמכים הרשמיים 1997 עמ' 481, שנתון המסמכים הרשמיים 1998 עמ' 487
- ^ רן אברמסון, שר החקלאות של בהוטן: "אנחנו כלכלה קטנה, ולא רוצים לגדול מעבר ליכולותינו", באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2016
- ^ איתמר אייכנר, הביקור הישראלי בממלכה הסודית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2017
- ^ ירון אברהם, ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם בהוטן, באתר ynet, 12 בדצמבר 2020
- ^ Joint Press Statement on the Establishment of Diplomatic Relations between the Kingdom of Bhutan and the State of Israel, משרד החוץ של בהוטן, 12 בדצמבר 2020
30078480יחסי בהוטן–ישראל