נירים
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 109 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 482 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 15.9% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   נירים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.nirim.co.il | |
נִירִים הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, המשתייך לקיבוץ הארצי. מקור שמו של הקיבוץ הוא בגדוד "ניר" של השומר הצעיר, שחלק מגרעינו הקים את הקיבוץ. הקיבוץ נמנה עם יישובי מועצה אזורית אשכול.
היסטוריה
הקיבוץ הוקם על ידי גרעין "ניר" של השומר הצעיר, שעבר הכשרה בניר דוד. הקיבוץ התארגן ביולי 1946 בראשון לציון ושלח את ראשוני חבריו לגבולות[3]. לאחר שהות של מספר חדשים במצפה גבולות, יצאו חברי נירים במוצאי יום הכיפורים תש"ז, 6 באוקטובר 1946, במסגרת עליית 11 הנקודות לנגב הצפוני והתיישבו על 1600 דונם[4] במקומו הראשון של הקיבוץ (ליד קיבוץ סופה של היום), שנקרא דנגור[5]. ברוב המקורות כתוב ששם זה הוא של שייח' ערבי שקברו היה בסביבה, אך למעשה אדמות אלה נקראו על שם רוכשן, הרב שלום דנגור, רבה של העיר סואץ בשנים 1907–1916.[6]
נירים במלחמת העצמאות
קרב נירים התחולל בבוקר ה־15 במאי 1948, בין חיל המשלוח המצרי (1948), שפלש לשטחה הריבוני של מדינת ישראל ארבע-עשרה שעות לאחר ההכרזה על הקמתה במטרה לכבוש את הקיבוץ, לבין חברי קיבוץ נירים, שעל פי החלטת החלוקה נועד להיות בתחום המדינה היהודית. גם כפר דרום הותקף שוב באותו היום.
בנירים היו באותה שעה 42 איש (30 חברים ו-12 חברות) שנשקם היה 14 רובים, ארבעה סטנים ומקלע אחד. במקום היה בית ביטחון מבטון ושאר המבנים היו מעץ. הלוחמים איישו את החפירות והעמדות. דודו אלון מונה למפקד הכוח.
בשעה 07.00 החלה הרעשת תותחים ומרגמות מכיוון רפיח, וטור ממונע, שכלל ארבעה טנקים קלים, מספר מכוניות משוריינות, 27 "נושאי ברן" ומספר מכוניות נושאות חיילים. בחיפוי אש נעצרו המכוניות במרחק 400 מטרים מנירים. החיילים המצרים ירדו מהרכבים, ובחיפוי אש החלו להסתער לעבר הגדרות ללא סדר. המגינים נצרו את נשקם, ובהגיע התוקפים למרחק 150 מטרים פתחו באש מדויקת. שריוני המצרים נעצרו משהבחינו על גדרות המשק בשלטים הכתובים אנגלית: "זהירות! מוקשים!". בחיפוי תותחים נסוגו המצרים בהשאירם במקום 35 הרוגים[8]. בהתקפה נהרגו שבעה מחברי נירים וששה נפצעו. בלילה נהרג ממוקש חבלן מחברי המשק. למחרת המשיכו המצרים להפגיז את המקום אך לא התקיפו אותו. עמידתה של נירים במערכה הועלתה על נס[9], ובעיתונות בישראל פורסמה ההערכה שכישלון ההתקפה על נירים גרמה למצרים להימנע מלנסות לכבוש את הנגב הצפוני, ובמקום זאת להתקדם ישירות על הכביש דרך עזה לכיוון אשדוד[10].
ההתקפות על נירים חודשו בנובמבר 1948 לאחר מבצע יואב וכיתור כיס פלוג'ה, כשהמצרים ביצרו את עמדותיהם[11] וביקשו להפעיל לחץ נגדי על ישראל[12]. בדצמבר הוציאו המצרים שתי התקפות של טנקים לכיוון נירים[13][14][15].
בתקופת ההפגזות על נירים התנהלו חיי המשק מתחת לקרקע. פרט לבית הביטחון נהרסו כל המבנים. מחדר האוכל נשאר קיר ועליו סיסמה, שנתלתה בחגיגות אחד במאי והייתה מאז סמל לכל הלוחמים: לא הטנק ינצח כי אם האדם. שמונת הנופלים נקברו במקום ולזכרם הוצבה אנדרטה צנועה[16]. לימים הוקמה במקום אנדרטת נירים ועליה סיפור הקרב.
לאחר המלחמה, בתחילת 1949 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי[16][17] ובשטחו המקורי הוקם הקיבוץ ניר יצחק. שטח הקיבוץ הוא כ-22,000 דונם.
כיום
עיקר פרנסתו של נירים היא על החקלאות. ענף גידולי השדה חולש על שטחים נרחבים וגידולים מגוונים ומעסיק עובדים מקצועיים רבים, מרביתם בני הקיבוץ. בנירים ענפים חקלאיים נוספים, כמו מטע האבוקדו, החממות והרפת, שהישגיהם המקצועיים הם מהטובים בארץ. נירים הוא גם אחד מהמשקים האורגניים הגדולים ביותר במדינת ישראל.
לקיבוץ שותפות במפעל 'נירלט' ובנוסף, חלק נכבד מחבריו מוצא את פרנסתו מחוץ לקיבוץ בעבודות בתחומי החינוך והאקדמיה, החקלאות, הרווחה ובריאות הנפש, ההנדסה והטכנולוגיה.
הקיבוץ סובל יחד עם שאר יישובי עוטף עזה ממתקפות של פצצות מרגמה וקסאם. ביום ה-50 למבצע צוק איתן ברצועת עזה נהרגו חברי הקיבוץ זאב עציון ושחר מלמד מירי פצמ"ר בעת שביצעו עבודות חשמל בקיבוץ[18].
כיום מונה הקיבוץ כ-400 נפש, מתוכם כ-200 חברים, עוד 100 ילדים ו-40 תושבים המתגוררים במקום ונהנים מחיי קהילה עשירים וסביבה ירוקה ופורחת. בשנים האחרונות עובר הקיבוץ תהליך של שינוי אורחות החיים, ומעבר מקהילה שיתופית לקהילה המקיימת ערבות הדדית במודל 'רשת ביטחון'. מטרתו המרכזית של תהליך השינוי: לעודד צמיחה דמוגרפית וקליטת בנים, בשאיפה להמשיך לקיים במקום קהילה רב-דורית משגשגת.
קליטה
משנת 2015 ועד 2019 נקלטו בקיבוץ כ-53 חברים חדשים. הקיבוץ עודנו קולט משפחות חדשות במעמד של חברות מלאה.
הטבח בנירים
ערך מורחב – הטבח בנירים
ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל, פלשו מחבלים מארגון הטרור חמאס לקיבוץ, טבחו בתושביו וחטפו מהם לרצועת עזה. לאחר שעות של קרבות של כיתת הכוננות של הקיבוץ, ולאחר מכן גם של כוח של יחידת מגלן, הקיבוץ טוהר ממחבלים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- תולדות מלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1964
- יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.
- עמיעד ברזנר, ניצני השריון, הוצאת מערכות, 1995.
- רוני גיטר (עורך), חמישים השנים הראשונות: יובל קיבוץ נירים, 1946–1996, דליה: מערכת, 1997
- יגאל נחושתן, קיבוץ נירים במלחמת העצמאות – היבטים אזרחיים וצבאיים, 2016
- יניר יגנה, כשנאצר הופתע בפעם הראשונה: בחזרה לקרב ההירואי שהכריע את גורל המדינה, באתר וואלה!, 25 באפריל 2020
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של נירים- נירים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- בן-גוריון על תושבי נירים בעקבות ההפגזה ב-30 מאי 1955
- א. גזית, נירים, מעריב, 30 ביוני 1972
ניר ברעם, בתוך ענן המלחמה, באתר הארץ, 16 ביולי 2015.- לכתבה בנושא 'לא הטנק ינצח כי אם האדם' - באתר יד לשריון.
- מיכאל יעקובסון: סקירה מצולמת על אנדרטת דנגור ועל בית הקברות בנירים, באתר 'חלון אחורי', 20 בפברואר 2014
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלות והיסטורית על הקיבוץ וחדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 2 בפברואר 2016
נירים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי - באתר הארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 4 קבוצים חדשים של השומר הצעיר, משמר, 21 ביולי 1946
- ^ 13 נקודות חדשות ותקציביהן, הצופה, 2 בינואר 1947
- ^ בשלושה ראשים יצאו מגבולות, משמר, 8 באוקטובר 1946
- ^ עזרא ריבליס, ואהבת לארצך במוך ("דנגור"- מנין?), על המשמר, 21 בנובמבר 1975
- ^ מצוטט באתר קיבוץ נירים.
- ^ בדיווח ראשוני נכתב 31: 31 מצרים נהרגו במערכה על נירים, על המשמר, 17 במאי 1948
- ^ ש. פינס, התקפת תותחים של המצרים על כפר דרום, על המשמר, 6 ביולי 1948
יצחק זיו אב, הנגב עוד אינו שלנו, מעריב, 22 באפריל 1949 - ^ אברהם מלול, פעילות הצבא המצרי בנגב, על המשמר, 11 ביוני 1948
- ^ המצרים הקימו עמדות חדשות ליד נירים ובארי, על המשמר, 25 בנובמבר 1948
- ^ תגובה ישראלית להתנקשות המצרים באיזור עימארה נירים, דבר, 7 בדצמבר 1948
- ^ אחרי חיל הטנקים הובס גם חיל הרגלים המצרי, דבר, 9 בדצמבר 1948
- ^ נהדפה התקפת טנקים כבדה על קיבוץ נירים, על המשמר, 12 בדצמבר 1948
- ^ אמש נתחדשו ההתחדשויות באיזור נירים, מעריב, 23 בדצמבר 1948
- ^ 16.0 16.1 לא הטנק ינצח כי אם האדם, על המשמר, 16 במאי 1949
- ^ שבתי קפלן, קיפוד בלוע הארי, על המשמר, 21 ביוני 1949
- ^ גילי כהן, שירלי סיידלר, ג'קי חורי, כשעה לפני הפסקת האש: שני הרוגים ופצוע קשה מפגיעת פצמ"ר באשכול, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014
| ||||||||||||
| 11 הנקודות | |
|---|---|
|
37331174נירים