עמק דותן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חלקו המזרחי של עמק דותן במבט מגבעה סמוכה ליישוב מבוא דותן, 10/11
עמק דותן בשנת 1910

עמק דותן הוא עמק בצפון-מערב השומרון והוא העמק הגדול ביותר באזור הרי השומרון. אורכו של העמק כ-10 קילומטרים ורוחבו כ-3 קילומטרים. העמק מוקף כמעט כולו בהרים. לעמק דותן חשיבות אסטרטגית עקב מיקומו הגבוה יחסית, הצופה על הגליל התחתון, עמק יזרעאל וחבל תענך.

רכסי הרים מפרידים בין עמק דותן לעמק יזרעאל, שבו נמצאת העיר ג'נין. עמק דותן משמש בעיקר לחקלאות, ויש בו שדות טבק רבים. העמק מיושב על ידי כפרים ערביים פלסטינים, ביניהם קבטיה, יעבד, בירקין ועראבה, ועל רכס בצידו הדרום-מערבי נמצאות ההתנחלויות מבוא דותן וחרמש. במרכזו נמצאות חורבות היישוב העתיק תל דותן. בעמק עובר התוואי של כביש ג'נין-שכם.

היסטוריה

לבור זה שבעמק דותן מיוחס הבור הנזכר בסיפור על השלכת יוסף לבור על ידי אחיו

עמק דותן מוזכר בתנ"ך בספר בראשית כמקום בו התרחש סיפור מכירת יוסף: ”וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן” (ספר בראשית, פרק לז' פסוק יז). דותן מוזכרת שנית בספר מלכים ב', פרק ו' כאשר מלך ארם שלח חיילים לחפש את אלישע בן שפט הנמצא בדותן: ” וַיֹּאמֶר (מלך ארם), לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא (אלישע), וְאֶשְׁלַח, וְאֶקָּחֵהוּ; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, הִנֵּה בְדֹתָן.”

העיתונאי חביב כנען מביא בספרו "200 ימים של חרדה" את עדותו של פאיז ביי אל-אידריסי, שהיה אז קצין בכיר במשטרת המנדט הבריטי, על פיה תכנן המופתי של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני להקים בעמק דותן מחנה השמדה ליהודי ארץ ישראל. על פי כנען, התוכנית עלתה במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, כאשר התקרב גנרל-פלדמרשל ארווין רומל אלך מצרים והיה חשש כבד כי הצבא הנאצי יכבוש את ארץ ישראל. במקביל לפלישה זו תוכננה פלישה לירושלים בראש חיילי הלגיון הערבי. לאחר כיבוש הארץ תכנן אל-חוסייני תכנן להקים בעמק דותן, בקרבת שכם, מחנה השמדה ובו משרפות ענקיות דוגמת אושוויץ, שאליהן עמדו להיות מובאים להשמדה יהודי ארץ ישראל וכן יהודים מיהדות ארצות האסלאם. בנובמבר 1942 נחל רומל תבוסה בקרב אל-עלמיין השני והתוכנית נגנזה.[1]

במלחמת ששת הימים במהלך כיבוש צפון השומרון, לחמה חטיבה 45 בעמק דותן כנגד השריון הירדני והדפה אותו אל מעבר לגשר אדם. החטיבה כבשה את ג'נין.[2]

באזור עמק דותן הוקמו מספר יישובים יהודיים. בשנת 1977 עלה לקרקע באזור משטרת סאנור גרעין בשם דותן, שאחר כך עבר לאזור מבוא דותן של ימינו. ליד המשטרה, הוקם בשנת 1987 היישוב שא-נור שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמק דותן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חביב כנען, 200 ימי חרדה, עמ' 240 - 241; יובל ארנון אוחנה: תוכניתו של המופתי לה'ים משרפות בעמק דותן. האומה, גיליון 200, חורף תשע"ו, נובמבר 2015, עמ' 145 - 152.
  2. ^ שמעון כהן, 'המארב הירדני היה בטוח שאנחנו כוח ירדני', באתר ערוץ 7, 20 במאי 2012.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25621767עמק דותן