גיוס לצה"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הגיוס לצה"ל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טירון בצה"ל במהלך אריזת תיק הקיטבג אותו קיבל, 2006

גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה של בני נוער בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לקראת שירותם. תהליך הגיוס מסתיים ביום החיול, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.

חובת השירות בצה"ל

בשנת 1949 לאחר הקמת מדינת ישראל נקבע בחוק שירות ביטחון, כי צה"ל מוסמך לגייס כל אזרח, שיחויב בהתייצבות על פי החלטת הצבא. לפי חוק זה, עמדה תקופת השירות על 24 חודשים לגברים ו-12 חודשים לנשים[1]. ב-1952 הוכנס תיקון לחוק שהאריך את תקופת השירות בשישה חודשים[2], וב-10 בינואר 1968 גדל לפי הוראת שעה מספר חודשי שירות החובה בשישה חודשים נוספים כך שעמד על שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים[3]. בעקבות אישור המלצות ועדת שקד, למתגייסים החל מ-1 ביולי 2015 משך השירות לגברים קוצר בארבעה חודשים ועומד על 32 חודשים[4]. החל מ-1 ביולי 2020 קוצר משך השירות לגברים פעם נוספת והוא עמד על 30 חודשים. ביולי 2021 הוחלט להחזיר את אורך השירות ל-32 חודשים ולדחות את הקיצור לשנת 2024. חובת התייצבות חלה על כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנה אלה ששוחררו בהחלטת הצבא מסיבות שונות, בעיקר עקב בעיות רפואיות או נפשיות, עבר פלילי וכדומה. רבים מהחיילים המסיימים את שירות החובה חייבים גם בשירות מילואים על פי צורכי הצבא.

גיל הגיוס

במהלך מלחמת העצמאות ולפניה גויסו מאות נערים בני 12 ומעלה לפעילות צבאית בארגון "ההגנה", במסגרת הגדנ"ע ובמסגרות אחרות. תפקידם של הצעירים היה בעיקר גנבת תחמושת מהחיילים הבריטים, ובביצורים. אך בעיקר בהגנה אזרחית, בקשר, בעזרה בבתי חולים ובריכוז ילדים (הבנות שימשו כגננות); בני ה-15 עסקו בשמירה על מוצבים יחד עם חיל המשמר; והבוגרים יותר, בני ה-17 ומעלה, הצטרפו אל חיל השדה של ארגון ההגנה. עם זאת, במקרים מסוימים וחריגים, ילדים בני 12 אף ירו בנשק ועסקו בצליפה[5]. צעיר הנופלים במלחמה זו הוא נסים גיני בן ה-10, ששימש כתצפיתן וקשר בין העמדות של מגיני הרובע היהודי הנצור בידי הלגיון, ונורה על משמרתו.

מדינת ישראל המודרנית אינה מתירה שימוש צבאי בילדים ובנערים בהתאם לאמנות בינלאומיות וחוקים מקומיים. בשנת 2004 תוקן חוק שירות ביטחון, כך שלא יגויס מי שטרם מלאו לו 18 שנה[6]. התיקון נועד להתאים את החוק הישראלי לשתי אמנות בינלאומיות:

  1. נספח הרשות לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, בעניין מעורבות ילדים בסכסוך מזוין, הקובע כי הגיל המזערי לגיוס חובה לכוחות לוחמים ולהשתתפות בפעילות לחימה הוא גיל 18.
  2. אמנה מספר 182 של ארגון העבודה הבינלאומי לאיסור ולנקיטת פעולה מיידית למיגור כל הצורות החמורות ביותר של עבודת ילדים, הקובע כי גיוס כפוי או גיוס חובה של מי שטרם מלאו לו 18 שנים לשם נטילת חלק בסכסוך מזוין מהווים אחת מהצורות החמורות ביותר של עבודת ילדים, האסורה על פי אמנה זו.

עם זאת, החוק מתיר גיוסו של מי שמלאו לו 17 שנה, כאשר הוא מבקש זאת ובהסכמת הוריו או אפוטרופסו.

גיוסם של תלמידי תיכון שהגיעו לגיל 18 נדחה עד לסיום לימודיהם.

התייחסות לאוכלוסיות שונות

  • על גברים דרוזים וצ'רקסים חל גיוס, ובנוגע לבנותיהם נחתם הסכם בין הקהילות שצה"ל לא יגייסן, ועל כן רק בודדות מתגייסות.
  • צה"ל אינו מגייס את ערביי ישראל באופן יזום. רק בודדים ובודדות מתוכם בוחרים להתנדב לשירות (ואף פחות נשים ערביות). כמו למשל מאות חיילים בדואים, המתגייסים מדי שנה, המהווים אחוזים בודדים בלבד מפוטנציאל הגיוס במגזר הבדואי[7].
  • גיוס בני ישיבות ודחיית גיוסם נתונים בפולמוס ציבורי רחב. עסקה בו ועדה מיוחדת של הכנסת בשנות ה-80, ועדת טל בשנות ה-90, ובעקבותיה נחקק חוק טל. ב-2012 פג תוקפו של חוק טל, ובעקבות כך הוקמו הוועדה לקידום השוויון בנטל, ועדת פרי וועדת שקד. חוק הגיוס של ועדת שקד עבר בכנסת בקריאה שלישית במרץ 2014[8], ובנובמבר 2015 תוקן החוק במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות[9]. במצב הנוכחי צה"ל מעכב את מימוש חוק גיוס חובה על תלמידי ישיבה והאפשרות להחלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות נדחתה ל-2023.
  • ניתן פטור משירות בצה"ל לאמהות ולנשים הרות. נשים נשואות מקבלות גם הן פטור משירות בצה"ל.
  • בנות יהודיות המצהירות כי הן מקיימות אורח חיים דתי, מקבלות פטור משירות צבאי. רבות מהן בוחרות להתנדב לשירות לאומי במשך שנה או שנתיים כתחליף לשירות צבאי.
  • תלמידי ישיבות ההסדר (בני"שים) המקיימות הסדר מיוחד עם צה"ל לגיוס תלמידיהן, משרתים בצה"ל תקופה קצרה יותר משירות חובה הרגיל - שנה וחמישה חודשים שירות פעיל. עם זאת, במשך ארבע שנים הם מוגדרים פורמלית כחיילים, כאשר רוב התקופה היא במסגרת שירות ללא תשלום.
  • מלש"בים המצהירים כי הם פציפיסטים נדרשים לעבור ועדה אשר תבחן את אמינות הודעתם. אם משתכנעת הוועדה שאכן תפיסת עולמו של המתגייס היא של פציפיזם, וכן כי תפיסה זו נעדרת עמדות אידאולוגיות נוספות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, יינתן להם פטור משירות צבאי. ישנם מלש"בים בודדים בשנה המקבלים פטור כזה, ומי שהוועדה מחליטה לגייסו על אף ההצהרה - נדרש להתגייס. דוגמה לפציפיסט שהצהרתו לא התקבלה היא יונתן בן ארצי, אחיינה של שרה נתניהו[10], שנה וחצי לאחר גיוסו, יונתן בן ארצי קיבל הודעה מצה"ל על פטור משירות צבאי אך ללא קשר רשמי לפציפיזם[11].
  • עולים חדשים העולים ארצה בגיל גיוס, מקבלים הקלות שונות בשירות צבאי: דחיית גיוס, התחשבות בשירות בצבא זר, קיצור שירות, וכדומה.
  • מיועדים לשירות ביטחוני (מלש"בים) בעלי מצב גופני או נפשי ירוד, שבגין אחד מאלה פטורים מן השירות הביטחוני, יכולים להגיש בקשה להתנדב לצה"ל, השירות יכול להיות שירות של מספר שעות ביום, אך הוא יכול גם להיות דומה למספר השעות שמשרת חייל רגיל. כמו כן, משך ותנאי השירות ההתנדבותי תלוי במספר גורמים.
  • ספורטאים מצטיינים או פעילים שהגיעו למעמד שמהווה ייצוג מכובד בענף הספורט הישראלי או הבינלאומי יכולים לקבל מעמד של "ספורטאי מצטיין". המעמד מאפשר להם שירות מוקל על-מנת שיוכלו לפתח את עצמם באותו ענף הספורט וכך גם לקדם את הענף בישראל ולייצג את המדינה בעולם. המעמד "ספורטאי מצטיין" ניתן לספורטאים המתחרים בענפי ספורט אולימפיים בלבד[12]. בנוסף על כך ישנם גם תקנים ל"רקדן מצטיין", "מוזיקאי מצטיין", ובעוד תחומים ומקצועות אחדים. התקן ניתן בצורה זהה ולאחר מבחני מעבר. שירותם בצה"ל מוקל כדי שיוכלו להתאמן ופעילותם לא תיפגע עקב השירות בצה"ל.

תהליך הגיוס

חיילים שזה עתה גויסו לצה"ל לובשים מדים לראשונה בחייהם, כחלק משרשרת החיול, 2006

כל צעיר שהגיע לגיל המתאים, מקבל צו להתייצבות בלשכת הגיוס (ידוע גם כ"צו ראשון"). בעבר, בנוסף לצו אישי שנשלח לביתו של הצעיר, התפרסם הצו גם במודעות על לוחות המודעות. מתחילת תהליך הגיוס ועד לסיומו קרוי הצעיר "מועמד לשירות ביטחון" (מלש"ב).

למלש"בים נערכות בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון. להלן השלבים העיקריים במיון האיכות שנערך למלש"בים (גברים ונשים), כפי שקבעה מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) באגף כוח האדם:

  • אימות הנתונים – אימות נתונים הוא השלב הראשון שעוברים במהלך ההתייצבות בלשכת הגיוס. שלב אימות הנתונים מורכב מזיהוי ואימות הפרטים האישיים של המלש"ב, וממבחני עברית. המאבחנת יכולה, במקרה הצורך, להפנות את המלש"ב לגורמים נוספים כמו מש"קית ת"ש.
  • דירוג פסיכוטכני ראשוני (דפ"ר) – הדפ"ר הוא ציון הניתן על סמך מערכת מבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים, המהווה אומדן ליכולת השכלית של המלש"ב. הנוסח המלא של המבחנים שעוברים רוב המלש"בים מורכב מארבעה מבחנים. הנוסח המצומצם כולל שני מבחנים בלבד ומיועד למלש"בים שרמת הקריאה שלהם בעברית נמוכה (בעיקר עולים חדשים ולקויי למידה). סולם הציונים של הדפ"ר נע בטווח שמ-10 (הנמוך) עד 90 (הגבוה) בכפולות של 10. אף שאופי המבחנים לא השתנה ולמרות שהם מודדים יכולות רבות הניתנות לתרגול, לימוד לצו הראשון אינו נפוץ. למרות זאת, במספר בתי ספר, תלמידים עוברים קורס הכנה שמכוון אותם לצו הראשון, וישנם ספרים וערכות הכנה בשוק למבחנים אלה ואף לראיון האישי. ערכות ההכנה מסייעות להכין למבחני הדפ"ר ולאימות הנתונים, ואילו לראיון האישי ההכנה נעשית על ידי איש מקצוע.
  • ציון דירוג ראשוני כללי (צד"כ) – הצד"כ מופק על סמך ריאיון אישי הנערך למלש"בים גברים בלבד וכן לנשים שממשיכות במסגרת מיוני צוות אוויר (מיונים המייעדים את המועמד לשירות הביטחון לקורס טיס) על ידי מראיינות פסיכוטכניות. משך ההכשרה הכולל למראיינות מורכב מקורס בן ארבעה חודשים ומתהליך סטאז' בלשכות הגיוס. בין השאר לומדות המראיינות לזהות שפת גוף, וכן כללים המתיימרים לאפשר אבחנה של שקרים וזיהוי אנשים בלתי אמינים. לפי הנחיות של המדור הפסיכוטכני במינהל הגיוס לביצוע ריאיון הצד"כ, המתבססות על הנחיה מקצועית של ממד"ה, דתו, השכלתו או רקע סוציו-אקונומי כלשהו של המלש"ב אינו מהווה רכיב בהתרשמותה של המאבחנת. שיטת המנייה של הצד"כ השתנתה לפני מספר שנים, ועל-כן לחיילים עם ותק שונה עשוי להיות ציון צד"כ על-פי שיטת המנייה הישנה.
  • קבוצת איכות (קב"א) – הקב"א מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני לאיתור ושיבוץ לתפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. ממוצע הקב"א של מלש"בים גברים (ילידי הארץ ועולים שהגיעו לארץ לפני גיל 16) בשנים 1996–2001 עמד על 49.9, והוא יציב לאורך השנים[13].
    סולם הערכים של הקב"א נע בין 41 (הנמוך) ל-56 (הגבוה):
    • 41–43 – מתחת לסף הגיוס או גיוס מיוחד.
    • 44–47 – שירות רגיל.
    • 48–51 – כשירות לתפקידים פיקודיים.
    • 52–56 – כשירות לתפקידים מובחרים ולקצונה
    באוקטובר 2021, החל צה"ל בשינוי לשיטת הדירוג וכתוצאה מכך ציון הקב"א כבר לא נמצא בשימוש[14]. במקום הציון המספרי כעת מוצגים למלשב"ים נתונים שאינם מספריים בנוגע להתאמה לקצונה והתרשמות מראיון אישי[15].
  • נתון פתיחה נוסף שנקבע בלשכת הגיוס הוא הפרופיל הרפואי.

בעבר, נתוני הקב"א והדפ"ר נשמרו בסוד על ידי צה"ל, ואילו החל משנת 2010 התאפשר למועמד לברר אותם בשיחה טלפונית ללשכת הגיוס. החל משנת 2011 התפרסמו נתוני הקב"א והדפ"ר באופן גלוי באתר האינטרנט "[https://www.mitgaisim.idf.il/ מתגייסים]" (של צה"ל), כשלמש"ב ניתנה גישה אליהם באמצעות הזדהות על ידי מספר תעודת זהות וסיסמה. האופן המדויק לפיו נקבעים הנתונים האישיים נשמרים בסוד על ידי צה"ל. לנתונים אלה השפעה רבה על היחידה ועל מסלול השירות של המועמד, אשר משפיע במידה רבה גם על המשך חייו של המועמד. מאז 2021 הצבא לא נותן גישה לנתוני הקב"א.

כיוון שצורת קביעת הקב"א היא חשאית, במהלך השנים נשמעו קריאות נגד צורת קביעה זו. נטען כי מקום מגוריו של אדם או נישואיו של הוריו משפיעים על דירוג הקב"א, וכך מלש"ב שגר בעיירה בעלת דירוג חברתי-כלכלי נמוך, קטנים סיכוייו להתקבל ליחידה אותה העדיף. ממחקרים שביצעו סוציולוגים מחוץ לצה"ל, מחקרים חסויים של צה"ל שדלפו, ומנתונים רשמיים שמפרסם צה"ל (סקרי מסיימי קורס טיס למשל), עולה כי אכן קיים מתאם חיובי ברור בין נתונים אלו לקב"א ברמה הסוציולוגית. אולם, באופן מעשי, חיילים מכל קצוות ישראל וממעמדות סוציואקונומיים שונים מתקבלים לכל התפקידים הקיימים בצה"ל.

נשים וגברים עוברים לאחר הצו הראשון את יום המא"ה (מיון איתור והתאמה). להבדיל מהצו הראשון שאותו מפעיל הצבא, יום המא"ה מופעל על ידי שני מכוני מיון אזרחיים: מיוני הבנות מתבצעים על ידי מכון "אדם מילא" ומיוני הבנים על ידי מכון "קינן שפי"[16]. לאחר סיום הליכי יום המא"ה, מופק למועמד שאלון העדפות אישי הבנוי מנתוניו האישיים של המלש"ב ולפי הצפ"ת (ציון פרופיל תעסוקתי).

לאחר הצו הראשון, יחידות שונות מבצעות תהליכי מיון שונים, ובתוכם גיבושים – ימים בהם המועמדים נמצאים בבסיס במשך מספר ימים ונמצאים תחת משטר נוקשה של משמעת, פעילות פיזית ומבחני דינמיקה קבוצתית, מבחנים פרונטליים ולעיתים גם מבחני כושר. לצורך מיון למסלול העתודה האקדמית, המועמדים אף יעברו מבחני התאמה לקצונה במכון קינן שפי בחיפה. אף שהמיונים לוקחים מהמועמדים ימים שלמים ובגיבושים אף דורשים מהם לישון בבסיסים, צה"ל לא משלם למועמדים שכר ולא מונה את תקופת המיונים במסגרת ימי שירות החובה של המועמד לכשיתגייס.

אי התייצבות לצו הראשון אינה מונעת את גיוסו של המועמד, וזה יוכל להתגייס ללא פרופיל רפואי לפי החלטת הגורם המתאים. עם זאת, גיוס שכזה יביא לכך שהמועמד לא יעבור בחינת נתוני איכות, ויפספס את הליכי המיון.

דחיית שירות

מסלולים שונים מאפשרים למיועד לגיוס לצה"ל, לדחות את מועד גיוסו. דחייה אוטומטית ניתנת לשם סיום הלימודים בבית הספר התיכון. מסלולים אחרים שבהם נדחה הגיוס:

  • התנדבות לשנת שירות במסגרת תנועות הנוער או במסגרת עמותות.
  • דחייה עקב צורכי צה"ל, לרוב עקב פתיחה מאוחרת יותר של הקורס אליו אמור המועמד להתגייס.
  • דחייה לצורך סיום תואר ראשון, אם מלש"ב צבר לכל הפחות חצי מסכום הנק"ז הנדרש לקבלת זכאות לתואר ראשון בפקולטה שבה לומד.
  • דחייה מסיבות אישיות שונות.
  • מלש"ב יכול להגיש בקשה לדחיית תאריך הגיוס בכשנה, כדי ללמוד במכינה קדם צבאית דתית או חילונית שבה יוכל להכין עצמו גופנית ונפשית לקראת גיוסו לצבא, וכך למצות טוב יותר את כישוריו בהגיעו מוכן יותר ובוגר יותר לצבא.
  • ניתן לדחות את הגיוס בכשנה לצורך לימוד בישיבה גבוהה.
  • ניתן לדחות את הגיוס במסגרת ישיבות ההסדר, לפי המסלולים הקיימים בישיבות.
  • מלש"ב שנרשם למסלול העתודה האקדמית, יאלץ הצבא לדחות את גיוסו עד לקבלת תשובה בדבר קבלתו במוסד להשכלה גבוהה אליו נרשם.

ניתן לבטל את דחיית השירות בכל עת ולהתגייס לצבא בתאריך הקרוב ביותר למועד הביטול בו מתבצע גיוס המתאים לנתוניו של המלש"ב (יש להגיש בקשה לביטול דחיית השירות).

העתודה האקדמית לצורותיה השונות, היא מסלול שונה שבו העתודאי מגויס לצה"ל, אך שירותו הפעיל נדחה כדי לאפשר לו לרכוש השכלה גבוהה (כשבחופשת הקיץ עובר העתודאי טירונות ומשרת בצה"ל).

תוכניות לימודים אקדמיות

אי-התאמה וקשיי הסתגלות

בתהליך הגיוס ניתן לעיתים פטור מגיוס מחמת אי-התאמה. לעיתים נקבעת אי-התאמה במהלך השירות, וגורמת לשחרור מהצבא. אי-התאמה נובעת מסיבות שונות:

  • עבר פלילי או עבר של שימוש בסמים.
  • השכלה נמוכה מדי.
  • מצב סוציאלי חריג.
  • אי-התאמה מחמת בעיה נפשית או רפואית

כאשר יש עודף של מתגייסים, מעלה הצבא את רף ההתאמה, ומעניק פטור מסיבה של אי-התאמה למספר גדול יותר של מיועדים לשירות. בנוסף, קיימת תופעה רחבת היקף של מתן פטור משירות ביטחון מחמת אי-התאמה על ידי צה"ל למועמדות שאותרו כבעלות נתונים נמוכים (למשל קב"א נמוכה, פרופיל רפואי נמוך ועוד).

צה"ל יכול לקבוע למלש"ב ציון קה"ס (קשיי הסתגלות). חייל בעל קה"ס לא ישרת כחייל קרבי. הציון יכול להיות 40 (החייל לא יכול להיות לוחם), 41 (לא בגדוד לוחם), 42 (לא בגדוד לוחם + 2 לילות בשבוע בבית), 43 (לא בגדוד לוחם +3 לילות בשבוע בבית), 50 (מסגרת מוגנת - לרוב במסגרת מסלול מקא"ם) ו-60 (פטור מהשירות).

התנדבות

התנדבות לצה"ל

חייל שנמצא בלתי כשיר לשירות צבאי, יכול להתנדב לשירות צבאי, ומעמדו יהיה דומה לזה של כל חייל שגויס לשירות חובה. למשל, לאחר שגויס המתנדב הוא אינו יכול לחזור בו מההתנדבות ללא אישור של צה"ל.

עם זאת, חייל מתנדב מקבל תוספת מעבר למשכורת הרגילה של חייל, והוא אינו מקבל שירותים רפואיים מטעם חיל הרפואה בצה"ל, אלא מקופת החולים האזרחית שלו[17].

התנדבות לשירות לאומי

נערות/נשים יהודיות המצהירות כי הן מקיימות אורח חיים דתי או חרדי, מקבלות פטור משירות צבאי. אם כי, רוב הבנות ההדתיות מחליטות להתנדב לשירות לאומי, במסלול בן שנה וחלקן אף שנתיים, כתחליף נפוץ ורווח לשירות צבאי המותאם במיוחד עבורן, ומוסדר על ידי מדינת ישראל.[18]

נתוני גיוס והעדפות

בשנים 2022 ו-2023 צה"ל פרסם נתוני גיוס על פי גודל הערים ,(גדולות בינוניות וקטנות) ולפי מועצות (גדולות, בינוניות וקטנות). בשנת 2023 פרסם צה"ל נתונים על גיוס ילידי שנתון 2001. הנתונים הארציים מצביעים על שיעור גיוס כללי של גברים 68.9%, מתוכם 51.43% מיצוי ללחימה ומיצוי לקצונה 8.25%. אצל נשים שיעור הגיוס הכללי 55.9%, מתוכם גיוס משמעותי 90.5%, מיצוי ללחימה 12.69%, ומיצוי לקצונה 8.02%[19].

בדירוג הערים הגדולות גברים, במקום הראשון נמצאת מודיעין עם שיעור גיוס 90.9%, מיצוי ללחימה 56.4%, ומיצוי לקצונה 13.4%. אחריה מדורגים: רעננה, כפר סבא, הרצליה, ראשון לציון, רמת גן, רחובות, באר שבע, חדרה ופתח תקווה. תל אביב, מתברגת במקום ה-13, אחוז הגיוס בתל אביב גבוה מהממוצע הארצי, וכך גם שיעור היוצאים לקצונה, שיעור הלחימה עומד על 45%[20]. קרב הנשים בערים הגדולות גם כאן מודיעין במקום הראשון עם שיעור גיוס של 84.3%, גיוס משמעותי 96.4%, מיצוי לחימה 11%, ומיצוי ולקצונה 14.5%. אחריה בקרב הנשים ערים גדולות, מדורגים הרצליה, רמת גן, ראשון לציון, כפר סבא, רעננה, חיפה, חולון, תל אביב-יפו וחדרה. בדירוג הערים הבינוניות –גברים ונשים, במקום הראשון נס ציונה. בקרב הערים הקטנות גברים, גבעת שמואל במקום הראשון ובקרב הנשים, קריית אונו. בקרב מועצות אזוריות, מועצה אזורית חבל יבנה במקום הראשון עם שיעורי גיוס 85.6%, בקרב מועצות מקומיות, שוהם במקום הראשון עם 93% שיעורי גיוס ובמועצות הקטנות כפר תבור במקום הראשון עם 97.3% שיעורי גיוס[19].

מבחינת שיעור לחימה בקרב המתגייסים גברים, ירושלים במקום הראשון עם 58.8%, ואחריה בית שמש, מודיעין, רעננה, באר שבע, כפר סבא, חדרה, רחובות, הרצליה ופתח תקווה. בערים הבינוניות דימונה במקום הראשון עם שיעור לחימה של 55.6%[19]

כ-50% מכלל הגברים בין הגילאים 18–40 שחייבים לשרת בצה"ל אינם נמצאים בשירות סדיר או מילואים. אחוז בחורי ישיבה המקבלים פטור בשל "תורתו אומנתו" עמד ב-2006 על 9.6% וב-2010 הגיע לכ-13%[21]. בשנת 2007 היו כ-300 סרבני גיוס שהצבא פתח נגדם בהליכים משפטיים[22]. שאר האנשים שלא גויסו או גויסו ושוחררו לפני הזמן - קיבלו פטור משירות על פי החלטת הצבא בעניינם.

צה"ל חשף בוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל של הכנסת כי בין השנים 2019 ל-2021 התגייסו כ-1,200 חרדים בשנה, מתוך כ-12 אלף מיועדים לגיוס. רק 10% מהמתגייסים הפוטנציאליים גויסו במשך שלוש השנים האלה[23]. נמצא כי כ-70% מהמתגייסים המוגדרים בצה"ל כחרדים - הם יוצאי החברה החרדית ואינם חרדים בהווה[24]. בשנת 2019 חשפה כרמלה מנשה, כי במשך שנים צה"ל זייף בכוונה תחילה והגדיל במאות אחוזים את כמות החיילים החרדים שהתגייסו לצבא. בתגובה, צה"ל פרסם "שהייתה טעות בספירה והופקו לקחים באשר לקריטריונים לספירה"[25][26].,

על פי נתוני צה"ל, אחוז החיילים בעלי פרופיל קרבי שביקשו לשרת ביחידות קרביות הוא 69.5%, 70%, 73%, 76% ו-80% (בשנים 2007, 2008, 2009, 2010, 2011 בהתאמה). חיילים שבוחרים לשרת בקרבי, מעדיפים באופן כללי יחידות חי"ר מאשר שריון ותותחנים. היחידות המועדפות ביותר הן גולני והנח"ל[27].

על פי ממצאי תחקיר שפרסם ערוץ 2 ביוני 2013, רק אחד מחמישה ישראלים מסיים שירות מלא בצה"ל. שיעור הצעירים המסיימים שירות צבאי מלא עומד על פחות מ-25%[28].

התמודדות הפרט עם השירות הצבאי

הגיוס לצבא מחולל מהפך בחייהם של הצעירים המתגייסים. ממערכת אזרחית דמוקרטית וליברלית באופן יחסי עוברים המתגייסים למערכת של פקודות וצווים אותם הם חייבים למלא. עונש על הפרתם יכול להגיע לכדי מאסר. בשונה ממסגרות קודמות, עזיבה של המסגרת הצבאית מותנית בקבלת אישור. היעדרות ולו לזמן קצר, עלולה לגרור ענישה. בספרות הפסיכולוגית ישנה עמדה המפקפקת במידת השינוי, ולא פעם נטען כי בתי הספר מחנכים כיום למשמעת הנהוגה בצבא[18].

הגיוס לצבא מצריך הסתגלות והתמודדות עם קשיים. אחד הקשיים המרכזיים שחווים מתגייסים נובע מהריחוק מהבית ומהמשפחה. אמנם קיימים מסלולים בהם השירות הוא במתכונת של "יומיות" (משמע נוכחות בבסיס למשך מספר שעות ביום), אך בזמן הטירונות על החיילים לשהות בבסיס מספר ימים ברצף.

בעת הגיוס, מחיים פרטיים עוברים הצעירים לחיים בצוותא בכל שעות היממה, עם אנשים רבים המגיעים מרקעים מגוונים. ממערכת בה כמעט ולא היו הבדלים בין המינים, הם עוברים למערכת צבאית בה תפקידי הגברים והנשים מוגדרים, בדרך כלל, באופן שונה זה מזה. ההתמודדות עם ההסתגלות למערכת החדשה שונה מפרט לפרט. דוגמה מרכזית לחיכוך על רקע הבדלים באוכלוסייה היא שילוב בנות בצה"ל, תוך התחשבות בצרכי החייל הדתי. פקודת "השילוב הראוי" עוסקת במתן תנאים לחיילים דתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם, ובשילובן של חיילות בצבא. הפקודה מנסה להתחשב בצרכי כלל החיילים, אך בקרב החיילות ובין החיילים הדתיים יש תלונות על הפקודה או על מימושה.

נוסף על כך, ישנם קשיים המייחדים את המערך הלוחם כגון קשיים בביצוע מאמץ פיזי לאורך זמן וקשיים עקב מחסור בשעות שינה ומנוחה.

בציבור רווחת התפיסה כי השירות הצבאי מחשל את המתגייסים ומבגר אותם. עם זאת, דר' עופרה מייזלס מהמכון הישראלי למחקרים צבאיים מסבירה כי המתגייסים עוברים דווקא תהליך של נסיגה התפתחותית, במסגרתו הם מתפרקים מעצמאותם ומפתחים יחסי תלות חזקים במנגנוני תמיכה משפחתיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דני אשר, כל בחור וטוב לנשק - תולדות מערך הגיוס. יחידת מיטב, משרד הביטחון, 2014

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: מדריך לחייל ולמתגייס

הערות שוליים

  1. ^ חובת שרות צבאי על גברים בגיל 18–29 ונשים בגיל 18–26, דבר, 11 באוגוסט 1949
  2. ^ אושרו התיקונים בחוק שרות הבטחון, דבר, 27 באוגוסט 1952
  3. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין - בתאריך הנקוב
  4. ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  5. ^ דוד דיין, הלוחמים הצעירים של ירושלים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  6. ^ דברי ההסבר להצעת החוק
  7. ^ 1 מכל 9 בדואים המשרתים בצה"ל – ממשיך לשירות בקבע, 11 באפריל 2012, אתר דובר צה"ל - מציין 450 לשנה
    עמוס הראל, מספר הבדווים המתגייסים לצה"ל ירד ביותר מחצי, באתר הארץ, 14 ביוני 2001 - מציין 235, 330 לשנים 1998, 1999
  8. ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014, ס"ח 2442 מ-19 במרץ 2014
  9. ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015, ס"ח 2512 מ-30 בנובמבר 2015
  10. ^ מאת רותי סיני, יונתן בן ארצי. פציפיסט, באתר הארץ, 1 ביולי 2001
  11. ^ חנן גרינברג, צה"ל פטר את הסרבן יונתן בן ארצי משירות, באתר ynet, 20 בפברואר 2004
  12. ^ קריטריונים לספורטאים מצטיינים בצה"ל, באתר משרד התרבות והספורט
  13. ^ דוח שנתי 53א לשנת 2002 >> סדרי המיון והשיבוץ לתפקידים של מיועדים לשירות ביטחון - עמ' 130, באתר מבקר המדינה
  14. ^ יואב זיתון, הסוף לקב"א ולדפ"ר בצה"ל: אבחוני מיון והתאמה חדשים למתגייסים, באתר ynet, 11 באוגוסט 2021
  15. ^ הנתונים האישיים, באתר מתגייסים
  16. ^ מה זה יום המא"ה?, באתר מתגייסים
  17. ^ בג"ץ 7350/08 דיין נ' שר הבטחון, ניתן ב־6 בספטמבר 2010, סעיף 8.
  18. ^ 18.0 18.1 Spector, Bertram I. (Bertram Irwin), 1949, Military self-discipline : a motivational analysis, CACI, Inc. Federal, 1978, עמ' 9
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 מיה צדוק ועמית דוידוב, מערכת את"צ, מי בראש הרשימה? ואיפה יש הכי הרבה לוחמות וקצינים?, באתר אגף כוח אדם - צה"ל, ‏מאי 2023
  20. ^ מודיעין בראש טבלת המתגייסים וירושלים הכי קרבית, באתר ערוץ 7, ‏מאי 2023
  21. ^ חנן גרינברג, צה"ל: תל אביב במקום ה-53 ב"ציון הגיוס", באתר ynet, 18 בנובמבר 2010
  22. ^ "במחנה", גיליון 8, 2008
  23. ^ קובי נחשוני, צה"ל חשף: כ-1,200 "חרדים" מתגייסים בשנה, מתוכם מאות חוזרים בשאלה | ישיר, באתר ynet, 10 במאי 2023
  24. ^ מרב סבר, לא באמת שינוי מגמה, באתר ישראל היום, ‏ינואר 2024
  25. ^ אריה יואלי, ‏כמו לגבי החיילות הדתיות: צה"ל שיקר גם לגבי החרדים המתגייסים, באתר "סרוגים", 4 בדצמבר 2019
  26. ^ כרמלה מנשה כרמלה מנשה, חשיפה: צה"ל זייף את מספר המתגייסים החרדים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בדצמבר 2019
  27. ^ חנן גרינברג, המוטיבציה בעלייה: 8 מ-10 ביקשו לשרת בקרבי, באתר ynet, 8 בפברואר 2011
    חנן גרינברג, מחזור אוגוסט 2007: פחות מוטיבציה לקרבי, באתר ynet, 16 ביולי 2007
  28. ^ יוסי מזרחי, ‏לא רק חרדים: גם חילונים משתמטים מצה"ל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 ביוני 2013‏
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גיוס לצה"ל39603132Q2363995

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גיוס_לצה%22ל&oldid=2697303"