טרמפ

שלט המוצב באמסטרדם, הולנד, ובו ציון כי המקום מורשה לעצירת טרמפים

טרמפ עוצר לשני נערים במחלף המוביל לכביש בגין בירושלים 2008

טרמפיסט במעבר הגבול מצרפת לאנדורה

טרמפיסטים, על פי שלט היעד, מבקשים לעבור מרחק של כאלף ק"מ מאזור מוסקבה לאזור קירוב. שלט נוסף מבטיח כי כיסא הגלגלים מתקפל ויכנס לתא המטען

טרמפ, או "הקפצה", הוא דרך של שימוש תחבורה פרטית, בה מקבל נוסע הסעה מאדם אחר באופן שאינו מתואם מראש, לרוב ללא תשלום ובדרך כלל מנהגי מכוניות פרטיות.

מקור המילה הוא הפועל בגרמנית לתפיסת טרמפ - Trampen, שמקורו במילה האנגלית Tramp (נווד). הפועל המקביל באנגלית הוא Hitchhike.

אדם הנוסע בטרמפים קרוי "טרמפיסט". מרחק ההקפצה יכול להיות מרחק קצר אשר אפשר לעבור גם בהליכה, והוא יכול להיות מרחק רב המצריך נסיעה בכלי רכב. הבוחרים בנסיעה מסוג זה עושים זאת בדרך כלל בגלל שלוש סיבות: נחיצות (חוסר בתקציב, או בכלי תחבורה זמינים), יעילות סביבתית (ניצול נסיעות קיימות במקום ליצור נסיעות חדשות), או הרפתקה (גילוי תגליות באופן אקראי, פגישת אנשים חדשים ובלתי צפויים).

היחס הכללי לטרמפים משתנה מאזור לאזור. יש מדינות בהן מקובל "לתפוס" טרמפים ולאסוף טרמפיסטים. במדינת ישראל, לדוגמה, ישנן תחנות מיוחדות להקפצות הנקראות טרמפיאדות. אף מדינה בעולם לא אוסרת הקפצות באופן גורף, אך ישנן מדינות בהן קיימים איסורים והגבלות לגבי הנסיעה. כך לדוגמה בארצות הברית, חל איסור לתפוס טרמפים על יד בתי סוהר. במקומות מסוימים קיים איסור לתפוס טרמפים בכבישים מהירים בין-ארציים, אך בדרך כלל מותר לתפוס טרמפ בכניסה או עלייה לכביש המהיר. בישראל תפיסת טרמפים מותרת בתחנות המיועדות לכך. על חיילים בצה"ל חל איסור גורף לתפוס טרמפים.

שיטה

השיטה לתפוס נהגים אינה קבועה ומשתנה מאדם לאדם ומאזור לאזור, אך במרבית המקומות בהן נהוג לתפוס טרמפים, גם קיימת שיטה מקובלת אשר באמצעותה הטרמפיסט מסמן לנהגים חולפים כי הוא מחפש הסעה. בחלקים רבים בעולם, בהם צפון אמריקה ואירופה, הטרמפיסטים מותחים באופן מסורתי את ידם לצד גופם בזווית של 90 מעלות מגופם ומרימים את האגודל שלהם לכיוון מעלה. טרמפיסטים בדרום אפריקה נוהגים להרים את ידם ולהצביע כלפי מעלה עם האצבע. לעומת זאת, טרמפיסטים בפולין מנופפים בידם כאשר כף היד פתוחה לכיוון כלי הרכב הקרבים, ובהודו מנופפים בידם כאשר כף היד פתוחה לכיוון מטה. בישראל נהוג להצביע לעבר הכביש עם האצבע כאשר היד נמצאת לצד הגוף.

במקומות בהם תפיסת טרמפים פחות רווחת, ניתן לראות טרמפיסטים משתדלים לעצור נהגים בשיטות יצירתיות יותר, על מנת למשוך את תשומת לב הנהגים. יש טרמפיסטים המחזיקים שלט קטן עם שם היעד. המטרה היא לחסוך מהנהגים את הצורך לעצור ולברר את מקום יעדם ולעודד נהגים אחרים, אשר אילולא השלט לא היו עוצרים. ברוסיה ישנם איגודים של טרמפיסטים המסמנים את עצמם על הכביש ברצועות בד זוהרות על הבגדים. טרמפיסטים אחרים נוהגים לא לעמוד לצד הדרך ולחכות להסעה, אלא לעבור בין המכוניות העומדות בתחנת דלק או ברמזור ולדבר עם הנהג. בשיטה זו הטרמפיסט מנסה לשכנע את הנהג שיעזור לו להגיע ליעדו. במדינות מסוימות, כמו גם בישראל, חלים הגבלים משפטיים על שיטה זו מפני שכשמדובר ברמזורים היא עלולה להפריע לסדר הציבורי.

גם לנהגים יש שיטה לתקשר עם הטרמפיסט. כאשר נהג רוצה לסמן לטרמפיסט שהוא לא נוסע רחוק, הוא מצביע לכיוון מטה. כאשר הנהג מצביע לכיוון ימין או שמאל או ישר הוא למעשה מסמן לטרמפיסט את כיוון הנסיעה שלו בצומת הבא.

לרוב אין משלמים כסף תמורת ההסעה, אך יש טרמפיסטים התורמים כסף עבור דלק. במקומות בהם אין תחבורה ציבורית מסודרת גם מקומיים תופסים טרמפים. באזורים כאלה, כגון באסיה המרכזית ובכפרים ערביים מסוימים ביהודה ושומרון, נהוג שהטרמפיסטים משלמים עבור הנסיעה במשאיות סכום המקביל לדמי נסיעה באוטובוס. יש לוודא את עניין התשלום לפני התחלת הנסיעה כדי לא ליצור אי הבנה.

מוניטין

לרוב מסתיימת הנסיעה בחילופי תודה לבביים. רוב הטרמפיסטים יודעים להוקיר תודה לנהג שעזר להם, ורוב הנהגים נהנים להכיר אנשים חדשים. אף על פי כן לנסיעה בטרמפים יש מוניטין מפוקפק. עבריינים עושים שימוש ציני ברצון הטוב של אחרים כדי לשדוד או לפגוע באנשים תוך שהם מתחזים לנהגים תמימים, או לחלופין, לטרמפיסטים תמימים. אירוע חריג במיוחד קרה לאמנית האיטלקיה פיפה באקה שנחטפה ונרצחה בטרמפ שלקחה בטורקיה במהלך מסע שלום מתוקשר לכיוון ירושלים.

טרמפים בצה"ל

מראשיתו של צה"ל היה הטרמפ שיטת הנסיעה המועדפת על חיילים שלא בתפקיד, בעיקר לצורך נסיעות בין הבסיס והבית. ביוזמת הוועד למען החייל נבנו בצמתים מרכזיים ברחבי הארץ תחנות הסעה לחיילים ("טרמפיאדות") - מתקנים דמויי תחנות אוטובוס, כדי שהמתנת חיילים להסעה תהייה נוחה ובטיחותית יותר. בינואר 1966 הודיע סגן שר הביטחון צבי דינשטיין שתבדק האפשרות לבטח חיילים הנוסעים בטרמפ כדי שנהגים לא יחששו לקחת טרמפיסטים ובמאי אותה שנה הושגה הסכמה בנושא. בסוף שנת 1973 יצא משרד התחבורה במסע פרסום בו נתבקשו טרמפיסטים לשאת שלט המציג את יעד נסיעתם.

במהלך השנים היו אירועים אחדים של חטיפת הנוסעים בטרמפים בידי מחבלים כדי שישמשו בני ערובה לשחרור מחבלים הכלואים בישראל, או למטרת רצח.

בין אירועי החטיפה המפורסמים:

• אבי סספורטס, ואחריו אילן סעדון, נחטפו ב-1989 בידי מחבלים מהחמאס ונרצחו מיד לאחר מכן.
• נחשון וקסמן נחטף באוקטובר 1994 בידי החמאס, שדרש שחרור אלפי מחבלים תמורתו. וקסמן נרצח במהלך ניסיון לחילוצו.
• חטיפת שלושת הנערים, נחטפו ב-2014 בידי החמאס ולאחר מכן נרצחו.

כיום, חל איסור נסיעה בטרמפים בצה"ל, למעט עצירת טרמפ צבאי מתוך בסיס צבאי, עקב חשש כבד ותמידי מחטיפת חיילים. המשטרה הצבאית עורכת מבצעים בהם היא אוספת טרמפיסטים ומדמה את חטיפתם, כאשר חייל הנתפס במבצע, נענש בחומרה. ישנה הוראה גורפת על פיה על כל מפקד, לפני שיחרור חייל לביתו, להדריכו ולהזכירו על האיסור בדבר עצירת טרמפים ("תדריך יציאה"). עם זאת, במקרים של חוסר מוחלט בתחבורה ציבורית בזמן ובמקום שבו נמצא החייל, יכול להינתן לו אישור לתפוס טרמפים על ידי מפקדיו.

טרמפים ממוסדים

הנסיעה בטרמפים מוּסדה בפולין בתקופת המשטר הקומוניסטי. לאנשים רבים בתקופה זו היו מסמכים רשמיים בהם תועדה נסיעתם. יתרה מכך, הטרמפיסטים היו מוסרים לנהגים אישור כי קיבלו הסעה. בברית המועצות יישמו מערכת תלושים אשר הועילה לנהגים. נהגי משאיות בקובה מחויבים להסיע טרמפיסטים, וברומניה הנסיעה בטרמפים היא חלק מהתרבות המקומית עד כי לעיתים קשה לתפוס טרמפים עקב תחרות.

משמעויות נוספות

בשפה העברית, "לתפוס טרמפ", ובאופן דומה באנגלית free rider משמש גם ביטוי לניצול כלשהו. לדוגמה, במשפט "אני רוצה לתפוס על הדיון הזה טרמפ, היות שחלפה כבר כמעט שנה מאז איחוד הרשויות במדינת ישראל..." נראה כי הנואם מנצל את הדיון הנוכחי כדי להעלות נושא אחר. ניתן להשתמש בביטוי "לתפוס טרמפ" על מגוון נטיותיו - "תפסתי טרמפ", "עלה על טרמפ" וכדומה.

טרמפים בעידן הטכנולוגיה החדשה

כיום, בעידן הטכנולוגיה החדשה, השימוש בטרמפים הפך נפוץ בקרב קבוצות באמצעות רשתות חברתיות ואתרים ייחודיים, המשמשים כלוח נסיעות לסטודנטים וישובים.

לאחרונה החלה מגמה של שימוש במכשירי הסלולר החכמים, בשילוב אפליקציות המחליפות את לוחות הטרמפים.

קישורים חיצוניים

• הרב שלמה אבינר, הלכות טרמפים, אתר דעת
• יובל בן-עמי, עולם הולך ונעלם, טרמפים: אנשי השוליים, מגזין מסע אחר‏
• איילת נעמן, יפן בטרמפים ורכבות, מגזין מסע אחר‏
• לוחות טרמפים פעילים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

טרמפ23701069