חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית

סמל הכומתה, תג ודגל חיל ההנדסה
הנדסה קרבית - ראשונים תמיד
פרטים
כינוי	הכסופים, מוהנדסים, חבלנים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חיל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1947–הווה (כ־77 שנים)
מקים היחידה	עמנואל שחר
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ייעוד	הנדסה קרבית, הבטחת יכולת התמרון לצה"ל, שלילת יכולת התמרון מהאויב, מיגון ושרידות כוחות צה"ל, הריסת והשמדת תשתיות אויב
ציוד עיקרי	אמצעים של חיל ההנדסה: רובה M4A1, דחפור D9, פומ"ה, נמ"ר הנדסי, אמצעי מיקוש וחבלה, צמ"ה, אמצעי אב"כ
פיקוד
יחידת אם	זרוע היבשה
דרגת המפקד	תת-אלוף
מפקד נוכחי	תא"ל יואב טורחאנסקי
מפקדים	ראו מפקדי החיל
עיטורים
פרס ביטחון ישראל, אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ראו #עיטורים וצל"שים

חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב, הבטחת שרידות כוחות צה"ל והשמדת תשתיות אויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. כמו כן, לוחמי החיל (מלבד הצמ"ה) מאומנים בלוחמת חי"ר והפעלת רכב קרבי משוריין. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (גדוד 601 - "אסף", גדוד 603 - "להב" וגדוד 605 - "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) כבד, גדודי מילואים נוספים ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד. במסגרת מאמץ התמרון כוחות ההנדסה נכנסים ראשונים לשדה הקרב המשולב ומובילים את שאר הכוחות דרך צירים שנפרצו וזוכו ממכשולים טבעיים ומלאכותיים.

שורשי חיל ההנדסה נעוצים עוד בארגון "ההגנה" ובמתנדבי "היישוב" לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והוא נוסד עם הקמת צה"ל על ידי הקצין עמנואל שחר. החיל השתתף בכל מלחמות ישראל ובמבצעים רבים, כאשר בחלקם הוא נטל תפקיד מרכזי. חיל ההנדסה זכה בפרס ביטחון ישראל ואות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל ומספר יחידות בחיל זכו בצל"ש יחידתי. חיילים רבים בחיל ההנדסה זכו לעיטורים וצל"שים.

קצין ההנדסה הראשי הנוכחי הוא תת-אלוף יואב טורחאנסקי.

מאפייני החיל

כומתה בצבע כסף של חיל ההנדסה

סיכת לוחם חה"ן 2020

סיכת לוחם חה"ן עד שנת 2020

שורשי החיל נעוצים כבר בתקופה שלפני מיסוד צה"ל. חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד מחמשת החילות של זרוע היבשה. ייעודו המקורי במלחמה הוא נטרול מטעני חבלה ומוקשים, ופתיחת מעבר הנדסי לכוחות בקרב, מלחימת חי"ר ולחימה ממוכנת בקו המגע ועד התמחות בכל הקשור לחבלה התקפית וחבלה הגנתית, שימוש וטיפול בחומר נפץ, לוחמת תת-קרקע והפעלת ציוד מכני הנדסי ואמצעי סער. כיום לחיל ההנדסה הקרבית ארבעה ייעודים מרכזיים:

1. הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל (פריצת צירים, ניקוי שדות מוקשים, נטרול מטעני חבלה, צליחת תעלות ועוד)
2. שלילת יכולת התמרון מכוחות האויב (בניית ביצורים, מיקוש הגנתי, עבודות עפר וחפירת תעלות)
3. מיגון והבטחת שרידות הכוחות הלוחמים (בניית ביצורים, טיהור שטח ממוקשים ומטעני חבלה, הגנה מפני איומי אב"כ)
4. הריסה והשמדה של תשתיות אויב (הן של צבא סדיר והן של ארגוני טרור).

לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל: חרב בתוך צריח שמוקף בהילה שמסמלת פיצוץ. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1979 על ידי קצין ההנדסה הראשי, תא"ל אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר, שמוגדר רשמית ככסוף. צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד".

המנון ששרו חיילי הנדסה וגם שיקף את יעודו של החיל: "חיל הנדסה הוא חוד החנית, בלי חיל הנדסה אז אין פה חזית".

על פי אתר דובר צה"ל:

חיל ההנדסה הישראלי הוא אחד החילות הוותיקים בצה"ל, ופעילותו מגוונת ומשתרעת על מספר תחומים המשלבים הנדסה צבאית, פריצת מכשולים, בנייה והריסה, לחימה וטיפול בחומרים כימיים (חומרי נפץ ואב"כ).
ייעודו של חיל ההנדסה בצה"ל הוא פריצת הדרך לכוחות היבשה.
חיל ההנדסה הקרבית, מפלס את דרכו של צה"ל בקרב האש היבשתי. החיל עסוק מאוד בימי שלום כבימי מלחמה, ייעודו המרכזי של החיל הוא התגברות על מכשולים קרקעיים טבעיים ומלאכותיים בזירת הלחימה על מנת לאפשר תנועה מהירה קדימה של הכוחות הלוחמים. לוחמי החיל עוסקים גם בהנחת מכשולים על מנת להגביל את חופש התנועה של האויב וליצור תנאי שטח שיקשו על התקדמותו של האויב על ידי פיזור מוקשים, גדרות, ביצורים ותעלות.
חיל ההנדסה עוסק במגוון רב של פעולות: הנחה ופינוי של מוקשים, ביצוע פעולות חבלה וסער, גישור על פני מכשולי מים וקרקע, צליחה, מיגון וביצור כוחות ניידים ונייחים, הסוואה, סילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה ותחמושת שלא התפוצצה, הפעלת ציוד מכני-הנדסי לפינוי מכשולים קרקעיים וליצירת מכשולים לאויב ועוד.

המקצוע הצבאי של חיילי ההנדסה הוא פלס. קיימים מקצועות נוספים, והם: מטהר (חיילי הגדס"כ), סייר-פלס, סלק (יחידת ס"פ) ומפעיל צמ"ה. חיל ההנדסה בצה"ל הוא חלק מכוחות היבשה, ולכן כפוף לזרוע היבשה. הוא מורכב מגדודי הנדסה קרבית בסדיר ובמילואים, יחידות צמ"ה קרביות, גדודי סיוע כימי (לשעבר גדוד האב"כ) ויחידת יהל"ם ("יחידה הנדסית למשימות מיוחדות" שבין השאר עוסקת בסילוק פצצות, קומנדו הנדסי, הריסה וחבלה, מודיעין הנדסי, רובוטיקה, פינוי מוקשים ולוחמת מנהרות).

כלי הרכב המזוהים ביותר עם חיל ההנדסה הקרבית הם: דחפור משוריין די-9 ("דובי") – בולדוזר כבד מדגם קטרפילר D9 שזוכה לחליפת מיגון ותוספת מעטה שריון תוצרת ישראל; הפומ"ה – נגמ"ש הנדסה ממוגן המשרת את הפלסים; והנמ"ר ההנדסי – נגמ"ש הנדסה כבד על בסיס נגמ"ש המרכבה (נמ"ר) הישראלי שהחל להיקלט בחיל. בנוסף מפעיל החיל מגוון אמצעים הנדסיים, בהם טנקי גישור, אמצעי צליחה, כלי צמ"ה שונים, מוקשים ואמצעי חבלה, מגוון חומרי נפץ, אמצעי פריצה (כגון צפע שריון ההרסני ורקטות ריצוף), אמצעי חבלה וסילוק פצצות ואמצעי הגנה מפני איומי אב"כ. לוחמי ההנדסה חמושים בדומה ללוחמי חי"ר: נשקם האישי הם רובי M16 מקוצרים מדגמי M16A1 מנוסרים, CAR-15 ו-M4A1 קרבין פלאט-טופ. נשקי מחלקה כוללים מקלעים, רובי צלפים מדגם בארט 0.5 נגד ציוד ורקטות כתף. ביהל"ם רובה השירות הוא M4A1 והלוחמים חמושים גם באקדח שירות.

מבנה ויחידות

חיל ההנדסה הקרבית הוא החיל האחראי להנדסה הצבאית (כלומר: הנדסה קרבית וביצורים) בצה"ל. בראשו עומד קצין ההנדסה הראשי (הקהנ"ר, בדרגת תת-אלוף) שאחראי הן לבניין הכוח ההנדסי, הן לתפעול של חיל ההנדסה והן לסיפוק צורכי ההנדסה של כלל הצבא. את כוחות ההנדסה עצמם מפעילים הפיקודים האזוריים. חיל ההנדסה הוא החיל האחראי בכל הקשור להנדסה קרבית בנושא החבלה, סילוק פצצות, מטענים וחומרי נפץ, מיקוש, פילוס, השמדת מבני טרור ומלכוד וכדומה.

בנוסף להתמחות ההנדסית מאומנים לוחמי ההנדסה (הפלוגות הרובאיות והסיור) גם בלוחמת חי"ר כחלק מתפקידם הקרבי, ומוגדרים בצה"ל כלוחמי חוד. לעיתים קרובות מסייע חיל ההנדסה גם לכוחות חיל הרגלים במשימותיהם, גם אם אין להם היבט הנדסי, ומבצע משימות לחימה, הסתערות, לחימה בטרור, וביטחון שוטף.

כל לוחמי ההנדסה (פלסים) זוכים להכשרת רובאי 05 ופלס 05 בטירונות והפלסים הקרביים מוכשרים לרמת רובאי 07‏ ופלס 06. כמו כן, עקב הצורך בסיוע הנדסי צמוד לכוחות החי"ר, לכל חטיבת חי"ר מצורפת פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן), זוהי פלוגת חיילים מובחרת מחטיבת החי"ר שעוברת הכשרה בת חודשיים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) אך איננה כפופה לחיל ההנדסה אלא לחטיבה שבה היא פועלת. לוחמי ההנדסה הם פלסים ולוחמי חי"ר לכל דבר, וכינויים הוא "מוהנדסים".

חיל ההנדסה מחולק למספר יחידות עיקריות:

• גדודי הנדסה קרבית (גדחה"ן) בסדיר ובמילואים
  • כל גדוד כולל פלוגות רובאיות – הפלוגות המבצעיות המתעסקים בחבלה, מיקוש, פריצת מכשולים, פיצוץ והשמדת תשתיות, תפעול רק"ם הנדסי, הנדסה קרבית. בנוסף הם עוסקים גם בלוחמה תת-קרקע, לוחמת חי"ר ולוחמה ממוכנת (על גבי נגמ"שים, פומ"ה ונמ"ר הנדסי). הגדודים נמצאים לסירוגין בתקופת של פעילויות ביטחון שוטף בגזרות מסוימות כל 4 חודשים ותקופת אימונים גדודיים כל 4 חודשים.
  • כל גדוד כולל מחלקת סיור – יחידה מובחרת העוסקת בסיור הנדסי ופעילות בט"ש מורכבת.
  • כל גדוד כולל פלוגת צמ"ה קרבית גדודית המפעילה דחפורי D9 משוריינים וכלים הנדסיים נוספים.
• יחידות הנדסה פיקודיות – כל פיקוד כולל מהנ"פיה (מפקדת הנדסה פיקודית) האחראית על הפעילות ההנדסית בפיקוד, כולל בניית ביצורים, מכשולים ותשתיות צבאיות.
• מערך הצמ"ה – כולל גדודי צמ"ה פיקודיים במילואים ופלוגות צמ"ה בגדודים הסדירים ובגדודי המילואים. יחידות הצמ"ה מפעילות ציוד מכני הנדסי (כולל דחפורי D9 משוריינים, מחפרים, שופלים, מקדחי-בורות וטנקי גישור) ועוסקות בלחימה הנדסית, פריצה וסער תחת אש, ובניית ביצורים בחזית.
• יהל"ם – יחידה הנדסית למשימות מיוחדות. זוהי יחידת עילית וקומנדו הנדסי של החיל המאורגנת כאגד הנדסי. עיסוקיה כוללים סיור הנדסי, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות והתגוננות מפני איומי אב"כ.
• בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ), שכולל את גדוד 614 (גדוד הפיקוד), המשמש כגדחה"ן נוסף בעתות חירום.
• גדוד הסיוע הכימי (לשעבר גדוד האב"כ) – גדוד שייעודו הוא הגנה מפני איומי אב"כ ונשק בלתי-קונבנציונלי כמו גם טיהור אזורים וכלים שנפגעו מחומרי לחימה כימיים. הגדוד הוקם על בסיס פלוגות אנקור, ברקן, גרניט, ופלוגת ההכשרה "דיה". הגדוד נסגר ופורק ב-2015.

גדודי הנדסה קרבית

ערך מורחב – גדודי חיל ההנדסה הקרבית

סיכת לוחם הנדסה

סיכת הפלס

פומ"ה - בהכנה לתרגיל מחלקה יום, גדוד 601

פלס מתכונן ל"הרמת שדה מוקשים", כלומר: פיצוץ שדה המוקשים באמצעות חבלה. פלסי חיל ההנדסה מפנים מוקשים ישנים בגבולות שלום.

גדוד הנדסה קרבית מתאמן בפריצת מכשולים. בתמונה: רק"מ הנדסי פומ"ה וברקע דחפורי D9.

גדודי ההנדסה הקרבית מהווים את עיקר כוחו של החיל בעת שגרה. מדובר בגדודי פלסים המשלבים פלוגות רובאיות, מחלקות סיור ופלוגת צמ"ה.בנוסף למשימות הנדסה קרבית מוכשרים הפלסים כלוחמי חי"ר ומבצעים משימות של חי"ר במלחמה וגם ביטחון שוטף, מארבים, מעצרים ופשיטות על בתי מבוקשים. ישנם שלושה גדודי הנדסה בשירות סדיר ועוד מספר רב יותר בשירות מילואים. שלושת הגדודים הסדירים הם:

תג	גדוד	מספר	פלוגות	כפוף לחטיבה	מורשת (באתר עמותת חה"ן)
	אסף	601	אדיר, בז, גרזן, דקל, חתולי הרעם	חטיבה 401	גדוד 601 - אסף
	להב	603	ארז, ברקן, גדעון, דוהר, ציפורני החתול	חטיבה 7	גדוד 603 - להב
	המח"ץ	605	אשד, בזלת, געש, דולב, חתולי הפרא	חטיבה 188	גדוד 605 - המח"ץ

גדודי הנדסה במילואים:

תג	גדוד	מספר	פלוגות	כפוף ל-
	"היובל"	614	חץ, נץ, שחף, עיטם, חתולי הצוקים, פלס"מ נשר	חטיבה 460
	"רז"	7107	א', ב', ג', ד', צמ"ה, פלס"מ	חטיבת הנח"ל
	"אלון"	7086		חטיבת גולני
	"הגליל"	8173	א' אבירי הגליל, ב', ג', ד', צמ"ה, פלס"מ	חטיבה 6
		710		חטיבה 5
		8170		חטיבת גבעתי
	פלסי סיני	271		חטיבה 14
		5280		חטיבה 3
	פלסי האש	8219	א', ב', ג', צמ"ה, מחס"ר, ניוד	עוצבת חצי האש
		749	א',ב', ג', ד'	חטיבה 828
		8011	א', ב', ג', ד'
	"מבקיעי המרכז"	גדוד צמ"ה 7058		פיקוד מרכז
	"דובי הצפון"	גדוד צמ"ה 7064	א', ב', ג', ד'	פיקוד צפון
		גדוד צמ"ה 8163		פיקוד דרום
	אגד הנדסי	490		פיקוד צפון
	"חתולי המדבר"	924		חטיבת הראל
		9227		חטיבה 679

מהות ותפקידים

הגדודים הם האחראים על הפעילות של החיל בגזרות השונות ועל סיוע הנדסי - של פריצה, חבלה ופינוי שדות מוקשים - לכוחות היבשה בזמן מלחמה. הגדודים עוסקים גם בחבלה והשמדת תשתיות טרור (למשל פיצוץ מעבדות נפץ והשמדת משגרי רקטות וטילים חמושים). בהתאם, כלי הנשק והפק"לים שעומדים ברשות כל גדוד זהים לאלה הנמצאים בחטיבות החי"ר וכוללים מקלעים, קלעי סער, רובי צלפים ומטולי רקטות. הגדודים נלחמים ומתאמנים ומוכשרים גם בלחימת חי"ר רגלית, רכובה (כלומר: על גבי רכבי שטח) וממוכנת (כלומר: על גבי רכב קרבי משוריין). בנוסף, הגדודים מפעילים את נגמ"ש הפומ"ה הייחודי לחיל ההנדסה, ואת הנמ"ר ההנדסי, נגמ"ש הנדסה מתקדם ביותר על בסיס נגמ"ש מרכבה. כל גדוד מחזיק ב-2 פלוגות רובאיות מבצעיות, פלוגת מסלול, מחלקת סיור ופלוגת צמ"ה.

בנוסף למשימותיהם ההנדסיות, מבצעים הגדודים משימות בט"ש (ביטחון שוטף) ופעולות של חי"ר על מנת להקל על העומס של חטיבות החי"ר. משימות אלה כוללות מעצרים, מארבים, ומאיישים מחסומים ועמדות שמירה, סיורים, תצפיות, תפיסה ואיתור אמל"ח, בנוסף למשימות הנדסיות יותר של פיצוץ וחבלה בתשתיות הטרור בגזרות הקיימות. כל גדוד כולל מחלקת סיור - מחס"ר (ראו הרחבה בהמשך) המורכבת מהחיילים והמפקדים המצטיינים בגדוד. תפקידה בגדוד דומה לתפקידה של הפלס"ר בחטיבה. בזמן מלחמה מטרתם לסרוק את השטח ולאתר מכשולים בעוד מועד ולתת מודיעין הנדסי, בעת שגרה ועימות מוגבל תפקידם כולל פעולות חי"ר כגון מעצרים ומארבים. בנוסף הכח משמש את הגזרה ככוח הנדסי איכותי ונקרא למשימות מיוחדות. כל גדוד כולל גם פלוגת צמ"ה המפעילה דחפורים משוריינים וכלים הנדסיים שפועלים בתחום ההנדסה באופן שונה מהשאר. שאר הפלוגות בגדודים בנויות על מבנה אורגני ופעילות זהה לשל חיל רגלים.

מבנה המחלקות של הפלוגות הרובאיות בגדודי חיל ההנדסה הקרבית, מתחלק לכמה ייעודים עיקריים וזהים:

• חבלה התקפית – חבלה, נפץ, שימוש והפעלת מטענים, פיצוץ תשתיות, מבנים ואמל"ח
• לוחמת תת-קרקע – לוחמה תת-קרקע במנהרות, גילוי והשמדת פירים, פיצוץ והשמדה ונטרול של מנהרות
• לוחמת חי"ר – לחימה רגלית במגע אש, ירי, הליכות וניווטים, לחימה בשטח פתוח, לחימה בשטח בנוי, חלוקת תפקידים (קלע, חובש, נגביסט, מרגמות ועוד) ומפקדים
• לוחמת חיל רגלים ממוכן – לחימה ממוכנת וכבדה תוך אמצעי שימוש ברכב קרבי משוריין ורכבי הנדסה קרבית מסוגי נגמ"ש M-113, פומ"ה ונמ"ר הנדסי המצוידים במקלעים כבדים ואמצעים הנדסיים כגון רקטות ריצוף וצפע שריון
• אמצעי לחימה - ציוד חי"ר מלא המתבטא ברובי סער מסוג M4A1 קרבין, מקלעים שונים, רימוני יד, כוונות השלכה וכוונות קלעים, אמצעי חבלה והנדסה ואמצעי עזר, אמצעי חי"ר, תיקי לואו ומנשאים ואמצעי חבלה ייעודים

חיילי הגדודים מוסמכים כרובאי 05-חה"ן וכפלס 05 אחרי טירונות בסיסית, שבסיומה הם זוכים לענוד את סיכת הפלס. אחרי האימון המתקדם הם מוסמכים כרובאי 07 וכפלס 06, וזוכים לחבוש את הכומתה הכסופה ולענוד את סיכת "לוחם ההנדסה". לאחר מכן ממשיכים הלוחמים לתעסוקה מבצעית של 4 חודשים, שבסיומה הם מסיימים את המסלול. אחריו הם ממשיכים את שירותם באחת מן הפלוגות הרובאיות או יוצאים לקורס מ"כים. מ"כים של הנדסה מוסמכים כפלס 08 ורובאי 08 ואילו קציני הנדסה מוסמכים כרובאי 12 ופלס 12.

הלוחמים בגדודים מחולקים למחלקות אורגניות בדומה לגדודי החי"ר, כאשר מחלקה כוללת מפקד מחלקה (מ"מ, דרגת סג"ם או סגן) סמל מחלקה (סמל ראשון) ומפקדי כיתות. בכל מחלקה קיימים לרוב תפקידים לכל לוחם. הפק"לים שקיימים בנוסף לפלס ורובאי הם: קלע סער, חובש קרבי, נגביסט, קשרים, מרגמות, מטוליסט לאו, נהגי רק"ם (נגמ"ש M113, פומ"ה או נמ"ר הנדסי) וכדומה. בעבר החיל הפעיל גם צלפים. כמו כן קיימים גם קורסים רבים כמו קורס מתשאלים, קורס קטלן (מפעיל עמדת קטלנית), קורס מפעיל בארט, קורס מדריכי קרב מגע וקורסים שונים בתחום הלחימה במתקן אדם.

היסטוריה של הגדודים

בין היחידות המרכיבות את חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל, קיימים 3 גדודים סדירים שמספריהם – 601, 603 ו–605 – הם כמספרי 3 מפלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, אות וציון למורשתו של החיל שהחלה כבר עם הקמת פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי

• גדוד אסף 601 היה הגדחה"ן הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל. בשנת 1956 זכה בצל"ש רמטכ"ל גדודי (הראשון בסוגו בצה"ל) על מבצע עמורה להרס התשתיות המצריות בחצי האי סיני. בשנים 1967–1969 פעל הגדוד בבניית ואחזקת ביצורי קו בר-לב תחת הפגזות מצריות כבדות. בזכות פעילות זאת זכה חיל ההנדסה בפרס ביטחון ישראל ב-1969. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים והחזרת חצי האי סיני למצרים, היה הגדוד אחראי לפיצוץ מתקני מודיעין, בקרה אווירית ואחרים, כגון אום חשיבה ויב"א 511. ב-1982 נטל הגדוד תחת פיקודו של פיני דגן חלק חשוב במבצע שלום הגליל והגיע עד לביירות, שם ביצע ירי צפע שריון ברחוב שהיה ממולכד ועמוס מחבלים. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו 3 מחיילי הגדוד על ידי חזבאללה. גופותיהם הוחזרו רק ב-2004 אחרי משא ומתן ממושך שכלל גם שחרור של כ-400 מחבלים מהכלא הישראלי. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד המרכז לחטיבה 401. הגדוד היה הראשון שהוזנק לגזרת לבנון בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ולוחמיו פרצו צירים, הרסו מוצבים והשמידו "שמורות טבע" (בונקרים) של חזבאללה. הגדוד לחם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.
• גדוד המח"ץ 605 הוקם אחרי מלחמת יום הכיפורים על בסיס גדוד צליחה במילואים שהוקם ב-1967 ונקרא גם הוא "גדוד 605". הגדוד הכשיר את גדודי הצליחה במילואים 630 ו-634 והשתתף בפעולת כראמה. הגדוד לקח חלק במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. ב-1977 הוצב ת"פ פיקוד הצפון וב-1978 הפך לגדוד הנדסה משוריין. בשנת 2002 זכה הגדוד בצל"ש רמטכ"ל גדודי על פעולתו באירועי גאות ושפל ומבצע חומת מגן. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד הצפון לחטיבה 188. במלחמת לבנון השנייה פרץ הגדוד צירים חשובים והשמיד "שמורות טבע" (בונקרים) של חזבאללה. כמו כן חילץ כוחות שריון תחת אש ופרץ את הציר בקרב בוואדי סלוקי הגדוד איבד 2 לוחמי צמ"ה מפגיעת טיל נ"ט. הגדוד לחם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.
• גדוד להב 603 הוקם ב-1993 על-מנת לסייע בהחזקת רצועת הביטחון בדרום לבנון. קדם לגדוד זה גדחה"ן מילואים בשם זה שפעל בפיקוד הדרום עקב מחסור בכוחות הנדסה באזור זה. במהלך האינתיפאדה השנייה לחם הגדוד ביהודה ושומרון (עד מבצע חומת מגן) ולאחר מכן תפס קו ברצועת עזה, שם היה אחראי להריגתם של למעלה מ-70 מחבלים בגזרה – הישג שבגינו זכתה מחלקת הסיור של הגדוד בצל"ש. בנוסף סייעו לוחמי הגדוד להתבצרות ומיגון הכוחות והיישובים בגזרה. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד הדרום לחטיבה 7. הגדוד לחם במלחמת לבנון השנייה ופרץ צירים חשובים. הגדוד לחם גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן ברצועת עזה. שלושה מלוחמי הגדוד קיבלו צל"ש על לחימתם בצוק איתן. במהלך מבצע צוק איתן, הגדוד איבד 3 לוחמים ובניהם מפקד כיתה מאחת מהפלוגות הרובאיות.

מחלקות סיור

לוחמי הנדסה קרבית הכוללים צלף עם חליפת הסוואה ורובה צלפים M-24 ושני קלעי סער עם רובה M4.

מחלקת סיור (מחס"ר) היא מחלקה בגדוד שתפקידה הוא סיור הנדסי.

מחלקת הסיור הראשונה בגדוד הנדסה הוקמה ב-1994, מייסדיה היו קציניה ומפקדיה של סיירת יעל מיחידת יהל"ם. מטרתם הייתה להקים צוות סיור קטן ואיכותי שיבצע משימות כגון: תצפית ומודיעין בקו המגע בצורה איכותית עם מיומנות גבוהה בכל סוגי הלוחמה (שטח פתוח, סבוך, ובנוי), הסוואה ברמה גבוהה מאוד, ניווטים רגליים ורכובים, לוט"ר ופריצה, וכך היה. ב-2005 זכה המחס"ר של גדוד 603 בצל"ש אלוף פיקוד הדרום על פעילותו ברצועת עזה בה הרג כמות שיא של כ-70 מחבלים, חלקם על ידי צליפה ביום ובלילה.

בכל גדוד הנדסה ישנה מחלקת סיור. הצוות מונה 16 לוחמים המתניידים על 4 האמרים בפיקוד מפקד צוות. המחס"ר מורכב בדרך כלל מן החיילים המצטיינים בגדוד. בעת מלחמה מטרת המחס"ר היא לסרוק את השטח, לאתר מכשולים בעוד מועד, ולספק מודיעין הנדסי. בעיתות שגרה ובעימות מוגבל מבצע המחס"ר את הפעילות המורכבת בגזרת הגדוד כולו, כולל מעצרים, פריצות, משימות חבלה, מארבים, סריקות לגילוי אמל"ח, תצפיות חודרות וכדומה.

לוחם חדש שמגיע עובר סדרת הכשרות הכוללות אימונים רבים: לוחמה, ניווטים, קורס מודיעין וסיור, הסוואה, פריצה, חבלה וקרב מגע. כמו כן יש אפשרות לצאת לקורסים מגוונים: נהיגה מבצעית, תשאול, מדריך קרב מגע, קורס תיעוד, חובשים, סיירות ועוד. כדי להתקבל למחס"ר יש להיות חייל מצטיין בגדוד: רק שניים עד ארבעה לוחמים מצטיינים מכל מחזור יתקבלו להכשרות, ורק הטובים מביניהם יגיעו למחס"ר עצמו.

יחידות הנדסה פיקודיות

יחידות ומפקדות ההנדסה הפיקודיות (נקראו בעבר מהנ"פיה - מפקדת הנדסה פיקודית) אחראיות על ביצור הגזרה וביצוע משימות הנדסיות שונות בשגרה ובשעת חירום. תפקידיהם כוללים בניית מוצבים, סלילת צירים, הקמת גדרות, הצבת מחסומים וביצוע פרויקטים הנדסיים גדולים (בשיתוף מרכז הבינוי וקבלנים אזרחיים). בעת מלחמה, מצטרפות היחידות הפיקודיות לאוגדות הפיקודיות ומסייעות להן במאמצי הפריצה, תוך ניצול הידע שרכשו על הגזרה בה התמקצעו. יחידות ההנדסה הפיקודיות כפופות לקצין ההנדסה הפיקודי (נקרא בעבר מהנ"פ = מפקד ההנדסה הפיקודי, נקרא גם "קצין ההנדסה של פיקוד הצפון/המרכז/הדרום") הכפוף פיקודית לאלוף הפיקוד, ומקצועית לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי).

• י"פ חה"ן 801 – מפקדת הנדסה פיקוד הצפון (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 801 – מפקדת הנדסה פיקוד הצפון)
• י"פ חה"ן 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז).
• י"פ חה"ן 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום)

יחידות צמ"ה

ערך מורחב – מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית

סיכת לוחם צמ"ה

דחפור ממוגן D9 "דובי": זהו דחפור קטרפילר D9 משוריין עם מיגון כלוב. ה-D9 הוא הכלי הקרבי העיקרי של יחידות הצמ"ה.

דחפור ממוגן D9 "דובי" מ-2014. ה-D9 משמש לעבודות עפר, חילוץ רק"ם, פריצת צירים, חישוף צבאי, ניקוי זירות מטענים, הריסת מבני טרור והריסת בתי מחבלים.

פלוגת צמ"ה קיימת תחת פיקודם של כל גדוד הנדסה קרבית ויחידת הנדסה פיקודית, וכן ביחידות מילואים שונות. פלוגות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב ומבצעות מגוון משימות: בניית ביצורים, הקמת מגננים, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, פינוי מוקשים, עבודות עפר, הריסת מתקני אויב, הריסת מבנים, סלילת דרכים וחילוץ כלי רכב ורק"מים תקועים. יחידות הצמ"ה מפעילות דחפורים ממוגנים, מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים, מקדחי-בורות, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור, משאיות עפר וציוד בנייה.

פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. רוב מפעילי הצמ"ה מסופחים ליחידות חיל הרגלים וחיל השריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית כנגד הטרור.

בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.

בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שלוש יחידות צמ"ה אזוריות מיוחדות - ביהודה ושומרון צמ"ה איו"ש ("חתולי הבר") ובגזרת עזה צמ"ה עזה-דרום ("אבירי הפלדה") וצמ"ה עזה-צפון ("חתולי הפלדה") - שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי ומלחמה בטרור בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית והלוחמה בטרור.

בנוסף לפלוגות הצמ"ה הסדירות קיימים בחיל ההנדסה הקרבית מספר גדודי צמ"ה במילואים, המורכבים ממפעילים ותיקים ומנוסים, ואלה מפעילים לצד דחפורי ה-D9 המשוריינים גם כלי צמ"ה נוספים הדורשים התמחות נוספת ועבודה מדויקת במיוחד כגון מחפרים, משאיות עפר, מפלסות ומקדחי-בורות. גדודים אלה נחשבים לגדודים מצטיינים: גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז זכה לצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן וחשיפת מנהרות החדירה של רצועת עזה; וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום שזכה לאות הצטיינות מנשיא המדינה על לחימתו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה השנייה.

בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות קיימות גם מספר יחידות צמ"ה עורפיות: יחידה הצמ"ה המטכ"לית המועסקת במשימות בנייה וביצורים בעורף, צמ"ה חיל-אוויר - המועסקת בבנייה והכשרת שדות-תעופה ומנחתים עבור חיל האוויר וצמ"ה "בית הלל" המועסקת בבניית כבישים, שבילים ומוצבים בצפון ופינוי שלגים בהר החרמון.

קורס צמ"ה אורך כ-4 חודשים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), בו מוסמכים החיילים בשלב הראשון כמפעילי צמ"ה 07 ומוכשרים להפעיל טרקטור זחלי ודחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9, ובשלב השני מוסמכים כמפעילי צמ"ה 08, ומוכשרים להפעיל גם משאית, יעה אופני (שופל) וכלי צמ"ה אופניים אחרים. קיים גם קורס המכשיר את הלוחמים להפעיל מחפר (באגר). כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה. כמו כן, במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לשירות קבע.

• 

  מחפר ממוגן מדגם CAT 330, שופל ממוגן מדגם CAT 966 ומקדח-בורות מדגם טאטרה-דרילר חונים בבסיס צבאי בגזרת חבל עזה.

• 

  דחפור די-9 משוריין מבצע חישוף ופתיחת ציר נגד מטעני חבלה סביב ציר הוברס המקיף את רצועת עזה.

• 

  יעה אופני ("שופל") ממוגן מדגם CAT 966 המשמש לעבודות בנייה וביצורים בחזית, אך גם בנוהל סיר לחץ בשטח בנוי.

• 

  חתולי הפלדה, פלוגת הצמ"ה של עוצבת שועלי הדרום, באימון עבודות עפר לילי עם דחפורי ה-D9 המשוריינים שלהם.

• 

  מחפר ממוגן ודחפור משוריין של גדוד 605 מפנים שדות מוקשים בבקעת הירדן, 2021

יהל"ם

ערך מורחב – יהל"ם

לוחמי יהל"ם באימון מסכם

יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) היא יחידת העילית של חיל ההנדסה. היא אחראית למשימות חבלה מיוחדות, פריצה הנדסית ימית, טיפול במטעני חבלה וחומרי נפץ רגישים במיוחד (סילוק פצצות), חשיפת מנהרות וסליקים, לוחמת מנהרות, פיתוח אמצעי חבלה ואמצעי חבלנות וכן הדרכה ופיתוח תו"ל הנדסי לחבלה וסילוק פצצות (ס"פ). היחידה מחולקת למספר פלגות:

• סיירת יעל – משימות הנדסיות מיוחדות, קומנדו, מודיעין הנדסי, מומחי הריסה, חבלה התקפית וחומרי נפץ. הוקמה כיחידה עצמאית ב-1982 וכיום היא מאורגנת כפלגה.
• ס"פ – הפלגה לסילוק פצצות. הסמכות המקצועית הצה"לית לחבלה, טיפול במטענים, השמדת אמל"ח אויב במתארים השונים וטיפול בחומרי נפץ.
• ספי"ר – סילוק פצצות אוויר, עובדת בצמוד לחיל האוויר הישראלי.
• סייפן – פלגת טיהור להגנה מפני נשק בלתי קונבנציונלי (אב"כ) שמשמשת גם כפלגת חבלה וסילוק פצצות.
• סמו"ר – פלגת סליקים ומנהרות, מתמחה בלוחמת מנהרות.
• הבזק – פלגת הרובוטיקה (פורקה ופוצלה בין שאר הפלגות).
• מדרון מושלג – פלגה המתמחה בפריצה חמה וקרה.

בנוסף לפלגות האלה קיימות עוד פלגות שייעודן מסווג ופלגות העוסקות בבניין הכוח ביחידה (בית הספר האחראי על הכשרה ואימונים, תכנון ופיתוח והמכון לחקר ופירוק התחמושת).

היחידה מפעילה אמצעים מיוחדים בהם רובוטים לסילוק פצצות, רובוטים למודיעין וסיור, כלי צמ"ה רובוטיים ונשלטים מרחוק נגד מטענים ומוקשים, אמצעי חבלה מתקדמים, אמצעי סילוק פצצות מתקדמים ומערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות. לוחמי היחידה חמושים ברובי שירות מדגמי M4A1 ותבור X-95 פלאט-טופ וכן באקדחים בתור נשק אישי.

היחידה הוקמה ב-1995 מאיחוד של סיירת יעל והיחס"פ. בעקבות המלחמה בטרור ביהודה, שומרון ועזה הוגדלה היחידה באופן ניכר ונוספו לה פלגות חדשות. בעקבות מבצע צוק איתן הוכפל הסד"כ של היחידה והיא אורגנה כאגד הנדסי. על היחידה מפקד קצין מחיל ההנדסה הקרבית בדרגת אלוף-משנה.

יהל"ם נחשבת לאחת מיחידות העילית המובחרות והעסוקות בצה"ל ורוב פעילותה מסווגת.

גדס"כ 76 (גדוד הסיוע הכימי)

לוחמי גדס"כ 76 של חיל ההנדסה

רכב טיהור M12 על בסיס משאית REO

גדוד הסיוע הכימי 76 נקרא בעבר גדוד אב"כ (ראשי תיבות של: אטומי, ביולוגי, כימי) הוא גדוד שבעבר היה נמצא תחת פיקוד חיל ההנדסה הקרבית והמטכ"ל, אך פורק ב-2015, והכשרת הלחימה באב"כ, הועברה ללוחמי פלח"ץ (פלוגות חילוץ והצלה) תחת פיקוד העורף. הוא כלל מערך הכשרה, גדוד סדיר וגדודי מילואים. הגדודים נועדו לפעול במלחמה כוללת, במתן מענה לשימוש בלחימה כימית נגד הכוחות בחזית, כמו כן ולנוכח האיום ההולך וגובר הם גם הכוח שיסייע בטיפול בזירה של פיגוע כימי.

תפקיד הגדודים הוא זיהוי וטיהור השטח מחומרי לחימה כימיים או חומרי לחימה ביולוגיים (חל"כ, חלב"ג) בשדה הקרב כדי לאפשר את מעבר הכוחות הלוחמים בשטח המזוהם (המכשול הלא קונבנציונלי) הגו"ז מתבצע על ידי אמצעים מגוונים כגון ה"קאדט", תיק גו"ז, ו"סיגל". הטיהור מתבצע ברובו על ידי רכב הטיהור מנו"ר, ולטיהור משלים, באזורים בהם למנו"ר אין אפשרות לטהר משתמשים ב"הופר" וב"מטפי טיהור" מסוגים שונים.

במערך הסיוע הכימי ישנו גדוד סדיר אחד ומספר גדודי מילואים. הגדס"כ הסדיר כולל 4 פלוגות סדירות: "אנקור", "ברקן", "גרניט", ו"דיה" (פלוגת מסלול - המשמשת להכשרות). גדוד 76 נחשב חלק מחיל ההנדסה אך בעיקרון זהו גדוד מטכ"לי אשר מסופח לחה"ן רק בהכשרות (טירונות, אימון מתקדם, קורסי המפקדים הסמלים והקצינים). בשנים האחרונות הוחלט על מספר שינויים בגדוד על מנת להגביר את המוטיבציה לשירות בגדוד וגיוס מלש"בים:

• הגדרתו שונתה מגדוד אב"כ לגדס"כ - גדוד סיוע כימי, ואילו השם אב"כ יוחד ליחידות האב"כ של פיקוד העורף המטפלות בנשק בלתי קונבנציונלי שפוגע בעורף.
• רמת הרובאי והכשרת החי"ר הועלתה.
• תקופת ההכשרה הוארכה ל-8 חודשים.
• החלה מסע הסברה לשיפור התדמית של הקורס.
• נוספה אפשרות של "חבר מביא חבר" המאפשרת לחברים להתגייס ביחד לגדוד.

אימוני היחידה עוסקים, בין השאר, בפעולות גילוי וזיהוי חומרי לחימה לא קונבנציונליים (גו"ז), וטיהור ופריצת שטחים "נגועים". עיסוקים ייעודיים אלה כרוכים בהפעלת ציוד רגיש. לחימת האב"כ מתבצעת בשטח בבגדי מגן ייחודיים (סי"ל שהחליף את הבמ"פ והבמ"י), מה שמצריך מהלוחמים סיבולת גבוהה. בשיגרה עוסקות הפלוגות הסדירות בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) בכל הגזרות. לוחמי היחידה מצוידים ומאומנים בהפעלת ציוד ואמל"ח חי"ר אישי לצורך ביצוע משימות הביטחון השוטף בשגרה ועל-מנת לאפשר תפקוד בחזית בזמן מלחמה.

במהלך מסלול ההכשרה עוברים הלוחמים, בנוסף לאימונים הייעודיים בלוחמת אב"כ, גם הכשרת לוחמת פרט, אימוני חי"ר ופרק בן כמה שבועות של ניווטים. מסלול ההכשרה של לוחם בגדוד מתחיל בהכשרה בת 8 חודשים בבא"ח הנדסה בצוקי עובדה (בהל"ץ), ואחריה אימונים ותעסוקות מבצעיות. בסוף המסלול מקבל הלוחם הסמכה ייחודית של "מטהר 06" ומוסמך כ"רובאי 05" אך אחרי קורס פיקודי מוסמכים ל"רובאי 07". חלק מן הלוחמים יוצאים למסלול פיקודי כבר לאחר שמונה חודשים. קורס המפקדים נערך במרכז אב"כ ומאריך את ההכשרה לשנה וארבעה חודשים. בסופו משובצים המפקדים בפלוגות המבצעיות, בבסיס הטירונים, בקורס קצינים או נשארים בענף המפקדים בתור מפקדי קורס מ"כים. במהלך ההכשרה אפשר לצאת לקורסים שונים, כגון: קורס קלעים, קורס נגביסטים, קורס מטוליסטים, קורס נהגי האמרים קרביים וקורס נהגי מנו"ר (המעניק למסיים אותו גם רישיון לנהיגה במשאית עד 18 טון והובלת חומרים מסוכנים באזרחות).

במשך תקופה מסוימת שילב חיל ההנדסה גם לוחמות בגדוד האב"כ, שהשתתפו במגוון תפקידי היחידה. הלוחמות עוברות גיבוש בן יומיים על מנת להתקבל לגדוד 76. הגדוד היה פורץ דרך מבחינת פיתוח לוחמות. הלוחמת הראשונה אשר סיימה את קורס הסמ"בים (סמלים בכירים) הייתה מגדוד האב"כ, פלוגת ברקן. עד היום סיימו בהצלחה 3 לוחמות קורס צלפים מטעם הגדוד, קורס שאינו זמין ללוחמי הגדוד. החל מגיוס נובמבר 2010 בוטל גיוס הבנות לגדוד. ממחזור 2014 הוחזר גיוס הלוחמות.

מרכז האב"כ נמצא במחנה צריפין וכולל את בית הספר לאב"כ (אב"כ א), האחראי על כל ההכשרות בצה"ל בנושא האב"כ ואת ענף תו"ם (תורה ומחקר) שאחראי על פיתוח אמצעים ותורת לחימה לצה"ל כולו בנושא האב"כ. היחידה הוכרזה בתור גדוד בחירום הידוע בשם "ינשוף" ומאוחר יותר כגדוד אב"כ סדיר שמאגד את כל פלוגות האב"כ הסדירות בצה"ל ואף מכשיר את לוחמיה לתת מענה לטרור כימי וביולוגי. בכל הנוגע לטיפול באיומי אב"כ בעורף, עובד מערך האב"כ של חיל ההנדסה בשיתוף פעולה עם פלגות שונות ביהל"ם וצוותי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף.

בשנת 2015, בעקבות שינוי במתאר איום האב"כ על ישראל, בין השאר עקב השמדת מאגרי החל"כ של סוריה (אומנם באופן חלקי), הוחלט להעביר את מערך האב"כ מחיל ההנדסה לפיקוד העורף ולהסב את גדוד 76 לגדוד הנדסה קרבית רגיל. ב-31 באוגוסט 2015 התקיים טקס סגירת גדוד הסיוע הכימי באתר ההנצחה החילי.

בית הספר להנדסה צבאית

ערך מורחב – בית הספר להנדסה צבאית

פלסים של חיל ההנדסה מתאמנים בגילוי מוקשים.

לוחם הנדסה קרבית מתאמן בפינוי מוקשים ברמת הגולן.

בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) הוא היחידה בחיל ההנדסה האחראית על כלל ההכשרות ההנדסיות בצה"ל. בהל"צ ממוקם בבה"ד 14 שנמצא ליד צוקי עובדה. הבסיס הועבר לשם מאדוריים במהלך שנות התשעים של המאה העשרים. זהו הבסיס להכשרת חיילי החיל ללוחמי הנדסה מן השורה, מסלול הלוחם הוא שנה שמתוכו 8 חודשים הכשרה.

תפקידו של בהל"ץ הוא להכשיר את חיילי חיל ההנדסה בתור פלסים שלב 5 (בעלי הכשרת רובאי 05) ולאחר אימון מתקדם פלסים שלב 6 (רמת הרובאות ח"יר היא 07). בנוסף, הוא מכשיר את לוחמי חיל ההנדסה במיקוש, חבלה, גישור, פריצה, הפעלת הפומ"ה וכן מבצע הכשרות ייחודיות לאלה הממשיכים לענפי הצמ"ה (ראו קורסי צמ"ה), האב"ך או קצונה. בעתיד אמור לקום בבהל"ץ בית ספר לחבלה וכן מערך הכשרות לתפקיד "פלס-סייר" שיכשיר את לוחמי המחס"ר (מחלקות סיור) של חיל ההנדסה. הענפים בבהל"ץ הם:

• בא"ח הנדסה
  • הכשרת יסוד (טירונות)
    • פלוגת טירוני גדוד אסף (פלחה"ן "אופק")
    • פלוגת טירוני גדוד להב (פלחה"ן "ברקן")
    • פלוגת טירוני גדוד המח"ץ (פלחה"ן "געש")
    • פלוגת טירוני אב"כ
  • הכשרה מתקדמת (אימון מתקדם)
    • פלוגת אימון מתקדם 601
    • פלוגת אימון מתקדם 603
    • פלוגת אימון מתקדם 605
• ענף המקצועות
  • מדור חבלה
  • מדור הלת״ק
  • מדור הרק"ם
  • מדור הצמ"ה
  • קורס מדריכות חה"ן
• גדוד הפיקוד (גדוד 614)
  • פלוגת נץ
  • פלוגת שחף
  • פלוגת עיטם
  • פלוגת עיט (מרכזת את קורס המ"כים אג"ם שפתוח לכלל יחידות השדה של צה"ל, בנוסף פלוגת עיט מרכזת את ההכנה לקצונה לכלל לוחמי חייל ההנדסה הקרבית.)
  • פלוגת ח"ץ (חה"ן צוערים - השלמה החיילית של קורס קציני חה"ן)

בנוסף להכשרת חיל ההנדסה, מספק בית הספר הכשרה ואימונים לכלל היחידות הלוחמות של צה"ל ובין השאר מאמן את הפלחה"ן (פלוגות חבלה והנדסה) של חטיבות החי"ר השונות וכן את אנשי היחידות המיוחדות הנדרשים למיומנויות חבלה בסיסיות.

בנוסף להדרכות, החיילים בבהל"ץ - המאוגדים תחת גדוד הפיקוד (614) - משמשים כעתודה מבצעית ומדי פעם יוצאים לבצע פעולות בט"ש ומסייעים לכוחות בשטח. בחירום לוחמי גדוד הפיקוד (614) משמשים לגדוד סדיר בנוסף לשלושת הגדודים הסדירים. כוחות מגדוד זה פוצצו את בנייני התאומים בצומת נצרים.

יחידת יפת"ח

ערך מורחב – יחידת יפת"ח

דוד לסקוב עם מטען ירבוע שפותח על ידי יחידת יפת"ח

בשנת 1957 מונה דוד לסקוב לסגן קצין הנדסה ראשי. הוא הקים את "חוליית לסקוב" שמטרתה הייתה פיתוח אמצעי לחימה מיוחדים עבור חיל ההנדסה. לימים הפכה "חוליית לסקוב" ליחידת "יפת"ח", הקיימת ופועלת עד היום בשורות צה"ל, במסגרת זרוע היבשה.

יחידה זו אחראית בין השאר לפיתוח גשר הגלילים, מערכת "אור יקרות", רקטות ה"זאב" (שהופעלו במהלך מלחמת ההתשה ואחת מהן פגעה והרגה את הרמטכ"ל המצרי) וחליפות מיגון לדחפורים. תת-אלוף דוד לסקוב היה מפקד היחידה במשך שנים רבות. הוא שירת עד מותו בגיל 86 (היה החייל המבוגר ביותר בצה"ל), ותמיד היה מוכן לתרום מניסיונו ורעיונותיו היצירתיים לצבא. לסקוב תכנן מספר גשרים וביצורים עבור חיל ההנדסה, ורובם יושמו בהצלחה בשטח.

במהלך השנים יפת"ח יצאה מחיל ההנדסה, אל מפח"ש (מפקדת חילות השדה), משם לאט"ל (אגף טכנולוגיסטי), ובתחילת 2006, עם ייסוד החט"ל עברה לחט"ל (חטיבה טכנולוגית ליבשה) תחת זרוע היבשה. כיום היא נמצאת בחטיבת עוז ("חטיבת הקומנדו").

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות

ערכים מורחבים – המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום), המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הצפון)

פיר מנהרת הטרור שנחשפה ב-10 בדצמבר 2017 בין קיבוץ כיסופים וקיבוץ נירים, סמוך לרצועת עזה בצד הישראלי של הגבול.

המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות היא יחידה צבאית טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שמתקבל מעבודות עפר, חפירות וקידוחי-עומק שמבצע מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. באמצעות ניתוח המידע מסוגלת המעבדה לאתר מנהרות, חללים מתחת לקרקע ועבודות חפירה. היא מקבלת גם מידע מודיעיני וכן מידע שאוספת יחידת סמו"ר של יהל"ם המתמחה בלוחמת מנהרות.

כיום קיימות שתי מעבדות כאלה. המעבדה הראשונה פועלת בפיקוד הדרום תחת חטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל), בשיתוף אוגדת עזה, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא הוקמה ב-2016. מאז הקמתה איתרה המעבדה למעלה מ-15 מנהרות טרור שנחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי. המעבדה השנייה פועלת בפיקוד הצפון תחת החט"ל, בשיתוף עוצבת הגליל, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא פורסמה בדצמבר 2018 בעקבות מבצע מגן צפוני לגילוי ואיתור מנהרות הטרור שחפר חזבאללה בגבול ישראל-לבנון אל תוך שטח ישראל. במהלך המבצע איתרו המעבדה וכוחות ההנדסה 6 מנהרות חודרות גדר, בהן מנהרות בעומק 25 ו-55 מטר.

פלוגות הנדסה של חטיבות חיל הרגלים

ערך מורחב – פלחה"ן

לוחמי פלוגות החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של חטיבות חיל הרגלים הישראלי הם בעלי שייכות חילית כפולה. מבצעית וארגונית הם כפופים לחטיבות האם (למשל: פלחה"ן גולני היא חלק אורגני מגדוד הסיור של חטיבת גולני וכפופה למג"ד של גדוד הסיור, ובאותו אופן פלחה"ן נח"ל היא חלק מגדס"ר הנח"ל) אך מקצועית לחיל ההנדסה הקרבית. חלק ממסלול הכשרת הלוחמים מתבצע בבית הספר להנדסה צבאית, שם הם מוכשרים כפלס 07 ולומדים חבלה, מיקוש, פריצה, לוט"ר וכשירויות הנדסיות נוספות. בסיום ההכשרה הם חוזרים לחטיבות החי"ר. מטרת לוחמי הפלחה"ן היא לשמש ככוח הנדסי זמין עבור חטיבות החי"ר, בייחוד בלוחמה בשטח בנוי, שיפעל בצמוד ללוחמי החי"ר ולא יהיה תלוי בסיוע הנדסי של גדודי ההנדסה הקרבית שכפופים מבצעית לחטיבות חיל השריון הישראלי. עם זאת, בעת מלחמה או מבצע גדול גם גדודי ההנדסה הקרבית מסייעים להתקדמות כוחות החי"ר ומספקים סיוע הנדסי לכלל היחידות.

תגי יחידות בחיל ההנדסה הקרבית

תגי יחידות חיליות

• 

  תג מפקדת קצין הנדסה ראשי שמשמשת גם כתג היחידה של כל החיל

• 

  תג בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ)

• 

  תג יחידת יהל"ם
  ×3,

תגי גדודי הנדסה קרבית (גדחה"ן)

• 

  תג גדוד 601 "אסף"
  

• 

  תג גדוד 603 "להב"
  

• 

  תג גדוד 605 המח"ץ
  

• 

  תג גדוד 614 גדוד הפיקוד

תגי מפקדות הנדסה פיקודיות

• 

  תג מפקדת הנדסה פיקוד המרכז

• 

  תג מפקדת הנדסה פיקוד הצפון

• 

  תג מפקדת הנדסה פיקוד הדרום, החל מ-2019

תגים וסמלים של גדודי מילואים

• 

  גדוד 7058 "מבקיעי המרכז" (גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז)

• 

  גדוד הנדסה מילואים 7107

• 

  אגד הנדסי 490

• 

  גדוד הנדסה מילואים 8173

• 

  גדוד הנדסה מילואים 710

• 

  גדוד הנדסה מילואים 8170

תגים היסטוריים

• 

  תג ראשון של חיל ההנדסה, 1948

• 

  תג יחידת יפת"ח (הועברה לחט"ל זרוע היבשה)

• 

  גדוד סער 606 (פורק בסוף 1973)

• 

  תג אגד הצליחה 626 (פורק)

• 

  תג מרכז אב"כ (הועבר לפיקוד העורף)

• 

  תג גדס"כ 76 (נסגר ב-2015)

• 

  התג הישן של מפקדת הנדסה פיקוד הדרום (עד 2019)

אמצעי לחימה

ערך מורחב – אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

דחפור D9 משוריין של חיל ההנדסה.

נגמ"ש הנדסי פומ"ה של חיל ההנדסה.

נמ"ר הנדסי עם "מעיל רוח".

חיל ההנדסה מתאפיין בהפעלת כלים מגוונים בנוסף לכלי הנשק הרגילים של זרוע היבשה. פרט לנשק קל מפעיל חיל ההנדסה נגמ"שים מסוג נמרה ופומ"ה, כלי צמ"ה, אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי הגנה בפני לוחמה כימית וביולוגית.

הנשק האישי של לוחמי ההנדסה הסדירים^{[דרושה הבהרה]} הם רובי M4A1 (פלאט-טופ) כאשר בקרב כוחות מילואים עוד ניתן למצוא רובי M16A1 מקוצרים ורובי CAR-15 ("מקוצר"). נשק וחימוש נוספים כוללים רימוני יד, מטולי רימונים M203, מקלעים (נגב, מאג ו-M2 בראונינג), רובי צלפים רמינגטון M24, בארט M82A1 נגד חומרים ורקטות נ"ט^{[דרושה הבהרה]}.

חיל ההנדסה הקרבית ידוע בנגמ"ש הייחודי לו - הפומ"ה. זהו נגמ"ש הנדסי מתקדם עם מיגון של טנק המבוסס על תובה של טנק שוט קל (שיפור של צנטוריון בריטי). הפומ"ה פותח בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. נגמ"ש הפומ"ה ממוגן בכבדות ומצויד באמצעים הנדסיים מתקדמים. בנוסף אליו משרתים בחיל נגמ"שים מדגמי נקפדון ו-M-113. בשירות יהל"ם נמצא גם הנקפומ"ה, נגמ"ש הנדסי מיוחד המבוסס על הנקפדון. בסוף 2016 נכנס לשירות בחיל ההנדסה הקרבית הנמ"ר ההנדסי (נמרה) - נגמ"ש הנדסי כבד המבוסס על הנמ"ר ומצויד בנוסף למיגון משופר ואמצעי הנדסה מתקדמים גם בהנדסת אנוש טובה יותר, טכנולוגיה מתקדמת ומערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". הפומ"ה והנמ"ר ההנדסי חמושים במקלע כבד M2 בראונינג 0.5 המותקן על עמדות בשלט רחוק מדגמי דרקונית וקטלנית בהתאמה.

בנוסף לרק"מ ההנדסי, מפעיל חיל ההנדסה מגוון כלים הנדסיים ייעודיים, בהם טנקי גישור ומגוון כלי צמ"ה בהם דחפורים, מחפרים ממוגנים (ובפרט באגר E349 הענק), מעמיסים אופניים ("שופל") ממוגנים, מחפרונים ממוגנים, מפלסות ועוד. מכלי הצמ"ה, ידועים במיוחד דחפורי ה-D9 המשוריינים - דחפורים כבדים מדגם קטרפילר די-9 שזוכים למיגון ישראלי כבד - שתרמו רבות לפעילות החיל באינתיפאדה השנייה ומשמשים לפריצה הנדסית, פתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, הריסת מבנים, בניית ביצורים וחילוץ רק"מ. כן מפעיל החיל כלי צמ"ה בלתי מאוישים, החל ממיני-מעמיסים (מכונים בישראל בשם הגנרי "בובקאט") כגון הסה"ר וכלה בדחפורי D9 ענקיים.

בהיותו אחראי על תחומי החבלה, סילוק הפצצות והגנת האב"כ בצה"ל, מפעיל חיל ההנדסה אמצעים מתקדמים וייעודיים בתחומים אלה. החיל מפעיל אמצעי מיקוש וחבלה מתקדמים, מטעני חבלה, כלי פריצה קרה וחמה^{[דרושה הבהרה]} ומשתמש במגוון חומרי נפץ. החיל גם מפעיל אמצעים מגוונים לסילוק פצצות, החל מאמצעים בסיסיים ופשוטים כגון אמצעי מיגון לחבלנים, מגלה מוקשים, סכין פלסים ואמצעים ידניים לפריצת ו"הרמת" שדות מוקשים, וכלה באמצעים מתקדמים כגון רובוטי חבלה וסילוק פצצות בשלט רחוק ורובי בארט M82A1 לפירוק מטענים. לפריצה מהירה של שדות מוקשים שנעשית מתוך הכלים המשוריינים מפעיל חיל ההנדסה הקרבית שבשים וגלאים וכן מערכות לפינוי מוקשים בעת קרב הכוללים מגובים שונים (בהם מגוב רציף ונוכרי), רקטות ריצוף (CARPET) וצפע שריון.

חיל ההנדסה מפעיל מערכות מתקדמות להגנה מאיומי אב"כ ולטיהור שטחים שזוהמו. אמצעים אלה כוללים אמצעי גילוי וזיהוי (כגון סיגל וקאד"ט), ערכות זיהוי חומרים כימיים, אמצעי טיהור (כגון המנו"ר) ומיגון אישי ללוחמים. בעבר הופעלו אמצעים אלה בידי גדוד 76 וכיום הם מופעלים על ידי פלגת "סייפן" של יהל"ם.

• 

  רובה סער M4A1 קרבין "פלאט-טופ" - הנשק האישי של לוחמי ההנדסה

• 

  חוד החנית של החיל: דחפור D9R ונמ"ר הנדסי

• 

  נגמ"ש הנדסה פומ"ה ודחפור משוריין D9R (ברקע: דגל ישראל ודגל חיל ההנדסה)

• 

  פומ"ה עם מערכת רקטות ריצוף (CARPET)

• 

  מחפר צבאי ממוגן

• 

  דחפור D9 משוריין עם מיגון כלוב וחרך ירי, 2018

• 

  יעה אופני ממוגן מדגם CAT 966

• 

  מחפר ממוגן מדגם קטרפילר 349 וברקע פומ"ה, טטרה-דרילר ושופל לא ממוגן

• 

  רובה צלפים בארט M82A1 משמש לסילוק פצצות ופירוק מטעני חבלה מרחוק

• 

  טאטרה-דרילר: מקדח בורות על גבי משאית טאטרה

• 

  רובוט סילוק פצצות של יהל"ם

• 

  רובוט של יהל"ם

• 

  טנק גישור

• 

  יעה אופני ממוגן מדגם CAT 966

• 

  תומ"ת חוצה מכשול מים על גבי גשר מישר וגשר ניתק של טנק גישור

• 

  דחפור קטרפילר D9L משוריין

היסטוריה

דחפור של חיל ההנדסה פורץ את דרך בורמה הישראלית

"תמסח" (ז'ילואה) - לדוברה היה חלק מכריע בין האמצעים להנחתת כוחות בגדה המערבית של תעלת סואץ ב-16 באוקטובר 1973

האינתיפאדה השנייה: דחפורי D9 הורסים בית של מחבל ששימש לפעילות טרור ברצועת עזה.

דחפור D9R משוריין הורס מוצב של חזבאללה בגבול ישראל־לבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006).

גדוד להב 603 של חיל ההנדסה הישראלי מפוצץ מבנה טרור במבצע עופרת יצוקה

דחפורי D9, באגר E-349 וטנקי מרכבה סימן 4מ חונים במגנן בזמן מבצע צוק איתן.

מחפר ממוגן מדגם קטרפילר 349E חושף מנהרת טרור במבצע צוק איתן.

דחפור D9R משוריין בלב עזה, מלחמת חרבות ברזל, 16 באוקטובר 2023.

ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הוקם בשנת 1947 בידי עמנואל שחר, מפקדו הראשון, על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה ומתנדבי היישוב היהודי מארץ ישראל לצבא הבריטי: עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פנו רבים מהם להתנדב למאמץ המלחמתי ושלטון המנדט הבריטי נאות לצרפם. רבים מהם הופנו ל"צבא העזר לחיל החלוץ", שלימים נקרא: "חיל החפרים". הם ביצעו את כל העבודות שנדרשו, על-מנת לסייע ליחידות הלוחמות, כולל: חפירת ביצורים, סלילת כבישים, הנחת מסילות ברזל, פריקה והעמסה של תחמשת וציוד ועוד. עד היום תואמים מספרי הגדודים הסדירים של חיל ההנדסה למספרי פלוגות חפרים: גדוד אסף משמר את מספר פלוגת החפרים 601, גדוד להב נושא את מספרה של 603 וגדוד מחץ את המספר של 605. יהודים מהיישוב שירתו במלחמה ביחידות הנדסה נוספות:

• פלוגת הנדסה 738 שפעלה ממחצית יוני 1940, לאחר שבמפקדת חיל ההנדסה המלכותי של בריטניה הוחלט לרכז ביחידות ארץ-ישראליות מיוחדות את המתנדבים לשירות בעלי המקצועות הטכניים, שהיו מפזרים ביחידות ההנדסה הבריטיות במזרח התיכון.
• פלוגת הנדסה 870 שהוקמה ביולי 1941 ויעודה היה הפעלת ציוד מכני הנדסי.
• פלוגת הנדסה 743 שהוקמה בספטמבר 1941, עסקה תחילה בעיקר במשימות בינוי מחנות, אולם לאחר-מכן הופעלה במשימות הנדסה קרבית.
• פלוגות: 544, 739, ו-744.
• פלוגת הסואה 1.
• פלוגת הנדסת שדה 643 – שהייתה יחידת ההנדסה של הבריגדה היהודית, שבין היתר הייתה זו שבחנה את אפשרויות הגישור על פני נהר הסניו. הם היו אלה שאיתרו את המקום המתאים להנחת הגשר הארעי בנקודת החציה, עסקו בפנוי המוקשים שהניחו הגרמנים באזור החצייה ולאורך הדרך העולה במעלה הרכסים שמצפון לנהר. בהמשך הם הקימו את הגשר על פו (נהר) והמשיכו בכך עד סמוך ליום הניצחון. לאחר תם הקרבות, הגיעו להולנד והניחו גשרי בילי על הריין.
• היחידה לסילוק פצצות - הוקמה בקיץ 1940 ונפתחה בפני מתנדבים מחיל החפרים. פעלה בעיקר באזור אלכסנדריה ותעלת סואץ.

במלחמת העצמאות חולק החיל לשני שירותים: "שירות ההנדסה" האחראי על הנדסה קרבית (חבלה, מיקוש, פריצת דרכים, הסוואה) ו"שירות האכסון" האחראי על בניית מחנות, מוצבים ותשתיות. בסוף המלחמה שני השירותים התאחדו. במלחמה עצמה נטל חיל ההנדסה תפקיד חשוב: הוא פוצץ גשרים על נהר הירדן ובדרום הארץ ובכך סייע לבלימת התקדמות הלגיון הערבי והצבא המצרי למרכז הארץ. בנוסף, נטל חיל ההנדסה חלק חשוב במערכה על ירושלים, כאשר פרץ את דרך בורמה באמצעותה הועבר סיוע לנצורים. אירוע זה הונצח באנדרטת "דרך הגבורה" סמוך ליער חולדה.

החיל נטל חלק בכל מלחמות ישראל, בפריצת דרך, בניית ביצורים ופינוי מוקשים.

במבצע קדש, לקח חה"ן חלק מרכזי באיסוף שלל רב מהצבא המצרי הנסוג ובהריסת התשתית הצבאית המצרית בסיני ("מבצע עמורה") עליה קיבל צל"ש גדודי ראשון מסוגו בצה"ל. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפעילו לוחמי הצמ"ה של החיל טרקטורים ודחפורים (חלקם משוריינים וחלקם לא) בגזרת האון תחת אש כבדה של הסורים, ועל כך זכו מספר מפעילים לעיטור העוז. במלחמת ששת הימים מילא חיל ההנדסה חלק חשוב בפריצה לרמת הגולן וטיהור ירושלים והרמה ממוקשים שהניחו צבאות ערב. בקרב על עמק דותן התנדבו כוחות הנדסה לסייע לכוח שריון שנתקע מדרום לג'נין והופגז באש ארטילרית כבדה. לוחמי ההנדסה נלחמו בגבורה לצד הטנקים כלוחמי חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) ולא נסוגו למרות האבדות הכבדות שספגו.

במלחמת ההתשה היה חיל ההנדסה אחראי על בניית ואחזקת קו בר-לב: ביצורים ומעוזים לאורך תעלת סואץ. הקו עמד בהפגזות ארטילריות רבות והביצורים הצילו חיי חיילים רבים. על כך זכה חיל ההנדסה לפרס ביטחון ישראל בשנת 1969.

במלחמת יום הכיפורים (1973) נטל חה"ן חלק מרכזי בהדיפת צבאות ערב ובהעברת המלחמה אל שטח האויב. בחזית הדרום, נטל חיל ההנדסה חלק מרכזי ומהותי במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. כוחות הצליחה של חה"ן, שהתכוננו למבצע עוד מ-1968, העבירו טנקים וכוחות צנחנים לגדה המערבית באמצעות דוברות והקימו 3 גשרים (בהם החזיקו תחת אש כבדה) באמצעותם הצליחו כוחות צה"ל לכתר את הארמייה השלישית ולאלץ את המצרים להיכנע. על הצליחה והחזקת הגשרים תחת אש כבדה זכו מספר קצינים ולוחמים בחיל בעיטורים וצל"שים.

בחזית הצפונית, מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה סייעה בבלימת הסורים, וכוחות חה"ן הובילו את הדיפת הסורים תוך פריצת הדרך לכוחות השריון. בחרמון, מפעילי הצמ"ה של חה"ן פרצו דרך למוצב החרמון ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לשיא החרמון (הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון) לפני הסורים (בכך הוא נהייה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון). את מוצב החרמון כבשו חיילי חטיבת גולני.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20, החל חיל ההנדסה במיגון הכלים שלו מתוך הכרה בסיכון בו נמצאים החיילים המפעילים אותם. כתוצאה מכך נולד נגמ"ש הפומ"ה וערכות המיגון לכלי הצמ"ה שמפעיל החיל. בשנות ה-90 של המאה ה-20 שקד חיל ההנדסה על התעצמות ובניין הכוח כאשר המהלכים המרכזיים היו העברת בית הספר להנדסה צבאית (בה"ד 14) לבסיס צוקי עובדה שבדרום הארץ ואיחוד סיירת יעל והיחס"פ ליחידת עילית הנדסית בשם יהל"ם. בהתאמה, שמו של החיל שונה לחיל ההנדסה הקרבית.

באינתיפאדה השנייה, לקחו הדחפורים המשוריינים (D9) של חיל ההנדסה חלק ניכר בפעילות בשטחים: פתיחת צירים, חישוף, הריסת בתי מחבלים (בין השאר בנוהל סיר לחץ) וניקוי זירות מטענים. במקרים מסוימים, היוו הדחפורים לא רק גורם מסייע כי אם גורם מכריע. בנוסף לדחפורים בלטו בפעילות גם יחידות הס"פ שנטרלו מטעני חבלה, גדוד המח"ץ 605 שקיבל צל"ש רמטכ"ל במבצע חומת מגן וגדוד להב 603 שבלט בלחימה ברצועת עזה.

במלחמת לבנון השנייה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. במהלך הקרבות עלה D9 על מטען גחון של 500 ק"ג חומר נפץ, אך שרד ללא ספיגת נזק משמעותי. כמו כן, בסוף קרב מארון א-ראס ירה כוח של גדוד 601 צפע שריון על הקסבה של הכפר ובכך החריב אותה תוך הריגת עשרות מחבלים. כוחות ההנדסה השמידו מוצבים ומערכות בונקרים של חזבאללה. 7 לוחמי הנדסה נהרגו במלחמה. שני לוחמי הנדסה קיבלו את עיטור המופת ושניים צל"ש רמטכ"ל.

במבצע עופרת יצוקה פרצו כוחות ההנדסה צירים לכוחות החי"ר והשריון, וניקו זירות מטענים. דחפורי D9 שהובילו את הכוחות ספגו הרבה מטענים וטילי נ"ט, אך בדרך כלל ללא נזק משמעותי לכלים. כוחות יהל"ם נטרלו מאות מטעני חבלה והשמידו מנהרות תת-קרקעיות. גדודי חיל ההנדסה הסדירים וכוחות המילואים השמידו כ-600 מבנים ממולכדים ומבנים ששימשו לפעילות טרור באמצעות דחפורים (רובם) וחומר נפץ (מיעוטם). במבצע נהרג לוחם יהל"ם בהיתקלות עם מחבל מתאבד. על פועלו זכה חיל ההנדסה הקרבית לערב ותעודות הוקרה מפיקוד הדרום.

ב-2010 נטל חיל ההנדסה, בעיקר באמצעות פלוגות צמ"ה 601 וצמ"ה איו"ש, חלק במאמצים לכיבוי השרפה בכרמל (2010) כאשר שלח עשרות פלסים ודחפורים משוריינים לסייע למכבי האש.

בשנים 2010–2012 הפכה יהל"ם לאחת היחידות הפעילות בצה"ל, בעיקר במבצעי לוחמה בטרור וסילוק פצצות. דבר זה התבטא בין השאר בעליה בסיקור התקשורתי על היחידה וביחסי הציבור שעושה לה צה"ל, כאות לחשיבותה ההולכת וגוברת במצב הנוכחי.

חיל ההנדסה הקרבית תרם רבות במבצע צוק איתן ביולי 2014 ובתמרון הקרקעי ברצועת עזה. כוחות הנדסה צוותו לכל חטיבות חיל הרגלים וחיל השריון וסייעו לכוחות להתקדם בשטח הממולכד. דחפורי D9 פרצו צירים לכוחות היבשה וחישפו שטחים ומבנים לאיתור מנהרות. במבצע הופעלו לראשונה מחפרי באגר E-349 שעסקו באיתור פירי מנהרות ובחשיפת המנהרות על ידי חפירה לעומק. לוחמי יהל"ם השמידו 32 מנהרות טרור וחדירה לתוך ישראל. במהלך הלחימה נהרגו 6 לוחמי הנדסה קרבית, בהם מפעיל D9 ולוחם יהל"ם. ב-19 בינואר 2015 הוענק לגדוד ציוד מכני הנדסי מילואים צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו ופעילותו להשמדת המנהרות במבצע צוק איתן. כמו כן קיבלו מספר לוחמי הנדסה צל"שים אישיים ותעודות הערכה.

ב-5 בינואר 2017 הועלה דובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז לדרגת אלוף ומונה לראש אכ"א. בכך הפך אלמוז לאלוף השני בצה"ל שהגיע משורות חיל ההנדסה הקרבית. הראשון היה אלוף בן ציון פרחי בשנת 1986.

בחורף ה'תשע"ח 2017/2018 כוחות משולבים של חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הדרום, בהובלת המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של אוגדת עזה, נטרלו כ-15 מנהרות טרור שחפרו ארגוני הטרור מרצועת עזה אל תוך שטח ישראל. בפיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים נהרגו 14 מחבלים.

ב-4 בדצמבר 2018 פתח צה"ל במבצע מגן צפוני לחשיפת וניטרול מנהרות הטרור שחפר חזבאללה משטח לבנון לתוך שטח ישראל. במבצע זה נטל חיל ההנדסה הקרבית תפקיד מרכזי בהובלת המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של עוצבת הגליל, יהל"ם וגדוד 605. הכוחות חשפו ונטרלו 6 מנהרות חודרות-גדר של חזבאללה ועל פועלה הוענק ליהל"ם צל"ש אלוף פיקוד הצפון, וליחידה של חיל ההנדסה פרס ביטחון ישראל.

ב-2020 הוענק ליהל"ם ולאלוף-משנה ד', מהנדס במפקדת קצין ההנדסה הראשי, אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל, על פועלם בתחום לוחמת תת-קרקע (לת"ק, לוחמת מנהרות).

ב-2022 הוענק לחיל ההנדסה הקרבית אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פועלו במבצע שובר גלים ובפרט על הובלת מבצע לוט לבניית מכשול בקו התפר למניעת הסתננות וחדירת מחבלים. יחידות נוספות בחיל קיבלו גם אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל באותו מעמד: גדוד 601, גדוד 603, גדוד 605, י"פ חה"ן 802, גדוד הצמ"ה המטכ"לי וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד המרכז. רס"ם ר' מיהל"ם קיבל אות הערכה מבצעי אישי מטעם הרמטכ"ל.

במלחמת חרבות ברזל, שפרצה ב-2023 בעקבות טבח 7 באוקטובר, חיל ההנדסה הקרבית הוביל את התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. הוא פרץ צירים, ניטרל מטעני חבלה, חישף את השטח והשמיד תשתיות טהור. בנוסף, כוחות ההנדסה איתרו והשמידו מאות רבות של פירי מנהרות ולוחמי יהל"ם נלחמו בתת-קרקע, סרקו ומיפו מנהרות והשמידו אותן - בין השאר בג'באליה, בית החולים א-רנתיסי, בית החולים שיפא וח'אן יונס. מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית נטל חלק מרכזי בלחימה, בהובלת הכוחות ובפעילות ההנדסית - ובעקבות הביקוש הגובר של כוחות היבשה לדחפורי D9 שייסיעו ליחידות, רכש צה"ל בהליך חירום מזורז כמאה דחפורים חדשים.

מספר הנופלים במערכות ישראל אשר שירתו בחיל ההנדסה הוא 662.

עיטורים וצל"שים

דחפור די-9 בשירות צה"ל, 2018

עיטורים וצל"שים יחידתיים:

• פרס ביטחון ישראל: לחיל ההנדסה על בניית והחזקת קו בר-לב, 1969
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לחיל ההנדסה הקרבית, על רצף פעולות מבצעיות והנדסיות מורכבות לסיכול ומניעת חדירת מפגעים ולהגנה בקו התפר במבצע שובר גלים, 2022
• צל"ש הרמטכ"ל: לגדוד 601 על מבצע עמורה, 1957
• צל"ש הרמטכ"ל: לגדוד 605, על לחימתם באירועי גאות ושפל (האינתיפאדה השנייה), 2002
• צל"ש הרמטכ"ל: לגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז, על לחימתם במבצע צוק איתן והשמדת מנהרות הטרור, 2014
• צל"ש אלוף: ליחידת הצמ"ה של אוגדה 340, על לחימתה בג'נין במבצע חומת מגן, 2002
• צל"ש אלוף: למחס"ר 603, על חיסול עשרות מחבלים ברצועת עזה בשנים 2003–2004
• צל"ש אלוף × 4: ליהל"ם, ב-2002, 2019, 2021 ו-2023
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: ליהל"ם, על פעילותם ללוחמה במנהרות הטרור, 2020
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לגדוד 601, על רצף פעולות מבצעיות והנדסיות מורכבות לסיכול ומניעת חדירת מפגעים ולהגנה בקו התפר ב-2022
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לגדוד 603, על רצף פעולות מבצעיות והנדסיות מורכבות לסיכול ומניעת חדירת מפגעים ולהגנה בקו התפר ב-2022
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לגדוד 605, על רצף פעולות מבצעיות והנדסיות מורכבות לסיכול ומניעת חדירת מפגעים ולהגנה בקו התפר ב-2022
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לי"פ חה"ן 802 פיקוד המרכז, על רצף פעולות מבצעיות והנדסיות מורכבות לסיכול ומניעת חדירת מפגעים ולהגנה בקו התפר ב-2022
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד המרכז, על רצף פעולות מבצעיות והנדסיות מורכבות לסיכול ומניעת חדירת מפגעים ולהגנה בקו התפר ב-2022

• תעודת הצטיינות במבצע שובר גלים: יהל"ם, גדוד הנדסה 601, גדוד הנדסה 605, גדוד הנדסה 603 ויחידת ההנדסה של פיקוד המרכז.

עיטורים אישיים:

• עיטור העוז: 8 לוחמים בחיל קיבלו את עיטור העוז
• עיטור המופת: 19 לוחמים בחיל קיבלו את עיטור המופת
• צל"ש הרמטכ"ל: 6 לוחמים בחיל קיבלו את צל"ש הרמטכ"ל
• צל"ש אלוף: 20 לוחמים בחיל קיבלו צל"ש אלוף
• צל"ש מפקד אוגדה: 8 לוחמים בחיל קיבלו צל"ש מפקד אוגדה
• צל"ש מפקד חטיבה: 4 לוחמים בחיל קיבלו צל"ש מפקד חטיבה

פרסים אישיים:

• פרס ביטחון ישראל × 3: לתא"ל דוד לסקוב, מייסד ומפקד יחידת יפת"ח
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לרס"ם חיים תמם, לוחם צמ"ה במילואים במבצע צוק איתן, 2014
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לאל"ם ד', מהנדס וקצין במפקדת קצין הנדסה ראשי, 2020
• אות הערכה מטעם הרמטכ"ל: לרס"ם ר' ביהל"ם, אות מבצעי אישי על תרומה רבת שנים לפיתוח, הטמעה ויישום יכולות הנדסיות ייחודיות מתקדמות, 2022

הערה: המידע לקוח מאתר הגבורה.

קצין הנדסה ראשי

טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל אושרי לוגסי הקהנ"ר היוצא, האלוף קובי ברק מפקדת זרוע היבשה, תא"ל אילן סבג הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב-17/8/2017

טקס החלפת קהנ"ר, תא"ל יוסי מורלי הקהנ"ר היוצא, האלוף גיא צור מפקדת זרוע היבשה, תא"ל אושרי לוגסי הקהנ"ר הנכנס, בטקס שהתקיים ב-30/9/2014

לקצין ההנדסה הראשי (קהנ"ר) של צה"ל תפקיד כפול:

1. הוא המפקד של חיל ההנדסה הקרבית ואחראי על התווית דרכו של החיל, בניין הכוח ההנדסי ופיקוח על פעילותו.
2. הוא הקצין האחראי על כל נושאי ההנדסה בצה"ל, ותפקידיו במסגרת זו הם למצוא פתרונות הנדסיים למצבים בשטח ולנהל פרויקטים הנדסיים קיימים.

קצין ההנדסה הראשי הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שהוכשר כקצין בחיל ההנדסה וצבר ניסיון מבצעי כפלס ולוחם. רוב הקהנ"רים שירתו כמפקדי בית הספר להנדסה צבאית לפני שמונו לקהנ"רים, כולל תא"ל עידו מזרחי, שהחליף את תא"ל אילן סבג בתפקיד.

קהנ"רים

שם	תקופת כהונה	הערות
אל"ם עמנואל שחר	1948–1954	מייסד חיל ההנדסה, מלחמת העצמאות
אל"ם אפרים להב	1954–1958	מבצע קדש, מבצע עמורה
אל"ם הלל אל דאג	1958–1964
אל"ם אלחנן קליין	1964–1969	מלחמת ששת הימים
תא"ל ירחמיאל דורי	1969–1972	מלחמת ההתשה
תא"ל יצחק בן דב	1972–1976	מלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה גולן	1976–1979
תא"ל אבישי כ"ץ	1979–1983	מלחמת לבנון הראשונה
תא"ל יהודה כהן	1983–1985
תא"ל יוסף איל	1985–1989
תא"ל ישי דותן	1989–1992	מלחמת המפרץ, בעל עיטור המופת
תא"ל איתן לידור	1992–1995
תא"ל אלי טולדנו	1995–1999
תא"ל אברהם בן דוד	1999–2003	האינתיפאדה השנייה, מבצע חומת מגן
תא"ל שמעון (שימי) דניאל	2003–2007	האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה
תא"ל משה שלי	2007–2011	מבצע עופרת יצוקה
תא"ל יוסי מורלי	2011–2014	מבצע צוק איתן
תא"ל אושרי לוגסי	ספטמבר 2014 – אוגוסט 2017
תא"ל אילן סבג	אוגוסט 2017 – אוגוסט 2020	מבצע מגן צפוני
תא"ל עידו מזרחי	אוגוסט 2020 – ינואר 2024	מבצע שובר גלים, מבצע לוט, מלחמת חרבות ברזל
תא"ל יואב טורחאנסקי	ינואר 2024 –	מלחמת חרבות ברזל

השירות בחיל ההנדסה הקרבית

גיוס לחיל ההנדסה

חיילי חיל ההנדסה מתחבקים בתום מסע כומתה והענקת הכומתה הכסופה באתר ההנצחה של החיל ליד משמר דוד.

חיילי חיל ההנדסה הקרבית מקבלים את הכומתה הכסופה בסוף הטירונות

לשירות כלוחם בחיל ההנדסה נדרש פרופיל צבאי של 82–97. כדי לעודד גיוס ובחירת החיל כעדיפות ראשונה, מאפשר חיל ההנדסה למלש"בים הבוחרים בחיל בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבקש באיזה גדוד לשרת ואף לבקש לשרת עם חברים, במעין מבצע "חבר מביא חבר" או "לוחם מביא לוחם" כפי שקוראים לו בזרוע היבשה.

כמו כל חילות השדה שאינם חי"ר, גם חיל ההנדסה סבל בעבר מבעיות מוטיבציה בגיוס - כלומר: חלק ניכר מהמלש"בים שגויסו לחיל לא רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה. אחד הצעדים שנעשו בנושא היה יצירת כומתה ייחודית בצבע אפור בהיר (לצד יצירת כומתות ייחודיות לחטיבות חיל הרגלים ושאר החילות), אך היא לא השיגה את המצופה, והיו שהעירו בציניות שמדובר בכומתה אפורה לחיל אפור. כדי להתגבר על בעיה זו הוגדר מחדש צבע הכומתה ככסוף ונטבעה הסיסמה "כומתות כסופות, אנשים זהב."

בתקופה זו ננקטו מספר צעדים להגדלת המוטיבציה לגיוס לחיל ההנדסה בקרב המלש"בים. שם החיל שונה מ"חיל ההנדסה" ל"חיל ההנדסה הקרבית" וההכשרה הקרבית של לוחם ההנדסה שודרגה. כמו כן הוחלט שמבין המתגייסים ליחידות השדה ורוצים לשרת ביהל"ם - יחידת העילית של חיל ההנדסה ואחת היחידות המיוחדות והמובחרות בצה"ל - חייבים לבחור לשרת בחיל ההנדסה כעדיפות ראשונה ואם ייכשלו בגיבוש/מיון ליהל"ם ישרתו ביחידות הרגילות של חיל ההנדסה.

בשנים האחרונות חלה עלייה במוטיבציה לשרת בחיל. בגיוס נובמבר 2009 כמעט כל המתגייסים שגויסו לחיל רצו לשרת בו בעדיפות ראשונה ובגיוס מרץ 2010 כל מי שגויס לחיל רצה לשרת בו בעדיפות ראשונה. בגיוס אוגוסט 2010 נרשם לראשונה ביקוש יותר מהיצע כאשר על כל מקום פנוי בחיל התמודדו 1.1 מלש"בים.

במפקדת קצין הנדסה ראשי ייחסו זאת לתמורה בתדמיתו של החיל מחיל אפור ומסייע לחיל קרבי הנמצא בחוד הלחימה, דבר שהתבטא בפעילות כוחות ההנדסה מאז תחילת המאה ה-21, בלחימה בטרור, ובהעלאת רמת הרובאי ל-07 (כמו חי"ר); וכן למאמצי השיווק והגברת המוטיבציה שמבצע החיל. מאמצים אלה כוללים כנסי גיוס ובהם תצוגות תכלית של יכולות החיל ומתן אפשרות למלש"בים לשאול שאלות בנוגע לשירות העתידי בחיל , מפגשים אישיים בין מלש"בים ללוחמים וקצינים בחיל, פורומי שאלות ותשובות באינטרנט, ביקורים בבתי ספר תיכונים ועוד. עוד מאמץ שתרם להגדלת המוטיבציה היא האפשרות שנתנו למלש"בים הבוחרים בחיל ההנדסה בעדיפות ראשונה ב"מנילה" לבחור את הגדוד בו הם רוצים לשרת ואף לרשום שמות של חברים איתם הם רוצים לשרת, והללו ישובצו ביחד ככל הניתן ("חבר מביא חבר"). כדי לבקש זאת צריך למלא טופס הנמצא באתר חיל ההנדסה הקרבית.

מסלול הלוחם והכשרה

לוחם צמ"ה באימון צבאי, נח על הדחפור שלו.

מסלול הלוחם וההכשרה אורך כשנה וכולל טירונות חי"ר, אימון מתקדם ופלוגת מסלול. בטירונות מוכשר החייל כרובאי 05 ובסוף המסלול מוכשרים כרובאי 07 ופלס 06.

• טירונות חי"ר: אורכת כ-4 חודשים וכוללת בתוכה אימוני קליעה ושימוש נשק, תפעול רובי סער, מקלעים ואמצעי לחימה שונים, ירי בתנאים שונים, זריקת רימון, אב"כ, עזרה ראשונה, קרב מגע, שדאות, הסוואה, כושר גופני וכושר קרבי, מסעות, הנדסה צבאית בסיסית (בעיקר חבלה, מיקוש ופלסות), הסמכות תפקידים, חיול, משמעת צבאית וסדרת חינוך.
• אימון מתקדם: אורך כ-4 חודשים וכולל בתוכו תכנים מתקדמים יותר בשלושה תחומים: הנדסה, חי"ר ורק"ם. האימון המתקדם כולל הכשרה בלוחמה בשטח בנוי, לוחמת תת-קרקע, לוחמה בשטח פתוח ותנאי מזג אוויר מורכבים, לחימה על גבי רכב קרבי משוריין (רק"ם), חבלה והנדסה מתקדמים, סדרות קרב, שבועות מלחמה, טקטיקות קרב, מיומנות קליעה והכשרת אמל"ח מתקדמת. במהלך סוף האימון המתקדם, החיילים מוסמכים רשמית כלוחמים בחיל, ולאחר טקס סיום מקבלים את סיכת הלוחם, חלק ממשיכים בפלוגות המבצעיות (רובאית או מחלקת סיור) וחלק לקורס מ"כים, קורס קצינים וקורסים שונים. בנוסף להיותם פלסים, לוחמי ההנדסה הם לוחמי חי"ר לכל דבר ועניין ולכן עוברים מסלול ותכנים זהים.
• לאחר מכן מתחילים את שלב פלוגת המסלול האורך גם הוא כ-4 חודשים וכולל בתוכו חודשיים תעסוקה מבצעית בקו וחודשיים אימון גדודי. התרגילים בשלב זה נערכים במסגרת פלוגתית ומחלקתית וכוללים את כל האימונים המשקפים את התפקיד שהלוחמים יצטרכו לבצע בפעילות מבצעית ובשדות הקרב. במהלך פלוגת המסלול עוברים תעסוקה מבצעית ולאחר מכן מסיימים את המסלול. התעסוקה המבצעית והגזרות (קווים) שהחיל תופס הם בעיקר בצפון ובמרכז (וכשנדרש אז גם בדרום), כמו גבול ישראל-לבנון, גבול ישראל-סוריה, איו"ש, הר חרמון, רמת הגולן ורצועת עזה.

במהלך מסלול הלוחם הסטנדרטי ואחריו יכולים הלוחמים לצאת לקורסים שונים, בהם: קורס פלס-סייר, קורס קלעים, קורס חובשים, קורס מקלען נגב, קורס מטוליסטים (מטול רימונים), קורס לאו, קורס מפעיל בארט, קורס קשרים, קורס "דרקוניסט" (מפעיל דרקונית), "קטלן" (מפעיל קטלנית), קורס נהגי רק"ם (M113, פומ"ה ונמ"ר הנדסי) וקורס מרגמה. קורס נוסף הוא קורס צמ"ה המסמיך את החייל כלוחם צמ"ה ומפעיל D9. לאחר השירות הסדיר כלוחם בגדוד בחיל, משובצים הלוחמים לגדודי חיל ההנדסה במילואים.

כל הלוחמים בחיל ההנדסה הקרבית מוגדרים כ"לוחמי חוד", שזו הרמה הגבוהה ביותר של לוחם מבחינת מעמד והטבות מיוחדות.

נשים בחיל

מפקד בהל"ץ ולימים הקהנ"ר אבישי כ"ץ איפשר ב-1972 לראשונה לנשים לשרת בבית הספר להנדסה צבאית כמדריכות הנדסה קרבית, ובכך הפכו מדריכות ההנדסה הקרבית למדריכות הראשונות בצה״ל. מאז חלק ניכר מההדרכות וההכשרות בבית הספר מועברות על ידי מדריכות. כיום משרתות בחיל מדריכות העוסקות בתחומי ההנדסה השונים: רק"ם, חבלה, צמ"ה, לת"ק, יהל"ם ועוד. המדריכות עוברות הכשרה בת 4 חודשים בבהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית). בקורס מדריכות חיל ההנדסה (קמ"ד חה"ן) עוברות טירונות 02 מורחבת, קמ"ד בסיסי בו עוברות תכנים הדרכתיים ותכנים הקשורים בחבלה בסיסית ולבסוף, עם שיבוץ התפקיד הסופי, קמ"ד מקצועי בו יתמקצעו באופן ממוקד ונפרד בתפקיד שקיבלה כל אחת. ולאחר מכן מי שלא יישארו להדריך בבהל"ץ, במידת הצורך, יתפזרו בבסיסי צהל השונים.^{[דרוש מקור]}

בעקבות בג"ץ אליס מילר פתח חיל ההנדסה לנשים גם את יחידות האב"כ, שם הן מוכשרות כרובאי 03 ובסיום הטירונות ואימון מתקדם שירתו כלוחמות ביחידות מעורבות (בנים משרתים לצד בנות) של גדוד האב"כ. בשנת 2011 הפסיק חיל ההנדסה לגייס נשים לתפקידי לוחמות בגדוד האב"כ.

הגדודים, יחידות הצמ"ה ויחידת יהל"ם נותרו סגורים בפני בנות. ב-2023 התחיל פיילוט בפלגת הס"פ של יהל"ם במסגרתו בבמרץ 2023 התחיל מחזור הגיוס הראשון של טירונות ללוחמה של נשים ביהל"ם.

סמלי החיל

נס חיל ההנדסה הקרבית

תג חיל ההנדסה הקרבית, משמש גם כתג יחידת מקהנ"ר

סמל חיל ההנדסה הוא החרב של צה"ל, שנמצאת בתוך צריח (המסמל את יסודות ההתבצרות, הבנייה הקרבית ועבודות ההנדסה) שמוקף בהילה של פיצוץ (שמסמלת את יסודות החבלה, סילוק הפצצות והעיסוק בחומרי נפץ). מתחת לצריח ישנה כרזה בצורת מגילה (banner) ובה שם החיל, שמופיע לעיתים כ"חיל ההנדסה הקרבית" ולעיתים פשוט כ"חיל ההנדסה".

תג היחידה החילי כולל את החרב של צה"ל על רקע פיצוץ צהוב-לבן, הכל על רקע אדום המסמל קרביות, ומוקף במסגרת כחולה עבה שעליה ברגים, שמסמלת את ההנדסה והבנייה. תג זה משמש את מקהנ"ר - מפקדת קצין הנדסה ראשי, ואילו יחידות אחרות בחיל זוכות לתג יחידה משלהם (שלרוב משלב חלק מהמוטיבים של התג החילי).

לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1983 על ידי קצין ההנדסה הראשי, תא"ל אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר, שמוגדר רשמית ככסוף.

צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. דגל זה הוא הבסיס לדגלים השונים של יחידות החיל, כאשר על המשולש הכתום מוטבע סמל או תג של כל יחידה. נס חיל ההנדסה הקרבית - הדגל הראשי והטקסי של החיל, שמשמש גם בטקסים, לרבות טקס הדלקת המשואות - מורכב מהדגל החילי כאשר על המשולש הכתום מוטבע סמל החיל, והדגל מוקף בגדילים זהובים.

ביוני 2020 השיק חיל ההנדסה הקרבית סיכת לוחם חדשה. הסיכה הוגדלה, הפומה הוחלפה בנמרה (לסמל את המעבר מהפומ"ה לנמר"ה) והכנפיים עוצבו בצורת גשרי צליחה. אלמנטים מהסיכה הישנה שנשארו כוללים פיצוץ אדום שעליו צריח המסמל הנדסה וחרב צה"ל המסמלת את היותו חיל לוחם בצה"ל.

המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד".

עד שנות ה-2000 המנון החיל היה "לך בעקבות הכסופים". ב-2002 נכתב והולחן המנון חדש לחיל על ידי ניב גולן. ההמנון בוצע על ידי נינט טייב, אז חיילת בחיל ההנדסה ולימים זוכת כוכב נולד וידוענית מפורסמת. ההמנון מתייחס לכלל היחידות המרכיבות את החיל ("יהל"ם בכתר, עוצמה בכלי צמ"ה, גדוד המח"ץ להב ואסף פלסים מהשורה הראשונה. כל אנשי האב"כ, טוהר המשימה...") ולתפקידו של החיל כפורץ הדרך, תוך ציון המוטו של החיל "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד" וצבע הכומתה של החיל כפי שהוא מוגדר בצה"ל - כסף.

• מילות השיר "המנון חיל ההנדסה הקרבית", באתר שירונט
• קליפ וידאו וביצוע של ההמנון, אתר עמותת חה"ן

הנצחה

אתר ההנצחה של חיל ההנדסה הקרבית ממוקם בין משמר דוד ליער חולדה, במקום ממנו נפרצה "דרך הגבורה" (דרך בורמה הישראלית). ב-1950 הוקמה במקום אנדרטה לפורצי הדרך וב-1982 היא נהפכה לאנדרטה לחיל ההנדסה ונוסף לה קיר ובו שמות כל חללי החיל. ב-22 בספטמבר 2009 הוקם במקום ביתן הנצחה ובו חדר זיכרון ותערוכה על חיל ההנדסה. בעתיד מתוכנן לקום באתר מוזיאון לחיל ההנדסה ובו חדר זיכרון, תצוגת מורשת, תערוכות, תצוגת כלים ואודיטוריום. ביוני 2017 חנכה עמותת חיל ההנדסה את "שביל אבני המורשת" ובו 24 סלעים ועליהם שלטים עם תיאור מורשת והיסטוריית חיל ההנדסה ויחידותיו, כולל ברקוד סלולרי המקשר לתוכן מורשת מקוון ומולטימדיה. הסלעים מחולקים לפי יחידות ולפי מלחמות ומבצעים צבאיים. ביוני 2023 נחנך חלקו השני של שביל המורשת ובו 60 אבני זיכרון.

בשנת 2007 הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות מדליה להנצחת חיל ההנדסה הקרבית בעיצובו של מאיר אשל, המדליה כוללת את סמל החיל והמוטו מצד אחד, ודחפור D9L משוריין עם פלס מצד שני.

• 

  האנדרטה ודגל החיל לצד דגל ישראל

• 

  קיר הזיכרון לחללי חיל הנדסה במערכות ישראל

• 

  לוח הסבר שהוצב בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל

• 

  הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בטקס התייחדות לזכר חללי חיל ההנדסה הקרבית באתר חולדה 9.9.2014

• 

  הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בטקס התייחדות לזכר חללי חיל ההנדסה הקרבית באתר חולדה 9.9.2014

ראו גם

חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
חיל ההנדסה בצה"ל
חיל ההנדסה הקרבית (ערך ראשי) היסטוריה כלים הנדסיים ואמצעי לחימה דחפור משוריין D9 נגמ"ש הנדסה פומ"ה נגמ"ש הנדסה נמ"ר הנדסי אמצעי אב"כ יהל"ם גדודי חיל ההנדסה הקרבית מערך הצמ"ה בית הספר להנדסה צבאית מייסד החיל עמנואל שחר הממציא והמהנדס דוד לסקוב
ראו גם
קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי הנדסה קרבית צבא הגנה לישראל

• היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי
  • חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים
• צבא ההגנה לישראל
  • מלחמות ישראל
  • מבצעי צבא הגנה לישראל
• הנדסה קרבית
• קורס צמ"ה
• דחפור די-9 בשירות צה"ל - הדחפור המשוריין של חיל ההנדסה ושימושיו
• צליחה בצה"ל - תחום הנמצא תחת אחריות חיל ההנדסה הקרבית
• מוקש - פינוי מוקשים ומיקוש נגדי הם אחד התפקידים העיקריים של חיל ההנדסה הקרבית

לקריאה נוספת

• תא"ל מיל. ישי דותן, אפי מלצר, יהורם גלילי, ראשונים תמיד: מורשת חיל ההנדסה הקרבית, ישראל: אפי מלצר מחקר והוצאה לאור בשיתוף עמותת פלס, 2018, מסת"ב 978-965-7195-50-5

קישורים חיצוניים

אתר ההנצחה החילי בכביש הגבורה ליד משמר דוד

לוחמי יהל"ם באימון לוט"ר/לש"ב

נגמ"שי פומ"ה במבצע צוק איתן

דחפורי D9 משוריינים

שורה של דחפורי D9 משוריינים באימון מדברי.

נגמ"ש הנדסה פומ"ה באימון מדברי.

דחפור D9 משוריין בתצוגת חיל ההנדסה בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל.

אתרים רשמיים

• אתר האינטרנט הרשמי של חיל ההנדסה הקרבית
• אתר האינטרנט הרשמי של חיל ההנדסה הקרבית בעמותת חיל ההנדסה "פלס"
• גל-עד לזכרם: רשימת חללי ההנדסה הקרבית ורשימת מקבלי עיטורים וצל"שים
• חיל ההנדסה הקרבית, ברשת החברתית פייסבוק
• חיל ההנדסה הקרבית, ברשת החברתית אינסטגרם
• שביל המורשת - 24 אבני דרך של חיל ההנדסה הקרבית (מידע וסרטונים)
• ערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית

כתבות מאתרים רשמיים

• Combat Engineering Corps - סרט תדמית, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 2011
• רועי כספי, המדינה שבדרך: פריצת דרך בורמה הישראלית ופריצת צירים במלחמת לבנון השנייה, אתר זרוע היבשה
• איתמר שגב, הצמ"ה של חיל ההנדסה – עובדות ומספרים, אתר זרוע היבשה
• איתמר שגב, ביקוש שיא להנדסה – גיוס אוגוסט 2010: לראשונה ביקוש של 1.1 מתגייסים על כל מקום פנוי, אתר זרוע היבשה
• ינשופי האב"כ - על הקמת גדוד האב"כ החדש וסרט מהאימונים, אתר זרוע היבשה
• סמדר קרמפף, "המעמד של חיל ההנדסה עלה, ובצדק" - סיכום כהונתו של משה שלי כקהנ"ר ועל תוכנית ההתעצמות של החיל, ביבשה, 12.9.2011
• סמדר קרמפף, עוברים כל מכשול (כולל סרט וידאו), אתר זרוע היבשה
• יעל לבנת, ‏דוהרים על הפומ"ות כל הדרך לצפון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 במרץ 2013(הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2017)
• נעם שרעבי, הצעד הראשון, ביבשה 2013, אתר זרוע היבשה
• Meet the Steel Cats: Preventing Terror on the Gaza Border, הבלוג הרשמי של צה"ל, 25 במרץ 2014
• מיכל גלברד, ‏עמוק באדמה: כוחות ההנדסה חושפים את הזירה התת-קרקעית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 באוגוסט 2014
• יאן מאיר, ‏לא נחים לרגע: הכירו את חתולי הפלדה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 במרץ 2015 (הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2017)
• אור גינזבורג, אתר צה"ל, ‏מוהנדס? אלו הכלים שאתה חייב להכיר, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 22 בנובמבר 2015
• מתגייסים להנדסה קרבית? הכירו מקרוב את הכלים שעליהם תוכשרו, באתר צה"ל, 16 בנובמבר 2017
• מבצע מוקש: הלוחמים שדואגים שתלכו על בטוח, באתר צה"ל, 5 באפריל 2018
• מירב בראל, מערכת אתר צה"ל, איך הורסים מבנה צבאי ב-60 שניות?, באתר צה"ל, 5 באוגוסט 2019
• מערכת אתר צה"ל, טקס התייחדות לחללי ההנדסה הקרבית בראשות הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 6 באוקטובר 2021
• רס"ן במיל' לירז שמואלי, הסיוע ההנדסי בקרב המשולב בצה"ל: הפלס מול הדחפור במאה ה־21 (גרסה ב-PDF), "מערכות", 11 במאי 2021
• ב-601 הופכים את ההפתעה - לנוקאאוט, באתר צה"ל, 17 בינואר 2023
• כך כוחות ההנדסה פורצים את הדרך בפעילות הקרקעית, באתר צה"ל, 8 בנובמבר 2023
• סא״ל (מיל') יונתן גולדפוס, הנדסת מלחמה - פעילות חיל ההנדסה הקרבית ב"חרבות ברזל", אתר מערכות, 2023

מידע כללי

• כתבות על חיל ההנדסה באתר mako-פז"ם
  • מיכל דניאלי, ‏חיל ההנדסה הקרבית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 ביולי 2011‏
• שי לוי, ‏הדובי הזועם של צה"ל: דחפור D9, מבט מבפנים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 במרץ 2012‏
• מערך האב"כ של צה"ל, סקירה בפורום צבא וביטחון בפרש
• טירונות בחיל ההנדסה
• מסלול מפעיל צמ"ה בחיל ההנדסה: סקירה, שו"ת.

כתבות בתקשורת

• ריאיון עם הקהנ"ר שמעון דניאל בעיתון במחנה: אתר דו"צ, reprint
• ראיון עם הקהנ"ר משה שלי ב-IsraelDefense בתאריך 2011, בארכיון האינטרנט
• ריאיון עם מג"ד 601 על פעילות הגדוד ביהודה ושומרון בגזרת העיר חברון והלחימה באיום המנהרות
• שלושה גשרים שלושה גיבורים. הגשרים ששימשו את מבצע הצליחה במלחמת יום הכיפורים ועל שם מי נקראו, באתר "מגאפון"
• פעילות חיל ההנדסה לאחר מלחמת ששת הימים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1968
• כנס עמותת חיל ההנדסה לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, באתר "מגאפון"
• אמיר בוחבוט‏, היחידה שתחדור למוצב חיזבאללה ותחזור עם מחבל, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2014
• שי גל 2, ‏עמוק באדמה: כך נלחם חיל ההנדסה באיום המנהרות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באוגוסט 2014‏
• הכלים של חיל ההנדסה: תצוגת תכלית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 בנובמבר 2014‏
• שי לוי, ‏שנה למבצע: מה התחדש בהכשרות חיל ההנדסה?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 באוגוסט 2015‏
• שי לוי, ‏צפו: חיל ההנדסה מתרגל פיצוץ מנהרות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 ביוני 2016‏
• שי לוי, ‏מה בעצם מסתתר מאחורי הכותרת "לוחמי ההנדסה הקרבית השמידו זירת מטענים"?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 באפריל 2017‏
• אמיר בוחבוט‏, חומת מגן האמיתית: הכוח ששופך בטון על להבות הטרור, באתר וואלה!‏, 01 ביוני 2017
• מערכת פז, ‏מזגן וסנדלים בשטח: זה מה שעובר על לוחמי הנדסה קרבית בצה"ל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 באוגוסט 2019‏
• אמיר בוחבוט‏, ואז יגיע בום: הלוחמים שיפצחו את מבוך הנפץ הקטלני שיחכה לצה"ל, באתר וואלה!‏, 08 בפברואר 2018
• שי לוי, ‏הנדסת המפץ: עלייתם של חובשי הכומתות האפורות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 ביוני 2018‏
• שי לוי, ‏אש, פיצוצים ותמרות עשן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 באוגוסט 2018‏
• יעקב בר-און, ‏גשר הגלילים והמנהרות: קצין ההנדסה ממלחמת יום הכיפורים בשיחה עם קצין ההנדסה הנוכחי, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2018
• יואב זיתון, ציפור גן עדן, מציצן וקלשון: המהפכה במלחמה מול מנהרות הלחימה של חמאס, באתר ynet, 29 בנובמבר 2018
• חדשות 0404, מי אתם חיילי המחס״ר?, באתר חדשות 0404‏, 11 באוגוסט 2021
• אור רביד, ‏בית ספר לפיצוצים: הצצה לאימון של חיל ההנדסה והסודות של חומרי החבלה של צה"ל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 בדצמבר 2021‏
• אמיר בוחבוט‏, במבוך של מנהרות, מול קצינים איראנים: צבא הרובוטים של צה"ל נערך למלחמה הבאה בלבנון, באתר וואלה!‏, 2 בדצמבר 2022
• איתם אלמדון, ‏הלוחמים שפורצים את הדרך, מפוצצים מנהרות ומשטחים קיני טרור: "כל הצבא נלחם עלינו", באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 בינואר 2024‏
• יואב זיתון, יואץ גיוס לוחמות ליהל"ם, 100 כלי D9 יירכשו: התוכנית להגדלת חיל ההנדסה, באתר ynet, 25 בינואר 2024

תמונות וגלריות

• תמונות מאירועי הנדסה קרבית באתר ההנצחה חולדה, החל מ-2013 ועד בכלל
• תמונות של אימון הנדסה קרבית, פורום צבא וביטחון בפרש
• תמונות של צמ"ה צוקים – גדוד 601, פורום צבא וביטחון בפרש
• תמונות של "אבירי הפלדה" – פלוגת צמ"ה עזה, פורום צבא וביטחון בפרש
• תמונות של "חתולי הבר" – פלוגת צמ"ה איו"ש (D9, שופל), פורום צבא וביטחון בפרש
• תמונות של אימון צמ"ה מילואים ברמת הגולן, פורום צבא וביטחון, פרש
• תמונות של תרגיל המשלב שריון, הנדסה, חי"ר ומסוק יסעור, פורום צבא וביטחון, פרש
• תמונות כלי צמ"ה של אבירי הפלדה, בפורום צבא וביטחון בפרש
• פינוי שדה מוקשים בגבול ישראל-ירדן על ידי חיל ההנדסה הקרבית, ערוץ צה"ל בפליקר
• אימון של מחס"ר 601, ערוץ צה"ל בפליקר
• תמונות מטקס ההתייחדות לחללי חיל ההנדסה הקרבית, פליקר, 13 בספטמבר 2016

סרטוני וידאו

• ערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית
• חיל ההנדסה הקרבית, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
• סרט תדמית הנדסה קרבית ב-דף הפייסבוק הרשמי של חיל ההנדסה הקרבית
• תצוגת אמצעי לחימה חדשים של חיל ההנדסה ברמת הגולן 2018, ערוץ היוטיוב של ynet
• שמואל אלגוזי, הצגת מגוון היכולות של גדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית, ביוטיוב
• שי לוי, ‏3, 2, 1 פוצץ! סירטוני הפיצוצים שמרעידים את הרשת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בדצמבר 2013‏
• שמואל אלגוזי, Israeli Combat Engineering Troop 603 - סרט סיום הכשרה הנדסה קרבית, ביוטיוב
• שמואל אלגוזי, IDF's 603rt Combat Engineers Battalion in the West Bank - אימונים ופעילות מבצעים באיו"ש, ביוטיוב
• פיצוץ בית המטבחיים בחולון על ידי לוחמי יהל"ם, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל
• עדות של חיים תמם מקבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל במבצע צוק איתן, עמותת חיל ההנדסה ביוטיוב
• נטע צ'חנובסקי, אתר צה"ל, ‏הכינו את אטמי האוזניים: הצצה ליכולות גדוד "להב", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 10 בדצמבר 2015(הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2017) (הסרט ביוטיוב)
• Hamas Terror Tunnel Uncovered in Southern Israel, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, 18 באפריל 2016
• גיוס הנדסה אוג' 16, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, אוגוסט 2016
• ניסים דן, סרטון צמ"ה 601 - דחפורי D9, באגרים ושופלים ממוגנים בפעולה, יוטיוב, 2016
• אימון הלוחם בחיל ההנדסה, בערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית
• תיעוד: נהרס בית המחבל שרצח את הרב רזיאל שבח ז"ל, באתר צה"ל, 24 באפריל 2018
• דחפור D9 - הכלי העוצמתי של חיל ההנדסה, בדף חיל ההנדסה הקרבית בפייסבוק, נובמבר 2018
• לוחמי הנדסה קרבית חושפים את התשובות לשאלות שלכם | צה״לֹ, סרטון בערוץ "צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 3:27)
• גדוד 603 הנדסה קרבית - רובאית גדעון, סרטון בערוץ "Joker Productions Y.A", באתר יוטיוב (אורך: 03:01)
• מקצועות חיל ההנדסה הקרבית, סרטון בערוץ "חיל ההנדסה הקרבית", באתר יוטיוב (אורך: 01:29)
• סוגרים את הפרצות - ונערכים לכניסה: כתבנו בשטח עם כוחות ההנדסה, בביצוע כאן 11, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 13 באוקטובר 2023
• תיעוד מפעילות כוחות אוגדה 162 ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:53)

הערות שוליים

ערך מומלץ

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37993775חיל ההנדסה הקרבית