יב"א 511

ג'בל אום־מרג'ום

(למפת סיני רגילה)

ישראל

ירדן

ערב
הסעודית

הים התיכון

הים האדום

ג'בל אום־מרג'ום

יב"א 511 ("יחידת בקרה אווירית (אֲזורית) 511" או "יחידת גילוי 511" או "יחידת דואר צבאי 2547") היה בסיס של חיל האוויר הישראלי בסיני, שבו שכנה י"ג 511. במסגרתה הופעלו מערכות אלקטרוניות שונות ומגוונות כגון מכ"ם וקשר. היחידה חלקה באחריות עם יחידות בקרה נוספות לבקרה האווירית הצבאית והאזרחית של דרום הארץ.

מבנה הבסיס

הבסיס שכן על ג'בל אום־מרג'ום, כ-8 ק"מ צפון־מערבית לבסיס רפידים, וצפון־צפון־מזרחית לבסיס אום־חשיבה.

הבסיס חולק לשני אגפים עיקריים על ידי הכביש הפנימי שחצה אותו, אגף מבצעי ואגף מנהלה.

אגף מבצעי: בחלקו הגבוה היו מערכות המכ"ם - AN/TPS-43 X2 ,AN/TPS-44, ראדום עם FPS-89 (מכ"ם גובה), "מערכת פיג'ו" (להסטת טילי קלט ממסלולם), מערכות קשר שכללו מגדלי אנטנות שידור וקליטה, מערכות גילוי ול"א. מתחתיו, בונקר תת-קרקעי בן שלוש קומות שבו שכנו צומת קשר, צומת מכ"ם ועמדות גילוי ומעקב. כמו כן, היו באגף מעבדת אלקטרוניקה ואפסנאות טכנית, מתחם גנרטורים שסיפק את החשמל לבסיס, ומתחם הרכב שכלל ג'יפים, דודג' D200, דודג' D400, מיניבוסים ועוד.

אגף מנהלה: בחלקו הגבוה היו משרדי הבסיס, חדר אוכל, שק"ם, דיסקוטק/מועדון, קולנוע, נשקייה, אפסנאות וטלפון ציבורי. תחתיו מתחם המגורים שכלל מספר פריקאסטים (מבנים טרומיים), שהיוו את חדרי המגורים לחיילים ולחיילות (אחוז החיילות היה גבוה ביותר ביחס ליחידות אחרות).

מעל בסיס 511, על אותו ההר, שכן בסיס נ"מ שכלל טילי הוק ותותחי נ"מ בופורס L-70‏ 40 מ"מ שוודיים מונחי מכ"ם, ומאוחר יותר גם תותחי נ"מ 20 מ"מ על זחל"מים. בסיס הנ"מ סיפק הגנה ליב"א וכן הגנה אזורית.

פריסת מכ"ם ראשונה, עלתה על ההר ביוני בשנת 1967 מיד בסיום מלחמת ששת הימים. עם מכשירי המכ"ם, הוצבה סוללת טק"א מסוג הוק. הבסיס נשאר ברמת פריסה עד לקביעתו כי"ב 511 ובמשך השנים הפך ליב"א 511.

הבסיס היה מהראשונים שהותקפו מהאוויר על ידי המצרים במלחמת יום כיפור. במתקפה זו נהרגו שני חיילים, טכנאים שהיו בקרון המכ"ם. הקרון נפגע מטילי קלט מצריים רוכבי קרן מכ"ם, אשר שוגרו ממטוסי טופולב 16.

הבסיס פורק ופוּנה בשנת 1979, בעקבות הסכם השלום עם מצרים. בונקר השליטה שהוקם אחרי מלחמת יום כיפור וכן שאר חלקי המתקן הנייחים, הופצצו על ידי מטוסי חיל האוויר, ובבדיקה שלאחר מכן הוברר שהביצורים נפגעו חלקית בלבד ולא עמדו באופן מלא בתקן. לסיום ההשמדה הם גם פוצצו והושמדו על ידי גדוד 601 של חיל ההנדסה.