פרס ביטחון ישראל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| עיטור פרס ביטחון ישראל | |
| תיאור | פרס עבור הגברת ביטחון מדינת ישראל |
|---|---|
| מיקום הטקס | משכן הנשיא, ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
פרס ביטחון ישראל ע"ש אליהו גולומב הוא פרס הניתן מדי שנה ליחידים או לגופים עבור פעילות שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל, ובדרך כלל ניתן על פיתוח טכנולוגי (על הישג שמקורו בעוז רוח בשדה הקרב ניתנים עיטורי צה"ל). חלוקת הפרס החלה בשנת 1958. הפרס מוענק בטקס על ידי נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר הביטחון.
זוכי הפרס נקבעים על ידי שר הביטחון. החלטתו מתבססת על המלצות ועדת שופטים חיצונית, המתמנה על ידיו.
כל שנה מוענקים שלושה או ארבעה פרסים - אחד עבור מפעל חיים מצטבר, ושניים או שלושה עבור אדם או צוות שלפעילותם תרומה לתחום המבצעי. פרס אחד לפחות יוענק למערכת נשק או מערכת תומכת לחימה, שלא מהתחום המודיעיני, זאת בתנאי שיש למערכת זו תרומה מוכחת בתחום המבצעי והיא מתאפיינת ביצירתיות ובמקוריות. בשנה שבה לא נמצאה מערכת נשק או מערכת תומכת לחימה, שלא מהתחום המודיעיני, כראויה לפרס ביטחון ישראל – יוענקו לא יותר משני פרסים. בשנת 2015 עמד סכום הפרס על 36,000 ש"ח.
מקבלי הפרס
שמותיהם של מרבית מקבלי הפרס נשמרים בסוד, וכך גם פרטי הפעילות שזיכתה אותם בפרס (לעיתים מתפרסמים הפרטים כעבור שנים). עד 2020 זכו בפרס 188 פרויקטים, כ-1,000 אנשים, מהם 15 על מפעל חיים. 52 אנשים זכו בפרס פעמיים. 7 אנשים זכו יותר מפעמיים.[1][2]
זוכי פרס ביטחון ישראל למפעל חיים מצטבר
אישים שזכו לפרס ביטחון ישראל למפעל חיים מצטבר:
- מנס פרת, 1965
- ארנסט דוד ברגמן, 1966
- צבי דר, 1968
- מאיר מרדור, 1980
- אברהם מקוב, 1981
- חיים לסקוב, 1982
- דוד לסקוב, 1984
- שמואל שטריקמן, 1991
- מיכאל שור, 1991
- משה אפשטיין, 1997
- עוזי עילם, 2002
- בנימין ורד (בלומברג) 2006
- יצחק פורת, 2009
- עמוס חורב, 2011
- א', איש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, 2020
זוכי פרס ביטחון ישראל
עם זוכי הפרס ששמם פורסם נמנים:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
| שנה | שם הזוכה | הערות |
|---|---|---|
| 1958 | ||
| עוזיאל גל | המצאת תת מקלע "עוזי"[3] | |
| שני עובדי האגף למחקר ותיכון במשרד הביטחון | עבור עבודה מדעית (מכשיר פיזור)[4] | |
| ארנסט דוד ברגמן ראש האגף למחקר ותיכון במשרד הביטחון | הוקרה מיוחדת מוועדת הפרס על מסירותו ומאמציו בשדה המחקר הביטחוני[3] | |
| 1959 | ||
| אלוף-משנה אבגני רטנר (גדעון רבטל) ראש שטח באגף למחקר ותיכון | פיתוחים למטול הבזוקה ("סופר בזוקה")[5] | |
| מיכאל שור מהתעשייה הצבאית | תכנונה ופיתוחה של תשלובת תעשיות כימיות וצבאיות לייצור חומרי הדף[6] | |
| 1960[7] | ||
| צוות מיחידת הטילים ברפא"ל (משה אפשטיין, יונתן מס ואנזלם ירון) | עבור פיתוח הטיל הנהוג "לוז"[5] | |
| צוות מיחידת ההודפים ברפא"ל (ד"ר רות קרט וד"ר דב כ"ץ) | עבור פיתוח חומר הודף מורכב[8] ששימש כדלק מוצק עבור רקטת שביט 2 | |
| צוות חיל הקשר (ולדימיר מילר, צבי ורדיאל, אלכסנדר רוזן)[9] | פיתוח בתחום ההצפנה | |
| 1961[10] | ||
| אל"ם ישראל טל | ||
| אברהם מקוב מהתעשייה הצבאית | ||
| יעקב אינגרמן ושולה אינגרמן | פעילות במסגרת יחידה 515 | |
| סא"ל מאיר שפירא, רס"ן חיים סטרנין, סרן יצחק מאירי, סרן שמואל שרייבר | פעילות במסגרת ענף פענוח הצפנים, יחידה 515[11] | |
| 1962[12] | ||
| סא"ל דוד בנאור מחיל החימוש, ראש צוות תכנון | ניוד מרגמה 120 מ"מ על גבי זחל"ם[13] | |
| צוות מיחידת האלקטרומכניקה של רפא"ל: המהנדסים אמנון וולקן וד"ר בעז פופר | פיתוח מרעום קרבה אלקטרומגנטי מסוג "תדמור".[14] | |
| רס"ן י. וייס, והאזרחים עובדי צה"ל: ש. דרומי, ומ. שטיינברגר | פיתוח שיטות ותהליכים שכתוצאה מהם זכתה מערכת הביטחון בהשגים חשובים | |
| 1963[15] | ||
| צוות מיחידה 515 המורכב מסא"ל אברהם שרוני, רס"ן שאול שמאי, רס"ן יצחק עמבר, רס"ן עזרא סופר, ורס"ר זאב חוסני | "הודות לעבודתם המסורה, זכתה מערכת הביטחון להישגים חשובים" | |
| המהנדס הלל בר-לב מרפא"ל | פיתוח נשק חשוב לשימושה של אחת מזרועות צה"ל (טיל השפריר 1)[16] | |
| המהנדס חיים דוד פולישוק | פיתוח ציוד קשר | |
| 1964 | ||
| דוד לסקוב מחיל ההנדסה | פיתוח אמצעי לחימה מיוחדים | |
| 1965[17] | ||
| ד"ר אלכסנדר שני וצבי קמיל מיחידת האלקטרוניקה ברפא"ל | פיתוח מערכת אלקטרונית - מחשב מוטס - מד"ס[18] | |
| עמנואל (מנס) פרת | הקמת קריה למחקר גרעיני - נגב | |
| צוות מחיל האוויר: סרן אברהם כפלאוי, סרן אבינעם ירון, סרן צבי אבן-חן, סרן דב סער והמהנדס יוסף מיוחס | פיתוח מערכת צילום לילה למטוסי הווטור | |
| המהנדס משה הלוי מהתעשייה הצבאית[19] | פיתוח נושאים לחיל האוויר | |
| 1966[20] | ||
| ארנסט דוד ברגמן | תרומתו להקמת מערך המחקר הביטחוני ופיתוחו מאז מלחמת העצמאות. | |
| אורי אבן-טוב מהתעשייה האווירית | פיתוח אמצעים בתחום האלקטרוני, העשרת מתקני הבדק | |
| צוות מהשב"כ ויחידת "קולוסוס" של מערכת הביטחון (אפרים ביגון ראש המחלקה הטכנית בשב"כ, צבי מלחין, משה תבור, יעקב ג', גינה ג', דוד ד', ברוך צ', אפרים ש') | פיתוח אמצעים טכניים ופעולה חשובה ביותר בתחום הביטחוני | |
| רב-סרן מיכאל הראל (קצין פיתוח בשייטת 13) | על פיתוח מוקשים[21] | |
| 1967[22] | ||
| צוות מיחידת האלקטרומכניקה של רפא"ל כולל שמואל רהט | בעד פיתוח מערכת נשק חיונית | |
| פנחס דגן מהתעשייה האווירית | בעד שכלול אמצעי לחימה | |
| סגן-אלוף יוסף נאור, רס"ן עמוס בן-רון, סגן צבי ליסק מחיל האוויר, יואל צפיר מהיחידה לאלקטרוניקה ברפא"ל, יהונתן ריבלין ושלמה גל (קוגל) מהתעשייה האווירית, צבי גלזר מאלרון | בעבור פיתוח מערכת לוחמה אלקטרונית, מערכת קשר חסינה להאזנות | |
| 1968[23] | ||
| ישעיהו לביא | תרומתו לקידום מערכות אלקטרוניות לביטחון ישראל[24] | |
| סרן שלמה בשן, סרן סמי הראל, רס"ר משה מאיר ורס"ן אפרים אשכנזי (ראש צוות הפיתוח של ענף אוויר 2 בחיל האוויר) | פיתוח ששיפר את כוונת התותחים במטוסי חיל האוויר ושיפור יכולותיו המבצעיות של מטוס המיראז'[25] | |
| צבי דר | מפעל חיים על פועלו בתע"ש | |
| צוות הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) : דן רוגל, אורי חרש, עוזי טימור | פיתוח מרעומים לפצצות אוויר[26][14] | |
| סא"ל חרות צמח | פיתוח מגל"מ (מגלה שידורי מכ"מ) שהותקן בספינות חיל הים[27] | |
| צוות קצינים ואזרחים עובדי צה"ל | פרס מיוחד על הישגים טכנולוגים מעולים בתחום הביטחון (פרס שחולק לראשונה בשנה זו בסכום הגבוה מהפרס השנתי הרגיל)[28] | |
| 1969[29] | ||
| חיל ההנדסה הישראלי | פיתוח הפיתרונות ההנדסיים לביצור קו בר-לב על תעלת סואץ[30] | |
| צוות חיל האוויר (רס"ן מיכאל כהן, רס"ן משה הראל, סרן עובדיה הררי וסגן גבריאל טימר) | השתלת מנועי סקייהוק (J-52) במטוסי הסופר מיסטר | |
| אברהם מקוב (פעם שנייה) | פיתוח פצצת פיצוח מסלולים (פפ"ם) | |
| צוות חיל הקשר (רס"ן שאול אהרוני, רס"ן אברהם גרנית (גרינקר), רס"ן דוד רווה ורס"ל יהודה קוץ) | פיתוח ציוד אלקטרוני | |
| צוות חיל חימוש (סא"ל צבי אורבך, רס"ן דוד בניה, רס"ן צבי גונפז ורס"ן דן גדנאור) | פיתוח מרגמה כבדה מתנייעת 160 מ"מ[31] | |
| צוות במערכת הביטחון (3 עובדים) | "קידום מרשים של פעילות ביטחון חיונית" | |
| 1970[32] | ||
| צוות מיחידת הטילים ברפא"ל (בראשות ד"ר זאב בונן וכולל הלל בר-לב [בפעם השנייה], גיורא שלגי, נרי שנידור, אורי פלד, צבי עבר, אבא תמרי) | פיתוח הטיל "שפריר 2" | |
| צוות חיל החימוש (ישראל טילן, בן-ציון בן-בשט, משה קידר, אריה רמון, אורי יכין) | שיפור טנק השוט קל[33] | |
| ישראל אוריאלי מאלתא מערכות ויאיר בר-און מאלביט-אלרון | על שכלול מכ"ם לכלי שיט[32] | |
| 1971[34] | ||
| צוות מהתעשייה האווירית ומשרד הביטחון הכולל את: משה ארנס, יעקב בן בסט, שמואל נגר, אליהו שלו (פרידמן), שלום בן ארצי, אברהם לוין, יוסף דויטש, רפאל בוואבה, משה שרמן, אהוד קדיש, אלוף-משנה בן-עמי גוב | שיפורים במערכת מטוס (פרויקט מטוס הכפיר) | |
| צוות קצינים ואזרחים עובדי צה"ל | על הישגים טכנולוגים מעולים בנושא ביטחוני חיוני | |
| צוות עובדים במערכת הביטחון | השגת קידום מרשים בפעילות ביטחון חיונית | |
| צוות פיתוח ברפא"ל הכולל את נחום שפירא, בן-ציון נוה, דן ציוני, נפתלי עמית, ארוין רייטר, יצחק נודלמן, עוזי רב | פיתוח פצצת המצרר נגד מטרות רכות "טל 1"[35] | |
| 1972[36] | ששון (ששי) יצחקי (יצחייק)[37] | הישגים מרשימים בתחום פענוח הצפנים ביחידה 8200 |
| יצחק בן ישראל, ויקטור שנקר, דוד יאיר מחיל האוויר | פיתוח שיטת הפצצה קלע למטוסי הפנטום | |
| קבוצת עובדים במערכת הביטחון | עבור קידום טכנולוגי מרשים | |
| צוות של חברת "מכשירי רחובות" (יוסף צבי יפה, עמוס גורן, ג'רי טופז ודוד אלסטר) | עבור פיתוח מערכות גילוי ואיתור | |
| משה אור-טס מנהל הפרויקט מאלתא, יוסף שרוני מאגף הנדסה של התעשייה האווירית לישראל ועודד ארז מחיל האוויר[38] | עבור פיתוח מערכת תפעול מבצעית | |
| צוות של חיל ההנדסה | ציון לשבח על פיתוח אמצעי לחימה | |
| 1973[39] | ||
| אלוף ישראל טל ודוד לסקוב (שניהם פעם שנייה) | פיתוח גשר הגלילים[40] | |
| ישראל גליל-בלשניקוב ויעקב ליאור | פיתוח הרובה "גליל"[41] | |
| דוד ליבוביץ | פרס מיוחד שהוענק לאחר מותו, ממציא מפתח ובונה הדוידקה. | |
| אל"ם ישראל אביר מחיל הים, חיים שחל ממספנות ישראל, שמואל אלקון מהתעשייה האווירית | על תרומתם המכרעת לפיתוח ספינת טילים סער 4 ("רשף") אשר הוסיפה מימד נוסף לחיל הים | |
| קבוצת מהנדסים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל (כולל ישראל רדומסקי ומוטי דור און) | "פיתוח מערכת אלקטרונית המהווה תרומה בעלת ערך רב ומשמעותי לאתגר אקטואלי". (מערכת התקשורת "קונסוליה") | |
| צוות המורכב מקצינים ואזרחים עובדי צה"ל ואנשי מדע | "עבור הישג טכנולוגי מרשים התורם תרומה מוחשית לביטחון". | |
| צוות עובדי מערכת הביטחון | תעודת ציון לשבח, ללא פרס כספי, על פתרון מוצלח של בעיה מקצועית | |
| המהנדס אוריאל חפץ | תעודת ציון לשבח, ללא פרס כספי, על שנים רבות של מסירות והתנדבות לפתרון בעיות טכניות מבצעיות. | |
| 1974 | ||
| סרג' לנדסמן (ישראל בן-ארצי), יאיר אלון וחיים אשר מהתעשייה האווירית ועמוס דגן מחיל הים | פיתוח המכ"ם דגון לחיל הים[42] | |
| אל"ם (מיל.) חרות צמח (בפעם השנייה) מחיל הים וד"ר דוד הלמן ויעקב מגד מרפא"ל | פיתוח שתי מערכות של רקטות מוץ ("אבשלום" ו"אמנון") ללוחמה אלקטרונית ימית[43] | |
| שבתאי דובדבני, ראש מדור תחמושת בלהק ציוד ודניאל נרוור מתע"ש | פיתוח הטיל כחלילית | |
| אבנר אבקין, גדליהו אהרוני, שמואל אלעד, מרדכי חן, חיים פריאון ודוד רז מהתעשייה הצבאית | ציון לשבח על תרומתם לפיתוח נשק ארטילרי | |
| שתי יחידות של צה"ל | ציון לשבח על מבצע רב תושייה[44] | |
| 1975 | ||
| עובדיה הררי (פעם שנייה) | ||
| צוות מיחידה 8200 של חיל המודיעין (סרג'יו הרט, מיכה שריר ונתן צימרמן) | ||
| צוות מיחידת הטילים של רפא"ל (כולל מנחם וייס[45]) | פיתוח פצצה גולשת נהוגה "תדמית" | |
| משה קרת | חלקו בפיתוח מטוס הכפיר | |
| 1976 | ||
| צוות מחיל הקשר: סא"ל (מיל.) רון אגון, רס"ן אורי ורד, סרן מוריס בן-זקן, רס"ל (מיל.) ברוך מזור, רס"ן יעקב פשטיצקי[46] | פיתוחים בתחום לוחמה אלקטרונית | |
| צוות של שני מפתחים מיחידת האלקטרוניקה של רפא"ל | מערכת לוחמה אווירית "קורמורן" | |
| רס"ן עמיהוד רבין מענף תיכון אווירונאוטי בחיל האוויר[47] | העלאת משקל המראה של מטוסי הסקייהוק ששיפר את וטווח הפעולה ויכולת נשיאת החימוש של המטוסים | |
| 1977 | ||
| צוות חיל המודיעין | על "תרומה חשובה וחיונית" | |
| צוות מיחידת האווירומכניקה של רפא"ל (כולל בנימין לנדקוף) | על "מערכת נשק מיוחדת" (חימוש אווירו-מכני מסווג) | |
| צוות מחקר ופיתוח במשרד הביטחון (כולל ד"ר דוד הזלקורן ואנשי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים כולל איש המוסד אהרון בן אריה) | ציון לשבח על "קידום טכנולוגי מרשים" | |
| יחידת קיסריה בראשות מייק הררי | צל"ש מוועדת הפרס על פעילות מיוחדת[48] | |
| 1978 | ||
| צוות פיתוח של רפא"ל (כולל דן רוזן, משה גלמן, אברהם דודוביץ, יוסף (שלוף) שלזינגר, מרדכי שפר, גיורא שלגי בפעם השנייה) | פיתוח הטיל פיתון 3 | |
| צוות של הטכניון | תרומה משמעותית לקידום תשתית טכנולוגית בתחום חשוב ביותר למדינת ישראל | |
| צוות של חיל המודיעין (כולל ישראל רדומסקי בפעם השנייה) | ציון לשבח על פיתוח מערכת בתחום המודיעין | |
| עובד התעשייה הצבאית (זכייה שלישית) | ציון לשבח על פיתוח תחמושת חדישה | |
| 1979 | ||
| צוות של אגף המודיעין ואזרחים (בין הזוכים יואל גת, זהר זיסאפל) | עבודות בתחום המודיעין | |
| צוות של חיל הים ושל חברות אלביט ואלתא | פיתוח מערכות אלקטרוניות לחיל הים | |
| צוות של אלתא | פיתוח מכ"ם מוטס למטוסי קרב | |
| שמואל שטריקמן | ||
| צוות של חיל הקשר (כולל דניאל רוזן) | ציון לשבח על פרויקט תקשורת | |
| 1980 | ||
| מאיר מרדור | על מפעל חיים מצטבר ועל תרומתו למערכת הביטחון[49] | |
| צוות מחיל המודיעין[50] (כולל שי פלפל, יעקב ישע, רון שמיר, חיים וולפסון, נתן צימרמן, אורה הדס, יהודה הרטמן, יונתן שטרן, חנוך וקסלר, דורון אידלמן,[51] נפתלי תשבי, מרדכי טננהאוס, חיים הלד) | הישגים מרשימים בתחום חיוני לביטחון המדינה | |
| צוות מיחידת האלקטרוניקה של רפא"ל וחברת אלתא של התעשייה האווירית, (כולל יוסף נאור בפעם השנייה) | עבור מערכת התקשורת החסינה "קיר מגן", מערכת קשר לחיל האוויר שפותחה והובאה לרמה מבצעית[52] | |
| 1981 | ||
| אברהם מקוב (פעם שלישית) | מפעל חיים מצטבר (הוענק לאחר מותו)[53] | |
| שארלי אטאלי, דוד הררי ומיכאל שפר | פיתוח "זהבן" — המזל"ט הראשון של צה"ל | |
| צוות מיחידת האלקטרוניקה של רפא"ל והתעשייה האווירית (כולל מתי וקס, מנשה מני) | מערך קומינט מרחף (בלון תצפית) - "תמי"[54] | |
| 1982 | ||
| צוות מיחידת האלקטרוניקה של רפא"ל | תקשורת חסינה "בונוס" | |
| צוות מיחידת האווירומכניקה (נשק) של רפא"ל | מצרר נגד טנקים "כריסטיאן" | |
| חיים לסקוב[55] | פרס על מפעל חיים | |
| 1983 | ||
| צוות חוקרים ומהנדסים של חיל האוויר (כולל יוחנן לבנון[56]) | על פיתוח אמצעי מודיעין ולוחמה אלקטרונית | |
| יצחק צורן, צוות של חיל הים וחברת אי.אי.אל | על פיתוח מערכת לחימה אלקטרונית ימית | |
| 1984 | ||
| דוד לסקוב (פעם שלישית) | מפעל חיים בפיתוח אמצעי לחימה | |
| סרג' לנדסמן (פעם שנייה) | ציון לשבח | |
| צוות של אלביט (כולל ראש הצוות יגאל ברוכי, אריה פיינגולד, מאיר בוטבול) ומהנדס נוסף מאלתא | על פיתוח מערכות לוחמה אלקטרונית לחיל הים | |
| צוות חיל המודיעין (כולל נוגה אלון) | ||
| צוות פיתוח של רפא"ל (כולל ד"ר פאול כץ, דניאל לשם, משה אפשטיין וחמישה נוספים) | פיתוח הטיל תמוז[57] | |
| יאיר בארי | ||
| 1985 | ||
| אריאל רוט | יחידת הטכנולוגיה בשב"כ | |
| צוות מיחידת הטילים ברפא"ל | פיתוח מערכת ההדמאה התרמית "מדרון אדום"[58] | |
| 1986 | ||
| צוות פיתוח ברפא"ל (כולל ד"ר יוסף לוין מרפא"ל ומשה חורב מחיל האוויר) | פיתוח הטיל "פופאי" ("חמודון") | |
| 1987 | ||
| שלושה צוותים מחיל המודיעין | ||
| צוות מיחידת האלקטרוניקה של רפא"ל | ||
| גבריאל אילן, אבי מורגנשטרן [2] | ||
| גיורא זוסמן[59] | ||
| מולי אייל (חיל האוויר) | ||
| 1988 | ||
| יואל גת (פעם שנייה), עמירם לוינברג, גידי קפלן, שלמה תירוש | ||
| יצחק קירשנבאום, איציק תורג'מן | ||
| צוות מיחידת האלקטרוניקה של רפא"ל בראשות יורם ולפיש וחיל האוויר | פוד לוחמה אלקטרוני מנגד | |
| ישראל רובין | על פעילותו במחלקת הדפוס באגף הטכנולוגי של המוסד | |
| 1989 | ||
| צוות של אגף המודיעין ושירות הביטחון הכללי (כולל אילן ארבל) | על שפיתחו מערכות חדשניות והגיעו להשגים מבצעיים מיוחדים | |
| צוות של חיל האוויר וחברות אלתא וקרן אלקטרוניקה | על שפיתחו וייצרו מערכת לחיל האוויר | |
| צוות מפעל מב"ת של התעשייה האווירית לישראל | על פיתוח מערכות לצורכי חיל הים | |
| 1990 | ||
| צוות מיחידה של חיל המודיעין (כולל אילן אטיאס, אהוד רם) | פיתוח מערכת שתרמה לביצור ביטחון המדינה | |
| צוות מיחידת הנשק של רפא"ל בשותפות עם צוות ממפקדת חילות השדה (כולל ראובן פירשט, יעקב (יקי) מואב[59]) | משגר טילים לחיל השריון | |
| מיכאל שור (פעם שנייה) | מפעל חיים | |
| 1991 | ||
| שמואל שטריקמן (פעם שנייה) | מפעל חיים | |
| ד"ר יעקב גולדברגר[60] | ||
| סא"ל מיכאל להט, סא"ל פנחס אזר מחיל החימוש[61] | ||
| צוות מחטיבת הטילים של רפא"ל (כולל מנחם צוקר ונתן כרמון) | טיל מדויק למסוקים נגד טנקים | |
| 1992 | ||
| גילי מורן ועוזי לב-עמי[62] | ||
| יעקב שטיין | ||
| אמנון גביש[63] | ||
| 1993 | ||
| פנחס בוכריס | ||
| אילן שפילינגר | ||
| דורית דור | ||
| משה וולף | ||
| 1994 | ||
| צוות היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין | פרויקט המאריך את זמן ההתרעה הניתן לישראל | |
| צוות אנשי רפא"ל, חיל האוויר (כולל מולי אייל) ומפא"ת | פיתוח טיל הפיתון 4 | |
| 1995 | ||
| ד"ר יובל ברגר | ||
| ישראל גרשמן | מהמחלקה הטכנולוגית של משרד הביטחון [3] | |
| דוד סטביצקי[64] | ||
| יצחק קירשנבאום (פעם שנייה) | ||
| צוותים של רפא"ל והתעשייה הצבאית | ||
| 1996 | ||
| צוותים של רפא"ל והתעשייה האווירית (כולל עוזי רובין) | פיתוח מערכת הלוויינים אופק ורקטת האצה למשגר לוויינים אזוב | |
| צוות של רפא"ל | פיתוח פוד תקשורת לטיל אוויר קרקע "חנית הזהב" | |
| צוות חיל המודיעין (כולל גילי רענן) | "פיתוח מערכת המהווה הישג טכנולוגי יחיד מסוגו ואשר מהשימוש המבצעי, במערכת זו, נבעו במישרין הישגים מרחיקי לכת בערכיותם ובתרומתם לביטחון המדינה" | |
| 1997 | ||
| צוות ממנהלת תוכנית טנק המרכבה, הרשות לפיתוח הטנק בחיל החימוש, חיל השריון (כולל תא"ל מתי לשם[65]), חיל החימוש (כולל תא"ל שלום קורן, רס"ן ירון לבנת[61][66]), והחברות אל-אופ (כולל משה אילן[67]) ואלביט מערכות | פיתוח מערכת בקרת האש "ברק זוהר" (ב"ז) לטנק המרכבה[68] | |
| ד"ר משה (מויה) אפשטיין (פעם שלישית) | מפעל חיים - בונה הטילים הראשי של רפא"ל, "על תרומתו במשך שנות דור לפיתוח וייצור טילים בהן הטביע את חותמו במגוון גדול של מערכות טילים הן כמהנדס והן כמורה הדור" | |
| צוות מהיחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין כולל סא"ל רן ורד | פרויקט מסווג, בו הפגינו דמיון יצירתי, יוזמה ויכולת מימוש גבוהה | |
| 1998 | ||
| צוות התעשייה הצבאית (כולל יוסי איל[69]) ואל"ם במילואים אביאל רון ממנת"ק | פיתוח תותח בקוטר 120 מ"מ, לשימוש בטנקי מרכבה | |
| שני צוותים ממערכת הביטחון | שני פרסים על פיתוח מערכות המהוות הישג טכנולוגי ופריצת דרך מדעית | |
| שמונה עובדים מהמכון למחקר ביולוגי | פיתוח חיסון למחלת האנטרקס[70] | |
| 1999 | ||
| ויקטור ויסליב | ||
| צוות ממינהל משגרים ופלטפורמות ברפא"ל | מערכת "ראי מוצק" - מערכת לניטור והגנה על גבולות ישראל | |
| 2000 | ||
| צוות חיל המודיעין (כולל יאיר דמבינסקי, סיגל פלד לויתן) | ||
| חברת לוקיישנט סיסטמס יחד עם רפא"ל | פיתוח מערכת איתור ושליטה לצבא היבשה | |
| סא"ל אפרים שגיא מחיל החימוש[61] | ||
| 2001 | ||
| אלוף יצחק בן ישראל (פעם שנייה) | בעבור פרויקט מטוס ללא טייס מדגם "זיק"[71]המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי | |
| יוסף קשת[72] | ||
| משה (מוני) כץ[59] | ||
| 2002 | ||
| תת-אלוף (מילואים) עוזי עילם | מפעל חיים[73] | |
| צוות שב"כ בהשתתפות רונן הורוביץ וששי אליה[74] | פיתוח מערכות כריית מידע ותורה מקצועית (הסיכול המשולב) שהביאו להישגים המהווים קפיצת מדרגה בתרומתם לביטחון מדינת ישראל | |
| שני צוותים ממערכת הביטחון | עבור עבודתם בתחום הפיתוח שיצרה מכפילי כוח עבור מערכת הביטחון | |
| 2003 | ||
|
עבור מערכת "חומה" הכוללת את פיתוח טיל ה"חץ"[75] | |
| צוות מרפא"ל | פרויקט מסווג | |
| 2004[76] | ||
| צוות משרד ראש הממשלה | "פיתוח מערכת המהווה הישג טכנולוגי מרשים" | |
| צוות משותף של משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון וצה"ל | "פיתוח מערכת המשקפת הישגים טכנולוגיים והנדסיים מהמדרגה הראשונה בקנה מידה ישראלי ובינלאומי" | |
| צוות של צה"ל ומשרד ראש הממשלה | "פיתוח מערכת שיש בה פתרון טכנולוגי יצירתי לבעיה מבצעית בעלת חשיבות יוצאת דופן" | |
| 2005[77] | ||
| צוות חיל המודיעין והמוסד | "פיתוח של מערכת המהווה הישג טכנולוגי מרשים ביותר, אשר ממנו נבעו הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי" | |
| צוות המוסד וחיל המודיעין (בסיוע השב"כ) | "מבצע יוצא דופן ומערכת מתקדמת, המאפשרים הישגים שהם בבחינת קפיצת מדרגה בערכיותם ובתרומתם לביטחון המדינה" | |
| צוות משולב של חברת אל-אופ (ובו ד"ר מרדכי ולגר), חברת נס טכנולוגיות, חיל האוויר ומשרד הביטחון-מפא"ת | "פיתוח מערכת מודיעין חוזי מתקדמת ביותר מבחינה טכנולוגית ובעלת יכולת ייחודית בלוחמה בטרור" | |
| 2006[78] | ||
| צוות המוסד ורפאל | "מבצע נועז יוצא דופן, שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות ייחודיות, המאפשרות השגת הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל" | |
| צוות מהיחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין (כולל קירה רדינסקי[79]) | "פיתוח מערכת המהווה הישג טכנולוגי יחיד מסוגו ואשר מהשימוש המבצעי, במערכת זו, נבעו במישרין הישגים מרחיקי לכת בערכיותם ובתרומתם לביטחון המדינה" | |
| צוות חיל המודיעין והשב"כ (כולל ששי אליה) | "פיתוח אמצעים ייחודים שיש בהם משום פריצת דרך מדעית וטכנולוגית מהמעלה הראשונה, המאפשרים הישגים המהווים קפיצת מדרגה בתרומתם לביטחון מדינת ישראל" | |
| 2007[80] | ||
| צוות המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים | "מבצע נועז, יוצא דופן במורכבותו, שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות, אשר אפשר הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון הלאומי של מדינת ישראל" | |
| צוות של היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים | "פיתוח ויישום של מערכת המהווה הישג טכנולוגי יחיד מסוגו" | |
| צוות אל-אופ, מפא"ת ומפקדת זרוע היבשה | "פיתוח ויישום של מערכת נשק מהפכנית בחזית הטכנולוגיה לשימוש כוחות היבשה" | |
| צוות אלישרא, מפא"ת וחיל האוויר | "פיתוח ויישום תוך זמן קצר ביותר של מערכת המבוססת על רכיבים טכנולוגיים מתקדמים מתוצרת ישראל" | |
| 2008[81] | ||
| שמונה לוחמים מהמוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים | "מבצע יוצא דופן במורכבותו ובנחישותו שנעשה בו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות ואפשר השגים בעלי תרומה מכרעת למדינת ישראל" | |
| צוות של היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין | "פיתוח וישום של מערכת המהווה הישג טכנולוגי ומודיעיני יחידים מסוגם. השימוש המבצעי במערכת זו הביא במישרין להישגים ערכיים מרחיקי לכת בתרומתם לביטחון המדינה" | |
| צוות של היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין | "הישג טכנולוגי ומבצעי יחיד מסוגו, אשר תרומתו לביטחון המדינה לא תסולא בפז" | |
| צוות רפא"ל, מפא"ת וחיל האוויר | "פיתוח וייצור של מערכת הנשק "ברד פלדה" (פצצת Spice). מדובר במערכת נשק מהמתקדמות בעולם המאפשרת הישגים בעלי חשיבות מבצעית ממדרגה ראשונה ומהווה בכך מכפיל כח מובהק עבור צה"ל ולביטחון מדינת ישראל" | |
| 2009[82] | ||
| צוות מאגף המודיעין | "על פיתוח ויישום מבצעי של פרויקט טכנו-מודיעיני הנותן מענה לסוגיה המצויה בראש סדר העדיפויות" | |
| צוות מחברת VisionMap, מפא"ת, משרד ראש הממשלה, חיל האוויר וחיל המודיעין | "פיתוחה של מערכת מתקדמת ביותר שהיא כיום גם מבצעית" | |
| צוות של שמונה אנשים מזרוע היבשה (בראשות מנהל הפרויקט סא"ל משה קיפניס ורס"ן סער אברמוביץ מהחטיבה טכנולוגית ליבשה), רפא"ל, סא"ל ד"ר אלי מוזסון ממפא"ת, ורס"ן יאיר אדרי מפיקוד העורף | פיתוחה של מערכת "מאמין בריבוע" להתרעת העורף בעת שיגורים (המערכת חוברה למערכת צבע אדום)[83] | |
| ד"ר יצחק פורת | פרס למפעל חיים[18] | |
| 2010[84] | ||
| צוות של משרד ראש הממשלה וחיל המודיעין | "על פיתוח ויישום של מערכת לצורך ביצוע משימה קשה ומורכבת, הגשמתה מחד יכולת חשיבה מקורית ויצירתיות מרשימה ביותר, שהביאו לפיתוח המערכת, ומאידך תעוזה וכושר ביצוע חסר תקדים. השימוש המבצעי במערכת הביא הישגים בעלי תרומה מכרעת לביטחון המדינה" | |
| צוות של חיל המודיעין | "עבור פיתוח ויישום של מערכת המהווה הישג טכנולוגי ומודיעיני יחידים מסוגם, פרי מאמציהם של רבים ולאורך תקופה ארוכה. השימוש המבצעי במערכת זו מביא במישרין להישגים ערכיים מרחיקי לכת בתרומתם לביטחון מדינת ישראל" | |
| 2011 | ||
| עמוס חורב | פרס למפעל חיים | |
| צוות של חיל המודיעין | "עבור פיתוח ויישום יכולות חדשות המהוות הישג טכנולוגי ומודיעיני יחידות מסוגן. פרויקט זה הוא פרי מאמציהם של רבים לאורך תקופה ארוכה. השימוש המבצעי ביכולות אלה מביא במישרין להישגים ערכיים מרחיקי לכת בתרומתם לביטחון המדינה" | |
| משרד ראש הממשלה ורפאל | "על פיתוח כלים טכנולוגיים ומבצעיים לצורך ביצוע משימה קשה ומורכבת. הגשמתה דרשה מחד יכולת חשיבה מקורית ויצירתיות מרשימה ביותר, ומאידך תעוזה וכושר ביצוע חסרי תקדים. ההישגים במשימה זו הם בעלי תרומה מכרעת לביטחון המדינה" | |
| צוות של משרד הביטחון/מנת"ק (מנהלת תוכנית טנק), התעשייה הצבאית (כולל דני שירדינג,[85]), רשף טכנולוגיות ומפקדת זרוע היבשה | על פיתוח ויישום מבצעי של פגז כלנית | |
| 2012[86] | ||
| שמונה מהנדסים ממפא"ת (בראשות תא"ל ד"ר דני גולד, ראש יחידת המו"פ), רפאל (בראשות יוסי דרוקר, ראש מינהלת הגנה אווירית בחברה[87]), אלתא (כולל דוד אלטחן[88]), חיל האוויר וחברת mPrest (בראשות נתן ברק)[89] | פיתוח מערכת כיפת ברזל | |
| צוות של אגף המודיעין | "עבור פיתוח ויישום יכולות חדשות המהוות הישג טכנולוגי ומודיעיני יחידות מסוגן" | |
| צוות של משרד ראש הממשלה והתעשייה האווירית | "פיתוח כלים טכנולוגיים ומבצעיים לצורך ביצוע משימה קשה ומורכבת" | |
| 2013 | ||
| צוות של רפאל, חיל האוויר, אמ"ן ומפא"ת | "עבור פיתוח מערכת פורצת דרך וייחודית הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט של תפיסת ההפעלה" | |
| צוות של משרד ראש הממשלה | "על פיתוח כלים טכנולוגיים ומבצעיים לצורך ביצוע משימה קשה ומורכבת" | |
| 2014[90] | ||
| צוות של אגף המודיעין ומפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל | "על פיתוח ויישום טכנולוגיות מתקדמות ביותר המקנות יכולות חדשות יצירתיות ומהימנות. השימוש המבצעי ביכולות אלו מביא במישרין להישגים ערכיים מרחיקי לכת בתרומתם על ביטחון מדינת ישראל" | |
| צוות של רפאל, משרד הביטחון וצה"ל (כולל ד"ר סורל ק', ד"ר גיל יודלביץ, צבי מ', צביקה י' מחברת אלתא, תא"ל ברוך מצליח ראש מנת"ק, תא"ל (מיל) דידי בן יואש ממפא"ת, סא"ל ערן ש' - נציג רשות פיתוח טנק וסא"ל רון ש' - נציג אמל"ח זרוע היבשה) | מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" | |
| צוות של משרד ראש הממשלה | "על פיתוח כלים טכנולוגיים ומבצעיים לביצוע משימות שלא ניתן היה לעשותן בתנאים אחרים. פרויקט המהווה נדבך בעל חשיבות ממעלה ראשונה במערך המודיעיני ובכך תורם תרומה משמעותית לביטחון המדינה" | |
| 2015[2] | ||
| צוותים מזרוע היבשה (כולל אל"ם רמי מלאכי[91]), ממפא"ת ומאלביט מערכות | מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) | |
| צוות של חיל המודיעין | מיזם שכלל מחקרי תשתית מדעיים שהוגדרו "פורצי דרך, מקוריים וייחודיים" ואפשרו הישגים מודיעיניים מערכתיים ואסטרטגיים בעלי תרומה משמעותית ביותר לביטחון המדינה | |
| צוות של חברת רפאל ומשרד ראש הממשלה | "על פיתוח של כלים טכנולוגיים ומבצעיים שיושמו במבצע שהוגדר "מרשים ועולה על כל דמיון" | |
| צוות משולב של אגף המודיעין בצה"ל ומשרד ראש הממשלה | "על פיתוח טכנולוגי ויישומו במבצע שהוגדר "מבריק"" | |
| 2016[92] | ||
| צוות של משרד ראש הממשלה וחיל המודיעין | "עבור פרויקט המהווה הישג מבצעי וטכנולוגי יוצא דופן, המתבסס על רעיון מקורי וזיהוי הזדמנות מבצעית חריגה. פיתוח טכנולוגיות חדשניות מתאימות ויישומן במתאר מבצעי, מעניקים תרומה ייחודית ורבת ערך במיוחד, ליכולות המודיעיניות של מדינת ישראל." | |
| צוות של אגף המודיעין, חיל האוויר ורפאל | "על פיתוח מערכת המהווה מענה מבצעי ייחודי לאתגר מבצעי מרכזי של צה"ל. המערכת מיישמת פתרונות טכנולוגיים חדשניים ויצירתיים ביותר ומקנה לצה"ל מערכת מבצעית ראשונה מסוגה, המהווה פריצת דרך חשובה אולי אף בעולם כולו." | |
| 2017 | ||
| נציגי תעשיות ביטחוניות - התעשייה האווירית כקבלן ראשי, תעש מערכות ורפאל - עם מנהלת "חומה" במשרד הביטחון וחיל האוויר. בין מקבלי הפרס איילת שפירא מרפאל - סמנכ"לית בכירה וראש חטיבת מנו"ר (מנועים ורש"קים), א', ראש מנהלת הנעה בתעש מערכות ואל"ם ש' רמ"ח שכבה עליונה במנהלת חומה במפא"ת[93] | חץ 3 | |
| צוות של משרד ראש הממשלה ואגף המודיעין | "תעוזה מבצעית יוצאת דופן, ששולבה עם חדשנות טכנולוגית מרשימה"[94] | |
| 2018[95] | ||
| צוות של אגף המודיעין כולל מערך המבצעים המיוחדים ומפעל מלמ | לפרויקט שמספק מענה ראשון מסוגו נגד איום מרכזי על מדינת ישראל. הפרויקט, לפי משרד הביטחון, "מגלם בתוכו חדשנות טכנולוגית ותעוזה מבצעית יוצאת דופן ויש לו תרומה אסטרטגית משמעותית וייחודית לביטחון המדינה" | |
| צוות של אגף המודיעין כולל יחידה 3060, יחידת המודיעין של פיקוד המרכז, ויחידת מצפ"ן באגף התקשוב. | לפרויקט שהשפיע באופן דרמטי על המציאות הביטחונית, לרבות סיכול מאות פיגועים. במשרד הביטחון אמרו כי "הפרויקט מגלם בתוכו פיתוח תפיסה חדשנית החותרת להשגת עליונות מודיעינית ומיצוי הפוטנציאל המגולם בעידן הדיגיטלי, שילוביות ארגונית מרשימה והישגים טכנולוגיים ייחודיים בתחומי ה-Big data". | |
| מפא"ת בשיתוף זרוע היבשה (בראשות אל"ם יניב אביטן, ראש מחלקת תקיפה ואיסוף בחטיבה הטכנולוגית[96]) ועוצבת שועלי האש בצה"ל, אלביט מערכות, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ומשרד ראש הממשלה | פרויקט לגילוי מנהרות. "מדובר במערך שאין דומה לו בעולם ושהוביל למפנה במערכה לסיכול איום המנהרות. המערך מומש בשילוב גופים רבים, במיקוד טכנו-מבצעי הדוק ובדבקות מרשימה במטרה וכולל פריצות דרך טכנולוגיות במספר פרויקטים יצירתיים" | |
| 2019 | ||
| המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים | חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן[97][98] | |
| צוותים של אגף המודיעין, החטיבה הטכנולוגית ליבשה וחיל ההנדסה הקרבית | מבצע מגן צפוני: חשיפת ונטרול מנהרות טרור חוצות-גדר של חזבאללה[99][100] | |
| צוותים של חיל האוויר הישראלי, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, אלביט מערכות (תעש מערכות) ומשרד הביטחון | על פיתוח פצצת ברד קל ושימוש מבצעי מוצלח בה[100] | |
| צוות של שירות הביטחון הכללי | פיתוח ומבצוע יכולות פורצות דרך בתחומי ה-Data Science, לצורך איתור פעילויות עוינות ולסיכול פגיעה חמורה בביטחון המדינה.[101] | |
| 2020[102] | ||
| פרויקט של "המוסד", רפאל, חיל האוויר ויחידת האיסוף המרכזית באגף המודיעין | "מקנה לצה"ל יכולות ייחודיות, בוצעו פריצות דרך טכנולוגיות והופגנו חזון יוצא דופן, יצירתיות ונחישות". | |
| פרויקט נוסף של התעשייה האווירית, בשיתוף עם חיל האוויר, מפא"ת, רפאל ואלביט מערכות | "הפרויקט בוצע בתעוזה ונחישות גבוהים, התמודד עם פערי ידע טכנולוגיים חסרי תקדים ומאפשר קפיצת מדרגה ביכולות צה"ל" | |
| פרויקט של אגף המודיעין והשב"כ | "הפרויקט כולל פיתוחים חדשניים בתחומים מגוונים ותורם תרומה משמעותית לביטחון המדינה" | |
| א' מ"המוסד" על פעילות בתחום הסייבר[103] | פרס מפעל חיים "על תרומה ארוכת שנים לביטחון המדינה ועל יזום פתרונות טכנולוגיים רבים, תוך הפגנת כישרון יוצא דופן, יצירתיות, סקרנות ותעוזה" | |
| 2021[104] | ||
| פרויקט של מפא"ת, בשיתוף עם רפאל, התעשייה האווירית וחיל האוויר | "נועד לייצר הגנה קיברנטית מערכתית מפני איום התקיפה בסייבר, שהפך לאיום משמעותי ויום-יומי בשנים האחרונות" | |
| פרויקט של חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר באגף התקשוב בצה"ל בשיתוף עם מלמ"ב במשרד הביטחון, מערך הסייבר הלאומי, המוסד, שירות הביטחון הכללי ואגף המודיעין | "הפרויקט בוצע בתעוזה ונחישות גבוהים, התמודד עם פערי ידע טכנולוגיים חסרי תקדים ומאפשר קפיצת מדרגה ביכולות צה"ל" | |
| פרויקט של יחידה 81 באגף המודיעין בשיתוף חיל האוויר, מפא"ת, רפאל, תע"א והמוסד | "הושגה במסגרתו "יכולת מקצועית, ייחודית ומשמעותית של צה"ל. הקניית יכולת זו לצה"ל נבעה מפריצות דרך ופיתוחים ייחודיים וייעודיים תוך הפגנת תעוזה, חזון, נחישות ויצירתיות פרי עמלם ושילובם של הגורמים המעורבים" | |
| פרויקט של יחידה 8200 באגף המודיעין[105] | פיתוח נגישות מודיעינית ייחודית: "הקנה לצה"ל ולמערכת הביטחון "יכולת ייחודית פורצת דרך ויוצאת דופן, המעניקה לצה"ל תוספת יכולת משמעותית" | |
| 2022 | ||
| מפא"ת, יחידה 9900, התעשייה האווירית, אלביט מערכות | פרויקט לוויני אופק - אופק 11 ואופק 16 | |
| יחידה 8200, המוסד, השב"כ, מלמ"ב | פרויקט שמטרתו פיתוח יכולות מעצמתיות, פורצות דרך, בדרכים מגוונות וייחודיות | |
| המוסד, יחידת המו"פ במפא"ת, התעשיות הביטחוניות | פרויקט שמטרתו שמירה על היתרון האיכותי של מדינת ישראל אל מול איומים אסטרטגיים | |
| 2023 | ||
| חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר | מערכת מסווגת בפיתוח חטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר אשר בתהליך פיתוחה והפעלתה המבצעית השתתפו כלל זרועות צה"ל. ביניהם: אגף התקשוב, זרוע האוויר והחלל, אגף המודיעין וזרוע הים. מדובר במערכת הגנה ייחודית בסייבר שעושה שימוש פורץ דרך בטכנולוגיות המתקדמות בעולם על מנת להבטיח לצה"ל ביטחון וחופש פעולה במרחב הדיגיטלי למול איומי סייבר מתקדמים ומתפתחים | |
| שירות הביטחון הכללי בשיתוף יחידה 8200 | פיתוח והטמעה של מערכת טכנולוגית ייחודית המאפשרת עליונות מודיעינית וביטחונית בגזרות רבות. המערכת פורצת דרך ובעלת תרומה משמעותית לעשיית קהילת המודיעין למול אתגרי הביטחון | |
| המוסד, יחידה 8200 | מיזם בעל תרומה אסטרטגית משמעותית וייחודית לביטחון המדינה, המגלם בתוכו חדשנות טכנולוגית ותעוזה מבצעית פורצת דרך ויוצאת דופן | |
| מערך המבצעים המיוחדים, זרוע האוויר והחלל, זרוע הים, התעשייה האווירית וחברת רפאל | מיזם המהווה מענה טכנולוגי יוצא דופן במסגרתו הושגה יכולת מבצעית פורצת דרך התורמת באופן ישיר לשמירה על יתרונו האיכותי של צה"ל וביטחונה של מדינת ישראל. הפרויקט משלב כמה פיתוחים טכנולוגיים חדשניים וייחודיים שהתאפשרו אודות לחזון, לנחישות וליצירתיות של כל השותפים לפרויקט |
זוכים ופרויקטים נוספים ששמם פורסם:
|
|
|
גלריה
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מערכת ישראל היום, תחת סודיות: הוענק פרס ביטחון ישראל, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2014
- ^ 2.0 2.1 יובל אזולאי, פרס ביטחון ישראל יוענק למערכת של אלביט מערכות, באתר גלובס, 9 ביוני 2015
- ^ 3.0 3.1 פרס בטחון ישראל ליוצר ה"עוזי", חרות, 16 במאי 1958.
- ^ פרס ביטחון ישראל לממציא העוזי, דבר, 16 במאי 1958
- ^ 5.0 5.1 צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17, עמ' 30.
- ^ 'פרסי בטחון הוענקו למצטיינים בתכנון ובפיתוח התעשיה הצבאית, דבר, 29 במאי 1959
- ^ אורי דן, 8 עובדי ביטחון זכו בפרסים על פיתוח אמצעי לחימה וקשר, מעריב, 12 במאי 1960
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17, עמ' 47.
- ^ מר ולדימיר מילר - זאב מילוא, באתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב
- ^ הוענקו פרסי ביטחון ישראל, מעריב, 12 במאי 1961
- ^ סא"ל חיים סטרנין ז"ל, עמותת בוגרי 8200
- ^ פרסי ביטחון ל-4 אנשי מדע ו-2 קציני צה"ל, דבר, 17 ביוני 1962
- ^ צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 13, עמ' 70.
- ^ 14.0 14.1 עוזי טימור, פיתוח מרעומי קירבה ראשונים ברפא”ל, באתר "רפאל"
- ^ פרס ביטחון ישראל למפתחי "נשק חשוב", דבר, 5 במאי 1963
- ^ אורי דרומי, הלל בר-לב, חתן פרס ביטחון ישראל, 1927-2011, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
- ^ תעודות "פרס ביטחון ישראל" נמסרו לזוכים על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, דבר, 28 במאי 1965
- ^ 18.0 18.1 "רפאל שלנו" גיליון 23, אייר תשע"ג, עמוד 23. רשימת פרסי ביטחון ישראל שהוענקו לרפאל בשנים 1958-2012
- ^ המהנדס הלוי-איש התעשיה הצבאית, דבר, 1 ביוני 1965
- ^ ראש הממשלה העניק את פרסי ביטחון ישראל תשכ"ו, דבר, 15 במאי 1966
- ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמ' 246
- ^ חולקו פרסי ביטחון ישראל, דבר, 24 במאי 1967
- ^ חתני פרס הבטחון, דבר, 7 ביוני 1968
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17, עמ' 77.
- ^ מהשחק לנשר; רגרסיה טכנולוגית והצלחה צבאית האתר "מרקיע שחקים" היסטוריה תעופתית בישראל
- ^ ששה פרסי ביטחון ישראל יוענקו היום על ידי שר הביטחון, דבר, 6 ביוני 1968
- ^ מה לזה ולדקר? - שלמה אראל, הארץ 05/02/1998
- ^ מ. דיין: על חוקרי מערכת הביטחון להתמודד עם הרמה הטכנולוגית, עיתון דבר, 7 ביוני 1968
- ^ פרסי ביטחון ישראל הוענקו לצוותים מ-3 חילות, לצוות של 3 עובדים ולפרט אחד, דבר, 17 ביוני 1969
- ^ צה"ל בחילו - האנציקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 9, עמ' 98.
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 13, עמ' 72.
אלי לנדאו, פרס בטחון ישראל למפתחי המרכב של המרגמה 160 מ"מ, מעריב, 18 במאי 1969 - ^ 32.0 32.1 חולקו פרסי בטחון ישראל תש"ל, דבר, 1 ביולי 1970
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 13, עמ' 105.
- ^ ארבעה צוותים - 34 איש - זכו בפרס בטחון ישראל תשל"א, מעריב, 24 ביוני 1971
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17, עמ' 76.
- ^ הוענקו חמישה פרסי בטחון, דבר, 13 ביוני 1972
- ^ המשפחה, חיבור משמיים (עמ' 39), באתר מבט מל"מ, גיליון 70, ספטמבר 2014
- ^ משה אור=טס, האתגר שמעבר לאופק, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2015
- ^ אפרים תלמי, מה ומי במלחמות 25 השנים, הוצאת דבר
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל מחליף את "גשר הגלילים" המיתולוגי, באתר nrg, 16 ביוני 2010
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17, עמ' 142.
- ^ רעיון גדול, רק אין מי שיקנה אותו, הארץ 25/04/2000
- ^ ד"ר דוד הלמן, יעקב מגד וישראל זיירמן, לוחמה אלקטרונית בזירה הימית באמצעות התקנים מתכלים – “אבשלום” ו”אמנון”, באתר "רפאל"
- ^ חולקו פרסי בטחון ישראל, דבר, 21 ביוני 1974
- ^ דף הבית בטכניון
- ^ פרס בטחון ישראל חולק במישכן הנשיא, דבר, 2 ביוני 1976
- ^ ביטאון חיל האוויר, יוני 1994, עמ' 13
- ^ אהרון קליין, איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014, עמ' 8
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17, עמ' 21.
- ^ טובה צימוקי, חולקו פרסי בטחון ישראל, דבר, 16 ביוני 1980
- ^ דורון אידלמן מונה למשנה למנכ"ל אודיוקודס, באתר ynet, 25 ביולי 2001
- ^ דויד מושיוב, חתן פרס בטחון ישראל כפול שמונה, דבר, 24 ביוני 1980
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17, עמ' 121.
- ^ אלי שבילי, כיצד הארכנו את “האוזניים של המדינה” הרחק מעבר לגבולותינו, באתר "רפאל"
- ^ מרדכי נאור, לסקוב, הוצאת משרד הביטחון, 1988, עמ' 371
- ^ אורי דרומי, מאדריכלי הלוחמה האלקטרונית, באתר וואלה!, 6 בינואר 2009(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
- ^ פרויקט ת', אתר Israeldefense
- ^ משרד הביטחון חשף פרויקטים שמפתחיהם זכו בפרס ביטחון ישראל - הארץ 28/06/1995
- ^ 59.0 59.1 59.2 בוגרים מקבלי פרס ביטחון ישראל, באתר בהשקט ובבטחה
- ^ קורות חייו באוניברסיטת בר-אילן
- ^ 61.0 61.1 61.2 עמותת חיל החימוש
- ^ "יהלומנים זקוקים לטכנולוגיה כדי להגיב לשינויים בשוק", אתר israelidiamond.co.il,22 במרץ 2017
- ^ פרופיל, אתר businessweek.com
- ^ דוד סטביצקי(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021) באתר Incubit
- ^ TheMarker, מתי לשם מונה למנכ"ל אוטו-סנטר, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2007
- ^ ניסים קלו, פרוייקט 'בכירים מספרים' בחיל חימוש תא"ל (מיל') ירון לבנת, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה (החימוש), 16/01/2016
- ^ משה מוישה אילן - אתר יזכור, באתר יזכור - אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ תמיר אשל, פיתוח ישראלי: לא עוד משחק מלחמה, באתר גלובס, 29 ביולי 1997(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
- ^ ביטאון עמותת יד לשריון 11, מרץ 2001
- ^ רונן ברגמן, חשופים, מגזין 7 ימים, ידיעות אחרונות, 17.4.09
- ^ ידיעות אחרונות -המוסף לשבת 12/8/22 עמ' 16
- ^ יוסף קשת(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021) באתר המכון הטכנולוגי טיוטה בשיקגו
- ^ פרס ביטחון ישראל - עוזי עילם באתר משרד הביטחון
- ^ למצוא מחבל בערימת שחת, אתר ישראל דיפנס, 21 בנובמבר 2014
- ^ פרס ביטחון ישראל לשנת 2003 למפתחי ומנהלי מערכת נשק חץ, באתר התעשייה האווירית
- ^ טקס פרס ביטחון ישראל תשס"ד, באתר משרד הביטחון
- ^ פרס ביטחון ישראל לצוותים של 'המוסד' וחמ"ן, מבט מל"מ 43, דצמבר 2005, עמ' 28
- ^ טקס פרס ביטחון ישראל תשס"ו, באתר משרד הביטחון
- ^ על קירה רדינסקי באתר משרד החוץ
- ^ טקס פרס ביטחון ישראל התקיים הערב זו הפעם ה-50 במשכן נשיא המדינה בירושלים, באתר משרד הביטחון
- ^ טקס פרס ביטחון ישראל התשס"ח - באתר משרד הביטחון
- ^ זוכים בביטחון(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021) אתר צה"ל
- ^ יונתן קניספל, פרס ביטחון ישראל למערכת "מאמין בריבוע" שפיתחה זרוע היבשה(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021) 25.6.2009 באתר זרוע היבשה
- ^ פרס: יש לנו על מי לסמוך, באתר ערוץ 7, 31 באוגוסט 2010
- ^ יובל אזולאי, תעש מציגה: פגז טנק שחודר קירות - ומתפוצץ בתוך המבנה, באתר גלובס, 18 באפריל 2012
- ^ יואב זיתון, האשה הסודית: מי קיבלה את פרס הביטחון?, באתר ynet, 3 בספטמבר 2012
- ^ יובל אזולאי, מפתח "כיפת ברזל": "בניסוי הראשון לחצנו ושום דבר לא יצא מהמשגר; לא הפסקתי להאמין במערכת", באתר גלובס, 21 בנובמבר 2012
- ^ תעודת הפרס
- ^ מהנדסי mPrest בראשות נתן ברק - בין הזוכים בפרס ביטחון ישראל, באתר "אנשים ומחשבים", 25 ביוני 2012
- ^
אודי עציון ואיתמר אייכנר, מערכת אש, באתר "ידיעות אחרונות", 16 ביוני 2014 (הקישור אינו פעיל)(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
- ^ פרס ביטחון ישראל(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021), באתר אגף התקשוב
- ^ נועם אמיר, פרס ביטחון ישראל הוענק לפרויקטים מסווגים שהיוו פריצת דרך חשובה, באתר מעריב אונליין, 28 ביוני 2016
- ^ 06.07.17 15:25 י"ב בתמוז תשעז, כבוד למגזר: האל"מ הסרוג שזכה בפרס בטחון ישראל, באתר "סרוגים", 6 ביולי 2017
- ^ איתמר אייכנר, פרס ביטחון ישראל למפתחי "חץ 3": "הציבור לא יודע כמה הוא חייב לכם", באתר ynet, 26 ביוני 2017
- ^ יואב זיתון, פרס ביטחון ישראל לפרויקט גילוי המנהרות: "כמעט מדע בדיוני", באתר ynet, 26 ביוני 2018
- ^ אריאל זיגלר, יניב אביטן מנצח במלחמת החפירות, בעיתון מקור ראשון, 17 בספטמבר 2018
- ^ טל לב רם, צוות המוסד שפרץ לארכיון הגרעין באיראן יקבל את פרס ביטחון ישראל, באתר מעריב אונליין, 26 במאי 2019
- ^ איתמר אייכנר, הפריצה לארכיון הגרעין האיראני: פרס ביטחון ישראל - למוסד, באתר ynet, 26 במאי 2019
- ^ יואב לימור, פרס ביטחון ישראל יוענק לחושפי מנהרות חיזבאללה, באתר ישראל היום, 4 ביוני 2019.
- ^ 100.0 100.1
עמית מלמד, מערכת אתר צה"ל, פרס ביטחון ישראל למשמידי מנהרות הטרור של חיזבאללה, באתר צה"ל, 2 ביולי 2019.
- ^ לילך שובל, פרס ביטחון ישראל לפורצי ארכיון הגרעין באיראן, באתר ישראל היום, 2 ביולי 2019 19:00
- ^ אודי עציון, רפאל והתעשייה האווירית זכו בפרס ביטחון ישראל, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2020
- ^ איתמר אייכנר, גאון סייבר עולמי מהמוסד - יקבל את פרס ביטחון ישראל, באתר ynet, 17 ביולי 2020
- ^ לילך שובל, פרס ביטחון ישראל 2021: פריצות דרך בפיתוחי מודיעין וסייבר, באתר ישראל היום, 5 ביולי 2021
- ^ נאום מפקדת מרכז הסייבר של אמ"ן, באתר www.idf.il
- ^ צה"ל בחילו - האנצקלופדיה לצבא ולביטחון, כרך 17, עמ' 201.
- ^ רונן ברגמן, לא עוצרים באדום, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, 4 בנובמבר 2005
- ^ 108.00 108.01 108.02 108.03 108.04 108.05 108.06 108.07 108.08 108.09 108.10 108.11 108.12 108.13 108.14 108.15 108.16 108.17 108.18 108.19 108.20 108.21 108.22 108.23 108.24 108.25 108.26 108.27 108.28 108.29 108.30 108.31 108.32 108.33 108.34 108.35 108.36 108.37 108.38 108.39 108.40 108.41 108.42 108.43 108.44 108.45 108.46 108.47 108.48 108.49 108.50 108.51 108.52 108.53 108.54 108.55 מודעת כלות וחתני פרס ביטחון ישראל בנושא השינויים המוצעים במערכת המשפט, פברואר 2023. דרוש מקור עדיף.
- ^ אתר solaredge.com(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
- ^ גיא גרימלנד, התוכנה של ידעת תסייע למיקרוסופט במאבק בגוגל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2008
- ^ אלהרר ארמונד - יקיר העיר פתח תקווה (2013)
- ^ רן דגוני, וושינגטון, מה שרואים דרך גלילי נייר טואלט, באתר גלובס, 28 בינואר 2007
- ^ יוסי הטוני, ג'נסיס קיבלה מהמדען הראשי מענק בסך 3.5 מיליון שקלים, באתר "אנשים ומחשבים", 19 ביולי 2009
- ^ יגאל מוסקו, הכירו את הפרויקט החדש בתעשייה האווירית: "פרפר המוות", באתר מאקו, 13 במאי 2011
- ^ יעקב (ינקול-ג'אק) בר און, מבט מל"מ 49, יוני 2007, עמ' 31
- ^ מאיר אורבך, Alooma גייסה 11.2 מיליון דולר מסקויה ולייטספיד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2016
- ^ טקס חלוקת מלגות טכנולוגיה ע"ש דוד ברונשטיין, מבט מל"מ 51, פברואר 2008, עמ' 23
- ^ גיל גור אריה באתר חברת פורד
- ^ מכונית עם בטחון עצמי, מעריב, 7 בדצמבר 1987
- ^ ד"ר אבי גינזבורג, באתר הטכניון
- ^ קורות החיים של אורן גרבט באתר המכון למדיניות נגד טרור
- ^ אלירן רובין, הסטארט-אפ של חתני פרס ביטחון ישראל: Hailo גייסה 12.5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 5 ביוני 2018
- ^ רפאל קאהאן, EMC ישראל מקימה קבוצת פתרונות סייבר, באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2014
- ^ רואים מל"מ(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021), גיליון 20, תמוז תשע"ג, יוני 2013
- ^ 125.0 125.1 מאיר אורבך, חברת הסייבר Eureka גייסה 8 מיליון דולר מ-YL Ventures, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2022
- ^ לזכרו של נתן וקסלר, אתר IsraelDefense
- ^ יוסף זהבי באתר עיריית חולון
- ^ זוהר בלומנקרנץ, נחתם הסכם עבודה חדש באל על: מבטיח תוספת שכר לעובדים עקב הרחבת לוח הטיסות בקיץ, באתר TheMarker, 23 במאי 2004
- ^ פרופ' יעקב זיו המשנה לנשיא הטכניון, מעריב, 23 בינואר 1979
- ^ דרור מרום, שמואל יכין מונה ראש מפא"ת בפועל, באתר גלובס, 22 בינואר 2002
- ^ פרופיל באתר businessweek.com, על חלקו בפרויקט תקשורת אלחוטית
- ^ חיבור משמים, ביטאון מבט מל"מ, ספטמבר 2014(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
- ^ מיה אפשטיין, באלוט תקשורת מאשרים: נסגרה חקירת משרד הביטחון נגד החברה, באתר TheMarker
- ^ ראש החברה שדווח כי מוצריה נמצאו באירן: זוכה פרס ביטחון ישראל, באתר וואלה!, 25 בדצמבר 2011
- ^ הנצחה ע"ש אל"ם משה כרמי ז"ל, אתר עיריית גבעת שמואל
- ^ וקטופ תפתח מצלמות ממוזערות עבור אי. טי. טי - הארץ 02/02/1997
- ^ אושרי אלקסלסי, הסטארטאפ החדש של בכירי 8200 וזוכי פרס בטחון ישראל נחשף עם גיוס של 26 מיליון דולר, באתר Geektime, 30 במרץ 2022
- ^ קורות חיים פרופ' נינו לוי(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
- ^ יעל ברנובסקי, לראשונה: ישראלי זכה ב"פרס נובל למתמטיקה", באתר ynet, 19 באוגוסט 2010
- ^ יונתן לרנר באתר חברת קלארוטי
- ^ אבי בר-אלי, יוסי לנגוצקי: "אם לא הייתי שייגעצ גדול - הפרויקט הזה היה מת 10 פעמים", באתר TheMarker, 18 בינואר 2009
- ^ שני חוקרים פרטיים הורשעו במסירת מידע בניגוד לחוק הגנת הפרטיות - הארץ 25/10/1996
- ^ הגר רבט, חברת CURV גייסה 6.5 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2019
- ^ חיזוק לרב מלמד: פגישה - כן, שימוע - לא, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2009
- ^ מירב אנקורי, חלום כחול-לבן: מכונית בחמישית צריכת דלק, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2008(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
- ^ מהמעברה לפרס "ביטחון ישראל"(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021), אתר הקשר הרב דורי
- ^ יובל אזולאי, לסולאראדג' העתיד ברור כשמש: מכירות של 200 מיליון דולר ב-2012, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2010
- ^ [1]
- ^ קול המערכות, כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל, ינואר 2011
- ^ גלי וינרב, סטארט-אפ בשבוע: מקסילנט תשכך הכאב בהשתלות שיניים, באתר גלובס, 7 באפריל 2012
- ^ זאב שיף ואיתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראל, זמורה-ביתן-מודן, 1976
- ^ אושרי אלקסלסי, ראש המוסד לשעבר מוביל גיוס של 400 מיליון דולר לקלארוטי, באתר Geektime, 8 בדצמבר 2021
- ^ מאיר אורבך, JVP, סמסונג ובוש משקיעות ביוניספקטרל הישראלית, באתר כלכליסט, 5 באפריל 2016
- ^ אלכס דורון, און ליין, תוכנת יום הדין, באתר nrg, 4 ביולי 2004
- ^ אמיל פליטקין במרכז למורשת מודיעין
- ^ אלון תבור, קרן אינומד של ג'רוזלם גלובל ונצ'רס השקיעה 3.6 מיליון דולר בגלוקון, באתר TheMarker
- ^ טל זגרבה, זה היה כמו בסרטים: האונייה שוקעת, יוצאות בועות והחרטום יורד, במחנה, 11.6.10
- ^ רשימת סגל מרצים, המרכז לניהול וביטחון, המכללה האקדמית וינגייט
- ^ דן סלע, ישיבה בבור, בטאון חיל האוויר 100, דצמבר 1994
- ^ דן רוגל, לוחמת היבשה שלי, עמ' 93–96
- ^ זוהר רוזנברג, איך תתניעו את המכירות הראשונות לסטארטאפ שלכם?, באתר Geektime, 26 במאי 2021
- ^ שירון תציג מערכת גישה דו כיוונית לאינטרנט באמצעות לוויין - הארץ 08/11/1998
- ^ שרית ריינר פרומקס תמונה ל-Chief Technology Officer ב-Payoneer, באתר וואלה!, 15 במאי 2023
- ^ הארץ, כתבה על רכישת חברת תלתן, 9/1/1995
- ^ חנן גרינווד, מפקד ביחידת הניסויים של צה"ל: "אתה מרגיש טוב כשאתה פוגע במי שבא לחסל אותך", באתר ישראל היום, 7 בינואר 2021
- ^ אמיר בוחבוט, מנכ"ל חדש למשרד הביטחון, באתר nrg, 4 בספטמבר 2005
- ^ דף הבית של פרופ' נפתלי תשבי באתר האוניברסיטה העברית
- ^ אושרי אלקסלסי, ”עובדי ההייטק לא אשמים בכך שהשוק הזה פורח, וזה לא בא על חשבון אף אחד”, באתר Geektime, 23 ביולי 2021
- ^ אושרי אלקסלסי, זוכי פרס בטחון ישראל גייסו 22 מיליון דולר לסטארטאפ שלא מתעסק בסייבר, באתר Geektime, 27 באוקטובר 2022
- ^ יוסי הטוני, רס"ן אפרת שרם זריהן, ראשת תחום סייבר בממר"ם, הלכה לעולמה, באתר "אנשים ומחשבים", 3 בספטמבר 2023
37432754פרס ביטחון ישראל