חסידות דעש
חסידות דעש או חסידות דעעש, היא שושלת חסידית, הקרויה על שם העיר דז' שבה היא נוסדה. כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים של השושלת.
מייסד השושלת
ערך מורחב – רבי יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)
מייסד השושלת היה רבי יחזקאל פנט, (תקמ"ג-כ' בניסן תר"ה) מחבר הספר "מראה יחזקאל". רבי יחזקאל נולד בעיירה ביליץ בשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת תקמ"ג (1783). למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), בפראג אצל הרב יהודה לייב פישלס, הרב שמואל לאנדא והרב אלעזר פלקלס, ובקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין, רבה של לינסק ואביו של ר' נפתלי מרופשיץ. את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואצל ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו המובהק. בתקס"ז נתמנה לרבה של אוסטריק בגליציה, בתקע"ג מונה לרבה של טרצאל בהונגריה, ובתקפ"ג החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני קלוז'. נודע במאמר שכתב ובו הוא מתמודד עם טענות מתנגדים אודות ביטול תורה כביכול של האדמו"רים. הוא כותב רבותיו הם גאונים, בקיאים ומתמידים.
הדור השני
ממשיך דרכו היה בנו הצעיר רבי מנחם מנדל פנט, מחבר הספרים: "מעגלי צדק", "שערי צדק" ו"אבני צדק". בשנת תרכ"ב מונה לרב בעיירה דעעש, ועל שמה כונתה החסידות. רבו בתורת הנגלה היה החתם סופר, ובתורת החסידות היה תלמידו של רבי משה טייטלבוים מחבר הספר ישמח משה. נפטר בי"ג בתשרי תרמ"ה. אחיו הבכור היה רבי חיים בצלאל רב מפורסם בטאשנד מחבר ספר 'דרך יבחר', אח נוסף היה רבי יצחק משה מדעעש. חתנו היה רבי שבתי בן רבי משה, מחבר הספר "מבשר טוב"[1].
הדור השלישי
האדמו"ר השלישי היה בנו רבי משה מדעעש, בשנת ה'תרכ"א, בגיל 18, מונה לאב"ד אורישור כממלא מקום של אביו שעבר אז לעיר דעעש. לאחר נישואיו נבחר כאב"ד של העיירה נימוזשא ובשנת ה'תרמ"ה לאחר פטירת אביו נבחר למלא את מקומו כרב ואדמו"ר בדעעש ונשיא כולל אהבת ציון של זיבנברגן בארץ ישראל. אלפים קבלו את מרותו. היה תלמידם של רבי חיים מצאנז ובנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא, נפטר בכ"ד בכסלו ה'תרס"ג. רבי אברהם יהושע מנאסויד העיד עליו שהוא בעל רוח הקדש[2] רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא העיד עליו שהוא צדיק הדור[3]. נפטר בכ"ד בכסלו תרס"ג.
הדור הרביעי
האדמו"ר הרביעי היה בנו השני רבי יחזקאל פנט, מחבר הספר "כנסת יחזקאל", (ב' בטבת ה'תר"ל, נימיג'אה, רומניה - כ"ב בכסלו ה'תר"צ דעש, רומניה) רב מפורסם בדורו. היה חתן הרב שמואל פולק מווישווא. חתניו של רבי יחזקאל היו רבי יהושע גרינוולד רבה של אונגוור ושל חוסט ורבי יוסף משה מייזליש מאויוואר.
בנו הגדול של רבי משה, רבי יצחק יחיאל מיכל, מילא את מקום אביו בנשיאות קופת ארץ ישראל של כולל אהבת ציון זיבנברגן. בניו היו: רבי יחזקאל מנחם[4], רבי שמואל, חתן רבי ברוך הלברשטאם מקשאנוב.
צעיר הבנים היה רבי חיים מנחם מענדל, חתן רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב (חתן רבי משה משינאווא). כיהן כרב מקומי בביהמ"ד בדעעש, בתו, לאה אסתר הייתה נשואה לרבי משה יהושע הגר מויז'ניץ, בנו הבחור יחזקאל שרגא נספה בשואה.
הדור החמישי
בני האדמו"ר רבי יחזקאל כיהנו אחריו. החסידות כיום היא משושלתו של הבן האמצעי רבי יוסף.
רבי יעקב אלימלך מדעעש
האדמו"ר החמישי והאחרון לפני השואה היה רבי יעקב אלימלך פנט[5], מחבר הספר זכרון יעקב, חתנו של רבי יעקב שמשון קנר מטשכויב. התפרסם כגאון ודרשן[6], הוא סירב לעזוב את קהילתו, ונספה באושוויץ בי"ח בסיוון תש"ד.
רבי יוסף פנט מדעעש ושושלתו
אחרי השואה, כיהן רבי יוסף פנט כאדמו"ר המרכזי בשושלת. נולד בתרנ"ה. בשנת תר"ע נשא את בת הרב בעריש וינברג מקראקא מגזע פשעדבורז'- מהר"ם מאפטא-קשאנוב ומגדולי חסידי שינאווא. כיהן כרב בקהילת טעקנדארף, ולאחר מכן (החל מתרפ"ט) בקהילת אילאנדא, שם פתח ישיבה גדולה מפורסמת, שזכתה לשבח מפי גדולי הדור - רבי אליעזר פיש מביקסאד שהיה שולח את חסידיו לישיבה, ורבי מאיר שפירא שביקר בישיבה לפני שהקים את ישיבת חכמי לובלין ועל פיה תיקן כמה מהסדרים בישיבתו.
בשנת תש"ד ברח עם משפחתו לרומניה ולבוקרשט. אחרי המלחמה חזר לדעעש והחל לארגן את הקהילה מחדש. כשהחלו הרדיפות הקומוניסטיות ברח לווינה ומשם דרך גרמניה לפריז, כשהוא מתכנן לעבור לארץ ישראל (תוכנית אותה ביטל עם השמועה על הקמת המדינה). בשנת תש"ט היגר לארצות הברית. תחילה פתח בית מדרש בשכונת בראונסוויל שבברוקלין ואחר כך עבר לויליאמסבורג. נפטר בי' באב תשכ"ב. כל בניו שימשו כאדמו"רים.
בניו:
- הבחור משה (נהרג בשואה).
- רבי צבי מאיר (תרפ"ג - ב' בתמוז תשס"ג) מדעעש ויליאמסבורג ואחר כך בבני ברק. חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקינו רבי יצחק מיכל מדעעש[7].
- רבי יצחק יחיאל מיכל, האדמו"ר הנוכחי מדעעש בבני ברק, חתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים. תחת הנהגתו נמצאים גם בתי המדרש בקריה החרדית בבית שמש (בהנהגת בנו רבי אלימלך) ובמונסי (בהנהגת בנו רבי יחזקאל שרגא).
- רבי משה זאב, מכהן כאדמו"ר מדעעש בויליאמסבורג.
- רבי ישכר דוב בעריש, מכהן כאדמו"ר מדעעש במונרו.
- הרב יוסף.
- הרב יעקב אלימלך.
- רבי שמואל יהודה מדעעש, התגורר במונסי, בהמשך עבר למיאמי שבפלורידה, בנוסף לבית המדרש "מעגלי צדק דעעש" בבורו פארק. היה חתן רבי יחזקאל מנחם בן דודו זקנו רבי יצחק מיכל מדעעש. חתנו רבי יוסף חיים מושקוביץ היה האדמו"ר משאץ-ויליאמסבורג וחתנו רבי ישכר דב טויב הוא אב"ד זכרון נפתלי אריה ויליאמסבורג.
- רבי יוסף מנחם מענדל, חתן בן דודו (בן אחי אביו ובן אחות אמו) רבי יצחק יחיאל מיכל מדעעש בני ברק, ממלא את מקומו בבורו פארק.
- רבי אלימלך אלתר מדעעש בורו פארק. היה חתן רבי מאיר מלינסק.
- רבי יחיאל אשר זעליג, חתן רבי יואל בעער מראצפערט בברזיל, מכהן כאדמו"ר מקארלסבורג בקנדה.
- רבי יעקב מנדל, ממלא את מקומו בבורו פארק וכן קיבל את בית המדרש של אביו בשכונת גאולה בירושלים.
- רבי יחזקאל, מכהן כאדמו"ר מדעעש באנטוורפן.
- חתנו הרב משה ירחמיאל גרינפלד, אב"ד סמיהאלי.
- חתנו הרב אהרן צבי קליינמן, נפטר בחודש אדר תש"פ.
- רבי דוב בעריש מדעעש ירושלים. חתן רבי משה נתן נטע ('העטרת משה') ממאקאווא. שימש כרב בשכונת קריית אליעזר בחיפה כ-30 שנה. בשנת תשנ"ח עבר לשכונת רמות בירושלים וכיהן בה כאדמו"ר. נפטר בי"ב תמוז תשס"ח.
- הרב יוסף, חתן הרב משה הלברשטאם, ממלא את מקומו ברמות.
- הרב אפרים יחזקאל מדעעש, כיהן בשכונת רמת אהרן בבני ברק, נפטר בלונדון בכ"ו חשון תשע"ו.
- הרב מנחם מענדל, ראש כולל פאפא בירושלים, חתן הרב משה סופר רב קהילת פאפא בירושלים.
- הרב ישעיה אשר, חתן האדמו"ר מסלאנים.
- חתנו הרב יחזקאל גרינפלד, אב"ד נירדהאז בבני ברק
- חתנו הרב דוד צבי שנייבלג, רב קהילת ויזניץ בירושלים
- חתנו הרב יצחק ישעיה הגר, בן הרב ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ ורב קהילת ויז'ניץ באשדוד.
חתניו של רבי יוסף: רבי נפתלי הורוביץ מביסטריץ ואב"ד בודעשט בן הרב אברהם אביש הורוביץ מקראלי; רבי אלתר מאיר דוד הלברשטאם, דיין בסאטמר (בנו של רבי חיים מסאטמאר בן רבי שלום אליעזר), נהרג בשואה; רבי אלעזר מייזליש מאויהל, נשוי לבתו רייזל; רבי צבי הירש מייזליש מווייצען, נשוי לבריינדל[8] (שני האחרונים בני רבי דוד מייזליש מאויהל); רבי נחום צבי מביקסאד (זיווג שני של בריינדל); רבי צבי אביגדור פעקעטע; רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, נשוי להעסא; ורבי ישכר בעריש לויפער.
רבי משה פנט
בן נוסף של רבי יחזקאל היה רבי משה פנט מדעעש שאץ. נולד בשנת תרס"ו. היה חתנו של רבי משה לייב מושקוביץ משאץ צ'רנוביץ'. בשנת תרפ"ו מונה לרב בקהילת טעקנדארף ולאחר מכן עבר לקלויזנבורג כאדמו"ר לחסידי דעעש בעיר. אחר השואה הקים את חצרו בפלטבוש, עד פטירתו בה' באב תש"ל.
- בנו רבי נחום מאיר מילא מקומו בפלטבוש. בשנת תש"מ עבר לבורו פארק והקים בה בית מדרש "זיכרון משה" על שם אביו. נפטר בו' בשבט תשע"ח.
- בנו רבי חיים מענדל[9] מונה לממלא מקומו, ומכהן כאדמו"ר מדעעש בורו פארק.
ראו גם
- הרב אלימלך בינדיגר
קישורים חיצוניים
- שושלת דעעש] אשכול באתר אייוועלט.
הערות שוליים
- ^ לקריאה באתר hebrewbooks.
- ^ מתוך נחלת צבי קובץ ה' עמוד ק"כ. באתר אוצר החכמה
- ^ מתוך ספר בית צדיקים יעמוד- באבוב עמ' נ"ז באתר אוצר החכמה
- ^ חותנם של שני בניו של בן דודו רבי יוסף מדעעש.
- ^ בנו של רבי יחזקאל.
- ^ אוצרות הסופר עמ' רנה באתר HebrewBooks
- ^ ראו עוד על רבי צבי מאיר בפורום אידישע וועלט פארומס.
- ^ היא כתבה את הספר באנגלית A sun and a Shield שתורגם גם ליידיש בשם "א זון אין א פאנצער", שמתאר את ימי חייהם ונדודיהם בשואה.
- ^ חתן רבי יחיאל אשר זעליג מקרלסבורג בקנדה (בן אחי סבו רבי אלימלך אלתר מדעעש בורו פארק)
24349510חסידות דעש