רבי משה טייטלבוים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברך משה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ה"ברך משה" מסאטמר
רבי משה טייטלבוים
רבי משה טייטלבוים
רבי משה טייטלבוים
לידה 1 בנובמבר 1914
י"ב בחשוון ה'תרע"ה
סיגט, רומניה
פטירה 24 באפריל 2006 (בגיל 91)
כ"ו בניסן ה'תשס"ו
מקום קבורה קרית יואל, ניו יורק, ארצות הברית
בת זוג לאה מייער
פעסיל לאה טייטלבוים
אב רבי חיים צבי טייטלבוים
צאצאים

מאשתו הראשונה:
חנוך העניך, חיים צבי ואסתר טייטלבוים

מאשתו השנייה:
חיה מייזליש
רבי אהרן טייטלבוים
הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים
הרב שלום אליעזר טייטלבוים
שתי בנות נוספות
אדמו"ר מסאטמר ה־2
תשל"טכ"ו בניסן ה'תשס"ו

רבי משה טייטלבוים (ה"ברך משה", י"ב בחשוון ה'תרע"ה - כ"ו בניסן ה'תשס"ו) היה האדמו"ר מסאטמר משנת תשל"ט ועד לפטירתו. כמו כן כיהן בהונגריה כאב"ד סנטה (ביידיש זענטא). כן כיהן כנשיא התאחדות הרבנים.

ביוגרפיה

נעוריו

נולד בעיר סיגט אשר בהרי מרמרוש שברומניה, לרבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" (בן ה"קדושת יום טוב"), רבה ואדמו"רה של סיגט, ולאמו הרבנית ברכה סימה (בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בן רבי חיים מצאנז). נקרא משה על שמו של זקנו בעל ה"ישמח משה". מצד אמו היה צאצא לרבי שניאור זלמן מלאדי[1].

בהיותו בן 11 שנים נפטר עליו אביו, וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל בר מצווה נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו - אחי אביו - רבי יואל טייטלבוים שהיה אז רב העיר, ולימים נודע כאדמו"ר מסאטמר. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי שאול בראך רבה של קאשוי. לאחר תקופה[דרושה הבהרה] הוכתר לרבה של העיר סנטה שביוגוסלביה, ובשנת ת"ש עבר לגור בה.

נשא את לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מייער אב"ד קערעצקי, חתן בעל ה"קדושת יום טוב", ונולדו להם שלושה ילדים.

במלחמת העולם השנייה

בימי השואה בכ"ה באייר תש"ד נלכדו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובו ביום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם. הוא עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. קרוב לשנה הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים. כאשר כוחות ארצות הברית הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, ביקשו הגרמנים לחסל את שרידי יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים חיילים גרמנים, הפציצו גם אותה. רבים מהנוסעים נהרגו והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. המחנה שוחרר באייר תש"ה בידי הרוסים.

באייר תשע"ט התגלו כ-13 מיליון מסמכים ותמונות מתקופת השואה, שהיו סגורים בארכיון הנאצים בעיר באד ארולסן בגרמניה. בין התמונות נראה גם האדמו"ר בתקופת השואה, כשזקנו ופאותיו גזוזות, כפי שעשו הנאצים לכל יהודי המחנות.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה שב לסיגט עיר רבנות אבותיו, שם ניסה לארגן מחדש חיי-דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לרבנית פעסיל לאה טייטלבוים בתו של רבי אהרן טייטלבוים מוואלווא. כעבור חודשים ספורים אמרו לו שני קצינים רוסים "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" מדברים אלו הזדעזע רבי משה והחליט לעזוב את המקום ומסיגט שם פעמיו לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל שניצל אף הוא מהמלחמה. השניים נקשרו נפשית, ורבי יואל שיתף אותו במפעלי חייו הציבוריים. במשך שנים התגורר בוויליאמסבורג, שם הקים את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו. לאחר מכן התיישב בבורו פארק, גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

אדמורו"ת סאטמר

אחר פטירתו של רבי יואל בשנת תשל״ט, התמנה על ידי חסידי סאטמר למלא את מקום דודו כאדמו״ר מסאטמר, ועבר לוויליאמסבורג. בקיץ מקום מושבו היה בקרית יואל, בדירתו ברחוב אוהעל (השייכת היום לבנו הרב אהרן טייטלבוים). נחשב כמנהיג פסיבי בניגוד לדודו האדמו"ר הקודם רבי יואל שהיה קנאי יותר, וחלק מהחסידים שלא יכלו להסתגל לשינוי בהנהגה - מיאנו לקבלו כאדמו"ר. לקבוצה זו לא הייתה מנהיג מקובל על כל הקבוצה, וחלק מהם הסתובבו אצל דודתו, אלמנת רבי יואל, הרבנית אלטא פייגא טייטלבוים.

בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "העדה החרדית" בארץ ישראל, כנשיא של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה, כנשיא של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת מדינת ישראל וכנשיא של "התאחדות הרבנים" המאגד תחתיו מאות מרבני ארצות הברית וקנדה לחיזוק וביסוס היהדות בארצות המערב (נוסד על ידי דודו רבי יואל).

פיזר הרבה צדקה. בתקופת האדמורו"ת הקים את המוסד "שערי חמלה" בקרית יואל, המיועד למוגבלים עד גיל עשרים.

שנותיו האחרונות

בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו.

הלווייתו התקיימה בשכונת וויליאמסבורג בבית הכנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן בקרית יואל בבית הכנסת סאטמאר ברחוב גארפילד. בהלוויות השתתפו רבבות יהודים מרחבי ארצות הברית ונשמעו הספדים של בניו ורבני סאטמאר. נטמן בקרית יואל, באוהל שבו נטמן גם דודו רבי יואל.

לאחר פטירתו הוכתרו שני בניו, הרב אהרן והרב יקותיאל יהודה לאדמו"רים, לשניהם חצרות ענק.

בכ"ח בתמוז תש"ע נפטרה אשתו הרבנית פעסיל לאה ונטמנה באוהל הרבנים לבית סאטמאר, בקרית יואל.

צאצאיו

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


הקודם:
הרב יואל טייטלבוים
ויואל משה
אדמורי סאטמר הבא:
הרב אהרן טייטלבוים
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0