אשורים
 | |
| דגל האשורים | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-3.3 מיליון | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| עיראק, טורקיה, סוריה, איראן, לבנון | |
| שפות | |
|
ארמית ערבית טורקית, פרסית ושפות נוספות | |
| דת | |
| נצרות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| יהודים, שומרונים, ערבים |
האשורים (בסורית: ܐܬܘܪܝܐ, אָתוּרָיַא) הם קבוצה אתנית דוברת ארמית חדשה (הניב הצפון-המזרחי) בת הדת הנוצרית החיה באזור הסהר הפורה, בעיקר בצפון עיראק, אך גם בדרום-מזרח טורקיה, באזרבייג'ן האיראנית, בכורדיסטן האיראנית (למשל בסַנַנְדַג') ובמזרח סוריה, ובתפוצות שונות באירופה וארצות הברית. מבחינה דתית, הם משתייכים לכמה כנסיות שונות, בהן הכנסייה האשורית והכנסייה הכלדאית(אנ') הקתולית. המשותף לכולם הוא שימוש בסורית עתיקה כשפת התפילה.
היסטוריה
השם אשורים נובע מייחוסם לעם האשורי הקדום, אך לא כולם מקבלים ייחוס זה. חלקם מעדיפים להיקרא כלדאים או "כלדנים" (השם הלועזי לכשדים, על שם הכשדים שהקימו את האימפריה הנאו-בבלית, שנבוכדנצר השני הוא מלכה המפורסם ביותר), ואילו אחרים מעדיפים להיקרא ארמים (על שם שפתם, הארמית-החדשה) או סורים (על שם הכנסייה הסורית). חרף הבדלי השמות, הם רואים בעצמם קבוצה אתנית אחת, בשל ההיסטוריה והשפה המשותפת. בדומה לקופטים במצרים, ה"אשורים", ה"כשדים" ושאר דוברי הנאו-ארמית של ימינו הם צאצאים לתושבים הקדומים, במקרה זה שמיים, שחיו בסהר הפורה - בעיקר בארם נהריים ובשטחי הממלכות הארמיות מימי קדם, לפני הגעת הערבים ושלא התאסלמו. חסידי אשורים בנו כנסיות, תרגמו לסורית את התנ"ך, את כתבי אריסטו וקלאודיוס גלנוס. דרך האשורים עברו המדע, הפילוסופיה והרפואה היווניים לערבים.[1] בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לאחד זהות זו תחת השם "בית נהריין".[2] הבדלי השמות משקפים את ההבדלים אזוריים ובמידה רבה גם את השיוך הכנסייתי: הכלדאים קתולים, האשורים שייכים לכנסייה האשורית ואילו הסורים לכנסייה הסורית.
כמיעוט נוצרי, האשורים נרדפו בידי הטורקים הצעירים ששלטו באימפריה העות'מאנית בשנותיה האחרונות. גירוש האשורים מבתיהם החל בסוף 1914; במהלך 1915, "שנת החרב" ("שתו ד'סייפו"), נהרגו כ-300,000 אשורים. הקהילה האשורית הקטנה שנותרה בדרום-מזרח טורקיה יצאה משם החל משנות ה-70 עם התפתחות הקונפליקט בין הממשל הטורקי לכורדים באזור. כיום חיים באזור זה רק משפחות אשוריות מעטות.
האשורים נרדפו אף בעיראק ובאיראן. לאחרונה, עם נפילת המשטר של סדאם חוסיין בעיראק, גדל חוסר הביטחון של הקהילה האשורית בצפון עיראק, ורבים היגרו למערב. לקהילה האשורית יצוג קטן בפרלמנט העיראקי, בדמות התנועה הדמוקרטית האשורית.
האשורים בעולם
כיום חיים על פי ההערכות למעלה מ-3 מיליון אשורים ברחבי העולם. חלקם בארצות הברית (קהילה גדולה במיוחד, כ-80,000 נפש, חיה בשיקגו). כמו כן, גם באירופה ישנה קהילה גדולה של אשורים, בעיקר בשוודיה, גרמניה ורוסיה. בשוודיה קיימת קבוצת כדורגל של אשורים - Assyriska Föreningen - אשר שיחקה בעבר בליגה הראשונה של שוודיה (All Svenskan). בצרפת קיים ארגון גג לקהילה האשורית-כלדאית.
מספר האשורים לפי מדינות הוא כדלקמן:
- באזור מולדתם ההיסטורית
- עיראק - כ-800,000
- סוריה - כ-880,000
- לבנון- כ-100,000
- איראן - כ-75,000
- טורקיה - כ-15,000[3] -[4]25,000
- בתפוצה
- ארצות הברית - כ-100,000
- ירדן - כ-100,000
- שוודיה - כ-100,000
- גרמניה - כ-90,000
- רוסיה - כ-70,000
- קנדה - כ-38,000
- אוסטרליה - כ-27,000
- צרפת - כ-20,000
- בלגיה - כ-15,000
- הולנד - כ-20,000
- בריטניה - כ-5,000
- ארמניה - כ-3,500
- מצרים - כ-3,500
- גאורגיה - כ-3,300
- אוקראינה - כ-3,200
- ישראל - כ- 1,000[5]
- ניו זילנד - כ-1,200
ראו גם
לקריאה נוספת
- "Edward W.Odisho Political and Nationalist Aftermath of the Iraqi Elections january 21,2006 "Zinda Magazine
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ferguson, Kitty Pythagoras: His Lives and the Legacy of a Rational Universe Walker Publishing Company, New York, 2008, (page number not available – occurs toward end of Chapter 13, “The Wrap-up of Antiquity”). “It was in the Near and Middle East and North Africa that the old traditions of teaching and learning continued, and where Christian scholars were carefully preserving ancient texts and knowledge of the ancient Greek language.”
- ^ לקחים פוליטיים ולאומיים בעקבות הבחירות בעיראק Edward Odisho 2006
- ^ World Directory of Minorities and Indigenous Peoples - Turkey : Assyrians
- ^ Statement on Assyrians/Syriacs in Turkey/Iraq
- ^ פרשן מוצאם האתני של הנוצרים בארץ
21926374אשורים