מדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממלכת מדי
ממשל
משטר מלוכני
שפה נפוצה ארמית, פרסית עתיקה
עיר בירה אַחְמְתָא
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה יחוד מדינות ושבטים בידי מלך אחד
פירוק כיבוש בידי הממלכה האחמני (קודם לכן וסלית של מדי)
כיבוש בידי פרס וקבלת אוטונומיה 550 לפנה"ס
ישות קודמת אשור, מספר שבטים איראני וערי מדינה, אוררטו
ישות יורשת הממלכה האחמנית
מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס
ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי)

מָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית. מדי הייתה יריבה מרה של אשור ובמאה ה-7 לפנה"ס, כרתה ברית עם בבל ויחדיו עלה בידם להביס את אשור. היא שמרה על עצמאותה כ-100 שנה עד אשר נכבשה על ידי כורש הפרסי בשנת 550 לפנה"ס. היא לא נהפכה לפרובינציה אלא הייתה במעמד שווה לפרס באימפריה. לאחר כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול איבדה סופית את עצמאותה והתבוללה באימפריה.

היסטוריה

מדי, אבי האומה המקראי, היה בנו של יפת בן נח[1].

בשל חוסר שימוש בכתב מגיע רוב המידע על מדי מהעמים השכנים לה, דוגמת הבבלים, האשורים ובעיקר מההיסטוריון הרודוטוס.

מדי מוזכרת לראשונה במאה התשיעית לפני הספירה, בכתבי שלמנאסר השלישי שפלש אליה בשנת 835 לפני הספירה, ושל סרגון יורשו.[2] הם ניצלו את הפיצול בין היישובים המדיים שבכל אחד הייתה הנהגה עצמאית, דבר שהקל על שליטת האשורים במקום.[3] תחילת ממלכת מדי העצמאית היא בהכתרתו של מנהיג בשם דהיכו מאחד הכפרים של השבטים המדיים למלך. דהיכו שאף להשתחרר מעול הצבא האשורי, דבר שהצליח במלואו רק בשנת 620 לפני הספירה.[2] דהיכו החל באיחוד שבטים וערי מדי, בבניה של צבא וייסוד בירה מבוצרת - היא אַחְמְתָא. לאחר 53 שנות שילטון (על פי הרודוטוס) מת דהיכו ובנו פרוורתי מלך אחריו. פרוורתי המשיך להוביל את איחוד השבטים המדיים. הוא הכפיף את הפרסים והפרתים, והכניע מדינות אחרות באירן העתיקה, בעודו וסאל למלכי אשור. לאחר שלטון של עשרים ושתיים שנים (בערך 675-653 לפנה"ס), הוא נפל בקרב נגד האשורים אשר חזרו לבסס מחדש את שלטונם על המדיים. בעוד בעלי בריתו נוטשים את הקרב והוא נשאר להלחם עם צבאו נגד אשור. לאחר מותו של פרוורתי פלשו הסקיתים למדי ושלטו בה במשך תקופה של עשרים ושמונה שנים. בנו ויורשו של פראוורתי הווחשתרא, הרג את מנהיגי הסקיתים והכריז על עצמו כמלך מדי. בימיו הגיעה האימפריה לשיאה, לאחר שכרת ברית עם בבל שהובילה לניצחון על אשור וכיבוש נינווה בירתה. בנו אסטיאגס היה אחרון מלכי מדי העצמאיים. ממלכתו נכבשה בידי כורש הגדול. לאחר כיבוש זה מעמדה של מדי היה כמעט שווה לזה של פרס ולא הייתה פרובינציה עד נפילת הממלכה האחמנית.[4]

שמות המלכים בממלכת מדי:

שם משמעות תאריך (לפנה"ס)

דהיכו

מולדת 726-675
פרוורתי המגן השומר

675-652

הווחשתרא יורה (חץ) ליעד 625-585
אסטיאגס או אשתוויגא מי שמשליך רומח 585-550


הכורדים ומדי

הכורדים של היום רואים עצמם כממשיכי וכצאצאי אנשי מדי, שכן הם שוכנים באזור הגאוגרפי בו הייתה קיימת אימפריית מדי.[5][6][7][8]

לוח השנה הכורדי מונה את השנים מתחילת הממלכה המדית בשנת 678 לפנה"ס. באזור העיר סאקז נמצאו בשנת 1947 תכשיטים מתקופת מדי שהועברו למוזיאון בטהראן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36461823מדי