גאולה
ערך זה עוסק במושג דתי. אם התכוונתם לפירושים אחרים למושג, ראו גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד. במשמעות המקראית יש יחס קרבה בין הגואל למושא הגאולה. ביהדות מכונה תיקון העולם העתיד לבא בשם "גאולה", ויש חובה הלכתית להאמין בה ולצפות לה. חלק מעם ישראל רואים בתהליכי השנים האחרונות ובשיאם קום מדינת ישראל את "אתחלתא דגאולה".
הגאולה ביהדות
בתנ"ך ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שחרור קרקעות ובתים משעבוד לאדם אחר[1], שחרור מעבדות[2], הצלה מצרה[3], פדיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות[4], סיום אלמנוּת[5], הצלה ממוות[6], וכיוצא באלו.
אף כי המושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת עם ישראל וביאת המשיח, הן בתנ"ך, הן בתורה שבע"פ: תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי[7], הן במדרשי חז"ל, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר הזהר, וספר עץ חיים המיוחס לתלמידו של האר"י הקדוש.
הציפייה לגאולת עם ישראל והעולם היא אחת היסודות העיקריים ביהדות. מקומה המרכזי באה לידי ביטוי בהמון מקומות בתפילה, שהיא מצות עבודה שבלב, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: תפילת שמונה עשרה. כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 עיקרי האמונה היהודית לרמב"ם.
תפיסת הגאולה מקורה בידיעה הברורה כי הבורא יתברך, ה' א-להי ישראל, בעל היכולת הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו יגאל את העולם כולו מן הרע אשר בו, וישיבו אל הטוב המוחלט שהיא מלכות ה' בעולם. דבר זה יקרה דרך העם אשר בחר, הוא עם ישראל, בהנהגת המשיח שמזרע דוד המלך. בכך יתוקן העולם מחולאיו הרעים הרוחניים והגשמיים, יתכפר חטא אדם הראשון באכילת עץ הדעת, ויושלם העולם במתכונתו החומרית הנוכחית ויחל את עילויו הנצחי לעולם הבא[8].
בנוסף לכך, בתורה נתנו מצוות מיוחדות שיהיה ניתן לקיימן רק בזמן הגאולה -ומכיוון שעל פי היהדות לא ניתן לומר על מצוות כי ניתן לקיים אותן רק באופן פולקלורי- מכאן ראיה נוספת שהגאולה תהיה תקופה העתידה להתרחש באופן ריאלי דווקא.
בספרי הנביאים ניתן מקום מיוחד לתקווה לגאולה - הגלות היא עונש שבא על עם ישראל בשל חטאיו, ובעתיד תבוא הגאולה מידי א-לוהים, אך אין ידוע מתי תבוא[9].
"המקור העיקרי לתקוות הגאולה היא האופטימיות ההיסטורית שבאמונת הייחוד, שיוצריה האמינו בכל להט אישיותם כי העולם נוהג לפי רצונו של הא-ל הטוב והמיטיב. בשעת הגאולה יתגשמו הייעודים הפנימיים החבויים בהיסטוריה, ובכך תגיע הבריאה לכלל שלימות ושכלול. ברם, לפי דברי הנביאים, זמן קיומם והגשמתם של ייעודים אלה אינו קבוע מראש, שכן הוא תלוי במידה מכרעת בשיתוף מצד האדם"[10].
זרמים מסוימים בציונות, ובעיקר בציונות הדתית רואים בתקומה הממלכתית-מדינית בארץ ישראל שלב עיקרי בגאולת עם ישראל. הרציונל העומד מאחרי תפיסה זו הוא בין היתר ההבנה כי פשט המילה גאולה מורה על שחרור מהגלות[11]. בזרמים אלה, אין רואים את תקומת מדינת ישראל כתכלית הגאולה, אלא כתחילת התהליך, אשר שלבים רבים עתידיים עוד להתרחש בו[12]. הציבור החרדי, חלוק על תפיסה זו, משום שלתפיסתם, תהליך זה אמור להיות על ידי המלך המשיח.
גאולה רוחנית: בזרמים ביהדות הרפורמית וכן בדתות אחרת, התפתח רעיון הגאולה למישור הרוחני, שחרור האדם מהבלי העולם הזה ועולם החומר והיצר ומעלתו לספירות שמימיות. הגאולה הרוחנית היא גם ההתפתחות של רעיון הגאולה מהלאומי אל המישור הקהילתי והפרטי - במקביל לתהליכים דומים בתחומי מחשבה ותרבות אחרים.
גאולה בדתות אחרות
דת זרתוסטרה (אמגושיות), שהיא דת איראנית, מבטיחה שהגאולה תבוא לאחר היאבקות מכרעת בין האור (האמת) ובין החושך (הכזב).
לפי הדתות ההודיות גאולת האדם מגיעה על ידי ניתוק מהשיעבוד לחומר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ביאור על המאמר "הגלות והגאולה" של הרב יהודה אשלג, בעל הסולם
- "כוכב הגאולה", מאת פרנץ רוזנצווייג. תרגם מגרמנית וצירף הערות יהושע עמיר, הקדים מבוא והוסיף ביאורים משה שוורץ, מוסד ביאליק 1993.
- חשיבה ומודעות בעידן הגאולה מתוך השבועון "הגאולה מעניין ועכשווי"
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- על הגאולה במקרא באתר 'גשר'
- גאולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ח
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ז
- ^ מגילת רות, פרק ג'
- ^ ספר הושע, פרק י"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א עמוד א'
- ^ הרמח"ל בספר דרך ה', ודעת תבונות.
- ^ ספר ישעיה, פרק ס"ג, פסוק ד' וראו פרשנות התלמוד בבלי, סנהדרין דף צט' עמוד א; וכן מדרש תהלים מזמור ט'; ומדרש שני כתובים באוצר מדרשים (אייזנשטיין).
- ^ בנימין אופנהיימר, דימויי הגאולה במקורות בית ראשון ושני, מתוך: כתב עת 'האומה', גיליון מס' 33, טבת תשל"ב, עמ' 303-299, באתר "מקראנט"
- ^ מהר"ל מפראג, נצח ישראל, פרק א
- ^ הדבר מובע בתפילה לשלום המדינה: ”אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגואֲלו, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׂית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ“.
- ^ דוד ג. פלוסר, רעיון הגאולה בנצרות, האנציקלופדיה העברית עשירי, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשכ"ב, עמ' 193
