רבי יהושע דסכנין
| מקום קבורה | סכנין |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור רביעי לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי לוי |
רבי יהושע דסכנין היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. חי ופעל במאה הרביעית לספירה.
מקום מגוריו היה בכפר סכנין בגליל התחתון, שם גם מזוהה מקום קברו וקבר אשתו בסמוך לקברו של רבי שמעון דסכנין. במשך הדורות שימש הקבר מקום עלייה לרגל. עולה רגל אלמוני תיאר קבר זה במאה ה-14: "ומשם הלכנו לכפר סכנין, שם רב יהושע דכפר סכנין, בארון של אבן וכיסוי של אבן נאה עליו, כלי נאה מאד, ושני צדיקים אצלו בארונות... והם בתוך בית אחד".[1] בפי הערבים הוא כונה "א-נבי א-סאדיק" (בערבית: "النبي الصادق", תעתיק מדויק: "אלנבי אלצאדק") ונראה שקברו היה מקודש גם להם.[2]
מאמרותיו
רבי יהושע דסכנין היה תלמידו של רבי לוי ומחכמי האגדה הבולטים בארץ ישראל. בתלמוד הירושלמי ובמדרשים מובאים דברי אגדה רבים שמסר רבי יהושע בשם רבו, רבי לוי. בתלמוד הבבלי הוא מוזכר פעם אחת בלבד.[3]
- ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: גדול השלום שכל הברכות והתפילות חותמין בשלום (דרך ארץ זוטא).
- ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים (בראשית רבה).
- ר' יוסי ממילחייא ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמרו: תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא, היו יודעים לדרוש את התורה בארבעים ותשע פנים טמא, וארבעים ותשע פנים טהור... ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין, על ידי שהיה בהן דלטורין (=רכלנים, מספרי לשון הרע)... אבל דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היו בהן דלטורין יוצאין למלחמה ונוצחין (מדרש תנחומא).
לקריאה נוספת
- מנחם מיכלסון, יהודה סלומון ומשה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמוד 115: "רבי שמעון ורבי יהושע דסכנין"
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי יהושע דסכנין", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 650, באתר היברובוקס
- רבי יהושע דסיכנין, באתר אהלי צדיקים
הערות שוליים
- ^ נורית ליסובסקי, יישום גישה מעין ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל
- ^ רבקה שפק ליסק, סכנין הייתה יישוב יהודי עד המאה ה-7 לספירה
- ^ בבא בתרא עה, ב
29632836רבי יהושע דסכנין