קרב מארון א-ראס

קרב מארון א-ראס

מלחמה: מלחמת לבנון השנייה
תאריכים	19 ביולי 2006 – 22 ביולי 2006 (4 ימים)
קרב לפני	חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון
קרב אחרי	קרב בינת ג'בייל
מקום	מארון א-ראס, דרום לבנון
תוצאה	ניצחון ישראל, כיבוש הכפר.
הצדדים הלוחמים מפקדים מפקד עוצבת הגליל, תא"ל גל הירש, מפקד חטיבה 300, אל"ם חן לבני, מפקד גדוד הסיור של הצנחנים (שרף), סא"ל נמרוד אלוני, מפקד יחידת אגוז, סא"ל מרדכי כהנא, מפקד סיירת צנחנים, רס"ן עמית לידור, מפקד גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית, סא"ל אמיר אולו לא ידוע כוחות גדוד הסיור של הצנחנים (שרף) וסיירת צנחנים, יחידת אגוז, גדוד השריון 82, גדוד הנדסה קרבית 601 פעילי חזבאללה, מחולקים לחוליות קטנות אבדות 8 הרוגים 26–30 מחבלים

הקרב במארון א־ראס היה הקרב הקרקעי הראשון במלחמת לבנון השנייה. הקרב התנהל בשבוע השני של מלחמת לבנון השנייה, לקראת סוף חודש יולי 2006, בין כוחות סיירת הצנחנים, שריון, ויחידת אגוז ובין יחידה מיוחדת של ארגון החזבאללה בכפר מארון א-ראס המונה עשרות רבות של לוחמים.

רקע

הכפר מארון א-ראס נמצא בדרום לבנון בסמוך לגבול ישראל-לבנון, מצפון למושב אביבים. הכפר היה למעוז מובהק של ארגון חזבאללה, הן בשל העובדה שהוא ממוקם על אחד ההרים הגבוהים בלבנון מדרום לנהר הליטני (גובהו כ-900 מטרים), והן בשל הקרבה לבינת ג'בייל, עיר בת 30,000 תושבים (ערב מלחמת לבנון השנייה) שהייתה מהמקומות החשובים לחזבאללה בדרום לבנון, ובה היה מוצב פיקוד הדרום של חזבאללה.

ב-12 ביולי 2006, בעקבות חטיפתם של שני חיילי מילואים והריגתם של 10 חיילי צה"ל נוספים על ידי ארגון החזבאללה, החליטה ממשלת ישראל לצאת למבצע צבאי נרחב בלבנון, מבצע שהתפתח בהמשך לכדי מלחמת לבנון השנייה. תחילת המלחמה התאפיינה בתקיפות רבות על ידי חיל האוויר הישראלי, תוך הימנעות מפעולה קרקעית נרחבת בלבנון, יחד עם הפעלת צוותים קטנים של יחידות מיוחדות במרחקים קטנים מהגבול. ביום שלישי, 18 ביולי, נשלח צוות מיחידת מגלן למשימת תצפית על רכס בשם רכס שקד, הממוקם מזרחית למארון א-ראס. במהלך הלילה גילה הצוות בקרבת מקום "שמורת טבע" של חזבאללה, כינוי למוצב מבוצר שהוטמע באזור מיוער. במהלך יום רביעי, 19 ביולי, קיבל הצוות אישור לסרוק את המוצב. לאחר הסריקה נתקל כוח מגלן בחוליית חזבאללה, ובמהלך הקרב שהתפתח נפצעו 9 חיילים ונהרגו 2. בתגובה לקרב הוחלט בצה"ל על תקיפת מארון א-ראס ובינת ג'בייל. המשימה הוטלה על גדס"ר צנחנים, בפיקוד נמרוד אלוני.

הקרב

פלס"ר צנחנים

הפעולה נועדה להתחיל בלילה שבין 19 ל-20 ביולי. פלוגת הסיור של חטיבת הצנחנים, בליווי שני טנקים מגדוד 82 של חטיבה 7 הייתה אמורה לחצות את הגבול ולתקוף את הכפר. בעקבותיה אמור היה לחצות כוח נוסף של פלוגת ההנדסה של חטיבת הצנחנים. ואולם, כתוצאה מעיכובים בפריצת מעבר בגדר הגבול, נאלצה פלוגת הסיור להתחיל לנוע לבדה לעבר הכפר ללא ליווי. עד שעות הבוקר הצליחו לוחמי הפלס"ר להשתלט על עמדות בכפר, וכוח בפיקודו של מפקד הפלס"ר רב-סרן עמית לידור התמקם בנקודת שיא הגובה של הכפר.

בשעות הבוקר של 20 ביולי חצה צמד הטנקים את הגבול. הטנקים הגיעו לפאתי הכפר ואז נקלעו למארב נ"ט. הטנקיסטים ספגו שלושה נפגעים ופונו לאחור על ידי כוח הצנחנים. לאחר הפגיעה בטנקים ביקש מפקד הפלס"ר לשלוח צוות נוסף לבית סמוך לשיא הגובה על-מנת לתגבר את מערך האבטחה בגזרתו. צוות הפלס"ר, שמנה שישה לוחמים ומפקד, נכנס לבית כדי לתגבר את האבטחה במרחב שיא הגובה. הסתבר כי בבית שנתפס חלונות רבים, והכוח חשוף לאש האויב. מפקד הצוות, סגן אליעזר קהן, החליט לעבור אל בית אחר, קרוב, אולם עם יציאתו מן הבית נפתחה עליו אש מאסיבית שכללה טילי נ"ט מכמה מקורות סביב הבית בו שהה. הבית שבו נותרו חמשת לוחמי הצוות נפגע מנ"ט והחל לעלות באש. מפקד הצוות והלוחם שאיתו רצו אל חלקו הדרומי של הבית הנשרף כדי לחבור ללוחמים הלכודים, אך נורתה לעברם שוב אש כבדה. לוחם חזבאללה הגיח וזרק רימון יד על הצמד ממרחק של שני מטרים, אך מפקד הצוות תפס את הרימון וזרק אותו חזרה אל לוחם החזבאללה, שנהרג. מפקד הצוות והלוחם לא הצליחו לשוב אל הבית שבו היו נצורים הלוחמים ולכן חברו לבית שבו התמקם מפקד הפלס"ר. הכוח שהיה עם מפקד הפלס"ר לא ירה לעבר הבית שעלה באש מחשש לפגוע במפקד הצוות ובחייל שעמו, אך עם כניסתם לבית הוסר חשש זה והכוח של מפקד הפלס"ר פתח באש יעילה על עשרות לוחמי חזבאללה שמסביב, ופגע בעשרות מהם.

לאחר כ-5 שעות, בחיפוי מן הבית של מפקד הפלס"ר, ממסוקי קרב וארטילריה, חברו חמשת הלוחמים שהיו בבית הבוער אל הבית של מפקד הפלס"ר. במהלך תנועתם אסף אחד הלוחמים מכשיר קשר מגופת לוחם חזבאללה שנהרג בראשית הקרב. האזנה לרשת הקשר של החזבאללה איפשרה איתור חוליות רבות של חזבאללה וביצוע ירי צלפים אל עשרות המחבלים שנלחמו בכפר. זעקות האויב ברשת הקשר הלכו וגברו. בשעות הערב נשמעה בקשר פקודת נסיגה כללית לחיילי החזבאללה מהכפר. הכפר נכבש ללא נפגעים לכוחות הצנחנים.

ניתוח מודיעיני בעקבות הקרב העלה כי לוחמי סיירת צנחנים, בסיוע מסוקי קרב וארטילריה, הרגו 26 מחבלי חזבאללה בקרב מרון א-ראס, בהם מפקד בכיר בדרגה המקבילה לסגן-אלוף. אף לוחם של סיירת צנחנים לא נפגע. על חלקה בקרב זכתה סיירת צנחנים בצל"ש יחידתי. בנוסף לעיטור היחידתי, הוענק עיטור העוז ללוחם היחידה, סמל ראשון יוני (בנימין) אסרף, וצל"ש אלוף למפקד צוות ביחידה.

יחידת אגוז

עקב חוסר מידע, בלבול וחשש בפיקוד החטיבה המרחבית, באוגדה ובפיקוד הצפון הוזעקה יחידת אגוז כדי "לסייע לסיירת הצנחנים ולהכריע את הקרב". בשעות הצהריים, לאחר שהצנחנים כבר היו בשליטה בכפר, איגף כוח אגוז את הכפר מכיוון מזרח והגיע אל חלקו הצפוני במטרה להעניק סיוע לכוחות הצנחנים. במהלך ההתקדמות נתקל הכוח ברכב נמלט ובו לוחמי חזבאללה. הכוח פתח באש על הרכב אולם הירי חשף את הכוח, וכעבור מספר דקות, כאשר נערך לטיהור בית סמוך, נורו על הכוח טילי סאגר מבינת ג'בייל ושלושה לוחמים נהרגו: מפקד הפלגה, רב-סרן בנג'י הילמן, הקשר שלו, סמל ראשון לירן סעדיה ונגביסט החוד, סמל ראשון רפנאל מוסקל. אריאל ג'ינו מפקד צוות באגוז נפגע גם הוא בעת פינוי הפצועים אריאל לחם באומץ לב וגם אחרי שנפצע בלסתו עדיין המשיך לפקד על הצוות שלו בתנועות ידיים. לוחמים נוספים נפצעו, ופינויים היה מורכב.

במהלך הפינוי נעלם סמל ראשון יהונתן ולסיוק שהיה בין המחלצים. במהלך החיפושים אחר ולסיוק נורו באוויר פצצות תאורה על ידי מחבלי חזבאללה, דבר שהקשה על חשאיות החיפוש. לאחר לילה של חיפושים ללא תוצאות החליט מפקד היחידה דאז, סגן-אלוף מרדכי כהנא להיעזר ביחידה לאיתור נעדרים הצה"לית. ממצאי היחידה לאיתור נעדרים הצביעו על כך שישנה גופת חייל הקבורה מתחת להריסות חומה. במהלך הלילה השני לחיפושים הגיע הכוח שהיה אחראי על חיפוש החייל הנעדר, בפיקוד סגן א', למקום בו איתרה יחידת אית"ן את גופת החייל. הכוח חילץ את גופת החייל מן ההריסות ווידא כי אכן מדובר בולסיוק. לאחר תחקירים שנערכו אודות היעדרותו של יונתן נמצא כי לאחר הפגיעה הראשונית בכוח על ידי טילי הנ"ט הגיע החייל יונתן למקום האירוע וחש לחלץ את הפצועים ואת גופות ההרוגים. תוך כדי הפעולה נפגעה חומה מטיל נ"ט שני שנורה על ידי חזבאללה, ויונתן נקבר תחתיה.

בעת כיבוש הכפר נכנס כוח מפלגה ב' של יחידת אגוז לאחד הבתים, וקלע החוד נדב באלוה נכנס ראשון לבית. במהלך הכניסה לבית נתקל נדב בלוחם חזבאללה שהיה מצויד במשקפת, שתצפת על שאר כוחות היחידה בכפר והכווין את אש הנ"ט וירי תלול מסלול נוסף מבינת ג'בייל אל כוחות צה"ל. המחבל ירה על נדב וגרם לו לפצעים אנושים מהם נפטר לאחר מספר דקות. כוח של גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית הוזעק למקום וסייע בחילוץ הנפגעים.

לאחר הקרב

יוני אסרף, לוחם מפלס"ר צנחנים, זכה על חלקו בקרב בעיטור העוז, בנוסף לסגן אליעזר קהן מסיירת צנחנים שזכה בצל"ש אלוף. הפלס"ר (סיירת צנחנים) זכתה בצל"ש יחידתי והייתה לאחת משלוש היחידות הבודדות במלחמת לבנון השנייה שזכו בצל"ש שלא על מעשה חילוץ נפגעים (יחד עם גדוד חרב ויחידת מגלן). מבחינת יחידת אגוז היה זה הקרב הקשה ביותר בתולדות היחידה, קרב שבו נהרגו חמישה מלוחמי היחידה ונפצעו עוד אחדים. על חלקם בקרב של לוחמי אגוז קיבל מפקד צוות ביחידה אריאל ג'ינו צל"ש הרמטכ"ל ולוחם נוסף בצל"ש אלוף פיקוד הצפון.

אחרי הקרב הגיע לכפר כוח של חיל ההנדסה הקרבית מגדוד 601, במטרה לטהר את הכפר סופית ולהבטיח שלא יהווה איום נוסף על כוחות צה"ל. כוח ההנדסה השתמש בצפע שריון (רקטה שאליה מחוברים מטענים רבי עוצמה, שנועדה במקור לפריצת שדות מוקשים) כדי להחריב את הקסבה של מארון א-ראס.

הקרב סימל את המחיר הקשה של פעולה קרקעית שניסו למנוע במהלך כל המלחמה, אך עם זאת גם מסמן את תחילת הפעולה הקרקעית הנקודתית של צה"ל והתחלת כיבוש כפרי "הקליפה" (כפרים הממוקמים במרחק של קילומטרים בודדים בגבול ישראל-לבנון ובהם היו ממוקמים מוצבים רבים של ארגון חזבאללה) של דרום לבנון.

לקריאה נוספת

• עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
• עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
• גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2009, מסת"ב 9789654828109
• אלישיב שמשי, "עוד ניצחון כזה... על רוח לחימה במלחמת לבנון השנייה", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2013.

קישורים חיצוניים

• יואב לימור ואלון בן–דוד, מקום שני: סיירת צנחנים, באתר ynet, 29 בינואר 2008
• אמיר בוחבוט, מפקד הסיירת מספר: כך זכינו בצל"ש, באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2007
• עמירם ברקת ועמוס הראל, הפעולה הקרקעית החלה לאחר שצה"ל כבש כפר מבלי שהתכוון לכך, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2006
• אמיר בוחבוט, "לא עוזבים - עד חילוץ החברים", באתר nrg‏, 23 ביולי 2006
• עידן קרפל, יומן משהטח, אתר "ישראל דיפנס", ‏ 16.04.2013.
• עשור למלחמת לבנון השנייה: חוזרים למארון א-ראס, בערוץ היוטיוב של רשות השידור, 2016
• עמיר רפפורט, הלילה בו נשלפו הסכינים, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2007

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39726070קרב מארון א-ראס