אקדח
אקדח הוא כלי ירייה עם קנה קצר באופן יחסי, הניתן להפעלה ביד אחת. האקדחים הנפוצים ביותר הם חצי-אוטומטיים, אך ישנם גם אחרים בשוק, כגון אקדח תופי.
השוואה לנשק אישי אחר
האקדח קטן יותר מכלי ירייה אישיים אחרים, כגון רובה סער ותת-מקלע והמשתמש בו אוחז בו בנקודה אחת בלבד (בניגוד למשל לחמש נקודות האחיזה של רובי הסער - ידית אחיזה, מחסנית, אחז הקנה, שקע הכתף של הקת ומשטח הלחי של הקת). מכאן נובעים יתרונותיו וחסרונותיו של האקדח על כלי ירי אישיים אחרים: קשה יותר לייצב אותו בעת הירי ולכן הטווח היעיל שלו קצר יותר (עשרות מטרים במקום מאות מטרים), אך קל יותר לשאת אותו וקל יותר להחביא אותו בבגדי האדם שנושא אותו. באימוני הירי באקדח, ניתנת תשומת לב למהירות השליפה וירי הכדור הראשון. בטווח קצר מאוד ניתן לירות באקדח ללא שימוש בכוונות.
בדומה לרובי הסער ובניגוד לתתי-המקלע, מנגנון הפעולה של האקדח הוא מכנס סגור. הדבר מתבטא בקצב אש נמוך יותר מזה של תת-המקלע אך בבטיחות גבוהה כמו של רובה הסער. קצב אש של תת-מקלע אינו דרוש לאקדח משום שכמות התחמושת שלו מוגבלת.
הבדל נוסף בין מרבית כלי הירי האחרים לבין האקדח הוא שהפטיש המכה בנוקר הוא חיצוני וחשוף ברבים מהאקדחים.
היסטוריה
מקורו של האקדח במאה ה-16, אז היה עם בריח גלגל.
עם הופעת בריח הצור (flintlock) הופיעו אקדחי בריח צור, שזכו לפופולריות רבה בתקופתם ודחקו את החרב כנשק העיקרי לדו-קרב. הצורך ליותר מירייה אחת גרם להמצאת מספר אקדחים "מוזרים" בהם יש מספר קנים או שלקנה מחובר כידון רובה או להב גרזן.
במהלך המאה ה-19, עם הופעת מערכת הפטיש והנוקר המודרנית, החלה זו להחליף בהדרגה את בריח הצור. בתחילה הופיעו האקדחים התופיים, להם תוף שהכיל לרוב חמישה-שישה כדורים. בעת דריכת הפטיש לאחור, מסתובב התוף ומביא את הכדור הסמוך אל מול הצינור המוביל לקנה, מוכן לירי. עם הזמן, פותחו גם אקדחים בעלי מחסניות, אשר לרוב מוקמו בקת האקדח והכילו הרבה יותר כדורים.
אקדחים תופיים
ערך מורחב – אקדח תופי
אקדח תופי הוא אקדח שבו הכדורים נמצאים בתאים גליליים הערוכים בהיקפו של "תוף" המסתובב מאחורי הקנה, כך שבכל תא ממתין כדור אחד. בתוף ישנם בדרך כלל 5–8 תאים, כשלרוב מדובר ב-6 תאים בתוף. אקדחים תופיים הומצאו במאה ה-19 והם כלי הנשק הראשונים שיכלו להכיל מספר כדורים מוכנים לירי, בניגוד לכלי הנשק של אותה תקופה שבהם נטען כל כדור בנפרד. אקדחים אלו, בשל צורת ההזנה שלהם, מסוגלים לירות כדורים ותחמישים מוגברים (תחמושת "מגנום"), כלומר - תחמושת שבה התחמיש (אבק השריפה) רב יותר, וצורת הכדור מיוחדת, וגורמת לפגיעה בצורות שונות - היעילות יותר מכדורים רגילים. למשל: כדורים שבקליע שלהם נמצאות עשרות כדוריות ברזל קטנות, שעטופות בציפוי פלסטיק הדומה בצורתו לקליע - המאפשר לירות את כדוריות הברזל באופן מדויק למטרה, משום שצורתו האווירודינמית אינה שונה משל קליעים אחרים. כשהכדור פוגע במטרה, הוא מתפזר ופוגע ברדיוס רחב (על אותו עיקרון של תחמושת Shotgun). כדור כזה לא יוכל להיות מוזן במחסנית של אקדח חצי אוטומטי, משום שהוא גדול יותר וארוך יותר. לכן, לאקדח תופי יש יתרון גדול על פני אקדח חצי אוטומטי המוזן במחסנית מבחינת היכולת שלו לתת מענה לבעליו בנשיאת סוגים מיוחדים של תחמושת.
אקדחים חצי אוטומטיים
אקדחים חצי אוטומטיים הם בעלי טעינה אוטומטית של תחמושת מתוך מחסנית. הראשון שבהם היה אקדח המאוזר הגרמני שיועד לפרשים. אקדח מפורסם אחר היה הקולט M1911. באקדחים מודרניים אלו קיים מנגנון המנצל את רתע גזי הירייה לפליטת התרמילים הריקים וטעינת כדור מהמחסנית לירייה הבאה. המחסנית מכילה בדרך כלל 8–17 כדורים וקפיץ שלוחץ את הכדורים כלפי מעלה.
ישנם שלשה סוגים עיקריים של אקדחים חצי אוטומטיים: פעולה יחידה (Single action) שבה לאחר שהפטיש דרוך אחורה - לחיצה על ההדק משחררת אותו לפנים וגורמת לנקירה, ופעולה כפולה (Double action) שבה בלחיצה על ההדק הפטיש נמשך לאחור ומיד חוזר לפנים ומכה בנוקר, כך מתאפשרת נשיאת האקדח בבטחה גם כשכדור נמצא בבית הבליעה (מקובל בעיקר בארצות הברית). הלחיצה על ההדק במצב זה היא קשה וארוכה יותר ולכן מביאה להפחתת דיוק הירי אצל מפעיל שאינו מיומן. ישנם אקדחים שמאפשרים שימוש בשתי השיטות: כאשר הפטיש דרוך הם מתנהגים כבעלי פעולה יחידה וכאשר הפטיש אינו דרוך הם מתנהגים כבעלי פעולה כפולה. סוג שלישי, הנפוץ ביותר באקדחים הנמצאים בשימוש צבא, משטרה והגנה עצמית, הוא ירי נוקר (Striker Fire) בו לאחר הדריכה הלחיצה על ההדק מזיזה את הנוקר אחורה ובנקודה מסוימת הוא משתחרר ומכה בפיקת הכדור.
אקדחים לירי ספורטיבי
אקדחים לירי ספורטיבי מתוכננים בהתאם לדרישות הספורט הספציפי. אקדחים כאלה עשויים לא להתאים לנשיאה לצורך הגנה עצמית או לשימוש משטרתי וצבאי. כך למשל מתכנני אקדח ספורטיבי עשויים להעדיף דיוק מקסימלי, על חשבון אמינות בתנאי שדה.
יצרני אקדחים בולטים
גלוק (אוסטריה)
התעשייה הצבאית/תעשיות נשק לישראל (ישראל)
סמית ווסון (ארצות הברית)- קולט (ארצות הברית)
ברטה (איטליה)
הקלר וקוך (גרמניה)
זיג זאואר (גרמניה-שווייץ)- וולטר (גרמניה)
סי זד (צ'כיה)
FN ובפרט FN בראונינג (בלגיה)- שטייר (אוסטריה)
קליברים נפוצים של אקדחים חצי אוטומטיים הם 0.22 אינץ', 0.375 אינץ', 0.40 S&W אינץ', 0.45 אינץ', 7.65 מ"מ ו-9 מ"מ. הכדור הנפוץ ביותר להגנה עצמית, משטרה וצבא הוא 9x19 מ"מ פרבלום.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אקדח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אקדח |
- אקדח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
32962710אקדח