חיל הנדסה
חיל הנדסה או חיל הנדסה קרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד מחילות היבשה היסודיים (יחד עם חי"ר, חיל שריון וחיל תותחנים) שמהווים מרכיב חיוני בכל צבא. חיל ההנדסה מתמחה בכל הקשור להנדסה צבאית בשדה הקרב - בנייה והריסה, עבודות עפר, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, מיקוש ופריצת מכשולים, גישור וצליחה - ובעל חשיבות מכרעת בלוחמה הקרקעית. בחלק מצבאות העולם, ובהם צה"ל, לוחמי חיל ההנדסה מתפקדים גם כלוחמי חי"ר ועוברים הכשרה קרבית מורכבת, במהלכה הם מאומנים בלחימת חיל רגלים טיפוסית יבשתית רגילה (בצה"ל לוחמי חיל ההנדסה הקרבית מוגדרים כלוחמי חוד ובעלי הכשרה ברמת רובאי 07). תפקידיו של חיל ההנדסה מגוונים: מצד אחד, עליו לאפשר ניידות לכוחות (בייחוד ליחידות ממוכנות) ולסייע לכוחות שריון וחי"ר בהתגברות על מכשולים הנדסיים (בתים ממולכדים, פריצת מכשולים, שדות מוקשים, צירים ושטחים, חבלה). מצד שני, עליו למגן את הכוחות ולהגביל את תנועת כוחות האויב. לרוב מתבצע הדבר באמצעות יחידות ייעודיות על ידי חפירת תעלות, הטמנת מוקשים ובניית ביצורים. בנוסף, בצבאות המודרניים חיל ההנדסה הוא הסמכות העליונה בכל הנוגע לחומרי נפץ וחבלה וחיל חיוני הקיים בכל צבא מודרני בעולם.
היסטוריה
חיל ההנדסה הוא אחד החילות העתיקים ביותר שעדיין מהווה חלק חיוני והכרחי בכל צבא שהוא. כל חיל הנדסה באותן צבאות, הוא חיל חי"ר וחיל הנדסי. כבר בעת העתיקה נדרשו הצבאות העתיקים למהנדסים ובנאים שיכשירו דרכים ויבנו מכשירי מלחמה וכלי מצור. צבאות העמים בסהר הפורה היו הראשונים לפתח לוחמת מצור מתקדמת המבוססת על התקנים הנדסיים מתוחכמים כגון מעוטים ומגדלי מצור ניידים. את המצור ניהלו מהנדסים שפיקדו על החיילים, הרגמים והחפרים והורו להם כיצד למוטט את חומות האויב. מנגד, המהנדסים היו אחראים על בניית ביצורים וניהול ההגנה מפני לוחמת המצור של האויב.
הצבא הרומי היה אולי הצבא בעל האוריינטציה ההנדסית ביותר בעת העתיקה. בנוסף למכונות המצור המשוכללות שבנו הרומאים, הם סללו דרכים לכל מקום בו הגיעו ובנו כמעט מדי יום מחנות ניידים מעץ ששימשו ללינת הלגיונות. המהנדסים הרומאים הצליחו להכשיר דרכים רבות ובנו גשרים על פני נהרות רחבים, חלק גדול מהם עדיין קיימים גם היום.
בימי הביניים, ההנדסה הקרבית התמקדה בעיקר בלוחמת מצור, כאשר המהנדסים תכננו וניהלו מצור על טירות ומבצרים. המהנדסים השגיחו על בניית אמצעי המצור ועל השימוש בחפרים ופלסים (sappers בלועזית) על מנת לחפור תחת יסודות החומה ולמוטטה באמצעות שרפתם. על המהנדסים היה להצליח לפרוץ את הביצורים לפני שהצד הנצור יצליח לארגן מתקפת נגד או שהרעב והעייפות יכריעו את הצד הצר.
כאשר הופיעו התותחים, המהנדסים היו אחראים לאחזקתם, וכן על פיתוח ביצורים מיוחדים כנגד ארטילריה. מאוחר יותר, האחריות על הפעלת התותחים עברה לחיל התותחנים.
במאה ה-20, כאשר החל שימוש נרחב ביותר בחומרי נפץ, חיל ההנדסה קיבל על עצמו את האחריות בכל הנוגע לשימוש ולטיפול בהם. חיל ההנדסה פיתח מומחיות בהכנת, שימוש ונטרול חומרי נפץ ופצצות למיניהן. חיל ההנדסה אחראי על פיתוח מגוון מוקשים, רימונים ומטעני חבלה ולעיתים רבות - על הטמנתם והפעלתם בשטח (כדי לפוצץ גשרים, מסילות רכבת, תשתיות אויב ועוד). בנוסף, לחיל ההנדסה יש בצבא בלעדיות בכל הנושא שנוגע לטיפול בחומרי נפץ מסוכנים וסילוק פצצות. חיל ההנדסה הוא זה שאחראי על פינוי שדות מוקשים, פתיחת צירים בהם יש סכנה למטעני גחון ונטרול מטעני חבלה שהטמין האויב. בנוסף, חיל ההנדסה מטפל בנפלי תחמושת ומנטרל תחמושת שלא התפוצצה.
בנוסף לתפקידים החדשים שנובעים מחשיבותם של חומרי הנפץ, שמר חיל ההנדסה על התפקידים המסורתיים שלו הכוללים הבטחת ניידות, פריצת דרכים ומכשולים, גישור על תעלות, הפעלת כלי צמ"ה, בניית ביצורים והנחת מכשולים בפני האויב.
בצבאות רבים בעולם כוחות ההנדסה הקרבית לא מאורגנים כחיל אלא מפוזרים כפלוגות, גדודים או רגימנטים ששייכים אורגנית לחטיבות או דיוויזיות בכל יחידות השדה הקרביות. למשל: גדוד ההנדסה הקרבית הראשון של חיל הנחתים האמריקני.
חיל ההנדסה הישראלי הוקם ב-1947 עם פרוץ מלחמת העצמאות בהתבסס על יוצאי "המהנדסים המלכותיים" של הבריגדה היהודית ואנשי מחלקות החבלה והביצורים של ההגנה והפלמ"ח, ומוסד רשמית ב-1948. לחיל ההנדסה מורשת קרב מפוארת: הוא השתתף בכל מלחמות ישראל, כאשר הוא מוביל ומפלס את הדרך לכוחות צה"ל. הוא בלט במיוחד בפריצת דרך בורמה, בניית קו בר-לב, מבצע אבירי לב (צליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים), מבצע חומת מגן ומבצע צוק איתן. כיום חיל ההנדסה כולל גדודי הנדסה קרבית, פלסים, מערך צמ"ה (שמפעיל ציוד מכני הנדסי ובעיקר דחפורי D9 משוריינים), אמצעי גישור וסער, חבלנים ויחידת הנדסה למשימות מיוחדות העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות ולוחמת מנהרות. לוחמי חיל ההנדסה הקרבית מוגדרים כלוחמי חוד וזוכים להכשרה קרבית ברמת רובאי 07, בדומה לחיל הרגלים.
ייעוד חיל הנדסה
לחיל ההנדסה מספר תפקידים:
מאז מלחמת העולם השנייה היו הדחפורים כלי הכרחי בכוחות ההנדסה הקרבית ומגוון השימושים שלהם היה נרחב במיוחד: בניית ביצורים, פריצת מכשולים, סילוק מוקשים, הכשרת דרכים, הערמת סוללות עפר, בניית עמדות לטנקים ואף הריסת תשתיות אויב.
- ניידות:
- פתיחת צירים ופריצת מכשולים.
- התגברות על תעלות נ"ט.
- פינוי צירים ממחסומים.
- סלילת דרכים.
- צליחת מכשולי מים רחבים.
- הקמת גשרים.
- פינוי מוקשים וניקוי זירות מטענים.
- סילוק מוקשים ימיים.
- טיפול בחומרי נפץ:
- סילוק פצצות.
- ניטרול מטעני חבלה.
- ניטרול נפלי תחמושת (EOD).
- מיקוש וחבלה.
- סילוק פצצות.
- התבצרות ומגננה:
- התקפה וסער:
- הריסת מטרות אויב באמצעות חומרי נפץ או דחפורים.
- פריצת צירים.
- מיקוש וחבלה.
- פיצוצים מבוקרים וממוקדים למשימות מיוחדות.
- גישור.
- טיפול בלוחמת אב"כ.
- מחקר ופיתוח:
- פיתוח טכניקות חבלה חדשות.
- פיתוח אמצעי חבלה וחומרי נפץ.
- פיתוח יכולות ואמצעים של סילוק פצצות.
- פיתוח אמצעי גישור ניידים.
- פיתוח אמצעי צליחה.
- פיתוח מוצבים, סוגי ביצורים ומבני מגן.
- בניית מוצבים ותשתיות צבאיות.
כלים ואמצעים בחיל הנדסה
הכלים הטיפוסיים לחילות ההנדסה הם:
- רכב הנדסה קרבית - רכב קרבי משוריין המשמש להנדסה קרבית
- טנקי הנדסה - טנקים הנושאים התקנים הנדסיים, כגון מגוב, כף דחפור וגשרים.
- נגמ"שי הנדסה - תפקידם לנייד פלסים בביטחון בשדה הקרב. לחלקם ניתן גם לחבר מגובים כנגד מוקשים.
- ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) כגון דחפורים, טרקטורים, שופלים (יעה אופני, מעמיס קדמי) מחפרים ומנופים. חלקם ממוגנים וחלקם לא.
- רכבי סיור
- מוקשים ומטעני חבלה.
- מטמיני מוקשים
- רכבים להטמנת מוקשים.
- מיקוש פזיר.
- אמצעים לגילוי מוקשים
- דקר
- מגמ"ק אלקטרומגנטי
- סכין פלסים
- אמצעים לפינוי מוקשים
- התקני מגוב לפינוי מוקשים המותקנים בקדמת רכב קרבי משוריין (רק"ם)
- מפני מוקשים ייעודיים
- שבשים אלקטרומגנטיים כנגד מטעני חבלה, מטעני צד ומטעני גחון.
- רקטות תרמובאריות לפיצוץ שדות מוקשים.
- אמצעים לסילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה
- ניידת חבלנים
- רובוטי חבלה סילוק פצצות.
- רכב "כולא-פיצוץ" (מכונה לעיתים "כספת")
- רובי שוטגאן ורובים נגד חומרים לפירוק או פיצוץ מבוקר של מטעני חבלה
- אמצעי גישור
- אמצעי הגנה מפני איומי אב"ך (הגנה מפני נשק אטומי, ביולוגי וכימי)
- מיגון אישי, חליפות מגן, מסכות אב"ך.
- אמצעי גילוי וזיהוי של חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים.
- אמצעי טיהור.
- נשק אישי הכולל רובי סער, אקדחים, רימוני יד ומקלעים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חיל הנדסה |
פרק 03 – דברי הימים: ככה לא בונים חומה – על הנדסה קרבית בצבא אשור בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
הנדסה צבאית, דף שער בספרייה הלאומית
| חילות הצבא | |
|---|---|
|
חיל הנדסה38032375Q151197