מסכת ברכות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברכות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "ברכות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ברכה (פירושונים).
הדף הראשון של מסכת ברכות בתלמוד הבבלי דפוס וילנא

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה. היא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

אורכה

במסכת תשעה פרקים. בתלמוד הבבלי יש במסכת 63 דפים, קצת יותר משליש ממספר הדפים במסכת הארוכה ביותר בתלמוד הבבלי במספר דפיה, מסכת בבא בתרא, שבה 176 דפים.
הגר"א מווילנא אמר שברכות היא המסכת הארוכה ביותר בתלמוד במספר המילים שבה,[דרוש מקור] אולם בפועל יש בה כ-73,000 מילים, כארבע חמישיות מבבא בתרא שבה יש כ-89,000 מילים, וכשני שלישים ממסכת שבת (המסכת הארוכה ביותר בתלמוד הבבלי מבחינת מספר המילים) שבה כ-118,000 מילים[1]. ככל הנראה הגר"א התכוון שהממוצע הגבוה ביותר למספר מילים לעמוד הוא במסכת ברכות.
בתלמוד הירושלמי 68 דפים[2].

מיקומה וחשיבותה של המסכת בסדר זרעים

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מכיוון שסדר זרעים עוסק בעבודת האדמה המניבה את מזונותיו של האדם, ומכיוון שכל מי שאוכל חייב לברך לפני האכילה, ראוי היה להקדים בתחילת הסדר את המסכת העוסקת בברכות בכלל ובברכות המזון למיניהם בפרט.

חשיבותה של מסכת ברכות כבר בתקופה הקדומה ניכרת ממיקומה. הופעתה של המסכת בסדר זרעים נובעת מכך שהיא עוסקת בענייני יום יום ואולי מעיסוקה בברכות פירות האדמה, אולם מיקומה בראש הסדר עשוי להפתיע שכן היא איננה המסכת בעלת מספר הפרקים הרב ביותר (לברכות 9 פרקים, לתרומות 11 ולשביעית 10) וממילא סדר זרעים, בניגוד לשאר הסדרים, לא מסודר לפי מספר פרקים. חשיבותה ניכרת גם מכך שלמסכת זו, בניגוד לשאר סדר זרעים, יש תלמוד בבלי (בדומה לנידה בסדר טהרות), וזו המסכת היחידה שאינה מ׳תלתא סדרי׳ (מועד, נשים, נזיקין) שיש עליה את שני התלמודים לכל ארכה.

תוכן המסכת

למסכת ברכות שלשה חלקים המשקפים את חלקי הליטורגיה היומית: קריאת שמע, תפילה וברכות סעודה. המשותף להם הוא שהם מקיפים את היום בבוקר ובערב.[3] חיבורם יחד מתואר במפורש בדברי ר׳ מאיר בסוף המסכת בתוספתא: "אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום: קורא את שמע מברך לפניה ולאחריה; אוכל את פתו מברך לפניה ולאחריה; מתפלל שלש פעמים של שמונה עשרה". הפרק התשיעי אינו אלא נספח, העוסק בברכות מזדמנות, שאינן חלק מהליטורגיה הקבועה.[4] האופי המחושב והדווקני של מבנה זה מוכח מכך שהמשנה משווה במפורש בין חלקיה השונים: בין קריאת שמע (שאינה אלא עדות) לתפילה (שהיא עמידה לפני מלך, ולכן דורשת תנאים מיוחדים)[5], ובין תפילה לבין ברכה.[6]

הרמב"ם, בהקדמה לפירושו למשנה, וכן המאירי בפתיחתו למסכת, כתבו כי הסיבה שהמסכת היא הפותחת את המשנה והתלמוד, היא מכיוון שהיא כוללת את הבסיס ליהדות: ייחוד השם (קריאת שמע), תפילה וברכות[7].

לפי המסורת, נוסח הברכות חובר על ידי אנשי כנסת הגדולה בתחילת תקופת בית שני, אך לא הייתה זו קביעה סופית של הנוסח; ברכות רבות חוברו גם לאחר חורבן בית שני, ואף בתקופות מאוחרות יותר.

פרקי המסכת

  1. מֵאֵימָתַי (חמש משניות[8]) - קריאת שמע, זמנה וברכותיה.
  2. הָיָה קוֹרֵא (שמונה משניות) - אופן קריאת שמע, דין קריאת שמע לחתן ומעשי רבן גמליאל.
  3. מִי שֶׁמֵּתוֹ (שש משניות) - הפטורים מקריאת שמע והאסורים בה.
  4. תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (שבע משניות) - זמני התפילות, תפילת שמונה עשרה, דיני תפילת הולכי דרכים ותפילת מוסף.
  5. אֵין עוֹמְדִין (חמש משניות) - דיני ברכות תפילת שמונה עשרה וטעות בתפילה.
  6. כֵּיצַד מְבָרְכִין (שמונה משניות) - ברכות הנהנין על אוכלים ומשקים.
  7. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ (חמש משניות) - דיני זימון וברכת המזון.
  8. אֵלּוּ דְּבָרִים (שמונה משניות) - מחלוקות בית שמאי ובית הלל בדיני סעודה.
  9. הָרוֹאֶה (חמש משניות) - ברכות השבח, בתלמוד הבבלי מופיעים פירושי חלומות.

בסך הכל במסכת 57 משניות.

פרק הרואה

ערך מורחב – ברכות הראייה

בפרק התשיעי של מסכת ברכות, פרק הרואה, מרוכזות ההלכות הנוגעות לברכות שאינן קשורות לתפילה או לברכות הנהנין. מספר ברכות מופיעות במשנה ובתוספתא המקבילה לפרק[9] וברכות נוספות מוזכרות בברייתות בתלמוד. בין הברכות השונות המוזכרות:

בתלמוד הבבלי מובא בפרק זה דיון אגדי נרחב על משמעות החלומות וההתמודדות עם חלומות רעים.

עדי נוסח וכתבי יד

מסכת ברכות זכתה כנראה לפופולריות רבה במשך הדורות ככל הנראה בגלל שעוסקת בהלכות הנצרכות כל יום, ולכן נמצאו הרבה יותר עדי נוסח שלה, גם בתלמוד בבלי וגם בתלמוד הירושלמי. מספר הטפסים של קטעים מתוך המסכת שנמצאו בגניזה הקהירית גדולה בהרבה ממה שנמצא במסכתות אחרות, הן בבבלי והן בירושלמי.

כמו כן, נוסח מסכת ברכות בבלי הוא מבין המסובכים שבמסכתות התלמוד. כל מי שניסה לעשות סדר בממצא שבין עדי הנוסח של המסכת גילה תמונה מסובכת ומסורבלת. לרוב חלקי המסכת יש חמישה עדי נוסח "שלמים", ועוד קטעי גניזה רבים שקשה מאוד לסדרם לפי ענפי נוסח. חילופי הנוסח במסכת מפליגים יותר ממה שמצוי במסכתות אחרות, ולא פועלים לפי סדר קבוע. גם מי שחילק את העדים לענפי נוסח, הדגיש שמדובר בחלוקה "סטטיסטית", כלומר, שעד פלוני הולך יותר פעמים עם עד אלמוני מאשר עם עד פלמוני, אך עדיין הוא עשוי להתאים פעמים רבות דווקא לפלמוני. הרבה פעמים היחסים בין עדים "קרובים" של מסכת ברכות דומים ליחסים בין עדים "רחוקים" של מסכתות אחרות.

פרשני מסכת ברכות

על המשניות (ברכות)

ראשונים על תלמוד בבלי (ברכות)

אחרונים על תלמוד בבלי (ברכות)

על תלמוד ירושלמי (ברכות)

על אגדות הש"ס (ברכות)


על תוספתא (ברכות)

ספרי ביאורים ללימוד קל (ברכות)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת ברכות
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: משנה מסכת ברכות
  • ויקיטקסט משנה, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט

    • הערות שוליים

    1. ^ המספרים כאן לפי ספירת המילים שבפרויקט השו"ת.
    2. ^ לפי חלוקת דפוס וילנא
    3. ^ הרי אכלו רק שתי סעודות ביום, וזה הייחוד של שלוש סעודות בשבת.
    4. ^ למבנה זה של פרקים נספחים בסופי מסכתות השוו פסחים פרק י ויומא פרק ח וראו משה וייס, "פרקים נספחים".
    5. ^ ראו ברכות פרק ב משנה ד; וכן ברכות פרק ג משנה א
    6. ^ כך למשל בפרק ט משנה ד
    7. ^ ראו עוד בעניין זה בספר "צדקת הצדיק" לרבי צדוק הכהן מלובלין, אות ב
    8. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    9. ^ פרק שישי בתוספתא שבדפוס
    10. ^ קיימים שינויים קלים בנוסח בין המנהגים השונים
    11. ^ יש מחלוקת מהו הים הגדול - הים התיכון או האוקיינוס.


    מסכתות ששה סדרי משנה
    זרעים ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)
    מועד שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)
    נשים יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)
    נזיקין מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)
    קדשים זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים
    טהרות כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין
    ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי     י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    31004664מסכת ברכות

    אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מסכת_ברכות&oldid=2517402"