פורטל:עולם הישיבות/ערך נבחר/גלריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ערכים נבחרים

לעריכת קטע מסוים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

ישיבת נתיבות חכמה (מכונה על שם ראש הישיבה: וולפסון) היא ישיבה חרדית ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשות הרב דניאל וולפסון והרב ברוך נויבירט.

הישיבה נוסדה לקראת זמן אלול ה'תשס"ח, קיץ 2008. השיעור הראשון כלל 60 בחורים ועוד 40 בחורים מבוגרים שהצטרפו כקיבוץ. נכון לשנת 2020 לומדים בה כ-750 בחורים.

הישיבה נפתחה ברחוב ברגמן בבית וגן, שם שכנה כשמונה שנים. עם עליית מספר התלמידים נשכרו בניינים בסביבה לצורך חדרי פנימייה. בתחילת זמן חורף תשע"ז (2016) עברה הישיבה לקמפוס ישיבת קריית נוער בבית וגן, המרווח יותר.

הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הטובות במגזר הליטאי, ומהשורה הראשונה בעולם הישיבות.


2

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל אשר נחשבת לאחת משני הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון, בעבר נחשבה לישיבה הבולטת ביותר.

הישיבה הוקמה בתום מלחמת העולם הראשונה בעיר פוניבז' בליטא, בידי רב העיר הרב יוסף שלמה כהנמן, במקומן של ישיבות קודמות שפעלו בעיר ונסגרו בשל מאורעות המלחמה. היא צברה יוקרה בין שתי מלחמות העולם. רוב תלמידיה ואנשי צוותה נספו בשואת יהודי ליטא. מייסד הישיבה ומנהיגה הצליח להגיע לארץ ישראל ב־1940, ומיד החל במאמצים שהובילו להקמת הישיבה מחדש בסוף 1943. ב־1945 נחנך בניין הישיבה החולש על "גבעת הישיבה" בזיכרון מאיר שבבני ברק.

להקמת הישיבה חלק מרכזי בשיקום עולם התורה האירופי שחדל להתקיים עם שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. בוגריה כיהנו ומכהנים בצמרת עולם הישיבות בעשורים האחרונים של המאה ה־20 ובעשורים הראשונים של המאה ה־21.


3

ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.

הישיבה הקטנה, "אור ישראל לצעירים" הוקמה בשנת ה'תש"ד (אוקטובר 1943) ביוזמתו של הרב ישראל זיסל דבורץ כישיבת המשך לתלמוד תורה "שארית ישראל" ועל ידי הרב יעקב ניימן והרב שלמה קרובקה שלימדו קודם לכן בישיבת כפר גנים, והרב יוסף רוזובסקי (אחיו של הרב שמואל רוזובסקי). שפת ההוראה בישיבה מראשיתה הייתה עברית.

הישיבה מונה כ-160 תלמידים בגילאי 14–17. בראש הישיבה עומד הרב מרדכי רבינוביץ, חתנו של הרב יוסף רוזובסקי. הישיבה שוכנת ברחוב הרב ניימן במרכז פתח תקווה (בעבר, חלק מרחוב סלומון). מבנה הישיבה הראשי נתרם על ידי מאיר כוכב זסלבסקי.

הישיבה הגדולה הוקמה ב-1982, גם היא על ידי הרב ניימן. בשנים הראשונות שכנה הישיבה ברחוב רוטשילד 85 בעיר, במבנה ששימש בעבר את ישיבת פתח תקווה-לומז'ה. כיום נמצאת הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר בעיר, לשם עברה ב-13 באוגוסט 2007 (כ"ט באב ה'תשס"ז).

הישיבה מונה כ-300 תלמידים בגילאי 17–25. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.[דרוש מקור] בין הר"מים: הרב אפרים מרדכי רוזן (בנו של ראש הישיבה) והרב אליהו מן.


4

ישיבת חברון כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גבוהה בישראל אשר נחשבת לאחת משני הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת פוניבז' בבני ברק.

דרכה של הישיבה מבוססת על שיטת גדלות האדם של מייסדה, הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלובודקה"), מראשי תנועת המוסר.

הישיבה הוקמה בשנת ה'תרל"ז (1877) בסלובודקה, פרבר של קובנה שבליטא. באמצע שנות העשרים של המאה ה־20 החליטו ראשיה להעביר חלק ניכר ממנה לארץ ישראל. בשנת ה'תרפ"ד (1924) הוקם סניף של הישיבה בחברון שבארץ ישראל המנדטורית, שאליו הצטרפו בהמשך ראשי הישיבה. לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) שבהם נהרגו חלק מתלמידי הישיבה עברה הישיבה לשכונת גאולה בירושלים. משם עברה הישיבה לשכונת גבעת מרדכי, שם היא שוכנת עד היום.

במהלך השנים חלו פיצולים בישיבה, בעקבותיהם קמו ישיבת חברון־גאולה, ישיבת עטרת ישראל וישיבת כנסת הגדולה ("חברון־ר' הלל"). בכמה מקומות בארץ ישראל הוקמו בתי מדרש של בוגרי הישיבה הקרויים "יוצאי חברון". קבוצה אחרת של בוגרי ישיבת סלבודקה הקימו ישיבה נוספת בבני ברק לאחר השואה, הקרויה אף היא ישיבת סלובודקה.


5

ישיבת תושיה (מוכרת יותר בכינויה ישיבת תפרח) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת במושב תפרח. ראשי הישיבה הם הרב יעקב יצחק פרידמן והרב אביעזר פילץ.

הישיבה נוסדה בתשכ"ו על ידי הרב יעקב פרידמן והרב נחום לסמן במושב כפר מימון-תושיה. בעקבות חילוקי דעות עם תושבי המקום בעניין קריאת ההלל ביום העצמאות ועוד, עקרה הישיבה שנתיים אחר כך למשכנה הנוכחי. השם "תושיה" נותר גם לאחר המעבר.

הישיבה נפתחה לאחר שישיבת "תפארת נתניה" נסגרה ותלמידיה ברובם פנו לישיבת תפארת ציון. הרב פרידמן החליט לפתוח ישיבה בקו של תפארת נתניה, עבור בוגרי ישיבות תיכוניות וחוזרים בתשובה. הישיבה הייתה רשומה בוועד הישיבות כישיבת בת של ישיבת מרכז הרב שבה למד הרב פרידמן. בישיבה היו עשרות בודדות של בחורים, ללא סדרים ושיעורים מסודרים. פנו אליה גם בחורים שלא הסתדרו במקום לימודיהם הקודם. הר"מים היו הרב ברוך הקשר והרב דן סגל, ששימש גם כמשגיח. לפעמים היו מגיעים לשבות בישיבה הרב משה שפירא והרב צבי פרידמן. הרב אברהם שפירא היה מגיע למסור שיעור כללי בישיבה מדי שבועיים[דרוש מקור].

בשנת תשל"ג צורף לצוות הרב אביעזר פילץ כמשיב. תקופה קצרה לאחר מכן החליטו הר"מים לבסס את הישיבה ופתחו שיעור א' מסודר, כשהרב פילץ מסר בו שיעורים. בהמשך הפך הרב פילץ לראש הישיבה הדומיננטי. הרב פילץ שינה את אופייה של הישיבה והחלו ללמוד בה יותר צעירים ליטאיים. נכון ל-2016 לומדים בה כ-900 בחורים.


6

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה בישראל ומהגדולות שבהן, הישיבה שוכנת בישוב הנושא את שמה ומכונה 'אם ישיבות ההסדר'.

בית המדרש של הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ג כישיבה גבוהה, משנת תשכ"ו פועלת הישיבה במתכונת של ישיבת הסדר. ראש הישיבה הראשון היה רבי חיים יעקב גולדוויכט שכיהן כראש הישיבה מהקמתה עד לפרישתו בשנת תשנ"ד, ראשי הישיבה כיום הם הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן.

במחזור הראשון היו שלושה עשר תלמידים, כיום לומדים בישיבה כ-350 בחורים, כמאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או יותר.

בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.

חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.

לרשות הישיבה עומד מכון להוצאת ספרים ואוצר ספרים מהגדולים בארץ.


7

Tshibinyeshiva.JPG

ישיבת כוכב מיעקב - טשעבין, היא ישיבה כלל חסידית ותיקה בירושלים, ונחשבת מהישיבות החסידיות הגדולות בישראל.

הישיבה הוקמה בשנת תשט"ז על ידי רבי דב בריש ווידנפלד - ה"טשבינער רב" לזכר אביו רבי יעקב ויידנפלד מחבר הספר 'כוכב מיעקב', לצד רבי דב כיהן גם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסון כראש ישיבה, ראשי הישיבה כיום הם הרב יוסף משה שניאורסון והרב נפתלי נוסבוים.

לאורך השנים קיבעה הישיבה את מעמדה כישיבה הכלל-חסידית הבולטת ביותר, ובין בוגריה רבנים ואדמו"רים רבים.


8

ישיבת מיר מודיעין עילית (מיר ברכפלד) היא ישיבה גדולה ליטאית השוכנת בשכונת אחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית. הישיבה משתייכת לישיבת מיר ולומדים בה למעלה משבע מאות תלמידים. הישיבה נוסדה בסוף שנות ה-90 על ידי ראש ישיבת מיר בירושלים, הרב נתן צבי פינקל. בקיץ שנת ה'תש"ס (2000) הונחה אבן הפינה לבניין הישיבה ובשנת התשס"ב נחנך הבניין.

ראשי הישיבה היו רבי אריה פינקל (נפטר בה'תשע"ו), ורבי אברהם יצחק ברזל (נפטר בה'תש"פ). כיום עומדים בראשותה הרב נועם אלון והרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר ונשיא הישיבה.

כמו כן מלמדים בישיבה: הרב צבי פרצוביץ; הרב אברהם סגל; הרב אהרון וייס; הרב אריה גרבוז; הרב פנחס זלבנסקי; הרב אריה לייב אוירבך; הרב אפרים רוב; והרב משה רביץ. המשגיח הוא הרב ראובן הכסטר.

9

ישיבת מרכז הרב היא ישיבה ציונית דתית חשובה ובולטת מיסודו של הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. בעת הקמתה נקרא הישיבה "הישיבה המרכזית העולמית", בהמשך הוכרה כ"מרכז הרב". נחשבת ל"ספינת הדגל" של הציונות הדתית.

דמויות בולטות מראשי הישיבה הן: הגאון מטבריג רבי אברהם אהרן בורשטיין, רבי צבי יהודה קוק רבי יעקב משה חרל"פ. רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שאול ישראלי. ר"מים נוספים בישיבה היו תלמידי הראי"ה: הרב יצחק אריאלי, הרב דוד כהן (הנזיר), וחתנו הרב שלום נתן רענן. ובהמשך חתנו של הרב רענן - הרב מרדכי פרום.

מאותם תלמידים שהגיעו לישיבה צמח בהמשך רובו המוחלט של עולם התורה הציוני, שהוקם בידי תלמידי הרצי"ה והרב שפירא. הרצי"ה שלח את תלמידיו להקים ישיבות נוספות ברחבי הארץ. ולאחר פטירתו המשיך הרב שפירא ושלח תלמידים רבים להקים ישיבות ולכהן בתפקידים תורניים, חינוכיים ורבניים. גם ההתיישבות ביש"ע והגולן צמחה מתוך הישיבה, כאשר הרצי"ה הוביל את גוש אמונים ותנועת ההתיישבות. מאוחר יותר, בהוראתו, היה זה הרב שפירא שעמד בהנהגת המאבק. עובדות אלו רוממו את מעמד הישיבה והבליטו אותה ציבורית.

בשנותיו האחרונות העביר הרצי"ה לידי הרב שפירא חלקים נרחבים מניהול והנהגת הישיבה. לפני פטירתו מינה אותו להמשיכו בראשות הישיבה, כשלצידו הרב ישראלי. מספר רבנים מהישיבה דרשו את מינויו של הרב צבי טאו לתפקיד וסורבו, ובהמשך פרשו והקימו את ישיבת הר המור. רוב תלמידי הרצי"ה תמכו ברבנים שפירא וישראלי. וכן הרב מרדכי אליהו.

הישיבה מתאפיינת בדגש משמעותי על לימודי "אמונה", אך עם זאת העיקר מושם על לימוד עיוני וישיבתי מתוך מטרה לטפח גדולי תורה. בהמשך לדרכו של הראי"ה וממשיכיו היא בעלת גישה חיובית לציונות ולמדינת ישראל, ורואה בקיבוץ הגלויות ובקום מדינת ישראל את "אתחלתא דגאולה". חלק מהתלמידים מתגייסים לצה"ל, בעיקר דרך מסלול הסדר מרכז שנוסד בה וקרוי על שמה.

על פי צוואת הרב אברהם שפירא - מאז פטירתו עומד בראשות הישיבה בנו הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא.

10

פורטל:עולם הישיבות/ערך נבחר/10