רבי יעקב אדלשטיין
 | |
| הרב יעקב אדלשטיין ב-2012 | |
| לידה |
22 באפריל 1924 י"ח בניסן ה'תרפ"ד  שומיאצ'י, ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה |
23 בפברואר 2017 (בגיל 92) כ"ז בשבט ה'תשע"ז  נתניה, ישראל |
| מקום פעילות | רמת השרון |
| השתייכות | יהדות חרדית, ליטאים (זרם) |
| תחומי עיסוק | הלכה, גמרא, אגדה, קבלה, תנ"ך, מוסר ועוד |
| תפקידים נוספים | רב העיר רמת השרון ורב שכונת נאות יוסף בבני ברק, דיין |
| רבותיו | הרב צבי יהודה אדלשטיין, הרב שמואל רוזובסקי, החזון איש והסנדלר |
| תלמידיו | הרב שלום נגר, הרב פנחס קורח, הרב ישראל פסח פיינהנדלר |
| חיבוריו | בעקבי תלמוד, בעקבי נזיקין, בעקבי מנחת חינוך, בעקבי המגילות, בעקבי הכתובים, בעקבי תודה |
הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 - כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק. היה גם רב שכונת "נאות יוסף" בבני ברק ובמשך השנים כיהן בראשות ישיבת השרון, ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין ועוד. עסק גם בקבלה.
ביוגרפיה
ראשית דרכו
נולד בעיירה שומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לרב צבי יהודה אדלשטיין, רב העיר ובנו של הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל "בן אריה" על הש"ס, ולמרים, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.
אמו השיגה תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי לבניה, כך שיהיו רשומים כצעירים בשלוש שנים ולא ילמדו בבית ספר קומוניסטי. למד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין, בתמורה לכך שאביו הרב צבי יהודה לימדו תורה.
בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הגדול גרשון לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור, שהיה אחד מתלמידיו של הרב אדלשטיין. הם קיבלו שם את הבשורה על פטירת אמם[1]. הרב אדלשטיין סיפר כי הייתה תקופה שבה חשב להיות חקלאי כדי לקיים את המצוות התלויות בארץ[1].
בחודש ניסן ה'תרצ"ד הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל, וביקש מבניו לחזור לביתם בשומיאץ. באותה תקופה ניהלה סבתו הרבנית רייזל את משק הבית וגידלה את האחים, כדי שאביהם הרב צבי יהודה יוכל ללמוד תורה. בחודש אייר ה'תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו באנייה "נובו רוסייסק" בהפלגה של כשבועיים מהעיר אודסה לארץ ישראל. בל"ג בעומר הגיעה המשפחה לארץ ישראל[1]. המשפחה נסעה לירושלים, שם ביקרו את הרב איסר זלמן מלצר ואת הרב אברהם יצחק הכהן קוק שלמד יחד עם סבם, הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה) בישיבת וולוז'ין[1].
לאחר חצי שנה של נדודים בין קרובי משפחה ברחבי ארץ ישראל, באלול ה'תרצ"ד קבע אביהם את מושבם ברמת השרון, שם שכרו דירה (שהייתה בעבר לול תרנגולים). האחים יעקב וגרשון ישנו על הרצפה. מכיוון שברמת השרון של אותם שנים לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית בישיבה על ארגזי תפוזים. הם למדו גמרא עם רא"ש ורי"ף, ובחלק מהמסכתות גם טור ובית יוסף. בשבתות למדו רמב"ם על נושאי המסכת[1]. האחים למדו גם דקדוק, חשבון ואנגלית, שהייתה השפה הרשמית אז, ולשם כך נלקח לביתם מורה מיוחד[1].
בשנת ה'תרצ"ה נבחר האב לרב המקום. באלול ה'תש"ב נשלחו הבנים לישיבת לומז'ה, לאחר הפצרות של גרשון (לימים הרב גרשון אדלשטיין). הם הגיעו ברגל מביתם לישיבה בפתח תקווה בא' אלול ולא ידעו שזמן התחיל יום קודם לכן. המשגיח, הרב אברהם אבא גרוסברד, אמר שכבר אין לו מקום בשבילם. מזכיר הישיבה, שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר מוזס) פגש אותם והזמינם לישון בביתו, עד שנמצאו להם מיטות בישיבה בראשית מרחשוון. בהוראת אביהם הצטרפו לחבורתו של הרב שמואל רוזובסקי ששמו התפרסם[1].
כעבור שנה נישא אביהם בשנית לרחל, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית והם לא יצטרכו לבטל תורה. האחים שבו לסדר הלימוד עם אביהם[1]. כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף ה'תש"ד, הגיע הרב שמואל רוזובסקי שהתמנה לראשות הישיבה לבקש מאביהם שיצטרפו לקבוצת מייסדי הישיבה. הם היו בין שבעת התלמידים הראשונים בישיבה. הישיבה השתכנה באותם ימים בבית הכנסת הליגמן בבני ברק, והבחורים ישנו בחדרים שנשכרו עבורם בעיר. שני האחים הצעירים השתכנו בביתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שהשכיר עבור הרב רוזובסקי את חדר השינה היחידי בבית.
באותם ימים יצר יעקב הצעיר קשר הדוק עם החזון איש, שהעריך את אביו. הוא נמנה עם קבוצת תלמידים ששמעה בשבת בצהריים שיעור מהחזון איש[1].
כרבה הראשי של רמת השרון וכדיין
בחורף ה'תשי"א התארס עם בת דודו, שולמית, בתו של הרב מרדכי שמואל קרול, רבה של כפר חסידים. בכ' בחשוון ה'תשי"א (1950) נפטר אביו, אחיו הגדול, הרב גרשון, כבר שימש כר"מ בישיבת פוניבז' והסתפק האם ליטול על עצמו את התפקיד. בעידודו של החזון איש ולמרות היותו חתן צעיר התמנה לרבה של רמת השרון, עד למינויו שימש את גיסו הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, רבה של כפר חסידים[1].
בעצת החזון איש הקים את ישיבת השרון עם הרב בנימין מובשוביץ ועמד בראשה. החזון איש הגיע לישיבה לשמש כסנדק בברית המילה של בנו הבכור מרדכי, ובחן אז את תלמידי הישיבה. בעצת החזון איש תוארה אז הישיבה כישיבה תיכונית כדי למשוך תלמידים, אולם בפועל למדו מעט לימודי חול בשנה הראשונה בלבד[1].
בט"ו בתמוז ה'תשי"ד נפטרה רעייתו הרבנית חיה שולמית. לאחר פטירתה הציע לו גיסו, הרב שלמה נח קרול, להתחתן עם אחותו הצעירה מינה.
עמד בקשר עם הרב משה יעקב רביקוב, "הסנדלר"[2][1]. לימים, תיקן הרב אדלשטיין סדר תפילה מיוחד לרווקים וחשוכי ילדים, שייאמר על קברם של רבותיו, החזון איש והסנדלר[3].
הקפיד מדי חג לקיים את מצוות הקבלת פני רבו, והיה עולה לכפר חב"ד לבקר את מלמדו, הרב מרדכי אליהו שניאור[4].
בשנות ה-80 נחלשה ישיבת השרון לאחר שפרחו הישיבות הקטנות בבני ברק ובירושלים ונערים צעירים כבר לא נדדו עד לרמת השרון. הרב אדלשטיין מונה לכהן כראש ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין בבני ברק וכן מסר שיעורים בישיבת אלכסנדר. בשנת תשמ"ט, עם הקמת מפלגת דגל התורה, החליטו בהנהלת ישיבת כתר ישראל רוז'ין למנות אנשי צוות חסידיים. הרב אדלשטיין מונה לראש ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק. בשנות ה-90 התמנה לרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. עמד בראש כולל להוראה ברמת השרון, והיה גם נשיאן של הישיבות "תפארת משה" בבני ברק ו"מאור יעקב" ברמת השרון.
משנות ה-80 ועד 2012 שימש כדיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק, וישב בהרכב הגבוה עם הרב קרליץ עצמו.
הרב אדלשטיין נהג לספר על כמה נסים שאירעו לו, בהם תאונת דרכים בשנת 1991 בצפון שבה נפצע[5].
בשנת תשכ"ט יסד את כולל האברכים בבית הכנסת גאולת ישראל, מה שגדל והביא בעקבותיו רשת כוללים נוספים בבית הכנסת מורשת אבות ובעוד בתי כנסת בעיר. רשת שיעורי תורה לכל שכבות הגילאים. הקים ויסד את "מרכז תורני רמת השרון" שאיגד בתוכו את מוסדות התורה והחסד ברמת השרון.
לאחר פטירתו שונה שם העמותה המחזיקה את המוסדות שהקים והחזיק ל"מוסדות הרב אדלשטיין". מוסדות הרב אדלשטיין ברמת השרון ממשיכה להחזיק את המרכז התורני ברמת השרון. הפעילות גדלה ומתחזקת, בראשות הכוללים והפעילות עומד חתנו הרב משה ראם.
עמד בראש בית ספר הרמב"ם ברמת השרון שהחזיק תלמוד תורה לבנים ובית יעקב לבנות, ויזם את הקמת רשת הגנים והמעונות החרדית ברמת השרון שהייתה בבעלותו. כמו כן עמד בראש ישיבת בני תורה וישיבת מאור יעקב ובראש ארגון "רשת שיעורי תורה" ברמת השרון.
בשנת 1996 יזם את הקמת "מאורות השרון", עמותה להשאלת ציוד רפואי ופעילות הצלה[6],בשנת 2010 יזם את הקמת "אחים לצרה", מרכז סיוע למשפחות האבלות במהלך ימי השבעה[7].
בב' בטבת ה'תשס"ט נפטרה רעייתו הרבנית מינה לאחר מחלה.
בשנת 2010 לקה בלבו, ופונה לבית החולים ברזילי, במצב של מוות קליני. הוא הצליח להחלים.
באפריל 2012 נישא בשלישית לרבנית מאירה לואיס, אלמנתו של הרב אברהם לואיס. בעברה הייתה שחקנית ושמה היה נירה עדי[8].
הרב אדלשטיין ערך סדרי תפילה עבור חשוכי בנים ומעוכבי זיווג. הוא המליץ להתפלל עבורם בציון החזון איש בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק לאחר חצות הלילה. לדבריו הצלחת התפילה מותנית בהסתרתה מהמשפחה ומבני הזוג. רבים ממגזרים מגוונים פנו אליו לעצה ולברכה[9], בפרט בענייני זיווג. רבים מגיעים להתפלל סמוך לקברו ברמת השרון, ובמיוחד בט"ו באב.
פטירתו
בפורים ה'תשע"ו עבר טיפול רפואי בגרון שבעקבותיו פסק מלדבר ומאז שהה בקריית צאנז ותיקשר עם סובביו בכתב[10].
נפטר בכ"ז בשבט ה'תשע"ז בבית חולים לניאדו בנתניה[11]. מסע ההלוויה שבו השתתפו רבבות אנשים[12] יצא מקריית צאנז בנתניה ועבר דרך בית הכנסת "נאות יוסף" בבני ברק, ובית הכנסת "גאולת ישראל" ברמת השרון. נקבר בבית העלמין הישן ברמת השרון בחלקת משפחתו[13]. ספדו לו בין היתר הרבנים הראשיים, הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין שיגרו איגרות תנחומים למשפחתו.
עמדותיו ופסקיו
- בפרשת רצח משפחת גצלר, בשנת 1959, קבע שאבי המשפחה, יהודה גצלר, שרצח את משפחתו והתאבד, יוכל להיקבר אתם.
- ב-2010 חתם על פסק הלכה האוסר השכרת או מכירת דירות בארץ ישראל לגויים[14]. לאחר שנתעוררה סערה בעקבות הפסק נמסר מטעמו שחתימתו נבעה מחוסר תום לב מצד המחתימים והוא מבטלה[15].
- בניגוד לרבנים חרדים אחרים, נכח בבית הכנסת בשעת אמירת ההלל ביום העצמאות בלי ברכה, ואף היה נושא דרשה בעניין[16].
- בתמוז התשע"ו כתב שהזדעזע לשמוע שיש שמשווים את דוד בן-גוריון להיטלר ע"פ דברי רבו החזון איש שאמר שנעשתה שואה רוחנית ליהודים שעלו ארצה, והסביר ש"כל זה ביחס אל הנפגעים. אבל לגבי ההשקפה על הפוגעים ביהודים. הרי הדבר פשוט וכך השקפת החזו״א, שהקב״ה אוהב גם את פושעי ישראל, באהבה רבה יותר ממה שאוהב את הגוי הכי טוב"[17]. הרב משה שטרנבוך חלק על דבריו[18].
ספריו
דרשות ועניינים שונים:
- גאון יעקב, על סדר פרשיות השבוע והמועדים משיחותיו, שיעוריו ודרשותיו. שלושה כרכים
- בעקבי מנחת חינוך על חמישה חומשי תורה, חידושי תורה, אגדה והלכה על סדר המנחת חינוך ופרשיות התורה, בני ברק, שני כרכים, תשס"ה-תשע"ה
- בעקבי ההגדה, שיעורים על הגדה של פסח
- בעקבי תודה, אוסף חידושי תורה
- לקט שיחות וביאורים, על התורה, תשנ"ט
- שיעורי ליל שבת, תשע"ד-תשע"ה
- שיחת בין השמשות, פנינים וסיפורים על סדר הפרשיות, תשע"ה
- בעקבי יעקב, מאמרי הלכה.
- חיי יעקב, ענייני תורה, מוסר והשקפה, עובדות והנהגות, תשע"ז
- זכותא דיעקב, מכתבי תורה, עניינים בהלכה, שיחות קודש ועובדות והנהגות, תשע"ז
- תתן אמת ליעקב - פרקי חינוך, הנהגת הבית היהודי, דרכה של תורה וקצת אורחותיו, בני ברק תשע"ח.
- מנוחת יעקב, ענייני מקוואות, תשע"ז
בשנת תשע"ה החל לצאת עלון השבת גאון יעקב ובו דברי תורתו. בתשפ"א יצא ספר בעקבי ההגדה, עם דרשותיו על ההגדה של פסח.
תלמוד:
- שיעורי הגר"י אדלשטיין,על מסכת בבא קמא, בני ברק, תשמ"ז
- שיעורי הגר"י אדלשטיין, על מסכת בבא מציעא, בני ברק, תשמ"ח
- שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת נדרים, נאמרו בקיץ תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוזין בני ברק, בני ברק, תש"ן
- שיעורי מרן ראש הישיבה, על מסכת קידושין, נאמרו בחורף תשמ"ו בישיבת כתר ישראל-רוז’ין בני ברק, בני ברק, תשמ"ז
- שיעורי שבת, על עניינים ממסכת שבת, נאמרו בשנים תשל"ז-תשל"ט, רמת השרון, תשע"ד
- שיעורי שביעית, על עניינים ממסכת שביעית, תשע"ה
- בעקבי דעת, על מסכת מקוואות, משיעורים אשר נאמרו למשפחה, סיון תשע"ט
- בעקבי אמונה, על מסכת ביכורים, משיעורים אשר נאמרו למשפחה, סיון תשע"ט
- בעקבי תלמוד, מערכות והערות בסוגיות הש"ס, מכתב ידו, תשע"ד
- בעקבי נזיקין, מערכות ושיעורים בסדר נזיקין, מכתבי ידו ותלמידיו, תשע"ו
- קונטרס שיעורים בפרק בן סורר ומורה, תשל"ד
נ"ך:
בעקבי הנביאים:
- יהושע ושופטים (אלול תשפ"ד)
בעקבי הכתובים:
- בעקבי המגילות שיעורים על מגילת אסתר ועל מגילת רות, בעריכת הרב יאיר יעקב בלוך, שני כרכים, תשע"א
- איוב, שיעורים בספר איוב, תשע"ה
- משלי
- תהלים
- חמש מגילות
- עזרא נחמיה
- דברי הימים
משפחתו
- אחיו הגדול, הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הציבור הליטאי.
- אחיו הצעיר הרב שלמה זצ"ל ראש ישיבת 'אהבת אהרון'.
- אחותו פסיה תחי', אשת הרב ראובן יוסף גרשונוביץ זצ"ל ראש ישיבות חמדת שמואל בחמ"ד וישיבת הנגב בנתיבות
ילדיו
- בנו הרב מרדכי שמואל (מאשתו הראשונה) - רבה של שכונת נאות יוסף בבני ברק ור"מ בישיבת חמד לצעירים בבני ברק. חתנו של רבי רפאל יצחק וסרמן.
- בנו הרב צבי יהודה - ראש הישיבה לצעירים[דרושה הבהרה] בפתח תקווה, ורב בית הכנסת וקהילת "גאולת ישראל" ברמת השרון.
- בנו הרב אברהם שאול - ראש ישיבת בני ראם. חתנו של הרב צבי פרידמן.
- בנו הרב ברוך - ר"מ בישיבה לצעירים[דרושה הבהרה] מודיעין עילית, חתנו של רבי יצחק ברנשטיין ראש ישיבת כנסת חזקיהו.
- בנו הרב חיים - ראש ישיבת עטרת מאיר באשדוד ורב בית כנסת ע"ש קדושי נובוסליצה ברמת השרון. חתנו של הרב יצחק אברמוביץ רבה של רמת יצחק.
- בנו הרב יוסף שלמה - ראש ישיבה לצעירים[דרושה הבהרה] באלעד. נשוי לבתו של הרב זאב ברלין מייסד וראש ישיבת גאון יעקב בבני ברק, ונכדתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.
- בנו הרב יצחק - ר"מ בישיבת ארחות יהודה באלעד, ורב קהילת "מנין ישראל הצעיר" ברמת השרון.
- בתו מרים - מנהלת בית הספר רמב"ם ברמת השרון שהקים אביה. נשואה לרב יקותיאל פישל, ר"מ בישיבת רינה של תורה בכרמיאל ורב קהילת "יוצאי ארחות תורה" בעיר, בנו של הרב מנחם פישל, ר"מ בישיבת היישוב החדש.
- בתו רבקה - מנהלת רשת הגנים החרדית ברמת השרון שהקים אביה. נשואה לרב משה ראם, ראש מוסדות "מרכז תורני רמת השרון" ומו"צ בבית ההוראה "מורשת אבות".
- חתנו הרב זאב אריה ויסקי - ר"מ בישיבת קמניץ בירושלים.
- חתנו הרב דוד ברנד - רב קהילת חניכי הישיבות ורב קהילת ברסלב בשכונת החורש בחריש.
גיסיו מצד אשתו הם רבי יעקב ניסן רוזנטל, רבי אליהו אליעזר מישקובסקי ורבי שלמה נח קרול.
| עץ משפחת אדלשטיין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מתלמידיו
- הרב שלום נגר - לשעבר רבה של אריאל.
- הרב פנחס קורח - מחבר ספרים ורב בית המדרש "שערי הלכה" בבני ברק.
- הרב חיים רבי - ראש ישיבת עטרת חכמים בחולון.
- הרב ישראל פסח פיינהנדלר - מחבר סדרת ספרי הלכה אבני ישפה ורב קהילת בירושלים.
- הרב אליהו שלזינגר - רבה של שכונת גילה בירושלים.
- הרב יעקב ישראל הופקוביץ - סופר, מחבר ספרי ילדים ומו"ל.
הנצחה
לרגל יום השנה הראשון לפטירתו הוכנס ספר תורה לזכרו לבית הכנסת 'נאות יוסף' בשכונה שבה כיהן כרב שנים רבות[19].
שמו של "בית המדרש החדש" בשכונת 'נאות יוסף' בבני ברק שונה ל"נחלת יעקב" על שמו.
בחשון תש"פ נקרא תלמוד תורה בבני ברק על שמו - נאות יעקב, שנה לאחר הקמתו[20].
בחודש אב ה'תש"פ נקרא היכל תפילה על שמו - היכל יעקב, במבנה הזמני של בית הכנסת המרכזי בשכונת גני איילון, בעיר לוד.
בשנת 2022 נחנכה היציאה המזרחית מרמת השרון, בשם "דרך אדלשטיין", על שם הרב.
לקריאה נוספת
- א. חפץ, 'הלומד מן הזקנים' - ריאיון עם הרב אדלשטיין, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן, פרשת בלק תשנ"ט, עמ' 8–15
- א. חפץ וב. ראם, 'כך היא דרכה של תורה' - ריאיון עם הרב אדלשטיין, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן, פרשת במדבר תשס"ז, עמ' 4–6
- יעקב הייזלר, 'חיים של תורה' - ריאיון עם הרב אדלשטיין, המבשר התורני, ה' סיון תשע"ג, עמ' ג-ז
- הנ"ל, 'קול יעקב' - ריאיון עם הרב אדלשטיין, המבשר התורני, י"ד תשרי תשע"ו, עמ' ו-יא
- ליבם של ישראל - תולדותיו והנהגותיו, מראות חייו ודברי זיכרון, תשע"ז
- תתן אמת ליעקב - פרקי חינוך, הנהגות הבית היהודי, דרכה של תורה וקצות אורחותיו ודרכיו, תשע"ח.
- סיון רהב-מאיר וידידיה מאיר, סולם יעקב: הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל - סיפורים קטנים על אדם גדול, הוצאת ידיעות ספרים תשע"ט
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- שיעורי רבי יעקב אדלשטיין באתר "קול הלשון"[21]
- אבי גליק, "ברוך מחיה המתים", ברך ראש ישיבת פוניבז' בשם ומלכות, באתר בחדרי חרדים, 15 בספטמבר 2010
משיעורי הרב יעקב אדלשטיין, לצפייה באתר בינינו
דרשה של הרב יעקב אדלשטיין, סרטון באתר יוטיוב- הרב א. חפץ, הלומד מן הזקנים! שיחה עם הרב אדלשטיין, מוסף יתד נאמן, פרשת בלק תשנ"ו, באתר אוצר החכמה
- ידידיה מאיר, למה לא הצלחתי לצאת מהבית בו ישבו שבעה על הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל, באתר חרדים10, 2 במרץ 2017
- איה קרמרמן, כשהלב צורח מכאב וגעגוע
- געגועים לאבא - לזכרו של הרב יעקב אדלשטיין, סרט על חייו בערוץ הידברות
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 ויצא יעקב שלם: הזכרונות הגנוזים של הגר"י אדלשטיין והבנים מספרים
- ^ בהקדמה לספר "ליקוטי רבי משה יעקב", עמ' 13
- ^ סגולה חדשה לשידוכים: בקבר החזון איש
- ^ כשהרב אדלשטיין למד אצל הרב שניאור במחתרת
- ^ מיוחד: הגר"י אדלשטיין מספר על הנסים שהצילו את חייו כיכר השבת
- ^ אודות מאורות השרון מאורות השרון
- ^ חדש ברמת השרון: מרכז ובו ציוד למשפחות אבלות בזמן השבעה באתר לוקאל
- ^ חיים גריידינגר, אין גיל לאהבה: החתונה המאוחרת של הרבנים, באתר nrg, 3 במאי 2012; mynet, אתם בוחרים את שער השנה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 3 בינואר 2013; לא טוב היות הרב לבדו כתבה באתר local
- ^ הכותל של רמת השרון באתר אחינו
- ^ שמחה בעולם התורה • הרב אדלשטיין שימש כסנדק לראשונה מאז אושפז, באתר jdn; הרב אדלשטיין: הזכירו את שם סבתי בתפילות לרפואתי באתר הידברות
- ^ ישראל כהן, ברוך דיין האמת: הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, באתר כיכר השבת, 23 בפברואר 2017
- ^ אלי רוטמן, ובעריש פילמר (צילום), רבבות ליוו למנוחות את הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין, באתר כיכר השבת
- ^ איתי בלומנטל וקובי נחשוני, נפטר רב העיר רמת השרון: "מגדלור ומורה דרך", באתר ynet, 23 בפברואר 2017
- ^ קובי נחשוני, 50 רבני ערים: לא להשכיר דירות לערבים, באתר ynet, 07 בדצמבר 2010
- ^ יעל גרמן: "הרב יצחק יעקובוביץ' לא ראוי לתפקידו", באתר nrg, 12 בדצמבר 2010
- ^ יוסי כץ, מה עושים רבני הערים החרדיים ביום העצמאות, בחדרי חרדים; הרב יעקב אדלשטיין ביום העצמאות ה-67, באתר יוטיוב
- ^ ישראל כהן, הרב הזדעזע: "בן גוריון גרוע יותר מהיטלר?", באתר כיכר השבת
- ^ ישראל כהן, הרב שטרנבוך: בן גוריון היה יותר גרוע מהיטלר, באתר כיכר השבת
- ^ במלאת שנה: הכנסת ס"ת לזכר הגר"י אדלשטיין, באתר כיכר השבת, 12.02.18.
- ^ זאב בלוי, מעמד קריאת שם לת"ת "נאות יעקב" ע"ש מרן הגר"י אדלשטיין זצ"ל, באתר JDN
- ^ הספדים עליו בקול הלשון ראו: כאן
34615170יעקב אדלשטיין (רב)
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- בוגרי ישיבת פוניבז'
- בני ברק: רבני שכונות
- דייני בית דין צדק בני ברק
- משפחת אדלשטיין
- משפחת מובשוביץ
- ראשי ישיבה ליטאים בישראל
- רבני ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם
- רבני ערים בישראל
- רבנים ליטאים ישראלים
- מקובלים ישראלים
- רמת השרון: רבנים ראשיים
- ישראלים שנולדו ב-1924
- ישראלים שנפטרו ב-2017
- תלמידי רבי שמואל רוזובסקי