רבי חיים שאול ברוק
 | |
| לידה | ט"ו באב ה'תרנ"ד |
|---|---|
| פטירה | י"ב בניסן ה'תשכ"ה (בגיל 70) |
| מקום פעילות | זוויהל, תל אביב, ראשון לציון |
| השתייכות | חב"ד |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| תפקידים נוספים | משפיע, ורב קהילת חב"ד בראשון לציון |
| רבותיו | שמואל גרונם אסתרמן |
הרב חיים שאול ברוק (ט"ו באב ה'תרנ"ד, 17 באוגוסט 1894 - י"ב בניסן ה'תשכ"ה, 14 באפריל 1965) היה ראש ישיבות חב"ד "אחי תמימים" בתל אביב ובראשון לציון, רב קהילת חב"ד בראשון לציון ומשפיע חב"די מרכזי בישראל; רבים ממשליו ואמרותיו בעת התוועדויותיו נכנסו לפולקלור החב"די.
תולדות חייו
נולד בעיירה סנובסק, לר' ישראל בן ציון ולגיטל לאה, נכדת הרב שאול יהודה ליב ליבין (מרבני העיר חברון). בלידתו נקרא שאול, על שם סבו, אך לאחר עשרות שנים עקב מחלה קשה, נוסף לו השם חיים.
משנת ה'תרס"ט לימד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ', לצד המשפיע רבי שמואל גרונם אסתרמן, את ספר התניא, ובחסידות של רבי שלום דובער שניאורסון; ביאוריו ומאמריו על הספר הועלו על הכתב אחרי שנים, והם נדפסו בספר על תולדות חייו. בהיותו בן 16 חלה אביו במחלת הטיפוס, חזר מנדודיו לביתו שבסנובסק, ונפטר מספר ימים לאחר חג הפסח; ברוק סירב לבקשת משפחתו לחזור אל ביתו ולסייע בפרנסת המשפחה, ונשאר ללמוד בישיבה.
בשנת 1915 (ה'תרע"ו) נשא את צביה בת מנחם מענדל קרסניק, חסיד חב"ד ומלמד בעיירה ביעשינקוביץ. לאחר נישואיו מונה לרב העיירה אלינוי (פלך ויטבסק, בלארוס). באותם ימים החלו הקומוניסטים ברדיפת כלי הקודש בכלל והרבנים בפרט; הוא כיהן כשמונה שנים כרב למרות רדיפותיהם, אך בהדרגה נעשתה הפעילות חשאית יותר ויותר.
בחורף ה'תרפ"ח נסע בהוראת האדמו"ר הריי"צ לעיירת זוויהל, כדי לפתוח את ישיבת תומכי תמימים במקום. הוא שימש כראש ישיבה, משפיע ומשגיח. בתחילת חודש טבת ה'תרפ"ט נעצר על ידי משלחת של שישה אנשים (ראש העיר, 3 אנשי יבסקציה, איש ג.פ.או. ושוטר) ונשלח למאסר. בפסח אותה שנה נשפט במשפט פומבי בפני אלפיים איש; המשפט ארך כשבע שעות, ובו הואשם שלימד תורה לנערים. הוא נשפט לתשעה חודשי עבודת כפייה, ולאחר מכן גלות של חמש שנים בעירו הקודמת אלינוי. לאחר קבלת בקשתו להעביר את מקום גלותו לעיר ברדיצ'ב, הוא עבר אליה בחודש סיון ה'תרצ"א[1]. בשנת ה'תרצ"ה הוקמה בעיר ישיבת "תומכי תמימים" על ידי יעקב ש"ץ (לימים חתנו של ברוק), וברוק התמנה למשפיע בישיבה זו.
בחורף 1956 (ה'תרצ"ז) הצליח הרב ברוק לעזוב את ברית המועצות ועלה לישראל. הוא התיישב בראשון לציון ומונה לרב קהילת חב"ד בעיר. בחודש אייר ה'תרצ"ח הקים הרבי אליעזר קרסיק בתל אביב את ישיבת "אחי תמימים"; הרב ברוק התמנה לראש הישיבה[2] ובת"ש התמנה גם למשפיע בישיבה. בה'תשי"א עברה הישיבה ללוד, לפיכך הקים ברוק בחורף ה'תשי"ב, עם מספר עסקנים, את ישיבת "אחי תמימים" בראשון לציון, בצריף ליד בית כנסת חב"ד בו שימש כראש ישיבה ומשפיע. לאחר מספר שנים גדלה הישיבה, ובחודש אב ה'תשט"ז פתח ברוק את המבנה החדש שלה, שהוקם על שטח שתרם ר' יוסף שמוטקין. כעבור חמש שנים החל בהקמת בנין נוסף עבור הפנימייה של הישיבה.
הרב ברוק נפטר לאחר מחלה בי"ב בניסן ה'תשכ"ה, ונקבר בבית הקברות הישן בראשון לציון.
משפחתו
- בתו, רבקה שץ
- בנו, מנחם מענדל
- בנו, ישראל; חתן של הרב יצחק גרשטנקורן מייסד וראש העיר הראשון של בני ברק
- בתו, בלה גליצנשטיין
- בתו, אסתר שרגאי
- בתו, רחל הלפרין
- נכדו הרב חיים שאול ברוק הוא מנהל "ועד הנחות בלשון הקודש", המוציאה לאור את סדרת הספרים תורת מנחם.
- נכדו הרב אברהם אבא ברוק[3] ממנהלי בית ספר למלאכה חב"ד נכדו של הרב יצחק גרשטקורן מייסד וראש העיר הראשון של בני ברק
- נכדו הרב ישראל צבי גליצינשטין שליח הרבי לעיר אילת
מתלמידיו
לקריאה נוספת
- ספר זיכרון לרב ברוק - ממכתביו, שיעורים בספר התניא שלו, רשימות מסיפוריו, מאמרים לזכרו ועוד, בעריכת הרב אורי בן שחר ה'תשל"א
- אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 199 - 173; בעריכת יוסף אשכנזי, ה'תשע"ב
- ראשון לציון - סיפורה של קהילת חב"ד בראשון לציון, בעריכת ישראל אלפנביין, ה'תשע"ה
- רבי יואל כהן בדרכי החסידים - מאמרים על דרכי החסידות ועולמה, עמודים 311-336, בהוצאת יחד, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- זושא וולף, 70 שנה ל'אחי תמימים', באתר שטורעם
הערות שוליים
23069209חיים שאול ברוק