קצות החושן

קצות החושן

מידע כללי
סוגה	ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט
הסכמות	הרב צבי הירש, הרב יעקב קצנלבוגן
הוצאה
תאריך הוצאה	תקמ"ח 1788
תאריך הופעה ראשונה	למברג
מהדורות נוספות
מספר כרכים	2
פרשנים	הרב יחיאל דזימיטרובסקי
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	קצות החושן
הספרייה הלאומית	990018331220205171

ספר קצות החושן (בעגה הישיבתית "הקצות") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי רבי אריה לייב הלר. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. הספר אינו נצמד לדברי השולחן ערוך, אלא משתמש בהם כבסיס לבירור סוגיות והעלאת חידושים. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, והעיון בו נפוץ מאוד בהן. הוא נלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.

שם הספר

הספר נכתב על סדר השולחן ערוך, חלק חושן משפט, ולכן נקרא שמו "קצות החושן" כלומר קצה ושוליים לחושן המשפט, וכן על שם הפסוק 'ועשית על החשן... על שני קצות החשן (שמות כח כג) כשכמה פסוקים לפני כן מכונה החושן 'ועשית חשן משפט וכו', כרמז על כך שהספר הינו חיבור על חלק חושן משפט שבשולחן ערוך.

בנוסף, המחבר כיהן החל משנת התקמ"ח כרב בעיירה סטרי שבאוקראינה, ותרגום "קצות החושן" (שמות יט יט ) - "סטרי דחושנא"^{[דרוש מקור]}.  

חלקי הספר

חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר לבוב בשנת ה'תקמ"ח. החלק השני נדפס שם בשנת ה'תקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ואף נדפס בספר ה"שולחן ערוך" בחלק מהמהדורות. על הדפסת הספר פיקח אחיו הרב יהודה כהנא הלר שאף הדפיס בסוף הספר את חיבורו "קונטרס הספקות".

כשבאו הוא ואחיו הרב יהודה כהנא הלר לבקש הסכמה לספריהם מהרב צבי הירש מלבוב (נכד הרב יעקב יהושע פלק מחבר הפני יהושע), ננזפו קשות על פלפולים מיותרים ונייר מבוזבז בנימוק ש"רובם ככולם בונים מגדלים פורחים באוויר ולא יורדים לעומקה של הלכה", וגורשו מביתו, אך השאירו לו עותק. במשך הלילה קרא בספר ובבוקר זימן אותם אליו והתנצל.

כתיבת הספר והשפעתו

צמיחתה של הפרשנות התלמודית הקונספטואלית במאה ה-18 הובילה לכתיבת ספר 'קצות החושן'. הספר נכתב כהמשך לחיבורים סמ"ע, שפתי כהן, ואורים ותומים – נושאי הכלים לשולחן ערוך חושן משפט הקודמים לו, וסיים יחד עם בן זוגו הנתיבות המשפט את סוגת נושאי הכלים לשולחן ערוך. נוכחותם של הסמ"ע, הש"ך, והאורים ותומים בחיבוריו היא גדולה מאוד. את נוכחות האורים ותומים הוא עצמו מדגיש בהקדמתו לספר: ”והרבה יגעתי בחיבורי זה ובדרישות חקרתי ובבדיקות אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית העיון, ואחר שיצא לאור עולם ספר 'אורים ותומים' וראיתי שהגאון המחבר הפליא לעשות, עברתי על קונטריסים שלי וכל מה שמצאתי מהן בספר הנזכר עברתי קולמסי עליהם. ואגב עיוני הצצתי בו בין החרכים וראתה עיני בדברים הנוגעים לעיקרא דדינא אשר לבבי לא כן תדמה. וכל כהאי גוונא ראיתי להזכיר טעמו וטעמא דידי והרואה יבחר”.

הספר תרם תרומה עצומה לפריחת הלמדנות באירופה. את שיטת הלימוד הזו מתאר חוקר התלמוד והספרות הרבנית ישראל מ' תא-שמע: "השפעותיה האינטלקטואליות של תנועת ההשכלה האירופית המתעוררת ניכרות בתחומי הספרות הרבנית האורתודוקסית בת הזמן לא פחות, ואולי יותר, מאשר בתנועת ההשכלה החילונית המאוחרת לה, בהביאם אליה פריחה לימודית ומתודולוגית חסרת תקדים, ובשנותם כליל את מערכות הלימוד הישנות ואת סדר העדיפויות בתוכן".

את התקבלותו הרחבה של הספר בעולם הישיבות ומרכזיותו בתהליך התפתחותה של שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא מתאר הרב זווין: "שיטות הראשונים במקצוע גדול שבתורה זה, סברותיהם ומקורותיהם ודעותיהם, נעוצים ומשורשים ומבוססים ב'קצות החושן' יותר מבחושן (השולחן ערוך) גופו. החושן נותן לנו את פסקי הדינים, הלכות הקבועות וב'קצהו' אנו מרגישים את הרוח והנשמה של אותם הדינים, אנו מתרוממים אל על למקורות רבותינו הראשונים אשר הורו ואשר הוגו את ההלכות היסודיות, ויורדים למעמקי צפונותיהם לדלות את הפנינים והמרגליות הספונים בתוכם, האור הגנוז של הראשונים בוקע דרך פסקי ה'שולחן ערוך', הלוך הם והנלוים להם, ועבור דרך נושאי כליו, מורינו ומאורינו הכוהנים ותורתם, וחוזר ומתגלה ביפעת זהרו בשוליו וב'קצהו'. הפך הקצה לראש. ממנו פינה וממנו יתד, והוא משמש בפום רבנן ותלמידיהון לאבן הראשה ולנקודת מוצא, הוגים בו בעיון נמרץ לאו דווקא בתורת פירוש לשלחן הערוך, ולאו דווקא בתורת פוסק הלכות – קובעים בו בתורת משנה ראשונה, כבנין אב אשר ממנו נמשכים קוים, תליסר מתיבתא במישרין ובעקיפין, לארכן ולרחבם, ומה שחשוב יותר – לעמקם של חדרי תורה במרבית סוגיות התלמוד. דרך הבנתו הישרה ואופן הסברתו הקולעת, מאין כמותם ליישר את השכל ולהדריך את הוגי התורה לבל ילכו ארחות עקלקלות. לא לחנם נתקבל הספר בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות".

השפעתו ההלכתית

בהקדמתו לספר טען הרב אריה לייב הלר שניתנה לחכמים רשות לקבוע את פסיקת ההלכה על פי מה שנראה להם כאמת על פי שיקול דעתם והכרעת שכלם, אף אם באמת האמת שונה: ”נתן לנו את התורה כפי הכרעת השכל האנושי אף על פי שאינו אמת, ואם כך המחדש הוא חידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת שכל האנושי, וזו שהראה הקב"ה למשה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כי נתחדשו הדברים על פי התלמיד המחדשו”. במקביל הוא מסתייג מחידושים שהמחדש אינו משוכנע באמיתתם: ”והכל ברא הקב"ה חוץ מן השקר שבני אדם בודין מלבן ומאן דמשקר חס וחלילה אין זה חידושי תורה”. לדברים אלו של הרב הלר הייתה השפעה על פסיקת ההלכה בדורות שאחריו, ויש הסוברים כי היא הובילה לערבוב בין הסגנון העיוני והלמדני (המבוסס על השכל האנושי, כדברי רבי אריה לייב הלר) ללימוד ההלכה ופסיקתה.

בשמונה מקומות בספר מזכיר המחבר מקרים שבאו לפניו ואת פסיקתו ההלכתית על בסיס טיעוניו הלמדניים.

מאז פרסום הספר, בתי הדין מסתמכים רבות על קצות החושן בפסיקותיהם בדיני ממונות.

בעקבות הספר

בעקבות ספר ה'קצות החושן' נכתב ספר "נתיבות המשפט" בו משיג הרב יעקב לורברבוים על דברי הספר קצות החושן. לאחר הפצת הנתיבות פרסם רבי אריה לייב הלר קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב כתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".

על ספר קצות החושן נכתבו מספר ספרי ביאורים וחידושים. ידועים במיוחד ספרי 'טבעת החושן' של הרב חיים פינחס שיינברג, ומהדורתו של הרב יחיאל דזימיטרובסקי הכוללת הערות למדניות בשם 'מלואי חושן'.

על שם הספר נקרא רחוב "קצות החושן" בשכונת קריית ספר במודיעין עילית.

קישורים חיצוניים

• הספר קצות החושן באתר ויקיטקסט
• נעם סמט, "קצות החושן": ראשית הלמדנות – מאפיינים ומגמות, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ו, באתר אסיף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29683678קצות החושן