פורטל:עולם הישיבות/ספר ישיבתי/אוצר הספרים
אוצר הספרים של פורטל עולם הישיבות
לסידור קטלוג הספרים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
חידושי הגרנ"ט הוא ספר עיון פופולרי בעולם הישיבות, והוא מאגד את שיעוריו של הרב נפתלי טרופ, מגדולי ראשי הישיבות בליטא לפני השואה.
שיטת לימודו של הרב טרופ הייתה עיונית מאוד. חקירותיו התמקדו בהבנת סוגיות התלמוד מתוכן עצמן, ללא הכרח בהשוואתן לסוגיות אחרות העוסקות בנושאים מקבילים.
שיטה זו נחשבת מקבילה לשיטת בריסק, אותה פיתח ושכלל רבי חיים מבריסק. דוגמה לחקירה בעלת משמעות הלכתית שהמציא ר' נפתלי: לפי ההלכה, אשה שנדרה נדר, ביד בעלה הרשות להפר אותו או להחליט שברצונו שיתקיים הנדר. חקר הגרנ"ט, האם כאשר אומר הבעל לאשתו שהוא מקיים את נדרה, יש לו בכך שותפות בעצם הנדר, ונחשב שחלק מהנדר מתייחס גם אליו, או שמא אין לבעל כל חלק בנדר, וכאשר הוא מקיים אותו, אין בכך אלא "מניעת ביטולו" של הנדר, אך כל חלותו היא מכח האשה בלבד. בשני צדדים אלו תלויה הבנת סוגיה במסכת כתובות.
בשנים שלאחר פטירתו של הרב טרופ נפוצו חידושיו ושיעוריו, בעיקר על ידי תלמידיו בישיבת ראדין. שיעורים אלו שמסר במשך עשרים וחמש שנה בפני מאות בחורים, הפכו להיות נכסי צאן ברזל בלימוד הישיבתי ובביסוסה של שיטת הלימוד הנוכחית בישיבות. במשך השנים המשיכו שמועותיו להימסר מפה לאוזן ומרב לתלמיד, כיוון שבחייו לא הדפיס את חידושיו.
בשנת ה'תש"ב יצאו לאור שיעוריו של הגרנ"ט על מסכת נדרים, על ידי הרב ח.מ. לובאן, בארצות הברית. בשנת ה'תשכ"ט יצאו לאור חידושי הגרנ"ט על סדרי נשים ונזיקין בצורת סטנסיל. השיעורים הם על מסכתות נדרים, קידושין, גיטין, יבמות, כתובות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין. בשנת ה'תשמ"ה יצאו לאור מספר שיעורים כלליים שלו, על ידי תלמידו הרב משה דוד דרייען בירושלים.
בשנת ה'תשמ"ט יצא לאור הספר "חידושי הגרנ"ט", בהוצאת מכון אורייתא בירושלים. הספר כולל מאתיים ושלושה שיעורים, על כל המסכתות של סדרי נשים ונזיקין. הספר מבוסס על פי מאה ושלושים מחברות מכתב יד שהיו לעיני העורכים. בעריכת הספר לא התחשבו העורכים בחידושיו המודפסים של הגרנ"ט שנדפסו עד אז, מכיוון שהתברר על פי בדיקה, כי חידושיו אלו של הגרנ"ט, שנרשמו על ידי תלמידיו בכתב ידם, היו מדויקים יותר, ולכן עריכת הספר התבססה אך ורק על המחברות.
בשנת תשנ"ח יצא לאור ספר מוסף לספר שיעורי רבינו חיים הלוי על ידי בנו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק[דרושה הבהרה] בו הוא טוען שהמדפיס שע"י מכון אורייתא זייף הוסיף וגם החסיר מכתבי היד. גם על חידושי הגרנ"ט יצאו רינונים שאינם בני סמכא.
2
חידושי רבנו חיים הלוי הוא חיבור שכתב רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, והוא נסוב על עניינים שונים במשנה תורה לרמב"ם.
במשך שנים רבות היה ספר זה, לספר היחיד שנדפס מרבי חיים.
הספר נחשב לאבן יסוד בשיטת בריסק המפורסמת, תלמידי השיטה מייחסים חשיבות מיוחדת לאמור בספר ומדייקים בכל מילה הכתובה בו. הלימוד בספר אינו מתוך רפרוף בעלמא, אלא נעשה מתוך עיון מעמיק, וכלשון בני המחבר בהקדמה: "כי אין הספר הזה כשאר ספרים הנקנים בקריאה ועיון בעלמא, רק ספר של לימוד, שאינו נקנה רק ביגיעה ועיון ועמל רב בדרכה של תורה, ואשרי מי שיעמוד על אמתתן ועומקן של דברים גם אחרי היגיעה והעיון המרובה בינו זאת".
רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה מורה לבניו ללמוד את הספר כצורתו עוד לפני שידעו את התלמוד[דרוש מקור]. בנו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק העיד כי הוא למד את הספר לאחר בר מצווה[דרוש מקור], על פי הוראת אביו, והיה בקיא בו בעל פה.
גדולי ישראל התייחסו לספר בהערצה מיוחדת. וביניהם רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל החזון איש, שכתב הגהות לספר "חידושי רבינו חיים הלוי", ועוד.
הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ו, בעיר בריסק.
3
כתבי הגר"ח הוא שמם הבלתי רשמי של חידושי תורה מאת רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, שאינם כלולים בספרו חידושי רבנו חיים הלוי. שם כללי זה כולל כמה ספרים שיצאו לאורך השנים.
חידושי הגר"ח (סטנסיל) הוא הידוע והנפוץ יותר מבין הספרים שבכתבי הגר"ח. הספר כולל שיעורים שנאמרו על ידי רבי חיים ונדפסו אחרי מותו. חידושי התורה שבספר מצטיינים בקיצור ובחריפות. הכינוי "סטנסיל" נובע מכך שהם הודפסו במכונת שכפול (סטנסיל) ולא בדפוס כמקובל, כדי להבדילם מספר החידושים הרשמי של רבי חיים סולובייצ'יק, שאותו הגיה בקפדנות רבה, חידושי רבנו חיים הלוי, ומכונה "ספר".
רבי חיים היה כותב לעצמו את חידושי תורתו, וחלק קטן מהם הכין לדפוס, לאחר בירור והגהה נמרצים מצדו, ונדפסו שנים רבות לאחר פטירתו בספר חידושי רבנו חיים הלוי. את חידושיו האחרים לא הרשה להדפיס, והם עברו בירושה לבניו, כשהחלק הנכבד עבר לבנו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. גם הוא לא הרשה להדפיסם, כרצון אביו. מדי ליל שבת הוא היה מתיר לקבוצה נבחרת מתלמידיו לבוא לביתו ולעיין בכתבים. התלמידים היו רושמים את הדברים מיד לאחר השבת מתוך הזיכרון, כדי שלא לשכוח אותם.
עוד בחייו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, ולמרות התנגדותו, הדפיסו תלמידים את החידושים, תחת השם "חידושי הגר"ח", ומכיוון שלא חפצו לעבור על רצון רבם, הדפיסו את הכתבים בצורה בלתי רשמית, במכונת שכפול (סטנסיל). כתבים אלו עברו מיד ליד, ונדפסו בעשרות אלפי עותקים. רבים מחבבים את הספר, אם כי נהוג להתייחס אליו בזהירות לעיתים, שכן מדובר בחידושים שלא הוגהו על ידי אומרם, ובישיבת בריסק אין לומדים כלל בספר.
בשנת תשס"ט (2009) נדפס הספר מחדש בדפוס רגיל (בהוצאת 'מישור'), כשבתוך הספר נלקטו כל חידושיו של רבי חיים מבריסק מהקבצים השונים ומפי השמועה. ספר זה נחשב לפחות מוסמך ממהדורתו הקודמת, עקב זאת שהוכנסו בו חידושים מפי השמועה, שמקורם אינו ידוע, ולעיתים נפל בהם בלבול בין חידושי ר' חיים לחידושי בנו ר' יצחק זאב.
4
ברכת שמואל הוא ספר שנכתב על ידי רבי ברוך בער לייבוביץ, ראש ישיבת קמניץ. הספר כולל ארבעה ספרים העוסקים בפלפולים על התלמוד בבלי בשיטת בריסק.
בשם הספר, "ברכת שמואל", הנציח המחבר את אביו הרב שמואל דוד. הרב ליבוביץ טיפל בעצמו בסידור חידושיו והכנתם לדפוס. בחורף תרצ"ה עסק בכתיבת חידושיו לבבא מציעא, אבל לא הגיע להשלמתם, כי בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה ונפטר ללא שזכה לראות את חידושיו בדפוס.
הספר נחשב לקשה יחסית, מכיוון שכתיבתו הייתה בקיצור נמרץ ובביטויים מיוחדים.
רבי ברוך בער היה דייקן בדבריו. כתב על כך חתנו רבי ראובן גרוזובסקי (בהקדמה לברכת שמואל על מסכת בבא מציעא): ”היה אצלו עיקר גדול באיזה אופן ובאיזה מילים להביע את הקושיא והתירוץ או את החקירה, ולזאת בכל פעם שחקר את אותה החקירה עצמה הייתה בעיניו כחקירה חדשה, ואם הביעה במילים אחרות או שנתווספה אצלו איזו הרגשה חדשה נחשב הדבר בעיניו כדבר חדש וחידוש הפלא.”
בישיבות רבות נחשב הספר לאחד מספרי היסוד מבין ספרי האחרונים.
בתשע"ח יצא כרך נוסף מכתב ידו, "כתבי ברכת שמואל - על מסכת שבת", שנערך על ידי נכדו, הרב עוזיאל ליבוביץ.
נכדי המחבר הוציאו את "חידושי ושיעורי רבי ברוך בער", שיעוריו של רבי ברוך בער כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר נועד בעיקר להסביר את שיעוריו של רבי ברוך בער כפי שנרשמו על ידו ב"ברכת שמואל".
5
שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה. הספר עוסק ביסודות כלליים ולא בנוי על סוגיות ספציפיות בתלמוד. מחבר הספר הוא הרב שמעון שקופ. הספר נקרא "שערי יושר" כיוון ששערי הספר מישרים את המחשבה.
הרב שקופ השקיע שמונה שנים של עבודה בהוצאת הספר, שבסופו של דבר יצא בוורשא בשנת תרפ"ח (1928).
הספר מחולק לשבעה שערים, כאשר כל שער נכתב על יסוד הלכתי:
- השער הראשון הוא שער הספיקות.
- השער השני הוא שער החזקות.
- השער השלישי עוסק בדיני רוב (בעיקר ביטול ברוב והליכה אחר הרוב).
- השער הרביעי עוסק בדיני קבוע (כל קבוע כמחצה על מחצה דמי).
- השער החמישי עוסק במשפטי הממון הכלליים (חוב ריבית קצוצה, דיני שעבוד, תקפו כהן, פטר חמור, קם דינא, יאוש, חזקת מרא קמא, הפקר, פדיון הבן, תוך כדי דיבור, נדר צדקה, חיוב תשלום ליציאה ידי שמיים, קניין דרבנן, ספק ממון).
- השער השישי עוסק בדיני עד אחד (עד אחד נאמן באיסורין ועוד).
- השער השביעי עוסק בדיני עדות.
הספר מסמל את שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא שהתאפיינה בחשיבה משפטית וקונספטואלית, שאצל הרב שמעון שקופ התבסס גם על גישת משפט הטבע. שיטה זו נועדה להציע לתלמידי הישיבות חלופה אינטלקטואלית לתנועת השכלה שהתפשטה במהירות באותה תקופה ברחבי יבשת אירופה. שיטת לימוד זו מנוגדת לשיטת הלימוד בדרך הפלפול שהייתה נהוגה עד אז בישיבות, וניסתה לרדת לשורש ההלכות.
6
שיעורי רבי שמואל היא סדרת ספרי לימוד המכילה את שיעוריו של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'.
הספר נערך לאחר פטירתו על ידי צוות תלמידי חכמים מתלמידיו. תוכנו כולל רשימות של חידושי תורה שכתב בעצמו, שיעורים שמסר בישיבה אשר נערכו מתוך קטעי הקלטה וכן על פי רשימות תלמידים מתקופות שונות. עורכי השיעורים בררו את הסולת מתוך הרשימות המהימנות יותר, על ידי השוואה בין הרשימות השונות. בספר הוכנסו גם הערות שוליים, מאת תלמידי חכמים מתלמידיו, וההערות משמשות כעין השלמה להרחבת העניינים שהוא עוסק בהם בשיעור.
בספר הוכנסו גם הערות וקושיות ידועות שהביא הרב רוזובסקי בשיעור אף שלא הוסיף בהן דבר משלו והדבר משמש מעין סיכום לחידושי האחרונים במסכתות הישיבתיות. כתלמידם של רבי שמעון יהודה שקופ ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק הוא צועד בשיטת בריסק, ומביא את המשא ומתן הפשוט בסוגיות השונות.
הספר יצא לאור בכרכים רבים לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבות, ובהן מכות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, יבמות, כתובות ועוד. בכל ספר על מסכת מסוימת לוקטו גם קטעים משיעוריו של הרב רוזובסקי שנאמרו על מסכתות אחרות הנוגעים לאותה מסכת.
הספר יצא לאור במהדורות שונות, בתחילה הוא יצא במהדורת סטנסיל ולאחר מכן הודפס כספר רגיל, על ידי בנו הרב מיכל דוד רוזובסקי.
בתוך זמן קצר הפך הספר לספר יסוד בעולם הישיבות, והוא משמש מגידי שיעורים להכנת השיעור.
בנוסף יצא לאור הספר "חידושי רבי שמואל" הכולל רק את שיעוריו הכלליים, המתמקדים בדרך כלל בנושא מרכזי בסוגיא, וכתובים בצורת מאמר ("חבורה") ולא כשיעור משוכתב.
7
ספר קצות החושן (בעגה הישיבתית "הקצות") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. הספר אינו נצמד לדברי השולחן ערוך, אלא משתמש בהם כבסיס לבירור סוגיות והעלאת חידושים. ספר זה תרם תרומה עצומה לפריחת הלמדנות באירופה והשפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, והעיון בו נפוץ מאוד בהן. הוא נלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.
הספר נכתב על סדר השולחן ערוך, חלק חושן משפט, ולכן נקרא שמו "קצות החושן" כלומר קצה ושוליים לחושן המשפט.
הספר נכתב כהמשך לחיבורים סמ"ע, שפתי כהן, ואורים ותומים – נושאי הכלים לשולחן ערוך חושן משפט הקודמים לו, וסיים יחד עם בן זוגו הנתיבות המשפט את סוגת נושאי הכלים לשולחן ערוך.
את התקבלותו הרחבה של הספר בעולם הישיבות ומרכזיותו בתהליך התפתחותה של שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא מתאר הרב זווין (בהסכמתו של הרב זוין לספר טבעות זהב לרמא"ל שפירא): "שיטות הראשונים במקצוע גדול שבתורה זה, סברותיהם ומקורותיהם ודעותיהם, נעוצים ומשורשים ומבוססים ב'קצות החושן' יותר מבחושן (השולחן ערוך) גופו. החושן נותן לנו את פסקי הדינים, הלכות הקבועות וב'קצהו' אנו מרגישים את הרוח והנשמה של אותם הדינים, אנו מתרוממים אל על למקורות רבותינו הראשונים אשר הורו ואשר הוגו את ההלכות היסודיות, ויורדים למעמקי צפונותיהם לדלות את הפנינים והמרגליות הספונים בתוכם, האור הגנוז של הראשונים בוקע דרך פסקי ה'שולחן ערוך', הלוך הם והנלוים להם, ועבור דרך נושאי כליו, מורינו ומאורינו הכוהנים ותורתם, וחוזר ומתגלה ביפעת זהרו בשוליו וב'קצהו'. הפך הקצה לראש. ממנו פינה וממנו יתד, והוא משמש בפום רבנן ותלמידיהון לאבן הראשה ולנקודת מוצא, הוגים בו בעיון נמרץ לאו דווקא בתורת פירוש לשלחן הערוך, ולאו דווקא בתורת פוסק הלכות – קובעים בו בתורת משנה ראשונה, כבנין אב אשר ממנו נמשכים קוים, תליסר מתיבתא במישרין ובעקיפין, לארכן ולרחבם, ומה שחשוב יותר – לעמקם של חדרי תורה במרבית סוגיות התלמוד. דרך הבנתו הישרה ואופן הסברתו הקולעת, מאין כמותם ליישר את השכל ולהדריך את הוגי התורה לבל ילכו ארחות עקלקלות. לא לחנם נתקבל הספר בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות".
בעקבות ספר ה'קצות החושן' נכתב ספר "נתיבות המשפט" בו משיג הרב יעקב לורברבוים על דברי הספר קצות החושן. לאחר הפצת הנתיבות פרסם רבי אריה לייב הלר קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".
על ספר קצות החושן נכתבו מספר ספרי ביאורים וחידושים. ידועים במיוחד ספרי 'טבעת החושן' של הרב חיים פינחס שיינברג, ומהדורתו של הרב יחיאל דזימיטרובסקי הכוללת הערות למדניות בשם 'מלואי חושן'.
8
קובץ יסודות וחקירות הוא ספר המכיל ליקוט מקיף של יסודות וחקירות תורניים המבוססים על ספרי הראשונים והאחרונים.
מחבר הספר הוא הרב אחיקם קשת, אברך בישיבת מרכז הרב, מתלמידי הרב אברהם שפירא ור"מ לשעבר בישיבת שלום בניך. הספר יצא לאור במהדורה ראשונה בחוברת בכריכה דקה, ולאחר מכן במספר מהדורות. בשנת תשס"ז יצאה מהדורה בת כ-700 עמודים. מהדורה נוספת יצאה בתשע"ג בת כ-1,230 עמ'. הספר מסודר לפי הא"ב.
הספר כולל כמה נספחים:
"לקט חקירות" מלקט כ-1,500 חקירות על סדר הא"ב "סוגי הסברות" - "חלוקת הסברות שבש"ס ובמפרשים לשמונה סוגים" "סוגי החקירות" "לשיטתם" - מדגים כיצד דעותיהם ההלכתיות של תנאים ואמוראים הן לפי שיטה לימודית מסוימת. כמו כן מרכז הספר לשונות המיוחדים לכל אמורא, כמו "פלוני ופלוני בשיטה אחת", או "תברא". המחבר מביא אחרונים שעסקו בעניין זה של "לשיטתם", כגון הרב ראובן מרגליות והאדר"ת. הנספחים סוגי הסברות, סוגי החקירות ולשיטתם לא נכללו במהדורת תשע"ג, אלא יצאו לאור כחוברת נפרדת, מפאת חוסר מקום.
הספר קיבל את הסכמותיהם של הרב אביגדור נבנצאל, הרב אברהם שפירא, הרב שמחה הכהן קוק והרב זלמן נחמיה גולדברג.
9
|
הגר"ש אינו מרציא שעורו מעומד, רק יושב אל השולחן ביחד עם תלמידיו... רבי שמעון מגיד שעורו. מדבר בנחת, משמיע הסבריו ההגיוניים או כמו שקורין: "הבנה של רבי שמעון". מנתח העניין של נדרים, ידות נדרים, איסור חפצא, איסור גברא; הכל מובן, הכל ניחא. אין כאן קושיות, אין כאן הרים ובקעות, נסתלקו כל הספקות וכל הפקפוקים, ממש נפקחו העיניים: כל מסכת נדרים מונחת לפנינו מבוארת ומבוררת. רבן שמעון מסר לנו היד של "נדרים" או המפתח של סודות התורה. כך חולפים שעה, שעתיים, ואנחנו איננו עיפים לעמוד ולשמוע... קנאת־סופרים מתעוררת אצלנו. |
| ספר היובל לכבוד רבנו הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ, וילנא, תרצ"ו, עמ' 22. הקטע מאת הרב אהרון ראובן טשארני רב ואב"ד לבתי הכנסיות בעיאן אמריקה |
חידושי רבי שמעון יהודה הכהן הוא אוסף מכתבי רבי שמעון שקופ על התלמוד הבבלי. החידושים בספר הם תמצות של שיעוריו אותם מסר בישיבות שבהן כיהן כר"מ וכראש ישיבה בישיבת טלז, בקהילות מלטש ובריינסק, ובעשרים שנותיו האחרונות בישיבת שער התורה שבעיר גרודנה.
על פי עדות תלמידיו, החידושים הכתובים הם רק חלק קטן מחידושיו כולם שמסר במשך שיעורים של ארבעים שנה. את רוב חידושיו לא כתב מעולם, וחלק אחר אבד.
הרב שקופ העריך כתבים אלה, ולא אחת אמר כי נרשמו מתוך עיון ועמל. בשנותיו האחרונות החל לנסות להדפיס את החידושים, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל לפני השואה. בתקופת המלחמה תלמידו הרב יצחק דב קופלמן לקח מביתו של הרב שקופ את כתביו, ולאחריה מסר את הכתבים לבני משפחתו של הרב שקופ על מנת להדפיסם.
יסודות שונים המובאים בספר מורחבים בספר "שערי ישר" של הרב שקופ, ולפעמים מסקנת הדברים בשני הספרים אינה אחידה. אך למרות שהספר "שערי ישר" הודפס בתקופה מאוחרת יותר, לא השמיטו המוציאים לאור דבר מתוך הכתבים, והדפיסו את כל מה שהופיע בהם. גם המחבר עצמו לא רצה לשנות שום דבר יסודי בכתביו, והתבטא, שלמרות שבוודאי יש דברים שכתב בעבר ועם השנים בעקבות עיונו שינה את דעתו, אין זה מפחית כלל מערכם וחשיבותם של הכתבים, כי כולם נכתבו לאחר עיון רב ומתוך שיקול דעת מעמיק.
המוציאים לאור נמנעו מלבצע שינויים כלשהם בטקסט, וגם מקומות סתומים לא הושמטו.
10
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף ועמוק לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. ספר זה נפוץ מאוד בחוגי הישיבות, ונלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה (אף על פי שהמחבר כותב בהקדמתו לספר שאין בכוונתו לפסוק הלכה).
ספר נתיבות המשפט דומה לספר 'קצות החושן' של רבי אריה לייב הלר וחובר בעקבותיו. בספר משיג הרב יעקב לורברבוים על דברי קצות החושן, ואף חולק עליו פעמים רבות, אך עם זאת רוב הספר הוא חידושים של הרב יעקב לורברבוים. הספר מורכב משני חלקים - "משפט הכהנים" - חידושים, ו"משפט האורים"- ביאורים.
לאחר הפצת הנתיבות פרסם רבי אריה לייב הלר - בעל ה"קצות החושן", קונטרס בשם "משובב נתיבות", בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב. רבי יעקב לא טמן ידו, וכתב מהדורה חדשה בה הוא משיב על השגותיו של בעל "קצות החושן" על ספרו. מהדורה זו נקראה לאחר פטירתו "יאיר נתיב".
הספר נדפס לראשונה בז'ובקבה בשנת ה'תקס"ט ומאז נדפס פעמים רבות נוספות, ואף נדפס בספר ה"שולחן ערוך" בחלק מהמהדורות.
על הספר נכתב ביאור והערות מאת הרב יחיאל דזימיטרובסקי בשם "מלואי המשפט".
11
ספר אבני מילואים הוא ביאור חריף ועמוק לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר. אף על פי שהספר חובר כביאור על השולחן ערוך, מגמתו של הספר היא עיונית-לימודית, וקישורו לשולחן ערוך רופף. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, והוא נפוץ מאוד בחוגי הישיבות. הוא נלמד הן במסגרת לימוד עיוני ישיבתי והן במסגרת לימודי הלכה.
שם הספר מבוסס על הפסוק: ”אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן” (ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ז'). הוא נקרא כך למרות אי הקשר לפסוק, מכיוון שהוא ביאור לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, ומוסיף עליו "מילואים".
הספר נכתב כביאור על חלק אבן העזר, והוא נחשב המקביל של הספר הראשון של המחבר קצות החושן על חלק חושן משפט. כקודמו, גם 'אבני מילואים' הוא ספר למדני, הדן בפלפול ובעמקות בסוגיות הכרוכות בחלק אבן העזר של השולחן ערוך, וכקודמו גם הוא תרם תרומה עצומה לפריחת שיטת הלימוד החדשה, הלמדנות באירופה (בעיקר פולין וליטא), ונתקבל בחיבה ובהערצה במרבית הישיבות הגדולות.
שני כרכי הספר יצאו לאור רק לאחר פטירתו של המחבר, ואת ההקדמה לספר כתב בן המחבר ובה הוא כותב שהדפסת הספר היא תשלום נדרו שנדר לאביו "היום אחל לשלם נדרי אשר נדרתי לאבי, את עול הדפסת הספרים שכתב לעת זקנותו". את הדפסת הספר מימן הנגיד אריה לייב וואללרשטיין. הכרך הראשון של הספר נדפס בשנת ה'תקע"ו (1816), ובסוף כרך זה הודפס קונטרס "משובב נתיבות". הכרך השני נדפס לאחר תשע שנים בזאלקווא, בשנת ה'תקפ"ו (1825), בסוף כרך זה הודפס שו"ת מאת המחבר "שו"ת אבני מילואים". מאז יצאו שני הכרכים לאור במהדורות רבות נוספות. בסוף המהדורה הראשונה של ה"אבני מילואים", נדפסו הערות שכתב הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (שי"ר), חתנו של המחבר, שהיה גם המוציא לאור של הספר. בהמשך נכתב ביאור והערות של הרב יחיאל דזימיטרובסקי בשם "מלואי חותם", ספר "מילואי אבן" (4 כרכים) - של הרב חיים פינחס שיינברג, ספר "שארית יוסף" של הרב יוסף ענגיל, והגהות של הרב ירוחם פישל פרלא ושל הרב יעקב ישראל קניבסקי.
12
שב שמעתתא הוא חיבור העוסק בשבע סוגיות הלכתיות סבוכות שונות. הספר נכתב בצורה עיונית על ידי הרב אריה לייב הכהן הלר, מחבר ספרי ההלכה הפופולריים בעולם הישיבות, קצות החושן ואבני מילואים.
שב שמעתתא בתרגום מילולי מארמית הוא "שבע שמועות", כאשר הכוונה ב"שמועה" בארמית היא לסוגיה הלכתית. שם הספר לקוח משני מקורות בגמרא תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ג ותלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ב .
הרב הלר חיבר את הספר כבר בנערותו סביב שנת ה'תק"כ (1760) ואולם הוציאו לדפוס (תקס"ד[דרוש מקור]) רק בשלב מאוחר יותר של חייו "מאשר יגורתי מפני השגיאה אשר עלי נתיב מחקר בני הנעורים ... על כן לא קדמתי להעלותו לבית הדפוס" (מהקדמת המחבר). הספר כולל:
- הקדמה רחבה הכוללת, בין השאר, נושאים באמונה.
- 7 פרקי "שמעתתא" העוסקים בנושאים:
- שמעתתא א - ספק דאורייתא, ספק טומאה ברשות היחיד, ספק טומאה ברשות הרבים, ספק ספיקא
- שמעתתא ב - חזקת הגוף וחזקת ממון, ברי ושמא
- שמעתתא ג - חזקה דמעיקרא, חזקה דהשתא, חזקה העשויה להשתנות
- שמעתתא ד - רוב וקרוב, רוב בממון, מוחזק
- שמעתתא ה - מחזיקין מאיסור לאיסור, חזקה דרבא
- שמעתתא ו - עד אחד נאמן באיסורין, ספיקא דתרי ותרי
- שמעתתא ז - עד אחד במיתה, מסיח לפי תומו, סימנין, טביעת עין
עקב חריפות הספר, הקשה לקריאה למי שאינו בקיא בגמרא ומפרשיה, הספר עורר עניין רב בין פוסקי הלכה רבים ונכתבו עליו פירושים וביאורים שונים.
בין מפרשי הספר נמצאים:
- הרב אברהם בורנשטיין בעל ה"אבני נזר"
- הרב אלחנן וסרמן
- הרב שלמה זלמן אויערבאך
- הרב יעקב ישראל קניבסקי
- הרב חיים פינחס שיינברג
- רשימות בשמתתא מאת הרב משה שטרנבוך
- הרב חיים שמואל לופיאן
- הרב ברוך תאומים-פרנקל
- שמעתתא המבוארת מאת הרב משה לייב לוק
- הרב יעקב רבינוביץ'-תאומים
- מילואי שמעתתא מאת הרב יחיאל דזימיטרובסקי
- הרב ירוחם דגני
- שמועות רבותינו פוניבז׳ [הרב יעקב זריהן]
13
הספר קהילות יעקב הינו ספר שהוציא הרב יעקב ישראל קנייבסקי המכונה הסטייפלער.
הספר בנוי כסימנים, שכל אחד מבאר עניין מסוים. נודע בבהירותו המיוחדת. בשנים הראשונות (תרצ"ו-תשט"ז) הוציא הרב יעקב ישראל קנייבסקי עשרה חלקים המסודרים על פי נושאים שונים, ובתקופות מאוחרות יותר הוציא ספרים על פי סדר המסכתות.
הקהילות יעקב נחשב לספר למדני אך עם זאת נחשב כפשוט להבנה והספר נודע בבהירותו המיוחדות ואף מפורסם שמחברו, הרב יעקב ישראל קנייבסקי אמר שספר זה מיועד לבחורים בגיל הישיבה קטנה (מקביל לתיכון).
14
הספר משמרת חיים הינו ספר שחיבר הרב חיים פנחס שיינברג ראש ישיבת תורה אור.
הספר היינו שאלות לעיון שמטרתן הרגלת התלמידים בחשיבה למדנית-ישיבתית, ואשר נאמרו לפני תלמידים בשעות מאוחרות בליל שישי המכונה בשפה הישיבתית בשם "משמר", ומכאן שמו של הספר "משמרת חיים". בסופו של הספר ישנן הצעות לפתרונות.
הספר היינו בעל ג' חלקים, הנפרסים על פני השנים ה'תשל"ה-ה'תשנ"ו. הספר יצא לאור במהדורה מחודשת ומפוארת בשנת ה'תשע"ו, בתוספת תירוצים הערות והארות על כל קושיותיו מאת הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל (אשר מחבב מאד את הספר הזה ונהג להגות בו במהלך טיסותיו הארוכות בנסיעותיו לרחבי העולם), במדור מיוחד הנקרא "ברכת מרדכי".
15
הספר אבי עזרי הוא ספר חידושים, שנכתב על ידי הרב אלעזר מנחם מן שך על ספר היד החזקה של הרמב"ם.
ספר זה נכתב בסגנון עיוני ישיבתי על פי אסכולת בריסק, ומתמקד בתירוץ קושיות וסתירות בדברי הרמב"ם וכן בנפקא מיניה למעשה.
הרב שך החל בכתיבת הספר בהיותו תלמיד ישיבת סלוצק, והחל בהוצאתו לאור לאחר עלותו לארץ ישראל. בספר ישנן הסכמות מהרב איסר זלמן מלצר ומהרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. הספר התפרסם והוא נלמד בעולם הישיבות, בעיקר הליטאי.
הכרך הראשון הוא על חלקי נשים וקדושה, נדפס בירושלים בשנת ה'תש"ח. הכרך השני על סדרי נזיקין, קנין, משפטים ושופטים, נדפס בשנת ה'תשט"ז. לאחר מכן נוספו עוד שני כרכים, האחד על סדרי מדע אהבה וזמנים, והאחר על הפלאה, זרעים, טהרה עבודה וקרבנות.
לאחר שהשלים המחבר את הוצאת הספר, הדפיס עוד מחידושיו בארבע מהדורות נוספות שיצאו לאור בכרכים נפרדים על כל סדר הרמב"ם. בשנת ה'תשנ"ב אוחדו כל המהדורות השונות ונדפסו במהדורה אחת בארבעה כרכים גדולים, ומאז נדפס במספר מהדורות.
16
חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש". כרכי הסדרה מכילים דיונים הלכתיים במגוון נושאים ובד בבד מהווים פירוש על עיקרי הספרות ההלכתית: על התלמוד הבבלי והירושלמי, על משנה תורה לרמב"ם, ועל השולחן ערוך. תורתו של המחבר, הבאה לידי ביטוי בעיקר בסדרת ספריו זו, נחשבת ליסודית בלימוד הישיבתי, בפסיקת הלכה בבתי ההוראה, ובפסיקת דין בבתי הדין.
בשם הספר נרמז שם המחבר: אברהם ישעיהו, והוא מושפע ומבוסס על הפתיח לספר ישעיהו: ”חזון ישעיהו בן אמוץ”.
בשל צניעותו של מחבר הספר הוא לא חתם את שמו על ספריו; על ספרו הראשון חתום מעבר לדף השער המו"ל, אחיו הרב משה קרליץ; ועל שאר ספריו המו"ל, הרב שמואל גריינימן.
הספר במהדורתו הראשונה, לא עבר עריכה ולא נדפס לפי סדר שיטתי. הרב קרליץ היה רושם את חידושיו תוך כדי לימודו, וכשהצטברו כתבים בכמות שאיפשרה הדפסת כרך, היה גיסו הרב שמואל גריינימן מכינם ומסדרם לדפוס. מסיבה זו, מאפיין בולט של ספרי מהדורה זו, היא העובדה שמלבד הנושא המרכזי המופיע בדף השער, בדרך כלל המסכת או החלק ההלכתי ב"שולחן ערוך" בו עסק הרב קרליץ באותה תקופה, הופיע גם מדור "ליקוטים" ובו חידושים בעניינים שונים שאינם קשורים לנושא המרכזי של הספר.
לאחר פטירת החזון איש, כדי להכניס סדר בספר, ולאפשר ללומד המצוי למצוא את מבוקשו, ערך המו"ל מחדש את כל הסדרה לפי סדר מסכתות הש"ס והשולחן הערוך; הוסיף להם מכתבים מהחזון איש בסמוך לקטעים עליהם נסוב המכתב, או בנושאים דומים, והדפיסה בשמונה כרכים (כולל כרך המוקדש לחידושים על הרמב"ם) בכריכה צבעונית (סימן ההיכר של מהדורה זו, "החזון איש האדום/האדומים", גוני הכריכה נעו במשך השנים בקרבה לצבע זה). מהדורה זו עברה כל העת שינויים ושיפורים, ובעשור הראשון של המאה ה-21 הודפסה באותיות חדשות, תוך שמירה על צורת העמודים המדויקת של המהדורה. זו המהדורה הקלאסית של ספרי ה"חזון איש", ונהוג לציין "מראי מקום" לדבריו, לפי סדר מהדורה זו. בשנת ה'תשע"ו, 2015, הוציאו בניו של המו"ל את הכרך התשיעי בסדרה הכולל: שו"ת בהלכה; חידושים מכתב ידו, בעיקר מצעירותו; והערות שרשם על גליונות ספרים בספרייתו.
בנימין בראון, חוקר משנתו של החזון איש, העיר כי במהדורה זו נפלו פגמים, כמו קיצוץ טקסטים והבאתם במקומות שונים בשתי גרסאות שונות, "השמטות" שלא שולבו למקומם המתאים, ספרור סימנים לקוי, ו"לוח-מפתחות" - שהיה אמור שימוש מתואם לסירוגין בשתי המהדורות, שנערך בצורה לא יעילה, ואף לא נדפס בכל הכרכים.
מהדורת ספרי חזון איש על מסכתות הש"ס (בכריכה שחורה, סימן ההיכר של מהדורה זו), היא שלב נוסף בהתפתחות הדפסת כתבי החזון איש. במהדורה זו מרוכזים כל חידושיו וכתביו המוכרים, לפי סדר מסכתות הש"ס, בדרך כלל כל מסכת בכרך נפרד המוקדש לחידושיו למסכת זו בלבד. סדרה זו מודפסת בידי קרובי משפחתו של הרב קרליץ, משפחת גריינימן; נכדי הרב שמואל גריינימן, המו"ל הראשון של ספרי "חזון איש". הסדרה החלה לראות אור בשנות ה-80 של המאה ה-20, ועדיין לא הושלמה.
17
מנחת שלמה היינו ספר חידושים על הש"ס פרי עטו של הרב שלמה זלמן אויערבאך.
הרב אויערבאך אף שהיה מגדולי הפוסקים הוציא ספר עם חידושו על הש"ס בשם מנחת שלמה.
18
שיעורי ר' דוד פוברסקי הינו ספר מפורסם מאוד בעולם הישיבות.
שיעורי ר' דוד פוברסקי הינו ספר שנערך לאחר פטירתו על ידי תלמידיו ומתבסס על שיעורו בישיבת פונביז' בה כיהן כראש הישיבה.
19
אילת השחר הוא ספר שנתחבר על ידי הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן.
הספר הינו על הש"ס והוא כולל חמישה עשר כרכים.
20
דברות משה היינו ספר נפוץ מאוד בעולם הישיבות ומחברו הוא הרב משה פינשטיין מנהיג הקהילה החרדית בארצות הברית.
הספר הוצא על ידו והינו אך ורק על המסכתות הישיבתיות.
21
חידושי ר' אריה לייב מאלין היינו ספר שנערך על פי שיעורו וכתביו של ר' אריה לייב מאלין ראש ישיבת בית התלמוד בארצות הברית.
חידושי תורתו של הרב מאלין נערכו ויצאו לאור לאחר מותו מתוך הקלטות משיעוריו ורשימות שכתב לעצמו בקיצור. בשנת תשכ"ב יצאו לאור חלק מהם במהדורה ראשונית ומצומצמת. בשנים תשמ"ב - תשמ"ג יצאו לאור על ידי אחיינו של הרב מאלין, הרב ברוך דב פוברסקי, שני כרכיו של הספר "חידושי רבי אריה לייב":
22
חידושי ר' שלמה היימן היינו ספר שנתחבר על ידי ר' שלמה היימן שכיהן כר"מ בישיבת אהל תורה שבברנוביץ' ובישיבת רמיילס שבווילנה, וכראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק. בארצות הברית שימש גם כסגן נשיא אגודת ישראל באמריקה, וכחבר מועצת גדולי התורה.
רוב פרסומיו של הרב היימן נתפרסמו בירחון 'כנסת ישראל' בווילנה, ובירחון ה'מתיבתא' של ישיבת תורה ודעת. לאחר מותו ליקט תלמידו הרב חיים גרוזובסקי חלק מכתביו ופרסם אותם תחת השם חידושי רבי שלמה. בשנת תשמ"ב פרסם הרב מיכל יהודה ליפקוביץ מהדורה מורחבת של הספר הכוללת כתבים שלא נכללו במהדורה המקורית. בשנת תשס"ב פרסם הרב ליפקוביץ חלק שני מהספר.
23
חידושי רבי נחום הוא ספר שנכתב שיעוריו היומיים של רבי נחום פרצוביץ ראש ישיבת מיר.
הספר נערך לאחר פטירתו על ידי תלמידו הרב אפרים רוב מהקלטות של השיעורים שאמר בישיבת מיר בירושלים הספר נחשב ליסודי בעולם הישיבות.
בספר מובאים השיעורים היומים שמסר לבחורי הישיבה וכן את השיעור כללי.