רבי רפאל שפירא

מתוך המכלול
(הופנה מהדף רפאל שפירא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רפאל שפירא" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רפאל שפירא (פירושונים).
הרב רפאל שפירא

Hagaon Rabbi Refael Shapiro.jpg
לידה ה'תקצ"ז
פטירה כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א
מקום פעילות וולוז'ין
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים רב העיר וולוז'ין
תלמידיו (חלקי)
חיבוריו תורת רפאל
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין

רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 - כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

תולדות חייו

נולד בחודש אדר תקצ"ז (1837), בעיר סמורגון, לרבי אריה לייב שפירא, רבה של קובנה, הידוע בשם ר' ליבלי קובנר. בשנת תרי"ב (1852), בהיותו בן חמש-עשרה, נלקח על ידי רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, כחתן לבתו שרה רשא. בשנת תר"ל (1870)[1] נתמנה למשרת משנה לראש הישיבה בישיבת וולוז'ין, לצד חמיו הנצי"ב, והחל בהגדת שיעורים בישיבה שלוש פעמים בשבוע. בשנת תרמ"א (1881) ויתר על משרתו לטובת חתנו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק ויצא לכהן ברבנות בקהילת נובואלכסנדרובסק שבליטא.

בשנת תרמ"ו (1886) עבר לכהן ברבנות קהילת בוברויסק שברוסיה הלבנה כיום בלארוס. בשנת תרנ"ט (1899), עם פתיחתה מחדש של ישיבת וולוז'ין בהשתדלותם של נאמני הישיבה בווילנא ובמינסק ובהסכמת פרנסי וולוז'ין, הוזמן ר' רפאל לכהן כרב וראש ישיבת וולוז'ין, בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין. רבי רפאל טבע סיומת מיוחדת לצד חתימתו: "העובד עבודת התורה בוואלאזין". בשנת תרע"ה (1915), סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, התפזרה הישיבה ורבי רפאל עקר למינסק, בה נפטר ונטמן בכ"ג באדר ב' תרפ"א (1921).

שיטת לימודו

לימודו של רבי רפאל שפירא, וכפי שבא לידי ביטוי בשיעוריו, אופיין בשיטת הלימוד הייחודית הידועה בשם "לשיטתיה", שילוב של חריפות בקיאותית ועמקות. שיטה זו מבקשת למצוא היקש בין הלכות שונות ודעות שונות של תנא, אמורא או פרשן תלמודי, ולהוכיח כי כל ההלכות והדעות האלו יש להן יסוד משותף וקירבה פנימית זו עם זו. מתוך גילוי המאפיין האחיד למקורות שונים של אותו מחבר, ניתן ליישב סתירות שהתגלעו בין מקורות אלו.[2]

עזבונו התורני

כבר בצעירותו, נטל רבי רפאל שפירא חלק בעבודתו של חותנו, ביאור העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון, כפי שכותב הנצי"ב אודותיו:

וגם חתני הרב מ' רפאל בהגאון מהר"א ליב שפירא זצ"ל אב"ד דק"ק קאוונא, הוא יושב עמדי בחבורה/ כחו יפה בתורה/ ודעתו ברה/ להתיישב עמו בעמק הלכה ולבררה/ וגם הוא הוסיף כמה הגהות ברוב חקירה

העמק שאלה, קדמת העמק

מחידושיו הרבים נותר ספרו תורת רפאל וכמה יסודות למדניים המפורסמים בשמו. בכתיבת חידושיו ומכתביו נמנע רבי רפאל מלהשתמש בעט ברזל אלא בנוצה של עוף, משום חשש הלכתי של איסור 'לא תניף עליהם ברזל'.[3] את היקף כתביו וגורלם מתארים בניו בעיצומה של השואה:

אבינו הגאון זצ"ל... הניח אחריו ברכה הרבה כתבים חידושי תורתו בסוגיות התלמוד... ובמקצועות ההלכה... לכל חלקי השו"ע ותשובות להוראת הלכה למעשה, אף חידושים באגדה... ואחרי פרוץ המלחמה הועברו והובאו הכתבים ברוב עמל וסכנת דרך לעיר ווילנא... וכל הכתבים הרבים נשארו במדינת ליטא ומאוד הלב דוי וסוער על זה כי מי יודע מה גורלם בסערת המלחמה הזו.

הקדמה לתורת רפאל

ספריו

  • תורת רפאל, חידושים בהלכה וביאורים בדברי התלמוד והפוסקים, ב' חלקים, לחלק אורח חיים, וחלק ג' אסופת תשובות וליקוטים, ירושלים תש"ג. באתר hebrewbooks.

צאצאיו

מאשתו הראשונה שרא רשא (בתו של הנצי"ב מוולוז'ין):

מאשתו השנייה דרייזל (אף היא בתו של הנצי"ב מוולוז'ין):

מתלמידיו

נשמה קדושה, לב טהור ואופי אצילי מצאתי ברבי רפאל. הוא היה מתון, נוח וותרן בכל מדותיו; עיניו הגדולות והיפות האירו ברחמים ובאהבה. ענו כהלל, מכובד וחביב על כל שדרות העם. גם החסידים העריצוהו. המשכילים ובני הנעורים המתקדמים כבדוהו מאד. ועם כל זאת ישב בבית קטן ודל, חי חיי עוני ועסק יום ולילה בתורה

צבי הירש מסליאנסקי, ספר הזכרונות והמסעות פרק כ"ב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בתולדות חייו הכלולים בהקדמת בניו ר' אריה ור' ישראל איסר לספרו תורת רפאל, נכתב: 'בשנת תרכ"ה לערך'.
  2. הרב מאיר בר אילן, ‏מוולוזין עד ירושלים - א, תרצ"ט, עמ' 294, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד); שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות, תל אביב תשי"ב, עמ' ל"א ועמ' קצ"ז; הרב שמעון לנגבורט, ‏"בית אולפנא רבתא עץ חיים דוולוז'ין", בתוך: וולוז'ין - ספרה של העיר ושל ישיבת עץ חיים, תל אביב תש"ל, עמ' 192, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  3. הרב שמעון לנגבורט, שם