נסכים (קרבן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ניסוך היין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נסכים הם קרבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קרבן עולה או שלמים. המילה "נסכים" משמשת לעיתים ליין בלבד ולעיתים כשם קיבוצי ליין עם מנחת הסולת והשמן.

מרכיבי הנסכים

הנסכים מורכבים משני חלקים:

בנוסף, בחג הסוכות התקיים גם ניסוך מים. מיקום הנקבים לניסוך היה בפינה המערבית-דרומית של קרן המזבח. המים נשפכו בנקב המערבי והיין בנקב המזרחי.

כמות הנסכים

כמות היין הסולת והשמן משתנה על פי בהמת הקרבן:

סוגי וכמיות הנסכים[2]
סוג הקרבן סולת
עישרון)
בשמן יין
(הין)
כבש, עז, רחל 1 ¼(כ-1.04 ליטר)
איל 2 (כ-1.40 ליטר)
פר או עגל 3 ½ (כ-2.1 ליטר)
כבש העומר 2 [3] ¼

כבש
רביעית הין יין (שלושה לוגין[4]), עשרון סולת,[5] ושמן בכמות זהה לזו של היין.
”וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַ-ה' מִנְחָה, סֹלֶת עִשָּׂרוֹן, בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן. וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין, תַּעֲשֶׂה עַל-הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.” (במדבר, ט"ו, ד'-ה')

איל (כבש בוגר, בן שנה ומעלה)
שליש הין יין (ארבעה לוגים, ליטר ושליש בערך), שני עשרונים סולת (מעט למעלה משלושה ק"ג), ושמן בכמות זהה לזו של היין:
”אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה, סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים, בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין. וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין, תַּקְרִיב רֵיחַ-נִיחֹחַ לַ-ה'.” (במדבר, ט"ו, ו'-ז')

בקר
חצי הין יין (ששה לוגים, כשני ליטר), שלושה עשרונים סולת (שלוש עשיריות האיפה, כחמישה ק"ג), ושמן בכמות זהה לזו של היין:
”וְהִקְרִיב עַל-בֶּן-הַבָּקָר מִנְחָה, סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים, בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין. וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין, אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ לַ-ה'.” (במדבר, ט"ו, ט'-י')

קרבנות עם נסכים מיוחדים

כבש העומר
רביעית הין יין (שלושה לוגים, ליטר בערך), שני עשרונים סולת (מעט למעלה משלושה ק"ג), ושמן שליש הין (ארבעה לוגים, ליטר ושליש בערך). ”וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיהוָה. וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין.” (ויקרא, כ"ג, י"ב-י"ג)

כבשי המצורע
ביום טהרת המצורע הוא מביא איתו שלושה כבשים עולה חטאת ואשם, ועם כל אחד משלושתם הוא מביא נסכים כמו של כבש רגיל[6] ”וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִים וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן.” (ויקרא, י"ד, י')

מקור רכיבי הנסכים

הקפדה מיוחדת היתה על איכות הנסכים, ולכן נבחרו גידולי האזורים המובחרים ביותר[7] ובלשון המשנה "אלפא לשמן/ליין". כמו כן בתי גידול שזקוקים לזיבול או השקייה נפסלו לנסכים, וכן תנאים נוספים שיגרמו לנסכים להיות באיכות הטובה ביותר. בבית המקדש היה ממונה מיוחד שתפקידו הוא לקניית הנסכים ובדיקת איכותם[8]. הנוהג המקובל היה שבעל הקרבן רוכש את הנסכים במקדש מהממונה על הנסכים ששמו היה יוחנן בן פינחס[9], אבל אם הביאם מביתו- הרי הם כשרים, וסומכים עליו ששמרם בטהרה[10]. משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות מטמאי משכב ומושב, פרק י"א, הלכה א'. גוי המביא קרבן עולה אינו מביא נסכים, אלא גזברות המקדש מספקת אותם עבורו[11].

הקרבנות שלהם מצורפים נסכים

עולת בהמה והשלמים טעונים נסכים, בין אם היה זה קרבן יחיד ובין אם היה זה קרבן ציבור, כגון קרבן התמיד. שאר הקרבנות פרט לעולה ושלמים (חטאת, קרבן אשם, בכור, מעשר בהמה ופסח), וכן עולת העוף, אינם טעונים נסכים. יוצאים מכלל זה חטאת המצורע ואשמו, בהם קבעה התורה תוספת נסכים[6]. הדבר נובע מן העובדה שקרבנות אלו אינם באים על חטא, ולכן יש בהם ביטוי של שמחה[12].

זמן הבאת הנסכים

בדרך כלל נסכי הקרבן מוקרבים יחד עמו. בשעת הקרבת קרבן התמיד הייתה שיירה של כהנים מוליכה את חלקי הקרבן למזבח, וביניהם גם שני כהנים הנושאים את הנסכים[13]. בשעת ניסוך היין של קרבן התמיד היו הלויים שרים שיר של יום, מכיוון שהיין מבטא את השמחה[14]. עם זאת, הבאת הנסכים אפשרית גם בלילה שלאחר הבאת הקרבן, או כעבור מספר ימים[15].

בבית המקדש השלישי

בנבואת יחזקאל[16] מוזכרים שיעורים שונים של הנסכים ממה שמוזכר בתורה. לפי פירוש הרמב"ם השיעורים שהוזכרו הם רק בקרבנות המילואים שיהיו בחנכת המזבח בבית השלישי, כשם שבקרבנות המילואים שבתורה הנשיאים הקריבו דברים שלא נוהגים לדורות[17]. ולפי רש"י הקרבנות המתוארים ביחזקאל הם מה שהקריבו בחנוכת הבית שבימי עזרא (פרק ח)[18]. אולם לפי פירושו של אליעזר מבלגנצי, ייתכן כי בבית המקדש השלישי לא יוסך יין בעת הקרבת התמיד בגלל הכשלת העם ביין בעת בית המקדש הראשון. אולם בהקרבת קרבנות השבת, חג וראש חודש כן יוסך היין כדין[19].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מגילת תענית, פרק ח.
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ב', הלכות ד'–ה'
  3. ^ לפי רש"י (מנחות פט:) והראב"ד השמן הוא כמו היין ¼
  4. ^ לגר"ח נאה- קצת יותר מליטר ולחזו"א- כמעט 2 ליטר
  5. ^ לגר"ח נאה- בערך 2.5 ליטר ולחזו"א קצת יותר מ-4 ורבע ליטר, קיימת גם שיטת חישוב על פי משקל, בערך קילו וחצי
  6. ^ 6.0 6.1 משנה מסכת מנחות פרק ט משנה ו משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ב', הלכה ו'
  7. ^ משנה, מסכת מנחות, פרק ח', פירוט המקומות ודרך זיקוק השמן.
  8. ^ משנה, מסכת שקלים, פרק ה', משנה א' ומשנה, מסכת מנחות, פרק ח', משנה ז'
  9. ^ משנה, מסכת שקלים, פרק ה', משנה ד'
  10. ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ג', משנה ד'
  11. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ג', הלכה ה'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ט"ו עמוד א'
  13. ^ משנה, מסכת יומא, פרק ב', משנה ג'. נסכי איל הובלו על ידי ארבעה כהנים, ונסכי בקר על ידי ששה כהנים, שם משניות ו-ז.
  14. ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוק י"ג ספר תהלים, פרק ק"ד, פסוק ט"ו
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ד עמוד ב'
  16. ^ פרקים מג-מו
  17. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ב', הלכות י"ד–ט"ו. וכך גם הוא מבאר את הקרבנות שכתובות בעזרא שהם מילואים (פרק ח)
  18. ^ מנחות מה.
  19. ^ פירוש רבי אליעזר מבלגנצי לספר יחזקאל מה, יד


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36428920נסכים (קורבן)