יין קרח
יין קרח הוא סוג של יין קינוח המופק מענבים אשר קפאו בעודם על הגפן. בתהליך קופאים המים הנמצאים בענב, בעוד הסוכרים ומוצקים מומסים אחרים אינם קופאים, ולכן לאחר סחיטת הפרי (בעודו קפוא) ניתן להפיק יין מרוכז ומתוק. יין קרח מאופיין במתיקות מרעננת, המאוזנת בחמיצות גבוהה יחסית.
מפני שייצור יין קרח כרוך בעבודה מאומצת ולעיתים אף מסוכנת[דרוש מקור], ומכיוון שכמויות קטנות יחסית מופקות מדי בציר, מחירו הוא לרוב יחסית גבוה. קנדה וגרמניה הן יצרניות יין הקרח הגדולות בעולם. כ-75% מיין הקרח הקנדי מיוצר במדינת אונטריו.
היסטוריה
קיימות עדויות היסטוריות לכך שיין הופק מענבים קפואים בידי הרומאים, בתחילת המאה הראשונה לספירה, אולם ייתכן והיה מדובר ביין מצימוקים שנבצרו לאחר שקפאו.
האמונה הרווחת היא שיין קרח בתקופה המודרנית הופק לראשונה בפרנקוניה שבגרמניה בשנת 1794. בשנת 1830 תועד לראשונה בציר ענבים שיועדו ליין קרח. לאחר חורף קר מאוד, מספר חקלאים גרמניים השאירו את הענבים לקפוא על הגפן, על-מנת להשתמש בהם כמספוא. כאשר הבחינו החקלאים כי התירוש המופק מהענבים הקפואים הוא מתוק במיוחד, הענבים נסחטו להפקת יין קרח.
לאורך המאה ה-19 ועד 1960, בצירים אשר אפשרו הפקת יין קרח היו נדירים בגרמניה, ובמהלך המאה ה-19 ישנו תיעוד ל-6 שנים כאלו בלבד.
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, החלו גם יקבים בקנדה לייצר יין קרח, מענבים מזן וידאל. תנאי הקור בחורף הקנדי מאפשרים ייצור של יין קרח מדי שנה, ובתחילת שנות ה-2000 הפכה קנדה ליצרנית יין הקרח הגדולה בעולם.
יצרני יין קרח
יינות הקרח המפורסמים (והיקרים) ביותר מיוצרים בגרמניה ובקנדה, אולם ניתן למצוא יצרני יין קרח גם באוסטריה, אוסטרליה, איטליה, ארצות הברית, הונג קונג, הונגריה, ישראל, לוקסמבורג, ניו זילנד, סלובניה, סלובקיה, צ'כיה, צרפת, קרואטיה ושוודיה. בחלק מהמדינות האלו, קיפאון הענבים לא מתרחש בצורה טבעית, אלא הענבים מוקפאים בצורה מלאכותית, במקררים, מיד לאחר הבציר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יין קרח |
- רוני ססלוב, מקור יצא מתוק, "על השולחן" גיליון מספר 133