סתם יינם
סתם יינם הוא מושג הלכתי שמשמעו יין של גוי, או יין של ישראל שנגע בו גוי. חז"ל גזרו על יין זה שיהיה אסור בשתייה ובהנאה והשוו את דינו ליין נסך.
איסור זה הוא מזמן התנאים. מלבד גזירה זאת נגזרה גזירה מאוחרת נוספת שגם יין שנגע בו יהודי משומד יאסר אף הוא כדין 'סתם יינם'.
חז"ל הקלו ביין שנתבשל שאינו נאסר באיסור "סתם יינם", מאחר שיין זה נחשב כפגום, ואין דרך הגויים לנסכו לעבודה זרה.
טעם האיסור
בסיבת האיסור, יש שכתבו שהטעם הוא מחמת שניסוך יין לעבודה זרה יכול להיות גם על ידי נענוע בלבד, ולכך ישנו חשש שמא הגוי התכוון לנסך את היין לעבודה זרה.
ויש שכתבו טעם אחר לפיו חז"ל חששו שעל ידי שתייה הדדית של יין שישתה היהודי עם הגוי, תיווצר קרבה בין היהודי לגוי, דבר שיוביל בעתיד לאיסור חתנות, לכך אסרו ייו זה בשתייה והנאה.
האנשים הפוסלים
מומר
האיסור הראשוני היה על נגיעת גוי ביין, אך חכמים החמירו להחשיב בכלל האיסור אף יהודי מומר לעבודה זרה וכן מחלל שבת בפרהסיה,[1] לעניין איסור סתם יינם.
יש שכתבו שיהודי שימנע מלחלל שבת בפני רב גדול, או שיחלל מאחר שחונך לחילול שבת מקטנותו ונחשב לתינוק שנשבה, לא נחשב כ'מומר' לעניין -"סתם יינם". אך מחללי שבת בפרהסיה המצהירים שנוהגים כך מתוך חקירה ובדיקה, אינם נחשבים לתינוקות שנשבו.[2] כמו כן, כתב הבניין ציון[3] שאם אותו מחלל שבת לכל הפחות עושה קידוש או הולך להתפלל בבית כנסת, לא שייך לומר עליו שדינו כמי שעובד עבודה זרה, כי במעשים אלו מגלה כי הוא מאמין באלוקי ישראל על אף שנכשל בחילול שבת. ולכן גם יין שנגע בו אינו יאסר בשתייה.
הרב משה שטרנבוך כותב, כי לדעת החזון איש יש לחשוש שכל חילוני אוסר את היין בנגיעתו, מאחר ומצוי שכופר בעיקרי האמונה ודינו כצדוקי שאוסר בנגיעה[4].
גוי שאינו עובד עבודה זרה
לדעת הרמב"ם, יין שנגע בו גוי מאותן אומות שאינם עובדים עבודה זרה, היין נאסר בשתייה בלבד אבל מותר בהנאה, ולכך הוא סבור שמוסלמי שנוגע ביין אין היין נאסר בהנאה, אבל נוצרי שנוגע ביין היין נאסר אף בהנאה.[5] לעומתו הרשב"ם כותב בשם רש"י שגם יינו של נוצרי אינו אסור אלא בשתייה, היות שעבודתם אינה כוללת ניסוך יין[6] (כי מה שהם שותים מיין האוכריסטיה אינו נחשב לניסוך).[7] גם המאירי התירו בהנאה לפי שיטתו הידועה כי הנוצרים אינם נחשבים כעובדי עבודה זרה.[8]
לדעת השולחן ערוך סתם יין של גוי אסור בשתייה ובהנאה,[9] אולם דעת הרמ"א[10] להקל ולהתיר באיסור הנאה בשעת הדחק ביין של נוצרים ”ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו”.
לדעת הרב יוסף משאש, ניתן להקל בסוגי משקה העושיים מיין כגון קוניאק, מתוך הנחה שבתקופה המודרנית אין זה שכיח שהגויים ינסכו יין לעבודה זרה, אך הרב עובדיה דחה דבריו וכתב להחמיר בכך.[11]
בתקן הישראלי
תקן ישראלי 1318, העוסק ביין, בגרסתו ממאי 1988 ובגרסה שהחליפה אותו באוגוסט 2019, מחייב לציין על התווית של יין שאינו כשר את המילים "לא כשר".[12]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מאחר שחילול שבת מהווה כפירה בה' וקרוב לעבודה זרה: תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ה' עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ל', הלכה ט"ו.
- ^ יין, מזיגתו על ידי חילוני, באתר "ישיבה"
- ^ שו"ת החדשות, תשובה כ"ג.
- ^ הרב משה שטרנבוך, אורחות הבית, פרק שמיני, הערה ס"ג, באתר היברובוקס
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק י"א, הלכה ז'
- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קכ"ג
- ^ שם בבית יוסף.
- ^ בית הבחירה על מסכת עבודה זרה, דף נז, א.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"ג, סעיף א' ושולחן ערוך, יורה דעה, סימן קל"ב, סעיף א'
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכ"ג, סעיף א'
- ^ שאלה: האם יש בעיה הלכתית בשתיית ברנדי או קוניאק של נכרים, מצד איסור יין נסך, או שאין לחוש לזה?, באתר "הלכה יומית"
- ^ הישיבה השלושים-וחמש של הכנסת השלוש-עשרה 9 בדצמבר 1992, באתר הכנסת
אלון גונן, השבוע בענף היין 124: תקן היין החדש ואזור היין יהודה, באתר "אכול ושאטו", 13 באפריל 2018
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
36158528סתם יינם