יין קינוח
יין קינוח הוא שם כולל ליינות מתוקים המוגשים בדרך כלל עם קינוח.
אין הגדרה אחת פשוטה ליינות קינוח:
בבריטניה נחשב כיין קינוח, כל יין מתוק המוגש בתוך הארוחה, בניגוד ליינות המחוזקים הלבנים (שרי: פינו (אנ') ואמונטייאדו (אנ')) ששותים לפני הארוחה, והיינות המחוזקים האדומים (פורט ומדיירה (אנ')) שנהוג לשתות לאחר הארוחה.
בארצות הברית לעומת זאת, מוגדר באופן חוקי כל יין המכיל מעל 14% כוהל בנפח כיין קינוח, ובכלל זה כל היינות המחוזקים. להגדרה זו ישנה השלכה על המחיר בשל חיובם של יינות אלו במס גבוה יותר. הגדרה זו נעשתה מיושנת כאשר באמצעות שיטות מודרניות של גידול גפנים ושל הוספת שמרים מודרניים ליין מאפשרים לייצר יינות יבשים בעלי תכולה של 15% אלכוהול בנפח ויותר. הסחר העולמי מאפשר גם ייבוא יינות קינוח גרמניים שעשויים להכיל מחצית מכמות האלכוהול הזו.
ישנן כמה שיטות להעלאת רמת הסוכר היחסית ביין המוגמר, ביניהן: גידול הענבים כך שתכולת הסוכר שלהם תהיה גבוהה יותר, דבר התורם למתיקות גדולה יותר ולתכולת אלכוהול גבוהה יותר; תוספת סוכר לפני התסיסה (אנ') או אחרי התסיסה (אנ'); הוספת אלכוהול לפני שכל הסוכר הותסס, דבר המפסיק את התסיסה בשלב מוקדם ומשאיר תכולת סוכר גבוהה ביין המוגמר; ייבוש הענבים (מקובל בייצור יין צימוקים ויין קש) המגדיל את החלק היחסי של הסוכר; הקפאת חלק מהנוזלים בענב (מקובל בייצור יין קרח) המגדילה אף היא את החלק היחסי של הסוכר; תוצאה דומה מתקבלת גם ביינות מענבים שנפגעו או רוססו בכוונה בנבגי בוטריטיס (ריקבון אציל).
קישורים חיצוניים
31651242יין קינוח