חסידות ספינקא
חסידות ספינקא הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמרוש שבגלילות סיגוט (ברומניה, בעבר בהונגריה).
הדור הראשון
האדמו"ר הראשון בשושלת היה רבי יוסף מאיר וייס, בנו של רבי שמואל צבי ראב"ד מונקאטש. נחשב כתלמידו הבכיר של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בעל מחבר ספר "לקוטי מהרי"א". נולד בשנת תקצ"ח, נפטר בו' באייר שנת ה'תרס"ט. בשלהי שנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, ביוזמת נכדו, האדמו"ר השלישי לבית ספינקא רבי יעקב יוסף וייס, ונטמן באוהל מיוחד בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. חיבר ספרים בשם אמרי יוסף על התורה (ארבעה כרכים), אמרי יוסף על המועדים והקדמה לספר "לקוטי תורה והש"ס" מרבו רבי אייזיק מזידיטשוב.
ענף משפחת וייס
דור שני
רבי יצחק אייזיק וייס המכונה על שם ספרו ה"חקל יצחק", בנו של רבי יוסף מאיר, נולד בשנת תרל"ה. מגדולי עולם התורה והחסידות ואדמו"ר לאלפים[דרוש מקור], תחת הנהגתו היתה ישיבה גדולה שהתנהלה על ידי נכדו רבי יעקב יוסף ווייס מספינקא. במלחמת העולם השנייה על אף שהיה בידו סרטיפיקט בריטי סירב לנטוש את בני קהילתו. הוא הובל למחנה ההשמדה אושוויץ, כשעל שפתיו הפסוק ”אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה” שאותן מילמל ללא הרף ברכבת המוות. פסוק זה הפך ברבות הימים להמנונם של חסידי ספינקא ואף נאמר בהם רמז: 'אש בגימטריה ספינקא' (301). נרצח על קידוש השם בי"ג בסיוון בשנת ה'תש"ד.
דור שלישי
- בנו הבכור, רבי ישראל חיים וייס, נרצח גם הוא על ידי הנאצים בכ"ט באייר תש"ד. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי אלעזר רובין מסאסוב. בזיווג שני נשא את קרובתו בת רבי אברהם יקיר רובינשטיין נכד האמרי יוסף. חתנו הוא הרב משה ברונשטיין מארה"ב, ורבי שמואל הלוי פרידמן אב"ד אולם.
- בנו השני, רבי נפתלי צבי וייס, אב"ד בילקע, נרצח על ידי הנאצים עם בני קהילתו בכ"ז אייר תש"ד היה חתנו של רבי נחום אהרן רוקח ממאגערוב. חתנו הוא הרב ישכר דוב ברגמן מארה"ב.
דור רביעי
בנו הבכור של רבי ישראל חיים, רבי יעקב יוסף וייס (תרע"ב - י"ט בניסן תשמ"ח) שימש כראש ישיבה בישיבתו של סבו בסעליש. היה חתנו של רבי אלתר מנחם מנדל מבורשה וכיהן גם כרב הצעיר בעיר. אשתו ושלושת ילדיו נרצחו בשואה. אחרי השואה התחתן בשנית עם הרבנית פערל בת דודו רבי אברהם אביש הורביץ מקרולי, תחילה הוכתר למלא את מקום חמיו כאדמו"ר מבורשה, על ידי רבי חיים מאיר הגר האדמו"ר מוויז'ניץ, לאחר מכן הוכתר על ידי שרידי חסידי ספינקא לאדמו"ר מספינקא, לאחר שנותר הנצר היחיד בן אחר בן בשושלת החסידות. התגורר בארצות הברית ובישראל לסירוגין. הוא פתח בבני ברק ובברוקלין תלמוד תורה וישיבה. הוא הכתיר בצואתו את שלשת בניו לכהן כאדמורי"ם ממשיכי השושלת, בנו הגדול רבי אברהם אביש נפטר בצעירותו לאחר מחלה, בן נוסף, רבי יצחק אייזיק, נהרג בחייו בתאונת דרכים כשחזר מהלווייתו של הבאבא סאלי בשנת תשמ"ד.
דור חמישי
- רבי אברהם אביש, נפטר בב' סיוון התשל"ב, ממחלת הסכרת
- רבי נפתלי צבי, האדמו"ר מספינקא בבורו פארק שבארצות הברית. חתנו של רבי חיים שמחה ישכר בער רובין מטאמאשוב. הקים מוסדות הכוללים ישיבה תלמוד תורה וכולל אברכים, וכן מחנה שבע רצון בקטסקילס. יש לו גם בית כנסת ברחוב רש"י בבני ברק.
- רבי יצחק אייזיק, רבם של חסידי ספינקא בארה"ק, נפטר בתאונת דרכים, בחזור מהלווית הבאבא סאלי, בה' שבט ה'תשמ"ד
- רבי ישראל חיים, האדמו"ר מספינקא בבני ברק. מרכז החסידות שלו ברח' דונולו בעיר. חתנו של רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלה פשיסחה. תלמידו של רבי אשר פריינד. לו בתי כנסת גם בירושלים בבית שמש ובלונדון, וחצרו מנתה 230 משפחות ב-2016[1]. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-220 בעלי זכות בחירה[2].
- רבי מאיר אלעזר, האדמו"ר מספינקא בית מדרשו בבורו פארק בשדרה ה-18. חתנו של רבי מרדכי דוד רובין מססרגן. ירש את בית המדרש של חסידי ספינקא ברחוב ראשית חכמה בשכונת זיכרון משה בירושלים.
דור שישי
בני הרב יצחק אייזיק וייס
- רבי אלתר בן ציון מאיר אביש, הוא האדמו"ר מספינקא רמת אהרן בבני ברק.
- רבי אהרן ישראל חיים, הוא האדמו"ר מספינקא גני גד בבני ברק.
- רבי נפתלי מנחם, הוא האדמו"ר מספינקא בית שמש .
אחרי מלחמת העולם השנייה נוספו לחסידות ספינקא עוד מספר ענפים, ולכל ענף שם משפחה שונה שמשמש כשם של אותו ענף. שמות המשפחה הם: הורוביץ, כהנא.
ענף משפחת הורוביץ
דור שלישי
רבי אברהם אביש הורוביץ, חתנו של רבי יצחק אייזיק וייס, היה רב בעיירה קראלי שבטרנסילבניה ולמשך תקופה מילא את מקומו של חמיו ברבנות ספינקה לאחר שבזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט רבי אייזיק מספינקא. הוא היה בנו של רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ, ונספה בשואה בשנת ה'תש"ד. שלושה מבניו נרצחו בשואה. חתנו הרב משה אהרן שמידמן מקווינס - בורו פארק.
דור רביעי
בנו של רבי אברהם אביש, רבי שמואל צבי הורוביץ (ט' בתמוז ה'תרפ"א - כ"ז באב ה'תשנ"ז) נעשה לאדמו"ר בויליאמסבורג שבניו יורק, ונודע בעיקר בכינוי "ר' הערשעלע ספינקער". מדברי תורתו נדפסו כמה ספרים, הבולטים שבהם ספרי "תפארת צבי". הוא השאיר חמישה בנים, מהם המנהלים חסידות בברוקלין שבארצות הברית.
דור חמישי
- רבי ישכר דב בעריש הורוביץ, אדמו"ר מספינקא - בית שמואל צבי (ו' בשבט תש"ח - י"ט בתשרי תשס"ח) חתן הרב אלעזר מייזליש, אב"ד אויהל.
- רבי מאיר אברהם אביש הורוביץ, האדמו"ר מספינקא - בית יצחק, הוא חתנו של הרב אהרן מרדכי רוטנר. ממשיך בבית מדרשו של אביו.
- רבי אלעזר יצחק אייזיק הורוביץ, האדמו"ר מספינקא - תולדות צבי, חתנו של רבי יחזקאל שרגא מערץ. בחיי אביו שימש כדיין בבית מדרשו של אביו.
- רבי נתן נטע זאב הורוביץ, האדמו"ר מספינקא - טבא דשמואל, חתנו של הרב יחיאל מיכל רוטנברג מקוסון. בחיי אביו שימש כרב בית המדרש זיכרון אברהם דספינקא בבורו פארק.
- רבי נפתלי הורוביץ, האדמו"ר מקראלי. מנהיג 269 משפחות[3].
דור שישי
בני רבי ישכר דב בעריש הורוביץ:
- רבי יוסף מאיר, ממלא מקום אביו. חתן רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף.
- רבי משה יעקב, האדמו"ר מספינקא-מאנסי, חתן רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- רבי אהרן דוד, האדמו"ר מזבליטוב, חתן האדמו"ר מחוסט- ויליאמסבורג.
- חתנו, רבי צבי פרידמן, אב"ד סעליש בויליאמסבורג, נינו של רבי ישראל חיים וייס בנו של ה'חקל יצחק' מספינקא.
ענף משפחת כהנא
דור שני ושלישי
רבי נחמן כהנא, חתנו של אבי שושלת ספינקא רבי יוסף מאיר וייס, היה רב ופוסק בספינקא, חיבר ספר על שולחן ערוך בשם "ארחות חיים"[4]. לא כיהן כאדמו"ר, נפטר בחיי חותנו.
בנו, רבי צבי הירש כהנא, חתנו של רבי ברוך מבריזדוביץ (מגזע רופשיץ-גלגוב), היה רב בעיר ספינקא ונרצח על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה בחודש סיון ה'תש"ד.
דור רביעי
- בנו הגדול, רבי נחמן כהנא (השני), נולד בשנת ה'תרס"ה. היה חתנו של דודו רבי יעקב ישראל ישורון רובין מסוליצא. כיהן כרבן של הערים קרלסבורג, קלויזנבורג, ובני ראם, בשנת תשט"ו פתח את בית מדרשו בבני ברק, חתניו הם רבי משה מוודיסלב ורבי נפתלי ממעליץ. נפטר בבני-ברק בט"ז בתשרי ה'תשל"ז.
- בנו השני, רבי יוסף מאיר כהנא, (תר"ע - ח' בשבט תשל"ח). כיהן מאחרי השואה כאדמו"ר מספינקא ירושלים. חתניו הם: רבי מרדכי דוד טייטלבוים, האדמו"ר מהוסקוב באר שבע; רבי מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאלטישאן; רבי יהושע רוזנברגר, רבה של קריית הרמ"א בבית שמש ודיין בבית הדין של העדה החרדית; הרב אהרן מרדכי רוטנר דיין בבית הדין מחזיקי הדת של חסידות בעלזא.
- בן נוסף, רבי מנחם מנדל, חתנו של רבי אברהם מקרסטיר, אדמו"ר בהומנא. נרצח במחנה חלמנאו עם כל ילדיו.
דור חמישי
בני רבי נחמן כהנא:
- רבי משה אליקים בריעה, מכונה בשם אדמו"ר מספינקא כהנא - בני ברק. חתנו של הרב חיים אליהו ביטמן. נפטר בכ"א באייר ה'תשפ"א[5] חתניו הם רבי דוד אייכנשטיין האדמו"ר מבורשטין, פוסק הלכה ומקובל. ורבי אהרן פולק מברגסז.
- רבי אשר ישעיה, מכונה בשם אדמו"ר מספינקא - קריית יואל, נפטר בתאריך י"ג בסיוון ה'תשע"א.
- רבי אלימלך, חתן הרב בנימין רבינוביץ. ראש כולל זידיטשויב בבני ברק. נפטר בתאריך י"ט בתמוז שנת ה'תשס"ב.
- רבי מנחם מנדל (תרצ"ז - כ"א בכסלו תשע"ה), כונה בשם אדמו"ר מספינקא לונדון. היה חתנו של הרב דוד צבי שנייבאלג. היה מנהל רוחני של תלמוד תורה "בית שלמה".
- רבי ברוך, מכונה בשם אדמו"ר מקארלסבורג - ויליאמסבורג.
בני רבי יוסף מאיר כהנא :
- רבי מרדכי דוד כהנא (י"ב בטבת ה'תרצ"א-כ"ד בתמוז ה'תשע"א), אדמו"ר מספינקא ירושלים. חתן הרב משה מנחם הרשטיק[6]. חתניו הם רבי ישראל שמואל מיכלוביץ', אדמו"ר מזלוטשוב נתניה ורבי אברהם אריה ברנשטיין, אדמו"ר מליטשיק.
- רבי אלטר (ה'תרצ"ט - י"ח בשבט ה'תשס"ט), האדמו"ר מזידיטשויב-ספינקא בביהמ"ד זידיטשוב ברחוב תחכמוני בירושלים.
- רבי ברוך כהנא, אדמו"ר מספינקא אנטוורפן. חתן רבי יעקב לייזר מפשעווארסק.
- רבי יצחק אייזיק כהנא, מו"ץ בהעדה החרדית בירושלים, חיבר ספרים רבים, וממורי ההוראה המוכרים בירושלים.
- רבי משה נחמן כהנא (ה'תש"א - א' בתמוז ה'תשפ"ב) ר"מ בישיבת בעלז עשרות שנים, ומחבר ספר בדק המשנה על המשנה ברורה.
דור שישי
- רבי אברהם כהנא, בן רבי אלימלך, מכונה בשם אדמו"ר מספינקא - בית שמש.
- רבי חיים אייזיק כהנא, בן רבי מנחם מנדל מספינקא-לונדון. מכהן כאדמו"ר מ"נצח מנחם - ספינקא מונסי". משתייך לחסידות ויז'ניץ מונסי.
- הרב צבי, אב"ד פשעווארסק מונסי, בן רבי ברוך מספינקא-אנטוורפן. חתן דודו הרב מרדכי שטיין האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק.
- הרב ברוך צבי רוטנר, בנו של הרב אהרן מרדכי רוטנר, משמש כאדמו"ר מבית יוסף - ספינקא בבית שמש[7]. תלמידו של רבי שמואל צבי הורוביץ.
- הרב מרדכי דוד כהנא, בנו של רבי משה נחמן כהנא, מכהן כאדמו"ר מספינקא בבית שמש.
בני רבי משה אליקים בריעה כהנא[8]:
- רבי יוסף ירחמיאל, האדמו"ר מספינקא - קנדה, חתנו של האדמו"ר רבי רבי משולם פייש לאווי (השני) מטאהש, מכהן כראש הכוללים בקרית טאהש.
- רבי מנחם יהודה (לייבל) כהנא, האדמו"ר מספינקא בני ברק, ממלא מקום אביו בבית מדרשו ברח' יהושע בבני ברק, חתנו של הרב חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ מפוריסוב, מוסר שיעורים ומחבר ספרים בקבלה וחסידות.
- רבי מאיר יעקב ישראל וישורון כהנא, האדמו"ר מספינקא סוליצא, חתנו של האדמו"ר מטעמשוואר ירושלים, בית מדרשו ברח' חפץ חיים בבני ברק.
- רבי יקותיאל כהנא, האדמו"ר מספינקא סאסרעגען, חתנו של רבי יהודה ניישלאס רבה של גבעת ירושלים בבית שמש, בית מדרשו בבית שמש רמה ד'.
בני רבי מרדכי דוד כהנא:
- רבי אברהם יצחק כהנא, אדמו"ר מספינקא ירושלים. הוכתר בלווית אביו על ידי דודו הרב יהושע רוזנברגר[9].
- רבי שלמה כהנא, חתן רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב.
- רבי אליעזר ליפא כהנא, הרב של בית המדרש של אחיו הגדול האדמו"ר מספינקא ירושלים, וראש הכולל של כולל חסדי דוד ספינקא.
- רבי חיים יהודה כהנא גר בקרית טאהש קנדה רב של בית המדרש ספינקא בקרית טאהש.
- רבי אפרים דב, האדמו"ר מספינקא אשדוד. משתייך לחסידות בעלז ומכהן כר"מ בישיבת בעלז בבית חלקיה, ומשפיע לבחורים חסידים באשדוד. חתן רבי שלום יודא מהאלמין.
- רבי משה מנחם, האדמו"ר מספינקא סערדנא בבני ברק, הוא חתן רבי אלימלך כהנא מספינקא ב"ב.
בני רבי אלטר כהנא :
- רבי צבי הירש (ט"ז בסיוון תשכ"ה - ט"ו בשבט תשע"ה), מילא מקום אביו באדמו"רות זידיטשוב בירושלים. חתנו של רבי נפתלי הלברשטאם מטשאקווא.
- בניו: הרב יעקב שלמה ממלא מקום אביו כאדמו"ר מזידטשוב ספינקא, הרב יוסף מאיר מכהן כאדמו"ר מטשאקאווא בשכונת רמת אברהם בבית שמש.
- רבי יצחק אייזיק. כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים אנשי ירושלים" בבית שמש.
- רבי ברוך, הבן הצעיר, מכהן ברבנות בית הכנסת "זידיטשוב" בבית שמש, ובראשות ישיבת "דרכי איש" בביתר עילית.
דור שביעי
רבי יעקב שלמה כהנא (נולד תשמ"ד), בן רבי צבי הירש ב"ר אלטר, ממלא מקום אביו כאדמו"ר מזידטשוב ברחוב תחכמוני בירושלים.
משפחת חתנו הרב פולק
חתנו ובנו חורגו של אבי שושלת ספינקה, רבי יוסף מאיר וייס, היה רבי אביגדור פולק מסיגט. נכדו (בנו של בנו רבי חיים אברהם) היה רבי יוסף מאיר, חסידו של רבי אהרן ראטה וראש חבורת שומר אמונים בברגסז אחר עליית רבי אהרן לישראל. אלמנתו של רבי יוסף מאיר הרבנית חנה התחתנה אחרי השואה עם רבי אהרן רוקח מבעלז.
בנו של רבי יוסף מאיר פולק היה רבי אברהם אלטר פולק, האדמו"ר מבערגסאז בפתח תקווה.
- רבי יהושע, שימש בחיי אביו כאב"ד קולבסוב בשכונת מקור ברוך בירושלים (נפטר בי"ח בשבט ה'תשס"ו).
- רבי אהרן, ממלא מקום אביו ומכהן בפתח תקווה ובאלעד. חתן רבי משה אליקים בריעה כהנא מספינקא - בני ברק.
- רבי יוסף מאיר מכהן בבית שמש.
קישורים חיצוניים
- אשכול אדמורי"ם ורבנים לבית ספינקא באתר אייוועלט.
- אהרן סורסקי, בית ספינקא - מרכז תוסס של חסידות בארץ הגר, בית יעקב, גיליון 201/202, עמ' 22
- חסידות ספינקא באתר מרמורשת
- אתר חיים באמונה ספינקא
שיעורים מהאדמו"ר מספינקא באתר בינינו
הערות שוליים
- ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ וודזינסקי, עמ' 209.
- ^ הספר ארחות חיים באתר היברובוקס
- ^ יעקב מלמד, אבל בעולם החסידות: זקן האדמורי"ם מספינקא בני ברק הסתלק לבית עולמו, באתר JDN, כ"א באייר ה'תשפ"א.
- ^ ראו עליו בבלוג 'תולדות'.
- ^ בית מדרשו שוכן בשכונת 'קנה בושם' בעיר.
- ^ הכירו: אלו ארבעת האדמו"רים החדשים מספינקא באתר כל רגע
- ^ מסע האבל • הלווית האדמו"ר מספינקא-ירושלים, באתר בחדרי חרדים.
26061600חסידות ספינקה