רבי יוסף מאיר וייס
רבי יוסף מאיר וייס מספינקא, הנודע על שם ספרו אמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"ח – ספינקא, ו' באייר תרס"ט), היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים. מייסד חסידות ספינקא שבספנצה.
תולדותיו
נולד בעיר מונקאץ' (באותה עת תחת השלטון של האימפריה האוסטרית), לרבי שמואל צבי וייס ששימש כאב"ד בעיר[1]. היה תלמידם של המהר"ם א"ש רבה של אונגוואר, הרב שמואל שמלקה קליין רבה של סליש ודודו רבי יצחק אייזיק וייס רבה של סוואליווע. מגיל צעיר דבק בתורת החסידות והיה נוסע לאדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז, לאדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק) מוויז'ניץ, ולאדמו"ר רבי יצחק אייזיק ספרין מקומארנא.
לאחר נישואיו השניים[דרושה הבהרה] התקרב מאד לאדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. לאחר פטירת רבו הנ"ל נסע כחסיד לרבי חיים מצאנז. עוד בשנת תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו. לאחר פטירת רבו בט' בסיון תרל"ג, הכתירו אותו כמה מחסידי רבו המנוח לאדמו"ר בעיירה ספינקא שבמרמורש.[2] מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות הונגריה וגליציה. גם גדולי תורה כמהרש"ם מברעזאן נמנו על חסידיו.
במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שרבי חיים מצאנז מתייעץ עמו בשאלות בקבלה[דרוש מקור]. כרבו מזידיטשוב אחז בקבלת האר"י הקלאסית, ללא שינויים.[3] תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א". בשנת תשע"ד נדפסו בפרסום ראשון חלק מהגהותיו על ספר הקבלה "פרי עץ חיים", על ידי נכדו הרב אביש ווייס.
התנגד לציונות וקרא להתרחק מהציונים[4].
נקבר בעיירה ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, על ידי נכדו רבי יעקב יוסף ווייס מספינקא, והוא נטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה[5]. מקום קבורתו נודע במקום מסוגל לישועות, והוא משמש למוקד עליה לרגל ולהשטחות המונית.
משפחתו
- בנו רבי יצחק אייזיק בעל ה'חקל יצחק' המשיך את הנהגתו באדמו"רות. חתן רבי ישכר בעריש מווערעצקי בעל ה'מלבוש לשבת ויו"ט' (או בקיצור:בעל המלבוש).
- בתו צירל, אשת רבי נחמן כהנא, אב"ד ספינקא, נודע כפוסק, חיבר ספר הלכתי "ארחות חיים".
- בתו אלטע חנה אשת רבי אברהם יקיר רובינשטיין נכד המהרש"ם מבערזאן, ובזיווג שני אשת רבי יעקב משה ספרין מקאמרנא.
- בתו מלכה, אשת רבי אביגדור פולק בן אשתו השנייה.
- נכדם - בן בנם רבי חיים אברהם, רבי יוסף מאיר פולק מברגסז.
- אחיו היה רבי אהרן, רב ואדמו"ר בבנדיקוביץ, חתנו של רבי יהושע השיל פריד מקאפיש.
קישורים חיצוניים
סדרת ספריו "אמרי יוסף" באתר HebrewBooks
- אמרי יוסף חלק א', ניו יורק, תשל"ח
- אמרי יוסף חלק ב', ניו יורק, תשל"ח
- אמרי יוסף חלק ג', ניו יורק, תשל"ח
- אמרי יוסף חלק ד', ניו יורק, תשל"ח
- אמרי יוסף חלק ה', ניו יורק, תשל"ח
- אמרי יוסף מועדים, ניו יורק, תשל"ח
- אמרי יוסף מועדים, ניו יורק, תשל"ח
רבי יוסף מאיר ווייס (1838-1909), מספינקא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אביו הרב אברהם ווייס תלמידו של רבי יצחק אייזיק מקאליב עלה לעת זקנתו לארץ ישראל ומקום קבורתו בבית העלמין העתיק בטבריה. אודות הרב מו"ה שמואל זאב סג"ל יונגרייז, ראו: בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ש, אות פו, עמוד 82
- ^ מנשה אונגר, ספר קדושים: רביים אויף קידוש-השם. פארלאג שולזינגער ברידער, ניו יורק 1967. עמ' 306.
- ^ גרשום שלום בערך קבלה, האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמ' 99
- ^ קובץ תל תלפיות ט"ו אב תרס"ד, הובא בספר משכנות הרועים חלק א' עמוד רכ"ו
- ^ רבי יוסף מאיר וייס באתר GRAVEZ
36904445יוסף מאיר וייס