יששכר דב ברגמן
יששכר דב ברגמן[1] (2 בספטמבר 1911 - 16 ביוני 1984) היה רב אורתודוקסי, עיתונאי, עורך ומחבר ספרים, מהדיר ספרות הראשונים ופעיל ציבור יהודי בארצות הברית. נשיא הפועל המזרחי בארצות הברית ועורך היומון מארגען זשורנאל.
במקביל לפעילותו התורנית והציבורית הפעיל רשת רחבה של מוסדות סיעודיים, ובגין פעילותו בה הורשע ב־1976 בביצוע הונאת מיסוי ורפואה, ונדון למאסר ותשלום קנס.
ביוגרפיה
ברגמן נולד בעיירה ישיניה (Yasinia) ברוזנות מרמורש שבהונגריה (כיום בשטח אוקראינה), לשלמה שהיה רב העיירה, ולגיטל שהייתה נצר של אדמו"רי חסידות נדבורנא (נכדתו של רבי מרדכי לייפר). המשפחה היגרה לארצות הברית לאחר מלחמת העולם הראשונה, והתיישבה בברוקלין. ברגמן הצעיר עבר לארץ ישראל ללמוד בישיבת חברון והוסמך לרבנות. לאחר מכן חזר לארצות הברית, שם למד בישיבת רבנו יצחק אלחנן ובמקביל השלים לימודים אקדמיים לקבלת תואר ד"ר בפילוסופיה[2].
פעילות ציבורית
ב־1937 נשא לאשה את חנה וייס (בתו של הרב נפתלי צבי וייס ונכדתו של הרב יצחק אייזיק וייס, שהיה האדמו"ר השני מספינקא). בתקופה זו החל לעבוד כרב במוסד סיעודי יהודי בלואר איסט סייד, מנהטן ניו יורק. ב־1949 מונה למוציא לאור של העיתון היהודי היומי ביידיש מארגען זשורנאל[3], וכעבור שנה עבר לתפקיד העורך הראשי[4], תפקיד בו החזיק מספר שנים בודדות. במקביל הפך לאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בניו יורק, ויצר קשרים פוליטיים נרחבים בניו יורק[5]. בנוסף היה פעיל במפלגת המזרחי בארצות הברית: כיהן בתפקיד יו"ר ועד החינוך התורני של המזרחי בארצות הברית[6], וכן בנשיאות הכבוד של תנועת המזרחי והפועל המזרחי בארצות הברית[2][7]. במהלך שנות ה־50 מונה גם לחבר בוועד הפועל של הסתדרות הרבנים דאמריקה[8]. כן השתתף מתוקף תפקידיו בתנועת המזרחי בישיבות הוועד הפועל הציוני[9]. בנוסף כיהן בדירקטוריון של אוניברסיטת בר-אילן וכנשיא המכון לחקר התלמוד במוסד הרב קוק, שעם העומד בראשו, שר הדתות יצחק רפאל עמד בקשרים הדוקים[10]. בשל תפקידיו ביקר בישראל כ־12 פעם במהלך השנים 1959-1949[11]. עמד גם בין ראשי חברת Israel Housing בארצות הברית וחברת משכנות (כיום חברת משהב) בארץ, חברת הבנייה של תנועת הפועל המזרחי[12]. בנוסף כיהן כנשיא הסתדרות תלמידי ישיבת חברון בארצות הברית[13]. ב־1965 היה בין שלושה רבנים מארצות הברית שהורשו על ידי השלטון הסובייטי לשאת דברים בבית הכנסת המרכזי במוסקבה[14].
במהלך שנות ה־60 של המאה ה־20 החל ברגמן בהקמת רשת מוסדות סיעוד ונכסי נדל"ן בניו יורק. בשיאה הגיעה הרשת לשווי של 24 מיליון דולר (בערכי שנות ה־70)[5].
נודע גם בפעילות נדבנות ניכרת במהלך השנים, בעיקר למטרות יהודיות-חינוכיות, בארץ ובחו"ל[5]. החזיק באוסף גדול של אמנות יהודית וכן בספרייה גדולה[11]. עיתון הניו יורק טיימס העריך את הונו של ברגמן בכמה עשרות מיליוני דולרים[10] (בערכי שנות ה־70).
קבלת כספים במרמה ושחיתות בניהול רשת בתי אבות
פרסומים עיתנואים בהקשר להתנהלות רשת מוסדות הסיעוד שבבעלותו שהחלו בשלהי 1974 העלו חשד להונאה והוצאת כספים שלא כדין בהיקף ניכר מתוכנית מדיקר הממשלתית, לסדרי בטיחות לקויים במוסדותיו, ולטיפול רפואי לקוי בחוסים שאף סבלו מהזנחה ותנאים תברואתיים לקויים.
פרסומים שונים אף קשרו בין ברגמן לבין הפשע המאורגן בארצות הברית[15], כדוגמת קשרים עם אנשי המאפיה האמריקאית ג'וזף קולומבו ומאיר לנסקי, שבאמצעותם הצליח להשתלט על כמות גדולה של מוסדות סיעוד בניו יורק. בנוסף עלו האשמות בהלבנת הון באמצעות רשת מוסדות הסיעוד ותשלום משכורות מקופת המוסדות לאנשי פשע[10].
בעקבות הפרסומים ופתיחת החקירה נגדו עלו קולות בישראל להשעות את הרב ברגמן מתפקידיו הייצוגיים במרכז העולמי של המזרחי[16]. במקביל, שלח ציר בית הנבחרים של ארצות הברית דאז אד קוץ' מברק מיוחד לשר הפנים דאז יוסף בורג, בבקשה שלא להעניק לברגמן אזרחות ישראלית בטרם יתברר עניינו המשפטי[9], וזאת מחשש שברגמן ינצל את האפשרות לקבל אזרחות ישראלית ולהשתקע בישראל, על מנת להימלט מהתביעה כנגדו[17]. בתגובה לפרסומים כנגדו הגיש ברגמן תביעה נגדית כנגד גורמים שונים שהיו מעורבים בפרסומים נגדו על פגיעה בזכויותיו[15].
במהלך משפטו חתם ברגמן על עסקת טיעון עם התביעה, הודה בחלק מההאשמות כנגדו, בעוד אחרות נמחקו[18]. ב־1976 נשפט ברגמן ל־4 חודשי מאסר, ולאחר מכן ל־8 חודשים נוספים בשני משפטים שנערכו לו, לאחר שהורשע בהונאת מיסוי ורפואה, וכן נקנס בסכום של כ־2.5 מיליון דולר. את שני עונשי המאסר ריצה בשנים 1976 ו־1981[5].
קשר אפשרי לפרשת ילדי תימן
הרב שמואל אבידור הכהן טען בסוף שנות ה-90 על רקע פעילותה של וועדת קדמי לבדיקת פרשת ילדי תימן, שבביקור בארצות הברית בשנת 1963 הוא שמע בקהילה האורתודוקסית אנשים מדברים בגלוי על כך שהרב ברגמן היה אחראי בעבר להבאת ילדים תימנים לארצות הברית. הוא פגש יהודי חרדי בשם טאץ' שהציג לו בת בעלת חזות תימנית, ונטען כי היא הובאה מישראל. לדבריו הן טאץ' והן ברגמן היו מעורבים בהבאת ילדים תימנים מישראל. לטענת אבידור הכהן אימוץ הילדים והבאתם לארצות הברית למשפחות חשוכות ילדים, היה מידע גלוי, ששוחחו עליו באופן סתמי וללא חשש בבתים ובבתי כנסת והוא נחשב אז מעשה הומני.[19] הרשויות בארצות הברית העבירו לידי וועדת קדמי מסמכים אודות פרשיית ההונאה של ברגמן, נוכח מידע בדבר אפשרות מעורבותו בפרשת ילדי תימן.[20]
מותו
בשנותיו האחרונות התגורר לסירוגין בארצות הברית ובישראל (בה רכש דירה בירושלים, אך לא התאזרח). נפטר ב־1984 מהתקף לב בניו יורק, וגופתו הועברה לקבורה בישראל. הותיר אחריו 2 בנים ובת, מחותנו פעמיים היה הבנקאי היהודי-וינאי שמעון מוסקוביץ'[21].
ספריו
- ספרי ראשונים שההדיר
- רבי אברהם ב"ר דוד (הראב"ד), כתוב שם: השגות על בעל המאור, על פי כתבי יד עם מבוא והערות, ירושלים: מוסד הרב קוק, ה'תשי"ז
- פסקי חלה להרשב"א עם ביאור קדושת לחם והוספות רבות, ירושלים: מוסד הרב קוק, ה'תש"ל
- רבינו אברהם אב"ד ב"ר יצחק מנרבונא, ספר האשכול: מועדים: חלק הרביעי הכולל הלכות ראש השנה, יום הכפורים, יום טוב, פסחים, ספירת העומר, סוכה ולולב עם ביאור נחל האשכול מאת ... רבי צבי בנימין אויערבך עם מבוא והגהות מאת הרב יששכר דב ברגמן, עורך אחרון: הרב יקותיאל זלמן כהן. ירושלים: מכון הרי פישל, ה'תשמ"ו
- פרסומים פרי עטו
- הדרש והרעיון: מאמרים ורעיונות במקצועות שונים ערוכים כפי סדר פרשיות השבוע, הגיונות מוסריים, דבר בעתו לכל תקופות השנה והמועדים, משובצים בהרבה מאמרי חכמינו ז"ל ע"ד הפשט וההגיון. ניו יורק: אום, תשי"ב. מבוא הספר בעברית ושאר הטקסט ביידיש
- חולי הרוח במשפטי התורה (תדפיס), ניו יורק תשמ"א
- Historic friendship of Jews and Arabs, Washington : U.S.G.P.O, 1957
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ד"ר ר' ישכר דוב בערגמאן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 11, באתר HebrewBooks
- יגאל משיח, העסקים האפלים של הרב ברגמן, באתר הארץ, 05/09/1997
הערות שוליים
- ^ בשמו הלועזי ברנרד, לעיתים עשה שימוש בשם משפחת אמו וחתם יששכר דב לייפר.
- ^ 2.0 2.1 הרב ד"ר ברגמן: מדינת ישראל על יסודות התורה - אדיר חפצה של יהדות אמריקה, הצופה, 22 ביולי 1955
- ^ "מורגנז'ורנל" עיתון דתי, מעריב, 8 באפריל 1949
- ^ עיכובים בשיכון הותיקים בפ"ת, מעריב, 22 באוגוסט 1950
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 כתבה על פטירתו של ברגמן, אתר ה־New York Times, 22.6.1984
- ^ מוחה על הסרטת סרטון־טלוויזיה על חיי ישו, דבר, 10 באוגוסט 1969
- ^ תוקף התערבות דיין בפרשת הממזרים, דבר, 29 ביולי 1971
- ^ משלחת רבני ארה"ב לימין הרבנות הראשית, דבר, 20 בינואר 1959
- ^ 9.0 9.1 יוסף וקסמן, משרד הפנים לא ידון בהענקת אזרחות לרב ברגמן, מעריב, 30 בדצמבר 1974
- ^ 10.0 10.1 10.2 פיליפ בן, סנאטור מאשים את ברנארד ברגמן בקשרים עם איש המאפיה קולומבו, מעריב, 26 בדצמבר 1974
- ^ 11.0 11.1 נריה לוריא, בינינו לבין עצמנו, מעריב, 28 באוגוסט 1959
- ^ הרב י. ד. ברבן יפעל להרחבת פעולות חברת "משכנות" בחו"ל, הצופה, 17 באוגוסט 1955
- ^ רשות היחיד והרבים, חרות, 19 ביולי 1949
- ^ 3 רבנים מארצות־הברית הורשו לדרוש בבית הכנסת במוסקבה, מעריב, 26 ביולי 1965
- ^ 15.0 15.1 סופר "דבר" בארה"ב, הרב ברגמן תובע מיליון דולר על פגיעה בזכויותיו, דבר, 12 בינואר 1975
- ^ סופר "דבר", הקיבוץ הדתי תובע השעיית קשרי "המזרחי" עם הרב ברגמן, דבר, 13 בינואר 1975
סופר "דבר", צעירי "המזרחי" דורשים ועידה נבחרת, לאור מה שקרה בנשיאות, דבר, 25 בדצמבר 1974 - ^ פיליפ בן, בורג נתבקש לא לאפשר לברגמן לקבל אזרחות ישראלית, מעריב, 29 בדצמבר 1974
- ^ הרב ברגמן הודה בחלק מן האשמות, דבר, 14 במרץ 1976
- ^ יגאל משיח, העסקים האפלים של הרב ברגמן, באתר הארץ, 05/09/1997
- ^ מסמכים על יששכר דב ברנרד ברגמן, אתר פרשת ילדי תימן בארכיון המדינה
- ^ מנחם אוברבאום, "הרב ברגמן לא יתן ראיון" - אומר מחותנו הבנקאי בווינה, מעריב, 24 בדצמבר 1974
28200938יששכר דב ברגמן