בני ראם
 הכניסה למושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | נחל שורק |
| גובה ממוצע[1] | 64 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | פועלי אגודת ישראל |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,376 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.2% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   בני ראם | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
בְּנֵי רְאֵם[3] הוא מושב דתי בשפלת יהודה, הדרומי ביותר מבין יישובי המועצה האזורית נחל שורק. היישוב משתייך לארגון פועלי אגודת ישראל[4].
גובהו הממוצע של שטח היישוב מעל פני הים הוא 64 מטרים.
שם המושב
המושב הוקם בידי ניצולי השואה מהונגריה ובשמו הונצחו שניים מאדמו"רי חסידות גור: הרב יהודה אריה ליב אלתר ("שפת אמת") שהמושב עלה על הקרקע ביום הולדתו העברי (כ"ט בניסן) והרב אברהם מרדכי אלתר ("אמרי אמת") שנפטר בשנה שקדמה להקמת המושב - "בני ראם": בנ יהודה רבי אברהם מרדכי[5] וגם רמז לתלמידי וחסידי האריה הישיש בעל האמרי אמת בני רבי אברהם מרדכי, הצירוף 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב ”וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים”[6].
היסטוריה
היישוב ממוקם בסמוך לצומת ראם, בסמוך לשרידי הכפר הערבי מסמיה אל כבירה ומשתייך למועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם ב-28 באפריל 1949 על ידי עולים חרדים מהונגריה ששרדו את השואה[7][8]. הם התקשו להסתגל לתנאי החיים הקשים במקום, ומרביתם עזבו. לאחר כמה שנים הצטרפו עולים מתימן, בני שתי משפחות מורחבות גדולות, שגרו קודם במעברת מסמיה[9].
בשנותיו הראשונות של המושב לכל משפחה הייתה חלקה חקלאית הצמודה לבית המגורים שהיא עיבדה בעצמה. הניהול הכלכלי התבצע בידי האגודה השיתופית של המושב, באמצעותה שיווקו את התוצרת ורכשו מצרכים. כאשר אחד החברים נקלע לחובות נשאו בהם גם החברים האחרים[דרוש מקור]. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נקלע המושב לקשיים כלכליים, רבים מחבריו התקשו להתפרנס מחקלאות וצברו חובות, והמושב לקח חלק בהסדר חובות המושבים. מאז מרבית תושבי המושב עובדים מחוץ לו[10].
במקור היו במושב 100 נחלות. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 בוצעה הרחבה של 30 מגרשים[11].
מוסדות חינוך וחברה
במושב סניף של בני עקיבא.
בשנת תשמ"ח הקים במקום הרב יעקב פרידמן ישיבה גדולה בסגנון חרדי ליטאי. לראש הישיבה מונה הרב שמואל פרידמן. לאחר פטירתו מונה לתפקיד בנו, הרב משה צבי. בישיבה כחמישים עד שישים תלמידים.
בשנת ה'תשפ"ב הוקמה במקום מכינת 'דרך אבות' ליוצאי אתיופיה ע"ש סלומון טקה, המכינה היא שלוחה של מכינה קדם-צבאית בני דוד.
רבני המושב
הרב הראשון של המקום שכיהן בשנים ה'תש"י - ה'תשט"ו היה האדמו"ר הרב נחמן כהנא מספינקא בני ברק.
בשנים ה'תשט"ז–ה'תשמ"א כיהן הרב ישעיה שנייבאלג כרב היישוב.
קישורים חיצוניים
- בני ראם באתר המועצה האזורית נחל שורק
- בני ראם, אתר המידע והתרבות במושב בני-ראם.
בני ראם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ילקוט הפרסומים 277, א' באדר תשי"ג, עמוד 633; הכתיב הרשמי על פי ועדת השמות הממשלתית הוא ללא גרשיים
- ^ בני ראם, שערים, 27 באוקטובר 1949
- ^ ההסבר מופיע במסמך הקמת היישוב[דרושה הבהרה] עמ' 22.
- ^ ספר תהלים, פרק כ"ט, פסוק ו'.
- ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 162
- ^ יום עליה על אדמת כפר מסמיה, הצופה, 28 באפריל 1949
- ^ אביבה לורי, בן או בת, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2001
- ^ אסתר רפ; איריס שילוני-צביאלי, בני רא"ם: מושב דתי בשפלת יהודה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ^ אלעזר לוין, בני ראם: קוטג' ב-273 אלף דולר, באתר גלובס, 18 ביוני 2000
| ||||||||||||
בני ראם38141460Q2776346