רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מזידיטשוב
רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין
אין תמונה חופשית
לידה ה'תקס"ה
גליציה
פטירה ט' בסיוון ה'תרל"ג (בגיל 68 בערך)
זידיטשוב
חיבוריו פירוש מהרי"א על מדרש רבה וילקוט שמעוני, ליקוטי תורה וש"ס על התורה
אדמו"ר מזידיטשוב ה־רביעי
ז' בחשון תר"חט' בסיוון ה'תרל"ג

רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקס"ה, 1805 - ט' בסיוון ה'תרל"ג, 1873) היה האדמו"ר מזידיטשוב בדור השני של השושלת.

ביוגרפיה

רבי יצחק אייזיק נולד בגליציה בשנת ה'תקס"ה לרבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב ולעטיא בתו של רבי אליהו לבינגר. היה תלמידו המובהק של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב מייסדה של החסידות.

אחר פטירת רבי צבי הירש המשיכו את דרכו אחיו רבי ישכר בעריש ורבי משה מסאמבור וחתנו-אחיינו רבי יהודה צבי מראזלה. לאחר פטירתם החל רבי יצחק אייזיק לכהן באדמו"רות בשנת ה'תרט"ו בהוראת רבי ישראל מרוז'ין. רבי יצחק אייזיק היה ידוע כגדול בתורה ובחסידות ותחת הנהגתו התרחבה מאד החסידות. כדודו וכדרכה של שושלת זידיטשוב הרבה לעסוק בזוהר ובתורת הקבלה וכך גם ספריו שנכתבו על דרך קבלת האר"י. הוא מהבולטים מההוגים החסידים שדרכם הייתה דרך קבלת האר"י הקלאסית[1]. חסידים רבים נהרו לחצרו ובהם גם רבנים ואדמו"רים חשובים. בין תלמידיו המובהקים היו רבי יוסף מאיר וייס מספינקא מייסד חסידות ספינקא ורבי אהרן מאיר פרידלנדר "בעל האברך". בניו וצאצאיהם כיהנו גם הם כאדמו"רים בזידיטשוב ובעיירות נוספות.

בשל ההערצה הרבה כלפיו, והעובדה שאדמו"רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, קוסון, ספינקא, קומרנא, קאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידיות בעלזא ובמונקטש.

ספריו:

צאצאיו

חמשת בניו שימשו באדמו"רות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים