רבי יעקב ישראל ישורון רובין
| לידה |
ל' בכסלו תרמ"ה בריזדוביץ' |
|---|---|
| נרצח |
י"ד בסיון תש"ד (בגיל 59) אושוויץ |
| מקום פעילות | סוליצא, סאסרגן |
רבי יעקב ישראל ישורון[1] רובין (ל' בכסלו תרמ"ה - י"ד בסיון תש"ד) היה רב ואדמו"ר בסוליצא ובסאסרגן שברומניה.
ביוגרפיה
נולד בבריזדוביץ' לרב העיר רבי ברוך רובין[2] ולשרה שלאמצא בת רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב (חתן רבי חיים אברהם ממיקולייב חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן) בן רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב[3]. בילדותו למד תורה עם אביו רבי ברוך שהיה תלמיד חכם מופלג, ובגיל תשע כבר ידע הלכות מליחה.
בשנת תרנ"ו כשהיה בן 11 השתדך עם קרובתו רעכל בתו של רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא (בן רבי יואל משאץ חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן), נישא כ-5 שנים אחר כך. אחר נישואיו גר סמוך לחמיו במיקולייב.
עוד קודם היותו בן 20 הוסמך להוראה על ידי המהרש"ם מברז'אן ורבי משה גרינוולד ה"ערוגות הבושם".
בשנת תרס"ט מונה לרב העיר סוליצא ונודע לרב ודיין מפורסם, כאשר לצד הרבנות התחיל לשמש באדמו"רות. בעצת רבי ישכר דב רוקח האדמו"ר מבעלזא היה נושא דרשות בשונה ממנהג אבותיו.
בשנת תרע"א נפטרה אשתו והשאירה אחריה בת אחת. בשנת תרע"ב נישא בשנית לאלטא נחמה מלכה בת רבי חיים דאכנער מסערט, מנישואין אלה נולדו לו שאר ילדיו.
במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ו נכלא למשך שנה וחצי, ושוחרר לאחר שאמו נסעה לווינה והשתדלה אצל הקיסר פרנץ יוזף, לאחר שחרורו רצה לחזור לסוליצא ובנסיעתו עבר דרך סאסרגן, שם עיכבו אותו חסידי זידיטשוב תושבי העיר וביקשו ממנו שיבא לכהן בעירם, רבי יעקב נעתר להם והעתיק את דירתו לסאסרגן שהייתה עיר גדולה ומרכזית, ושם התפרסם ביותר. במיוחד נודע כדיין מומחה וניהל את דיני התורה המסובכים ביותר, באותה תקופה רצו למנותו לנשיא הקהילות החרדיות ברומניה אך הוא סירב.
מאחר שבסאסרגן הייתה צומת רכבות מרכזית, הגיעו לשם נוסעים רבים בכל יום. רבי יעקב פתח את ביתו וסיפק מאכל ומשקה לכל העוברים והשבים, בפרט בעת מלחמת העולם השנייה, אז הגיעו לעיר אלפי פליטים. לעיתים לא השאיר אף לעצמו ולבני ביתו.
בי' באייר תש"ד הכניסו הנאצים את כל יהודי הסביבה לגטו, ראש העיר שלח להודיע לרבי יעקב כי הוא יכול להבריחו מעבר לגבול עם רומניה אך הוא סירב לעזוב את חסידיו ובני קהילתו, אחרי חודש בי' בסיון נשלחו לאושוויץ ונרצח שם בי"ד בסיון.
צאצאיו
- בתו מאשתו הראשונה, חנה אשת בן דודה רבי נחמן כהנא מספינקא.
- בתו לאה אשת רבי יקותיאל יהודה גראס אב"ד שוגאטאג, נרצחו באושוויץ עם ילדיהם.
- בנו רבי יוסף מאיר רב ואדמו"ר במיהאליפאלווא (אנ') - רומניה, חתן רבי חיים מגלינא, נפטר בכ"א בסיון תש"ה במחנה טרזיינשטט ונקבר בבית הקברות העתיק בטבריה.
- בנו רבי אשר ישעיה (י"ד בניסן תרע"ט - כ"ט בטבת תש"ה), נשא את חיה פרי' בת דודו רבי מאיר יוסף רובין מקרסטיר, בשנת תש"ד נתקבל לאב"ד טוקאי ועד שהגיע לשם כבשו הגרמנים את הונגריה ונרצחו באושוויץ, חיבר כמה ספרים שנאבדו בשואה ונשאר רק ספר "זרע קודש מחצבתה" (ירושלים תשל"ג)[4].
- בנו רבי מנחם מנדל האדמו"ר ממוזשאי, חתנו של רבי חיים מאיר יחיאל מריינזשוב (חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא מסיגט ובנו של רבי ישראל ממעליץ-דז'יקוב), נפטר ט' בחשוון תשס"ח ונקבר בטבריה.
- בנו הרב חיים מאיר יחיאל, חתן דודו מסוליצא, ממלא את מקומו כאדמו"ר מרופשיץ.
- בנו רבי שמואל שמעלקא האדמו"ר מסוליצא (תרפ"ה - י"א בתמוז תשע"ג), חתן רבי ישכר בער מסטרוזניץ כיהן כאדמו"ר מסוליצא בשכונת לורנס, שבפייב טאונס בלונג איילנד (סמוך לשכונת פארקווי, קווינס). הדפיס את ספרי אביו ביחד עם ספר מנהגי מהריי"ו בו ליקט את כל מנהגיו של אביו בתוספת מקורות וביאורים, וקראם בשם "תפארת אבות". נקבר בבית הקברות העתיק בצפת.
- בנו ממלא מקומו רבי יעקב ישראל ישורון האדמו"ר מסוליצא.
- בנו רבי שלום אשר ישעיה (-ל' באב תשע"א), חתנו של הרב דוב בעריש שפירא מנארול.
- בנו רבי מרדכי דוד, חתן רבי יהושע מפרוכניק גרוסוורדיין, האדמו"ר מסאסרגן. הוציא את "ספר המקראות", אוסף הפסוקים המוזכרים בספרות חז"ל לפי סדר אזכורם, עם פירוש מתומצת. כן הוציא תהילים עם פירוש ויחל משה-ברוך ישראל מסבו המגיד מקוז'ניץ, נפטר ט' בניסן תש"פ ונקבר בניו ג'רזי.
- בנו הרב יהושע רובין חתנו של רבי נפתלי צבי מבאבוב, אב"ד באבוב 45.
- בנו הרב יעקב ישראל וישורון מכהן כאדמו"ר מבריזדוביץ.
- מירל גאלע אשת רבי שבתי מייזליש (נפטר י"ט בחשוון תשנ"ו) אב"ד סארוואש בנו של רבי חיים מסארוואש.
- בנה רבי יעקב ישראל וישורון, חתנו של רבי שלמה מבאבוב, רב קהילת באבוב בבת ים.
קישורים חיצוניים
- ספר גליוני יוש"ר, באתר אוצר החכמה.
- ספר מנהגי מהריי"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי יעקב ישראל וישורון רובין זצ״ל - מסוליצא - ושושלת מוזשאי, סוליצא, סאסרעגן. באתר אייוועלט.
- רבי יעקב ישראל ישורון רובין מסוליצא בעלון באר בשדה שטפנשט 337 פרשת בהעלותך תשפ"ב.
- רבי יעקב ישראל וישורון רובין בקובץ המאור. בסוף המאמר, תולדות צאצאיו. באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ כך שמו המקורי שניתן לו בברית, אך במשך הזמן כונה "יעקב ישראל וישורון", וכך גם עלה לתורה, ראו ברוך רובין, שארית ברוך - ב, עמ' ד', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נכדם של רבי מאיר מאפטא, רבי אלימלך מליזענסק, המגיד מקוז'ניץ, ורבי אשר ישעיה מרופשיץ.
- ^ בברית ניתן לו השם 'יעקב ישראל ישורון', על שם שלושת שמותיו של יעקב אבינו. (אמו חלמה שסבה רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב הורה לה לקרוא לו בשמו של יעקב, וכן אביה רבי מנחם מנדל נתן שמות אלו בשעת הברית).
- ^ זרע קודש מחצבתה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).