רבי אברהם אביש הורוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
רב העיר קראלי
רבי אברהם אביש הורוביץ
לידה תרנ"ז
נרצח י"ב בסיון תש"ד (בגיל 47 בערך)
אושוויץ
מקום פעילות ספינקא, קראלי
אב רבי נפתלי הורוביץ ממעליץ
רב העיר קראלי
תרצ"די"ב בסיון תש"ד

רבי אברהם אביש הורוביץ (תרנ"ז - י"ב בסיון תש"ד) היה חתנו של רבי יצחק אייזיק וייס מספינקא והרב של העיר קראלי ברומניה.

קורות חייו

נולד לרבי נפתלי הורוביץ האדמו"ר השלישי ממעליץ נינו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ, ולרעכל בת רבי אברהם אביש קנר מסאנוק, מנעוריו נודע בהתמדתו וקיבל היתר הוראה מרבי שמואל אנגל מראדומישל, ומרבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה, נשא את הינדא שיינדל בתו היחידה של רבי יצחק אייזיק וייס ה"חקל יצחק" מספינקא, זמן מה היה אב"ד ברמיט (אנ'), שבטרנסילבניה, בשנות מלחמת העולם הראשונה כשחמיו האדמו"ר מספינקא ברח למונקאטש מילא את מקומו ברבנות ספינקא.

בקראלי

בשנת תרצ"ד כשרבי יואל טייטלבוים עבר מקראלי לכהן בסאטמאר, התקיימו בחירות לרבנות קראלי בין המועמדים רבי אביש הורוביץ שקיבל את תמיכת חסידי ספינקא, ובין רבי שמואל גרוס שקיבל את תמיכת חסידי סאטמאר, וכשרבי אביש זכה בבחירות לא קיבלו חסידי סאטמאר את התוצאות, וכן לא קיבלו עליהם את מרותו ולא הכירו בו כרב העיר, העילה של מתנגדי רבי אביש הייתה פסקה בתקנון הקהילה שהנהיג רב לשעבר בקראלי רבי שאול בראך, שמי שאינו מתנהג במאה אחוז לפי תקנון הקהילה אינו זכאי לבחור רב חדש, בהתייחס לפסקה זו קבעו מתנגדיו של רבי אביש שכנראה רוב האנשים שהצביעו עבורו אינם זכאים להצביע, וכנראה רוב האנשים שהצביעו נגדו היו זכאים להצביע.

לרבי אביש היה עגמת נפש גדולה מהמחלוקת, ובפרט כשמתנגדיו ירדו לחייו ולא בחלו בשום אמצעים נגדו, כגון שפיזרו שברי זכוכיות על רצפת המקוה כשטבל שם והוא נפצע, ורצה לעזוב את העיר אך תומכיו וגדולי הרבנים והאדמו"רים לא הרשו לו, בשנת תרצ"ה יצא לאור קונטרס "ברוך מתיר אסורים" בהוצאת "קהל יראים דק"ק קראלי" כשהם מתארים את המחלוקת כולה, והדפיסו שם את מכתבי הרבנים שהיו עם רבי אביש, ועם ביטויים חריפים נגד מתנגדיו, בין השאר נדפסו מכתביהם של חמיו החקל יצחק, רבי שמעון סופר מערלוי, רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר, המנחת אלעזר ממונקאטש, רבי דוד דוב מייזליש מאוהעל ועוד.

רבי אביש פתח ישיבה בקראלי שם למדו כמאה בחורים ואמר שיעורים בפניהם.

נרצח בשואה בי"ב בסיון תש"ד.

צאצאיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים