רבי נפתלי הורוביץ (מעליץ)
| לידה | ד' בטבת תר"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ח בתשרי תרע"ו (בגיל 70) | ||||
| מקום פעילות | מעליץ ווינה | ||||
| רבותיו | רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב, רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי יוסף ברוך אפשטיין | ||||
| |||||
רבי נפתלי הורוביץ (כונה: רבי נפתלי מעליצער) (ד' בטבת תר"ה[1] - י"ח בתשרי תרע"ו) היה האדמו"ר השלישי ממעליץ.
קורות חייו
רבי נפתלי נולד לרבי יהודה הורוביץ ולרייזל שרה בעיר מעליץ[2].
בהיותו בן 14 נשא את יהודית בת רבי מאיר נתן[3] בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר נישואיו היה סמוך על שולחן סב אשתו רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב[4] במשך כשתי שנים. בתקופה זו יצר הכרות עם כמה רבנים שבקרו בחצר הסב, ביניהם רבי יוסף ברוך אפשטיין (בנו של רבי קלונימוס קלמן אפשטיין בעל ה"מאור ושמש". בתקופה זו הם למדו יחד. ורבי נפתלי ראה בו אחד מרבותיו), ורבי נתן דוד רבינוביץ משידלובצה. אחר פטירת הסב התקרב לבנו רבי מאיר הורוביץ בעל ה"אמרי נועם" והיה סמוך על שולחנו.
אשתו יהודית לא האריכה ימים ונפטרה אחרי לידת בתה היחידה שפרינצא.
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בצאנז והתקרב לרבי חיים מצאנז. באחד הימים הגיע לצאנז רבי אביש קאנר, גביר וחסיד מפורסם[5] מהעיר סאניק. רבי חיים הציע לרבי אביש לקחתו כחתן לבתו רעכל. לאחר נישואיו המשיך בלימודו יחד עם רבי צבי אלימלך וקספרס.
במשך ימי אברכותו היה נוהג בסיגופים[6] והרבה להתענות.
אדמו"ר ממעליץ
בט' בטבת תרל"ט עם פטירת אביו הוכתר כממלא מקומו ברבנות העיר מעליץ. בתקופה זו החל לנהוג באדמו"רות, לקח קוויטלעך, ערך טישים בשבתות וחגים וחבש קולפיק.
רבי נפתלי כיהן ברבנות מעליץ עד סוף שנת תרע"ד. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה שם פתח בית מדרש והמשיך לשמש כאדמו"ר ממעליץ.
נפטר בווינה בי"ח בתשרי, חול המועד סוכות תרע"ו, והועבר לקבורה במעליץ, אשתו השניה נפטרה בכ"ח בטבת תרפ"ח ונטמנה במעליץ.
מנהגיו
נהג שלא לברך על ברקים ורעמים בשם ומלכות, ולברך שהכל על תפוחי אדמה. בבית הכנסת שלו בקריאת התורה לא הקפיד על קריאת כהן לעלייה ראשונה.
ביום הכיפורים הקפיד לסיים את התפילה תיכף אחר צאת הכוכבים ולא לאחר אפילו מעט באמרו "השכינה בצער שבניה צמים ומענים את נפשם ואין להוסף על צער זה אפילו רגע".
רבותיו
רבי נפתלי ראה בשלושה צדיקים כרבותיו[7], רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב (סב רעייתו בזיווג ראשון), רבי יוסף ברוך אפשטיין ורבי חיים הלברשטאם מצאנז[8].
משפחתו
כל בניו וחתניו שימשו ברבנות או כאדמו"רים:
- בתו היחידה מאשתו הראשונה שפרינצא, אשת רבי חיים אלעזר אונגר אב"ד ראדלוב.
צאצאיו מאשתו השניה:
- רבי אלימלך הורוביץ, נולד בשנת תרמ"ה. נשא את בינה בת רבי צבי הירש הורוביץ מרוזבדוב, שימש כרב הצעיר במעליץ. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית, אחרי כמה שנים חזר ושימש כאדמו"ר ממעליץ בקראקא. הלחין הרבה ניגונים שהתקבלו כניגוני מעליץ. נהרג במלחמת העולם השנייה ונטמן ברדומישל.
- רבי אלעזר ממעליץ, נשא את מרים יוכבד בת גיסו רבי משה קנר. שימש כרבה של בראווה ואחר כך חזר למעליץ בתור האדמו"ר ממעליץ, נהרג בו' באב תש"ב.
- רבי דוד, חתן דודו רבי צבי יוסף רובין אב"ד יאסלו. נפטר בארצות הברית בי"א בסיון תשי"ז.
- רבי מנחם מנדל, אב"ד מעליץ. מילא את מקום אביו ברבנות העיר מעליץ. נשא את פרומט ביילא בת רבי שמואל שמעלקא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני-וויעליטשקא, הלחין מספר ניגונים שהתקבלו כניגוני מעליץ. בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה במחנה רדומישלא שם נתפס מתפלל עם מנין בשבת, הנאצים הוציאו את חברי המנין אל מחוץ למחנה שם נצטוו לחפור בור, נורו ונקברו שם. כל בניו נהרגו בשואה
- רבי אברהם אביש הורוביץ, אב"ד קראלי. נולד בשנת תרנ"ה. חתן רבי יצחק אייזיק וייס מספינקא, הוסמך להוראה על ידי רבי שמואל ענגיל אב"ד רדומישלא ורבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. בתקופת השואה נלקח למחנה סאטמר ומשם לאושוויץ. נהרג בי"ב בסיון תש"ד. אביו של האדמו"ר רבי שמואל צבי הורוביץ מוילאמסבורג וחותנו של האדמו"ר מספינקא רבי יעקב יוסף ווייס.
- רבי יצחק הורוביץ ממעליץ, אדמו"ר ממעליץ ארצות הברית. נולד בשנת תרנ"ו. נישא לבילא בת רבי שמואל הורוביץ אב"ד דמביץ. הדפיס את תורת אביו בספר בשם "קדושת נפתלי", נפטר כ"ב תמוז תשל"ח
- רבי ברוך, האדמו"ר ממעליץ - ליזענסק. נולד בשנת תרס"א, חתן רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מפודהייץ, ובזיווג שני חתן רבי אלחנן ווייסבלום נכד רבי אלימלך מליז'נסק, בתקופת מלחמת העולם השנייה הוגלה לסיביר, ולאחר מכן היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ד בכסלו תשט"ו.
- רוחמה, אשת רבי סיני הלברשטאם אב"ד קולושיץ וז'מיגרוד, בן רבי ברוך מגורליץ בן רבי חיים מצאנז. נפטרה ונטמנה בבויבריק בעת בריחתה בשנות המלחמה
- ביילא מירל, אשת רבי יחזקאל הולשטוק אב"ד אוסטרובצה, נהרגה יחד עם כל בניה בשואה.
- תרצה, אשת רבי יחיאל מקרעטשניף בן רבי יוסף מבורשה (נכד בעל ה"ייטב לב").
- פריידא, אשת רבי אשר לעמיל הורוביץ אב"ד שנדישוב, כתב את תורת חותנו והעבירם לגיסו רבי יצחק שהדפיס מהם את הספר "קדושת נפתלי".
- צפורה, אשת רבי פנחס שמעיה הלברשטאם בן רבי אריה ליבוש אב"ד צאנז. במהלך ימי השבע ברכות שלהם פרצה מלחמת העולם הראשונה. כל צאצאיהם נהרגו בשואה.
- ברכה, אשת רבי דוד טייטלבוים אב"ד פרעמישלא, נהרגו עם צאצאיהם בשואה.
- שאשא, אשת רבי יוסף דוד אדמו"ר מסאסוב בלבוב, נהרגו עם צאצאיהם בשואה.
הערות שוליים
- ^ בית היין, אהרן הלברשטאם, ברוקלין תשנ"ט. תורת החסידות, אלפסי, 343
- ^ נקרא על שם דודו רבי נפתלי מליזנסק, בסעודת ברית המילה שלו השתתף רבי אליעזר מדזיקוב וישב בראש המסובים
- ^ רבי מאיר נתן היה אביו של רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב, ראו אודותיו כאן
- ^ חותן-חותנו והיה גם אח של אבי אביו רבי יעקב ממעליץ
- ^ ראו אודותיו בבית היין, דף סא-סד
- ^ בהיותו כבן 70 סיפר שבצעירותו תחב את ידו לתוך האש לשם סיגוף, ואמר אני כבר לא חושש ליוהרא ומספר את זה עכשיו כדי שתדעו שמאכילת יוהך מיט לאקשן (-מרק עם אטריות) לא גודל רבי
- ^ היה אומר בשם אדר"נ פ"ג ו', חובה היא לאדם שישמש שלשה ת"ח
- ^ את הדברי חיים החזיק כרבו המובהק, היה נוסע אליו פעמים רבות וכן הקפיד להזכיר דבר תורה בשמו בכל יום ויום עד יומו האחרון
