כולל ווהלין
כולל ווהלין הוא כולל שנוסד על ידי רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי ישכר דוב מזלוטשוב שעלו לארץ ישראל בשנת תקנ"ד, בתמיכתם של אדמו"רי פולין רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא, ובראשו הועמד רבי מרדכי מנשכיז, ויועד לתמוך ביושבי הארץ מקהילות החסידים יוצאי אוקראינה, ווהלין, פולין, גליציה ורומניה[1], כפי שהיה נהוג שנים רבות קודם לכן שיושבי חו"ל רואים לעצמם זכות לתמוך ביושבי הארץ, באמצעות גבאי צדקה מקומיים ושד"רים שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. צדקה זו ידועה בשם צדקת רבי מאיר בעל הנס,
במשך שנים נחשב כולל ווהלין ככולל הראשון והעיקרי של החסידים יוצאי פולין, במשך שנים רבות פעל כולל זה ככולל המרכזי לעדת החסידים שהתגוררו בצפת ובטבריה. אחרי הפרעות ורעידות האדמה שפקדו את הגליל בשנות התק"ץ עקרו רבים מבני הקהילה לירושלים, ובשנת תר"א, בעקבות התייסדות הקהילה החסידית בירושלים על ידי רבי אהרן משה מבראד שעלה לארץ בשנת תקצ"ט, נוסדה הסניף הירושלמי לכולל ווהלין[2], שממוניה היו ר' ישראל ב"ק ובנו ר' ניסן ב"ק[2].
במרוצת השנים התפצלו והתפלגו עדות החסידים לכוללים רבים לפי ארצות מוצאם ושיוכם הקהילתי.
בין פעולות הכולל הידועות הייתה בניית בית הכנסת הגדול תפארת ישראל לעדת החסידים בעיר העתיקה.
רקע
ראשית פעילות הכוללים לעדות החסידים החלה עם עליית החסידים הראשונה בשנת תקל"ז בראשות רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק ורבי ישראל מפלאצק. החסידים שלא יכלו לפרנס את עצמם בארץ שלחו את רבי ישראל מפלאצק ורבי אליעזר זוסמן לאירופה להקים מקור תמיכה קבוע ליושבי הארץ, ואז הקימו את כולל רייסין. בראשה עמדו רבי ישראל מפולוצק ורבי ישכר בער מליובאוויטש ורבי שניאור זלמן מלאדי[3], ובשנת תקמ"ו מונה רבי שניאור זלמן לאמרכל הראשי ונשיא קופת מעות ארץ הקודש[4], וריכז את פעילות גיוס הכספים מכל ארצות רוסיה, אוקראינה ופולין, ושיגורם לארץ ישראל לידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק ולאחר פטירתו לידי רבי אברהם מקאליסק ראשי העדה החסידית בארץ, שהם היו הממונים על חלוקת הכסף בארץ.
בשל ריבוי העולים מארצות פולין ואוקראינה שלא קיבלו מכספי החלוקה באופן שווה כמו יוצאי רוסיה, וזאת מכיון שעיקר הכסף הגיע מרוסיה, ויוצאי פולין ואוקריינא קיבלו רק לפי החלק אשר נאסף בפולין, לכן החליטו רבי יעקב שמשון משפטיבקה ורבי ישכר דוב מזלוטשוב[5] לייסד כולל נפרד ליוצאי ארצות אלו, עד שבשנת תקנ"ו הוקם כולל ווהלין לעולים מאוקראינה, ווהלין, פולין, גליציה ורומניה[6], בתמיכתם של רבי מרדכי מנשכיז, רבי יעקב יצחק ה'חוזה מלובלין', בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא ורבי ישראל המגיד מקוזניץ.
הקמת הכולל נתקלה בהתנגדותם של רבי שניאור זלמן מליאדי ורבי ברוך ממז'יבוז'. צדיקי פולין בראשות רבי לוי יצחק מברדיטשוב נכנסו לעובי הקורה והצליחו לפשר בין הצדדים שייסוד כולל וואהלין לא פגע במעמדו של כולל רייסין[7], ולמעשה החלו לפעול מתקופה זו שני הכוללים במקביל, ואף רבי ברוך ממז'יבוז שבתחילה התנגד לפיצול ולהקמת הכולל הנפרד הצטרף לתומכים ומאוחר יותר אף נתמנה לנשיא הכולל[8][9].
קיומם של שני הכוללים גררו מדי פעם מחלוקות שונות שגדולי ישראל נדרשו אליה, בין המפשרים נמנה גם רבי נחמן מברסלב[10].
נשיאי ומנהיגי הכולל
עם ייסודו הוכתר רבי מרדכי מנשכיז לנשיא הכולל. תפקידו של ה'נשיא' שאף כונה באותה ימים 'נשיא ארץ הקודש', היה לרכז את פעילות גיוס הכספים ושליחתם לארץ ישראל. אחר פטירתו עמדו בראש הכולל רבי ברוך ממז'יבוז', ורבי יוסף מיאמפולה, אחריהם כיהנו כנשיאים רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי מרדכי מקרמניץ, אחריהם נתמנו רבי משה צבי מסאווראן תלמידו של ה'אוהב ישראל' מאפטא יחד עם רבי ישראל מרוז'ין, ואחר פטירתו של רבי משה צבי בשנת תקצ"ח הוכר רבי ישראל כנשיא הכולל[11], במכתבי צדיקי אותו הדור ובהתכתבויות השונות של מנהיגי היישוב בולטת מאד מעמדו של רבי ישראל מריזין אשר היתה מאד מקובלת על הכל[12].
אחרי פטירתו של רבי ישראל מרוז'ין עברה תפקיד הנשיאות לבכור בניו רבי שלום יוסף מרוז'ין שנפטר כעבור פחות משנה מפטירת אביו, אז מונה רבי אברהם יעקב מסדיגורה בנו השני של רבי ישראל שמילא תפקיד זה עד פטירתו בשנת תרמ"ג, לאחר פטירתו הסכימו ביניהם שני הבנים רבי ישראל מסדיגורה ורבי יצחק מבאיאן במסגרת חלוקת ירושה כי תפקיד 'נשיא ארץ ישראל' יעבור לידי רבי יצחק מבאיאן[13][14]. לאחר פטירתו של רבי יצחק מבאיאן, מונה על פי צוואתו לנשיא הכולל בנו רבי מנחם נחום מבאיאן-טשרנוביץ, וממנו לבנו רבי אהרן מבאיאן-טשרנוביץ[15].
במקביל לנשיאותו של רבי ישראל מרוזין המשיך גם רבי יצחק מאיר מזינקוב בנו של האוהב ישראל מאפטא את פעילות אביו וכיהן גם הוא כ'נשיא ארץ ישראל' על ידי כולל ווהלין ופעל באזורו הוא וכן גם צאצאיו אחריו שפעלו[16], ובשנת תר"נ אף נתבע נכדו רבי חיים מנחם מזינקוב בדין תורה על כך על ידי הנשיאות המרכזית לכולל ווהלין שהיתה אז בנשיאותו של רבי יצחק מבאיאן, לאחר דין ודברים ממושך פסק רבי אברהם צבי הלוי ראב"ד טבריה שנשיאות הכולל שייך באופן בלעדי לרבי יצחק פרידמן מבויאן, אל פסקו הצטרפו גם רבני עדת הספרדים בארץ ישראל, ביניהם הראשון לציון רבי רפאל מאיר פאניז'ל ורבי יעקב שאול אלישר, רבי אברהם חי שאקי אב"ד עדת הספרדים בצפת, ועוד[17].
גזברי הכולל ברוסיה ואוקראינה
בעקבות בריחתו של רבי ישראל מרוזין לסדיגורה שבאוסטריה[דרושה הבהרה], ובשל צו הצאר הרוסי שאסר על צאצאיו להיכנס לתחומי רוסיה, מינה רבי ישראל את דודו רבי מרדכי מטשרנוביל[18] לגזבר הכולל, בתפקידו ריכז את גיוס הכספים באוקראינה ושגרם לסדיגורה[19].
לאחר פטירתו בשנת תקצ"ז מונה בנו רבי אהרן מטשרנוביל כגזבר הכולל באזורו[20]. קיימים תיעודים רבים ומסורות שונות אודות פעילותו העצמאית של רבי אהרן, ששלח את הכספים ישירות לארץ ישראל[21]. אחרי פטירתו נתמנה בנו הגדול רבי ישעיה משולם זוסיא מטשרנוביל למלא את מקומו בתפקיד זה[22], ואחריו כיהן בתפקיד בנו הצעיר של רבי אהרן, רבי ברוך אשר מטשרנוביל[23].
גם אחיו של רבי אהרן, רבי יעקב ישראל מטשרקאס, פעל בגיוס ושליחת כספים לארץ ישראל, עובדה שגרמה לסכסוך בין חצרות טשרנוביל וטשרקאס[24], ואחריו המשיך בכך נכדו רבי מרדכי דוב מהורנוסטייפל[25], ואחריו בנו רבי בן ציון יהודה לייב טברסקי[26].
כמו כן אדמור"י בית קרלין פעלו באזור מגוריהם - מחוז פולסיה - למען כולל ווהלין, עד להיפרדותם והקמת כולל קרלין בשנת תרל"ד[27].
הפיצולים מכולל ווהלין
במרוצת השנים, החל משנות הת"ר (שנות ה-50 למאה ה-19) החלו הקהילות והעדות השונות להתפצל ולהתפלג מהכוללים הראשיים, במטרה לייסד כולל נפרד לבני קהילתם או ליוצאי ארץ מוצאם. תופעה זו לא פסחה על כולל ווהלין, שבתחילה חלשתה על ארצות ואזורים רבים, ועם השנים הוקמו כוללים רבים לאזורים שונים אשר צמצמו מאוד את תחומה של כולל ווהלין.
- כולל גליציה- הכולל הראשון שנפרד מכולל ווהלין היה כולל גליציה שהוקם בשנת תרי"ג[28] על ידי רבי מרדכי זאב איטינגא רבה של למברג ורבי חיים מקוסוב, בתחילה יועד הכולל עבור יוצאי אוסטריה, גליציה והונגריה, אך עם הקמת כולל הונגריה בשנת תרכ"ב, נקבע שמה ל'כולל עסטרייך-גליציה', וגם בשם כולל 'חיבת ירושלים'.
- כולל הונגריה -
- כולל קוסוב בראשות רבי יעקב שמשון מקוסוב וכולל ויז'ניץ בראשות רבי מנחם מנדל מויז'ניץ[29].
- כולל פולין או כולל ורשה. ליוצאי פולין הרוסית, הוקם על ידי רבי יעקב לייב לעווי ואחיו רבי נחום משאדיק.
- כולל קרלין, הוקם בשנת תרל"ד, על ידי חסידי קרלין[30].
- כולל זיטומיר - הוקם בשנת תרמ"ו על ידי חסידי מקארוב וטריסק.
- כולל בסרביה
- כולל רומניה - (רומניה בוהוש) נפרד 1873
- כולל קואידונוב - בני מינסק נוסד בתחילה בטבריה, וב-1907 בירושלים
- כולל בוקובינה
- כולל אהבת ציון - ליוצאי זיבנבירגן (טרנסילבניה)
- כולל מונקטש
- כולל מולדובה
- כולל וולכיה
במאה ה-21
כיום קיים כולל בשם כולל ווהלין וחברים בו כ-1800 איש בעלי זכות בחירה, בעלי זכות הבחירה לא מוגדרים בחסידות מסוימת.
בין הנכסים בהם מחזיק 'כולל וואהלין', ניתן למנות את בתי אורנשטיין ברחוב ישעיהו בירושלים, נכסי וכספי ה'כולל' מוגדרים כהקדשים.
בספטמבר 2011 התקיימו בו בחירות לראשותו לאחר 30 שנה בהן לא מונו אחראים חדשים[31].
לקריאה נוספת
- הרב מנחם מענדל שטראקס, "יסוד כולל וואהלין והשד"רים למעות א"י בשנים תקנ"ה–תקנ"ח", היכל הבעש"ט מג (חורף תשפ"ג), עמ' רפט–שלו
קישורים חיצוניים
- ייסוד כולל ווהלין. הרב שלום דב לוין ותגובת הרב אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל מס' 13. באתר היברובוקס.
- כולל ווהלין ב"חלוקה", אברהם משה לונץ, אתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ 'בני ישראל יושבי ארצנו ארץ רוססיא יחלקו לשני מחנות... והמחנה השנית על פני אוקריינא, רוסיה הקטנה ורוסיה החדשה טאווריע ובעססאראביען, והוא נקרא בכלל בשם "וואלינער"'- הכרמל מיום כ"ב טבת תרפ"ח.
ספרים ומאמרים רבים נכתבו על השתלשלות ייסוד הכוללים, ביניהם יש לציין את ספר 'החלוקה' לאברהם משה לונץ (יצוין כי בתחילה פירסם לונץ את ספרו בסדרת מאמרים בכתב עת 'ירושלים' ואח"כ קיבצם לספר 'החלוקה' עם שינויים והשמטות), ובספר 'ישוב ארץ ישראל' לרבי ישראל זאב מינצברג סימן ו', ובמאמריו של אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל גליון י"א-י"ג, ובהקדמה לספר 'אגרות הרה"ק מריזין ובניו' פרק ד'. - ^ משה דוד גאון ב "יהודי המזרח בארץ ישראל", תרפ"ח, עמוד 266, ייחס את הקמת הסניף הירושלמי לשנת תר"ט, ובספר "מאה שנה", ת"א, תרצ"ח, בעמוד 418, וכן גרייבסקי בזיכרון לחובבים הראשונים, א, עמ' 14 מייחסים את שנת תר"ה לשנת הייסוד, ואילו לונץ, בספרו "החלוקה" עמ' קמ"א, מספר שהרב ישראל ב"ק הקים הכולל בירושלים בשנת תר"א אלא שאת הכסף קיבלו באמצעות ממוני צפת עד שהכסף הגיע אליהם ישירות לירושלים משנת תר"ט.
- ^ אהרן סורסקי, יסוד המעלה, בני ברק תש"ס, חלק א' עמ' שכז
- ^ ראו בספר 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' פרק ב'.
- ^ שעלו לארץ בשנת תקנ"ד
- ^ 'בני ישראל יושבי ארצנו ארץ רוססיא יחלקו לשני מחנות... והמחנה השנית על פני אוקריינא, רוסיה הקטנה ורוסיה החדשה טאווריע ובעססאראביען, והוא נקרא בכלל בשם "וואלינער"'- הכרמל מיום כ"ב טבת תרפ"ח.
- ^ ראו אגרתו של רבי שניאור זלמן באגרות קודש לאדמו"ר הזקן, אגרת מ"ט, ובמאמריהם של הרא"א שור והרש"ב לוין בקובץ בית אהרן וישראל גיליון י"א-י"ב, ובמבוא לספר אגרות קודש לאדמו"ר הזקן, פרק ג.
- ^ ראו על כך ב'בוצינא דנהורא', תשס"ז, עמ' ק"פ.
- ^ ספרים ומאמרים רבים נכתבו על השתלשלות ייסוד הכוללים, בהם ספר 'החלוקה' לאברהם משה לונץ (בתחילה פרסם לונץ את ספרו בסדרת מאמרים בכתב עת 'ירושלים' ואחר כך קיבצם לספר 'החלוקה' עם שינויים והשמטות); ספר 'ישוב ארץ ישראל' לרבי ישראל זאב מינצברג סימן ו'; מאמריו של אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל גליונות י"א-י"ג, ובהקדמה לספר 'אגרות הרה"ק מריזין ובניו' פרק ד'.
- ^ ראו 'שבחי הר"ן', סימן י"ט; וב'חיי מוהר"ן סי' ק"נ.
- ^ אודות סדר מינויו של רבי ישראל מרוזין יש לציין כי באגרתם של ממוני כולל וואהלין בירושלים (בקובץ באו"י קל"ח עמ' 169) כתבו הממונים כי הרב מסאווראן כיהן אחרי הרב מאפטא ואחריו רבי ישראל מרוז'ין, אלא ששאר המקורות מציינים כי הרב מאפטא מסר בעצמו את הנשיאות לרבי ישראל מרוזין בסוף ימיו, (ראו לדוגמה באגרות הרבנים שנדפסו ב'חק עולם' סימן א, ג, ד, וכן אצל הרב א"י ברומברג, האדמו"ר מרוזין, עמ' קמ"ט), כן אנו מוצאים את רבי ישראל מרוזין מתעסק בענייני הכולל עוד בחייו של הרב מסארווראן, וייתכן כי באגרת ממוני הכולל הקדימו את הרב מסאווראן שהיה מבוגר בהרבה מרבי ישראל מרוזין, ובחייו הוכרה נשיאותו יותר.
- ^ ראו לדוגמה בספר אגרות הרה"ק מריזין ובניו' במבוא ובחלק האגרות, וראו למשל, באגרתו של רבה של צפת הרב שמואל העליר לראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין (הרב שמואל העליר, עבודת ד"ר, אמבון רבקה, עמ' 88). עוד יש לציין כי בחייו של רבי ישראל מרוז'ין לא היה שום פילוג ופיצול בכולל ווהלין, ויתכן שהיה זה בעקבות מעמדו המיוחד של רבי ישראל מרוזין.
- ^ ראו את מכתבו של רבי ישראל מסדיגורה ב'חק עולם', ירושלים תרנ"ב, עמוד 26.
- ^ אם כי אף רבי ישראל מסדיגורה שלח תמיכה מטעמו לבני הכולל, ראו במאמרו של א"מ לונץ על כולל ווהלין בכתב עת 'ירושלים' ט' עמ' 209, גם פרט זה השמיט לונץ בספרו 'החלוקה'.
- ^ על נשיאותם של אדמור"י רוז'ין נכתב רבות, וחומר כולל ומקיף בנושא ראו בספר 'אגרות הרה"ק מריזין ובניו'.
- ^ ראו ב'אגרות האוהב ישראל' אגרת נ', ובמאמרו של א"מ לונץ על כולל ווהלין בכתב עת 'ירושלים' ט' עמ' 209, "להכולל הזה יש עוד אמרכל הוא האדמו"ר מזינקוב שליט"א", פרט זה השמיט לונץ בספרו 'החלוקה'.
- ^ תוכן פסקי הדין ומכתבי הרבנים הודפס על ידי ממוני כולל ווהלין בספר 'חק עולם', ירושלים תרנ"ב.
- ^ ש.א הורודצקי, החסידות והחסידים, עמ' צ"ד.
- ^ יש לציין, כי גם לפני ייסוד כולל ווהלין, בימים בהם כולל רייסין היה הכולל היחיד שפעל בארצות אלו, מצאנו את נשיא כולל רייסין רבי שניאור זלמן מליאדי מבקש מאביו של רבי מרדכי, רבי מנחם נחום בעל ה'מאור עיניים' מטשרנוביל לסייע בעדו בגיוס הכספים באוקראינה (אגרות קודש לאדמו"ר הזקן, ל"ז).
- ^ קיימת גרסה כי רבי מרדכי בעצמו בסוף ימיו מסר תפקיד זה לבנו רבי אהרן- אהרן פצ'ניק במאמרו 'צדיקי רוזין וצ'רנוביל ויחסם לארץ ישראל' עמ' קפ"ח.
- ^ ראו לדוגמה 'כתבי חסידים הראשונים -רוזין' - סטנסיל, עמ' כ"ג, ואת מכתבו של אחד מתושבי טבריה לר' אהרן בקובץ אורות רבותינו-טשערנאביל, גליון א', עמ' צ"ה, כמו כן מוזכרת חלוקת טשערנאביל רבות בעיתונות התקופה ראו לדוגמה המליץ כ"ז חשון תרל"א, וראו בקונטרס 'משפיל גאים' אונגוואר, תרכ"ט, על שליחותו של אחד מממוני הכולל לרבי אהרן מטשרנוביל אודות כספי החלוקה שנשלחו על ידי רבי אהרן, וראו עוד אודות שליחות זו בקובץ אורות רבותינו-טשערנאביל, גיליון ב', עמ' נ"ד.
- ^ ראו במכתביו שנדפסו בקובץ בית אהרן ישראל, גליון ק"ס, עמ' רכ"ו; ובקובץ שפתי צדיקים, גליון ח', עמ' ל.
- ^ ראו את כתב המינוי ששלחו לו ממוני כולל וואהלין, ואת מכתביו של רבי ברוך אשר בעניין זה בקובץ אורות רבותינו- טשערנאביל, גליון א'. בכתב המינוי צוין שהכסף ישוגר על ידו לנשיא הכולל רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
- ^ ראו ב'שיח זקנים' חלק ה' עמוד כ"ט, ובחלק ח' עמוד רי"ט, ובקובץ אורות רבותינו טשערנאביל, גיליון א' עמוד מ"ט.
- ^ ראו מגדולי החסידות חלק ט' עמ' קפ"ו.
- ^ ראו בקובץ אורות רבותינו-טשערנאביל, גיליון א' עמ' נ"א, את כתב המינוי ששלחו לו ממוני הכולל בארה"ק.
- ^ ראו על כך בקובץ בית אהרן וישראל גיליון קל"ח, ובמכתבו של רבי ישעיה משולם זוסיא מטשרנוביל בקובץ הנ"ל, גיליון ק"ס.
- ^ בשנת תרי"ד התאחד הכולל שוב עם כולל ווהלין, אך חזר והתפצל ממנו בשנת תרי"ח, ראו אליאב, בחסות אוסטריה עמ' 110.
- ^ ראו דיווח בעיתון, הלבנון, 22 במרץ 1876. לונץ טועה וכותב שהפילוג היה רק בשנות ה-90.
- ^ ראו בארוכה על הקמת הכולל בקובץ בית אהרן וישראל, קל"ח-ק"מ.
- ^ לא רק בעבודה: בחירות נערכו היום גם בכולל וואהלין יוסי וייס, 13/09/11, באתר כיכר השבת.
