בילה צרקווה
.jpg) | |
| בית הכנסת בבילה צרקווה, משמש כיום בית ספר | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אובלסט |
 קייב |
| תאריך ייסוד | 1032 |
| שטח | 34 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 203,300 (2004) |
| קואורדינטות | 49°47′56″N 30°06′55″E / 49.7988888888889°N 30.1152777777778°E |
| http://www.bilatserkva.info | |
בִּילַה צֶרְקְווַה (באוקראינית: Біла Церква; ברוסית: Белая Церковь, "בְּיֶילַאיָה צֶרְקוֹב"; בפולנית: Biała Cerkiew, "בְּיַוַוה צֶרְקִיֶיב") היא עיר השוכנת על נהר רוֹס, 84 ק"מ דרומית לקייב, במחוז קייב שבאוקראינה. משמעות שמה בשפות הסלאביות היא "כנסייה לבנה", ועל כן בפי היהודים כונתה "שׂדה לבן", או בלשון סגי נהור: "שווארצע טומאה" (יידיש: "טומאה שחורה").
בעיר כ-201,200 תושבים והיא משתרעת על פני כ-33.7 קמ"ר. העיר מהווה מרכז תעשייתי גדול, שבו פועלים מעל 40 מפעלים בשטחי תעשייה שונים, שבהם בין היתר: תעשיית מזון, תעשייה כימית ומוצרי נפט. העיר היא מקום מושבו של בית החרושת לצמיגים "רוֹסַאבַה", אשר נחשב עוד בתקופה הסובייטית לאחד הגדולים בתחומו בכל ברית המועצות. בעיר פועל גם מפעל למכונות חקלאיות, אשר הוקם עוד בשנת 1850.
היסטוריה
העיירה הוקמה בשנת 1032 בידי ירוסלב החכם, הדוכס הראשי של קייב. למן שנת 1363 נכללה העיר בדוכסות הגדולה של ליטא, ומשנת 1569 באיחוד הפולני ליטאי. בשנת 1651 נחתם בעיר הסכם שלום בין האיחוד הפולני-ליטאי למורדים אוקראינים-קוזאקים תחת הנהגתו של בוגדן חמלניצקי.
הקהילה היהודית "שדה לבן"
הקהילה היהודית בעיר נוסדה בסוף המאה ה-16. בשנת 1646 ישבו יהודים ב־100 מתוך 800 בתיה. בגזירות ת"ח נחרבה הקהילה. באמצע המאה ה-18 פגעו בה ההיידמקים, אך היא שבה והתחדשה. בשנת 1765 נמנו בסביבתה 1,876 יהודים משלמי מס גולגולת, וב-1847 - 6,650 יהודים.
כמו כן, בעל המרפא לנפש, הרב רפאל בן הרב זכריה מענדיל, העיד על עצמו שהתגורר למשך פרק זמן מסוים בחייו בשדה לבן.
שושלת אדמור"י לויעב הנהיגו עדתם בעיר, בין השנים תרס"ו - תרס"ז גר בעיר האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי מלויעב, ובין השנים תרס"ז - תש"א הנהיג שם בנו רבי שלום יוסף טברסקי מלויעב שדה לבן.
בשנת 1823 נפתח בעיר בית דפוס עברי, אשר נודעו ממנו שני ספרים חסידיים. מאוחר יותר נדפסו בעיר עוד שני ספרים עבריים, בשני בתי דפוס שונים.
עם התפתחות המסחר הפכה העיירה לעיר. בשנת 1897 חיו בה 18,720 יהודים (54% מהתושבים), ובשנת 1926 15,624 יהודים (36.4% מהתושבים). עם כינון השלטון הסובייטי באוקראינה ב-1918, וחרף פוגרומים בהם נרצחו כ-300 יהודים בעיר, השתלבה הקהילה היהודית היטב בכל תחומי החיים והפעילות בעיר. בעת מלחמת העולם השנייה נטלו יהודי המקום חלק פעיל ביותר בקרבות להדיפת הפלישה הגרמנית. באוגוסט ובספטמבר 1941 רצחו הנאצים כ-3,600 מיהודי העיר שנותרו בה, לאחר שרוכזו במחנה שבויים.
בילה צרקווה היא עיר הולדתם של הסופר והמשורר יעקב שטיינברג, ושל החזן הנודע יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט והחזן פנחס מינקובסקי, וכן נולד בה משורר היידיש והבמאי משה ליפשיץ.
בשנת 2003 חודשה פעילות הקהילה היהודית, וכרב העיר מכהן הרב מאיר הולצברג, נציג חב"ד.
ערים תאומות
נוגינסק, רוסיה
סינצ'ז'ואו, הרפובליקה העממית של סין
סנקי, גאורגיה
בוריסוב, בלארוס
אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי, פולין- קרמנצ'וג, אוקראינה
פוחוב, סלובקיה- פודולסק, רוסיה
- טרנוב, פולין
ביילו פולה, מונטנגרו
וילנה, ליטא
לקריאה נוספת
- רבי צבי הלוי הורוויץ, "שדה לבן (בילו-צירקוב)", בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ח.
קישורים חיצוניים
- ביילאיה צרקוב (Belaya Tserkov), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אלכסנדר פרוסין, ביילאיה צרקוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1590), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
רוחמה אלבג, יקום דור חדש וצעיר, אך אנו לא נהנה מדרורו, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2017
24956763בילה צרקווה