רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא (השני)
הילולת המאור עינים בישיבת מאור עינים בירושלים, עומד במרכז. נראים גם האדמורי"ם ממכנובקה ומטשרנוביל | |||||
לידה |
אב ה'תר"ס, רוטמיסטרובקה, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
כ' בכסלו ה'תשמ"ב, ירושלים, ישראל | ||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
תאריך עלייה | ה'תרפ"ו | ||||
מדינה | המנדט הבריטי | ||||
מקום מגורים | רוטמיסטרובקה - האימפריה הרוסית, ירושלים - ישראל | ||||
מקום פעילות | ירושלים, ישראל | ||||
בת זוג | אסתר רבקה (לבית וילהלם) | ||||
אב | רבי דוד טברסקי | ||||
| |||||
|
רבי יוחנן טברסקי (אב ה'תר"ס - כ' בכסלו ה'תשמ"ב) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא ומייסדה של ישיבת מאור עיניים.
ביוגרפיה
נולד ברוטמיסטריווקה (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), לרבי דוד טברסקי ולרבנית שפרה (בת רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי). למד אצל אביו. בתחילת המהפכה הקומוניסטית, בשנת ה'תר"פ, נתפס במהלך הפוגרומים ונתלה על עץ, וברגע האחרון עבר שם נער צעיר שצעק לעבר הפורעים: ה"אדומים" (הבולשביקים) מגיעים, והפורעים נסו על נפשם. רוקח שהתגורר בסמיכות מקום הוריד את הנער המעולף מחבל התליה וטיפל בו, עד ששבה אליו רוחו[1].
בשנת ה'תרפ"ו עלתה משפחתו, בראשות הסב רבי מנחם נחום, לארץ ישראל. למד בישיבת שפת אמת של חסידות גור. לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תש"י, מונה לממלא מקומו.
בתקופתו, החלה חסידות רחמסטריווקא בארץ ישראל להתמסד כחצר, לאחר שבשני הדורות הקודמים של האדמו"רים בירושלים לא התפתחה חצר סביב האדמו"רים. הוא הקים את ישיבת מאור עיניים, לזכרו של אבי השושלת רבי מנחם נחום מטשרנוביל, בעל ספר "מאור עיניים".
הוא נהג בפשטות ובמאור פנים עם תלמידיו. נודע כמתמיד. היה פוקד רבות את הכותל המערבי מאז שחרורו בשנת ה'תשכ"ז.
נקבר באוהל אדמו"רי רחמסטריווקא בהר הזיתים.
משפחתו
בחמשה עשר באב תרפ"ח נישא לרבנית אסתר רבקה, בתו של גבאי הצדקה רבי נחמן יוסף וילהלם, שחמיו היה בן למשפחת אזולאי, המתייחסת לחיד"א. ילדיהם:
- רבי ישראל מרדכי, מילא את מקומו בישראל. חתנו של רבי סנדר אורי מירושלים מצאצאי הבני יששכר מדינוב[2].
- רבי חי יצחק, ממלא מקומו בבורו פארק. חתנו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר הקודם מסקווירא
- רבי זאב (ר' וועלוול) (כ"ה באייר תשנ"ד), מראשי ישיבת מאור עיניים. חתן רבי לוי יצחק קלוגהופט מסטרעליסק לונדון.
- בנו הרב דוד, רב ומו"צ החסידות. חתנו של רבי אברהם אלטר פולק מברגסאז.
- בנו הרב נחמן יוסף, חתן רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי.
- בנו הרב אלתר משה, חתן האדמו"ר ממכנובקא בעלזא.
- חתנו הרב מרדכי טברסקי[3], בן אחיו רבי חי יצחק.
- חתנו הרב מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה בירושלים.
- חתנו רבי אהרן גרינצווייג, שימש כמוהל מוסמך ועבד בשירות בית ההחלמה בטלז סטון[4].
- חתנו הרב יהושע זייבלד אב"ד אלטשטאד בן רבי משה ר"י בתוככי ירושלים
- חתנו הרב יצחק אייזיק ויינברג[5], בן רבי אברהם האדמו"ר מסלאנים
- חתנו הרב שמואל דוד שניאורסון (משגיח בישיבת טשעבין), בן הרב יוסף משה שניאורסון ראש ישיבת טשעבין.
- רבי חיים משה (ט"ז באלול תשמ"ט).
- הרב שלמה, ר"מ בישיבה קטנה 'מאור עיניים'.
- יצחק פנחס, מנכ"ל המוסדות.
- חתנו שמעון חיים דושינסקי, חסיד ויז'ניץ
- רבי מנחם נחום (י"ד בחשוון תשס"ג) מנהל ישיבת מאור עיניים. חתנו של הרב שמחה בונם דוד סופר מחבר ספר "עיטור סופרים".
- בנו הרב נחמן יוסף, ממנהלי הישיבה. חתן רבי צבי אלימלך קורנרייך.
- בנו הרב יצחק יהודה, ממנהלי ישיבת מאור עיניים, חתנו של רבי נפתלי הלברשטאם האדמו"ר מטשאקווא
- בנו הרב מרדכי אהרן, חתן דודו רבי חי יצחק.
- חתנו הרב יעקב דן שטרן, האדמו"ר מסטריקוב ירושלים.
- חתנו הרב יחיאל מיכל טברסקי, האדמו"ר מסקווירא בורו פארק
- חתנו הרב יצחק דוד הלברשטאם, בנו של רבי ברוך מגורליץ
- חתנו הרב יחיאל בקר, בן רבי תנחום האדמו"ר מאוז'ורוב
- חתנו הרב יעקב דוד רבינוביץ בן רבי אפרים פישל ראש ישיבת באיאן
- חתנו הרב ישראל חיים שוחט, בן רבי ברוך שוחט האדמו"ר מקרלין סטולין
- רבי יהושע העשיל (-ד' בתמוז תשס"ו). חתן הרב יהודה אריה דייטש.
- הרב מתתיהו, רב החסידות בביתר.
- הרב נחום, חתן דודו רבי חי יצחק.
- הרב יעקב יוסף, חתן רבי מרדכי מסקווירא פלטבוש.
- הרב משה חיים מראשי כולל שערי הוראה, חתן אריה הייגר מחסידי ויזניץ
- בתו חוה יענטא אשת נעוריו של רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין האדמו"ר מקופיטשניץ, נפטרה בצעירותה בלי זש"ק בשנת ה'תשכ"ב.
- הרב אברהם דב (נולד בב' באייר תש"ו[6]) הוא רב החסידות במונסי וחתנו הגדול של רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי. נקרא על שם רבי אברהם דב מראחמסטריווקא. למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים. בשנת תשכ"ו נישא לציפורה בתו הבכורה של רבי מרדכי הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ במונסי, אז רב חסידות ויז'ניץ בארצות הברית. לאחר נישואיו התגורר בשיכון סקווירא והיה מקורב לסבו (חותן חמיו) רבי יעקב יוסף מסקווירא[7], לאחר כמה שנים עבר למונסי שם שימש כמנהל רוחני של תלמוד תורה של חסידות ויז'ניץ מונסי בעיר. הוא מונה על ידי אחיו רבי חי יצחק לרב בית המדרש וחסידות ראחמיסטריווקא במונסי שעמד תחת נשיאותו של רבי חי יצחק. משנת תשפ"ג לאחר פטירת אחיו רבי חי יצחק, הוא מנהיג את הקהילה והמוסדות במונסי יחד עם חתנו ואחיינו הרב יעקב יוסף טברסקי.
- בנו הרב יעקב יוסף, האדמו"ר מתולדות מרדכי ויז'ניץ בלייקווד[8], חתן הרב חיים יצחק טברסקי האדמו"ר מלויעב-טשרנוביל בבורו פארק.
- בנו הרב חיים מאיר, רב קהילת אוסטילא.
- בנו הרב דוד, חתן דודו הרב יצחק יוחנן הגר, האדמו"ר מויז'ניץ ווילימסבורג.
- בנו הרב ישראל, חתן דודו הרב ברוך שמשון הגר, האדמו"ר מויז'ניץ בית שמש, חתן הרב ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ.
- חתנו הרב ישעיה משולם זוסיא טברסקי, האדמו"ר מראחמסטריווקא (לינדן - וויליאמסבורג), בן אחיו רבי חי יצחק.
- חתנו הרב יעקב יוסף טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריווקא מונסי, נכד אחיו רבי חי יצחק.
- חתנו הרב יעקב יוסף הגר, האדמו"ר מויז'ניץ בורו פארק, בן גיסו רבי פנחס שלום.
- חתנו הרב חיים מאיר הגר, בן גיסו הרב מנחם מנדל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ קייאמישא לייק, חתן רבי חי יצחק.
- חתנו הרב לוי יצחק הגר, בן גיסו הרב דוד הגר, האדמו"ר מויז'ניץ לונדון, חתן הרב משה טויב, האדמו"ר מקאלוב.
- חתנו הרב מנחם שלמה הגר, בן גיסו הרב אהרן הגר, האדמו"ר מויז'ניץ מונטריאול.
- חתנו הרב חיים מאיר פיש רב קהילת ביקסאד, בן גיסו הרב ישראל אליעזר, האדמו"ר מביקסאד, חתן רבי מרדכי הגר.
- חתנו הרב דוד צבי כהנא, בן רבי מנחם מנדל כהנא, האדמו"ר מספינקא לונדון.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
הערות שוליים
- ^ בחצרות בית ה' (עמ' 49-53).
- ^ משפחת האדמו"רים בערך שלהם
- ^ נפטר בשנת (?)
- ^ נפטר בכ"א באייר תש"פ.
- ^ זוגתו נפטרה בשנת תשס"ג במהלך לידה
- ^ ראה מודעה משמחת הבר מצוה שלו בשנת תשי"ט בהנאמן - שנה יא, תל אביב, תשי"ט, באתר אוצר החכמה.
- ^ חסידות סקווירא, "זוכרי קדושתך" - אוצר זכרונות אגרות והנהגות רבי יעקב יוסף מסקווירא, עמ' צ"ג-צ"ו.
- ^ אדמו"ר חדש: הכירו את הרבי מתולדות מרדכי - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
אדמו"רי רחמסטריווקה | |||||
---|---|---|---|---|---|
הקודמים לשושלת | הבעל שם טוב • המגיד ממזריטש • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל | ||||
דור ראשון | רבי יוחנן טברסקי | ||||
דור שני | חסידות זלטיפולי • רבי מרדכי טברסקי • רבי מנחם נחום טברסקי • רבי זאב טברסקי | ||||
דור שלישי |
| ||||
דור רביעי | רבי יוחנן טברסקי | ||||
דור חמישי |
| ||||
דור שישי |
|