חסידות צ'רנוביל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חסידות טשערנאביל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוחנן מרחמסטריווקא

חסידות טשרנוביליידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה. ייחוסה של חסידות טשרנוביל נמשך למן הדור השני של תנועת החסידות ועד ימינו אנו. צ'רנוביל נחשבת לאחת החצרות המפורסמות שבתנועת החסידות. השושלת מתקיימת מאז הקמתה ועד היום ברציפות אם כי לא תמיד בשם צ'רנוביל. כיום מכהנים מספר אדמו"רים בשם צ'רנוביל. החצר המרכזית היא בבני ברק בראשות רבי מנחם נחום טברסקי.

כמו כן השם גזע צ'רנוביל משמש לכינוי כללי לחסידויות של צאצאי רבי מרדכי מטשרנוביל; חסידות צ'רנוביל, חסידות סקווירא, חסידות טאלנא, חסידות טריסק, חסידות רחמסטריווקה, חסידות פאלטישאן וחסידות הורניסטייפול, ובעבר אף חסידות קוריסטשוב, חסידות מחנובקה (כיום נוהגים בחצר זו מנהגי בעלזא), חסידות צ'רקס, חסידות מקארוב, חסידות שפיקוב, חסידות ברזנה וחסידות זלטיפולי.

מנהגי גזע טשרנוביל

בכל החסידויות לבית צ'רנוביל נוהגים להגיד בכל שבת בבוקר לפני התפילה את כל ספר התהלים ללא הפסק, וזאת על פי קבלה מראש השושלת שקיבל כך מאליהו הנביא שזה תיקון גדול לכל החטאים, ובזכות זה יבוא המשיח[1].

שושלת אדמו"רי טשרנוביל

רבי מנחם נחום השני

חסידות לויעב

רבי אברהם יהושע העשיל מלויעב

מחתניו של רבי מרדכי מלויעב היו: רבי אברהם פנחס ספרד מקוניב, רבי ישראל שמואל השני מחלם, רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מרשקוב ורבי יצחק מברזנה.

חסידות אזרניץ

  • בנו השני של רבי מנחם נחום, רבי ברוך מאיר, כיהן באזרניץ שבפודוליה. היה חתן בזיווג ראשון של רבי יעקב יצחק ממקארוב ובזיווג שני של בן דודו רבי אברהם יהושע השיל מליטשניץ. נפטר בה' באייר תרע"א. חתניו היו רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק, רבי משה מרדכי מטריסק לובלין ורבי גדליה ממונסטריץ'-אומן. בניו היו:
    • רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר בקישינב, נרצח בשואה בשנת תש"א, חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב.
    • רבי מרדכי ישראל מחאטין (-ט"ו בתמוז תש"א) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת הבולשביקים לאזור עבר לחאטין שברומניה. חסידים באו אליו אף מפולין. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ, פתח בית כנסת בברונקס. בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר.
    • רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מאלעסק, נרצח בעינויים על ידי הנאצים בי"ד בכסלו תש"א בכבפר אבדובקה (Obodovka) שבטרנסניסטריה. בנו רבי אהרן כיהן כאדמו"ר מחאטין בברונקס. חתן רבי ברוך יוסף זק מקוברין.

רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל

רבי ברוך אשר טווערסקי מטשערנאביל

רבי ברוך אשר מצ'רנוביל

  • רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. אחרי פטירת אביו שימש כאדמו"ר בצ'רנוביל יחד עם אחיו רבי ישעיה משולם זוסיא, ולאחר פטירת אחיו מילא מקום אחיו בנשיאות כולל ווהלין[2]. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר בכ"ב בסיוון תרס"ה.
  • אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת תרכ"ו אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו ליידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מראדוויל (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן המגיד מזלוטשוב). בשנת תר"ץ עבר לריגה ובשנת תרצ"ד היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ט אדר תרצ"ה בברוקלין.
  • בנו רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל, נולד בשנת תרס"ב, ונישא לבת רבי יעקב יוסף מאורזיטשוב[5]. פתח הכנסת אורחים ובית כנסת בברוקלין. בשנת תרצ"ז ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר בח' בכסלו תשמ"ד. לאחר פטירתו הסתיימה השושלת.

לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים, בהם: בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי דוד מסקווירא, בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל, בתו אשת הרב שמואל רוטשטיין מוורשה מחבר ספר "צדיקים און חסידים".

החסידות לאחר השואה

בארצות הברית כיהנו:

  • רבי יעקב ישראל טברסקי, בנו של רבי שלמה שמואל.
  • רבי אהרן טברסקי מחאטין-אזארניץ.
  • רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול בבוסטון.
  • הרב חיים מרדכי טברסקי-שטאל ממונסי כונה "אב"ד צ'רנוביל". הוא בן בתו של רבי ברוך בן ציון מאומן. כיום מכונה כך בנו הרב ברוך בן ציון, חתן רבי אברהם מזידיטשוב-שיקגו.

כמו כן, נפתחו חצרות חסידות סקווירא, שמשתייכות לגזע צ'רנוביל המורחב.

אדמור"י טשרנוביל, הרב ישעיה[6], משמאלו אחיו הרב מנחם נחום, יחד עם רבי חי יצחק מרחמסטריווקא

בארץ ישראל היו בית כנסת של חסידות צ'רנוביל בצפת כמו גם בתי כנסת של ענפים אחרים בשושלת כחסידות מקארוב, חסידות טריסק. בשנת תרל"א נמנו חסידי צ'רנוביל בארץ ב-300 איש[7]. החסידים השתייכו לכולל ווהלין. אדמו"רי צ'רנוביל נהגו לאסוף כספים בעצמם ולשולחם עם רשמה שמית של חסידיהם. בשנת תרמ"ה, לאחר סכסוך עם ממוני כולל ווהלין שנמנו על חסידי סדיגורה, ייסדו חסידי טריסק ומקארוב[8] שהשתייכו לגזע טשרנוביל את כולל ז'יטומיר[9].

מספר אדמו"רים מחסידות רחמסטריווקא עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת תשכ"ג פתח רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא את "ישיבת מאור עיניים". בנשיאות הישיבה הועמדו אדמו"רי בית צ'רנוביל שהתגוררו בארץ ישראל.

עוד טרם פרוץ השואה כבר ייסד רבי משולם זוסיא טברסקי, בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד במוזיר. למד בישיבת תומכי תמימים - חב"ד. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת תרצ"ד ועלה לראשונה לארץ ישראל, במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה טויבא בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי סטרטין והתגורר בירושלים. בשנת תשי"ט עבר לבני ברק ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ספר "דברי חיים". בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.

בהמשך העביר את הבית מדרש לרחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים". נפטר בי"ז בחשוון תשמ"ח. במהלך ההלוויה, הכתיר קרוב משפחתם האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריווקא את בנו הרב מנחם נחום כממלא מקומו בישראל, ואת בנו הרב ישעיה בארצות הברית. חתניו הם הרב ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ והרב ניסן רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים.

תחת הנהגתו של הרב מנחם נחום נפתח ישיבה קטנה וישיבה גדולה בבני ברק, ותחת נשיאותו החסידות גדלה והתפתחה באופן משמעותי. בתי חסידים נפתחו בירושלים, בית שמש, אלעד, צפת, ביתר עילית, הר יונה, מאנסי, לונדון, מנצ'סטר ואנטוורפן. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 700 בעלי זכות בחירה[10].

במשך כמה שנים ניהל את מוסדותיו בפועל אחיו, הרב אברהם יהושע העשיל טברסקי, חתן רבי אהרן מרדכי רוטנר. בהמשך האח הרב אברהם יהושע העשיל הקים חצר חסידית נפרדת באשדוד בשם "טשארנאביל" (להבדיל מאחיו המכונים "טשערנאביל").

הרב ישעיה (חתנו של רבי שלום מיכלוביץ' מבראד-ראדוויל) פתח את בית מדרשו בבורו פארק.

והרב חיים יצחק (חתנו של רבי שמואל צבי הורוביץ מספינקא) עבר בשנת תשס"ט מוויליאמסבורג פתח בית מדרש בשם "לויעב" בין השדרה ה-21 לשדרה ה-22 בבורו פארק.

הרב יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל באלעד, וכן כרב בית המדרש של אביו ברחוב ראב"ד, לאחר שאחיו האדמו"ר עבר לבית מדרשו החדש ברחוב חבקוק (מתחם אסם).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "ילקוט מאורי אור" עמ' רפ"ט, וכן סיפורי הרמ"ח מסלונים.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ראו בקובץ אורות רבותינו-טשערנאביל, גליון א' סיון תשע"ה.
  3. ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, עמ' 324
  4. ^ חתן רבי נפתלי צבי מסקווירא, נינו של הבעל שם טוב. כך על פי המקובל בסקווירא. לפי דעות אחרות היו לרבי משולם זוסיא שני זיווגים, הראשון לא ידוע והשני היה שרה שיינא בתו של רבי נפתלי צבי מסקווירא הנזכר.
  5. ^ בן רבי אליקים געץ מאורזיטשוב.
  6. ^ לימינו: בנו של הרב ישעיה שהינו חתנו של הרב מנחם נחום
  7. ^ המליץ, כ"ה בכסלו תרל"א, עמ' 359.
  8. ^ ראו 'החלוקה (א"מ לונץ, עמ' קמג) ומסמכי הכולל שבארכיון הספריה הלאומית.
  9. ^ ראו בקובצי אורות רבותינו-טשערנאביל (גליון א, סיון תשע"ה, עמ' צא; גליון ב, סיון תשע"ז, עמ' קכז) את מכתבי רבי ברוך אשר מצ'רנוביל אודות כולל ז'יטומיר.
  10. ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0